תגובות לגיליונות קודמים – 827

בתגובה ל"עד שקרעו ספר תורה בחמתן"

חוסר קבלת 
מרות רבנית | אריאל בר־אלי

הרב רמי ברכיהו לא מצליח להבין את המאבק החריף סביב משרת הרב הראשי. כך כתב בשבוע שעבר: "אני לא מצליח להבין כיצד זה תלמידים של רב זה נאבקים בצורה כל כך קשה אלה באלה". ואני תמה על הרב ברכיהו שהתפעל מהצדדים החיצוניים של המחלוקת ולא עמד על שורשי הדברים, שכן הניסיון להעמיד כל מחלוקת על הפן האישי הינו גישה שאינה מכבדת אף אחד מן הצדדים.

ארגון “צהר“ לא נולד היום וכבר שנים ישנו ויכוח עקרוני עם הנהלת “צהר“ עד כמה ניתן למתוח את התורה כך שתתאים לחשיבה המערבית. האם נכון לקחת דעות אשר לא מקובלות בעולם התורה ולהציג אותן כזרם המרכזי של תורת ישראל. כך למשל אני רוצה לתהות בקול על מה מתבסס הרב דוד סתיו בהרצאתו במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הגיור כאשר טען ששמירת המצוות אינה מעכבת את הגיור. הוא לקח את דברי הרב עוזיאל והפך אותם לדעה המרכזית המקובלת על רבני ישראל. ברור שהרב סתיו חושב שזו הפסיקה המתאימה לדור שלנו, אבל כאן בדיוק נעוצה נקודת המחלוקת – האם הוא מוסמך להכריע בכך? כמובן שדעה זו, התואמת את משב הרוח של הציבור הישראלי, תקבל בימה תקשורתית מכובדת, בעוד העמדה האחרת תוצג כעמדה חשוכה ולא רלוונטית, הצגה שארגון “צהר“, המאשים פעמים רבות אחרים בפסילת הזולת, אוהב לטפח.

זאת ועוד, כאשר הרב שי פירון, שהוא בשר מבשרה של הנהלת “צהר“, מכריז שהוא ישתף פעולה עם ברית הזוגיות של בעלי נטיות הפוכות, האם יש רב בעל שיעור קומה אשר יסכים לכך? הרב ברכיהו מספר על רגישותו של הרב סתיו למצבו של יישובו, טלמון, בזמן מצוקה. לדעתו, זו סיבה טובה לתמוך ברב סתיו. אך דוגמה זו שוב מראה שהרב ברכיהו לא ירד לעומקם של דברים. שכן אין חולק שישנן זכויות גדולות לרב סתיו ויש לו יכולת הנהגה, אך כפי שנתבאר כעת הסוגיה נמצאת במקום אחר לגמרי.

הרב ברכיהו לא מבין את התנהלות הרבנים בביתו של הרב דרוקמן, ומקשה שוב מן הצד הרגשי־אישי: “כיצד זה מתכנסים רבנים ומזהירים מפני הסכנה בבחירה של יהודי תלמיד חכם, שלמד איתם בספסל הישיבה וגדל על אותה תורה גואלת של חידוש צמיחת גאולתנו?“. אך לדידי זו בדיוק הנקודה: השאלה עד כמה הרב סתיו רואה את עצמו עצמאי התחדדה לאור הפנייה הברורה של רבני ישראל שהתכנסו יחד וביקשו ממנו להסיר את מועמדותו לזמן קצר. יושב ראש הנהלת“ צהר“ הרב סתיו התבטא לא פעם שנשיא “צהר“ הרב יעקב אריאל הוא הדמות המרכזית שעליה נשענים כל רבני “צהר“. מה היה יותר פשוט מאשר לכבד את הפנייה ולהסיר את המועמדות לזמן קצר, ובכך לתת דחיפה למינוי הרב אריאל לרב ראשי? ברגע שהרב סתיו סירב לבקשה הברורה של הרב חיים דרוקמן, התברר שהוא הולך בשיטת הפסיקה של הנהלת “צהר“ הדורשת עצמאות ולא מקבלת מרות רבנית.

לדעתי, יש לעשות כל מאמץ לקדם את מועמדותו של רב בעל מסורת רבנית מפוארת המחוברת לגדולי תורה מכל המגזרים. זו הדרך היחידה להתחיל מהלך חדש ברבנות הראשית, מהלך אשר ירים את קרנה וישפיע על כלל הציבור לטובה.

הרב אריאל בר־אלי הוא רב קהילת "דורש טוב" בשדרות

——————-

גדל על ברכי הציונות הדתית | הרב רמי ברכיהו משיב

הרב בראלי טוען שלא ירדתי לעומק המחלוקת בין התומכים ברב דוד סתיו לבין המתנגדים לו. אילו היה מדובר רק בי הייתי שותק, אולם גם הציבור שבתוכו אני חי, המורכב מבני תורה חכמים ונבונים, מתקשה להבין על מה כל המהומה. והנה סוף סוף אנו קוראים על הטענות שיש כלפי המועמדות של הרב דוד סתיו, ולו רק משום כך אני שמח על שכתבתי את מאמרי.

לפני שאגע בגופם של דברים, לא הבנתי את שרבוב שמו של הרב שי פירון למחלוקת. וכי כל רב הקשור ל"צהר", ויש לו עמדות בנושאים רגישים, שייך לדיון שלנו? אתמהה.

הטענה כי רבני "צהר" מנסים להתאים את התורה לתרבות המערבית תמוהה בעיניי, משום שנשיא "צהר" הוא הרב יעקב אריאל, ובכל הכנסים שמארגנים רבני "צהר" ושבהם השתתפתי הרב יעקב אריאל היה שותף מלא לדיונים, וההחלטות של הנהלת "צהר" מתקבלות בעצה אחת עמו. לדברי הרב בראלי, אם הרב אריאל היה מעמיד עצמו למשרת הרב הראשי לישראל הוא היה תומך בו. וכאן הציבור שואל, לתמוך בנשיא "צהר" לגיטימי ולתמוך ביושב ראש "צהר" לא לגיטימי? אתמהה.

זו גם הסיבה שבשלה ציינתי את עזרתו הרבה של הרב דוד סתיו ובני קהילתו לאנשי טלמון. מעשה טהור זה לא קיבל במה תקשורתית כפי שמנסים להדביק לרב דוד סתיו, וכל כולו מבטא צניעות, ענווה, עזרת ישראל מיד צר וניסיון כן ואמיתי לעזור לקהילה הנמצאת במצוקה.

גם בנושא הגיור צריך לרדת לעומק הדברים ולא לנהוג בשטחיות. הרב סתיו פרסם דעתו במקומות רבים שאין גיור ללא קבלת עול מצוות, ולא היה מקרה אחד שבו הוא ישב בדין של גיור והוא ויתר על קבלת עול מצוות. ומה שאמר הרב סתיו במכון לדמוקרטיה, הרי מדובר בסקירה הלכתית כידוע בהרצאות מסוג זה ולא בהכרעה הלכתית של דעתו האישית.

גם על הניסיון להדביק לרב סתיו את הסיבה לכישלון המהלך לקדם את הרב יעקב אריאל ברצוני להעיר. לפני כשלושה חודשים, במסגרת יום עיון שערכנו בבית המדרש לשוטרים, שאלתי את הרב יעקב אריאל על המהלך למינויו לרבנות הראשית לישראל, והרב אמר בנוכחות רבנים נוספים "אין לזה כל סיכוי". אז למה להפיל על הרב סתיו ניסיון לחבל במשהו שאפילו הרב יעקב אריאל לא האמין בו?

ולסיום, למרות שלא זכיתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב", ללמוד כמה שורות בכתבי הרב צבי יהודה הכהן קוק גם אני יודע. אולי אינני יורד לעומקם של דברים, אך למרות זאת אציין שגם בנאום המפורסם של הרב "לקיומה של הרבנות הראשית לישראל" ("לנתיבות ישראל" עמ' שיט), לאחר שהרב מזהיר מחילול ה' ביחס לכפייה בבחירות לרבנות הראשית, אומר הרב: "כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל אנו באים אל המדינה ואל הממשלה… מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה נתנה… הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה…".

רק מי שקנה מבט רוחני אמוני הרואה במדינת ישראל את ראשית צמיחת גאולתנו, יש לו הכלים להביא את תוכן התורה לתוך המדינה והממשלה. איננו מחפשים רב המקובל על כל גוני החברה הישראלית, גם אם היה רב סרן במילואים, אלא רב שגדל על ברכי התורה של הציונות הדתית שיש לו הכלים, המגמה והתוכן כדי להוביל את הממשלה והמדינה למקום היונק מתוך התורה הגואלת. והלוואי שנזכה.

——————

mks-016

בתגובה ל"קבלה הכרחית" מאת הרב ישראל רוזן ו"גיור מעיקר הדין וגיור לחומרה", גיליון בהעלותך

בין “גר“ ל“גר צדק“ | חיים אמסלם

ראיתי את הוויכוח בין הרב ישראל רוזן לבין יוסי גרינפלד, כאשר נושא הפרשנות ל"קבלת המצוות" עומד במרכז הוויכוח – האם הכוונה בעצם להליך פורמלי בגיור, שאין בו כדי לעכב, או הכוונה לשכנוע בית הדין בכנות כוונת המתגייר לקיום חיי תורה ומצוות.

תחילה ייאמר שאין כל ויכוח על צורך בית הדין להשתכנע בכנותו של הרוצה להתגייר להסתפח לנחלת ה' ולהצטרף לעם היהודי, הצטרפות הכוללת את כל המשתמע ויוצא מהצטרפותו. שנית, אין בית דין המקפיד על ההלכה שיאמר שאפשר לוותר על קבלת המצוות בהליך הגיור, ולמען האמת אין כל צורך בכך. יש להניח גם שאין כל סיבה שתגרום לגר שלא להסכים לומר בפיו את מה שאומרים לו חברי בית הדין לומר ולקבל על עצמו, אלא אם כן בית הדין נותן פרשנות והבהרה למתגייר למה הוא מתכוון כשהוא מבקש מהגר לקבל עליו את המצוות…

המעיין ומדייק היטב בדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה בפרק י"ג ובפרק י"ד יבחין כי הרמב"ם חילק את הלכות גיור לשתי מחלקות. בפרק י"ג, מהקטע "אל יעלה בדעתך", עוסק הרמב"ם בגיורים מפוקפקים כגון גיורי שלמה ושמשון, או בגר שהתגייר לסיבה, או בגר שלא הודיעוהו המצות ועונשן, או בגר שחזר לסורו. בכולם קובע הרמב"ם שהם גרים בדיעבד, ואפילו אם בית הדין המגייר הוא בית דין של הדיוטות. לעומת זאת, ההלכות בפרק י"ד, כיצד מקבלים את גרי הצדק, כולן עוסקות בגר האופטימלי שכוונתו טהורה. לגר זה מודיעים את המצוות והוא מקבלן, וכל ענייניו נעשים כסדר ועל הצד היותר מובחר. אלו בעצם שני מסלולי גיור שהיו קיימים מימות עולם. למסלול הראשון קרא הרמב"ם "הרי זה גר" שקידושיו קידושין, כלומר גר סתם, ובו הדין שממתינים לו עד שתתברר צדקתו. כלומר, אם יתברר במשך הזמן שלמרות הפגמים בגרות דבק בדת ישראל בכל־לב וקיים חיי יהדות ככל היהודים, אזי נוכל בעצם להחליט שהוא גם גר־צדק, לעניין נאמנותו על איסורין, ההתחברות עמו, פתו, יינו ונישואין עמו.

הבאים להתגייר בזמננו, אף אם היינו דנים את קבלת המצוות שלהם כקבלה מן השפה ולחוץ, מכל מקום אין ספק שעם הטבילה והמילה שהן עיקר בגרות דינם כגרים סתם.

אולם ברור שאין בית דין שיסכים לגיור בסגנון הדלת המסתובבת, שבו אין הגיור פועל שינוי אמיתי ועמוק בזהות. הבעיה האמיתית היא באיזשהו מקום באמצע, כאשר הגר רוצה בכל לב להצטרף לעם היהודי אך בפועל אנו משערים שלא יעמוד בקיום כל המצוות. דינם של אלו אם כן כ"גרים סתם" בלא שום ספק, וכן עשו למעשה שלמה ושמשון. הצורך והסיבות שמביאים אותנו להידרש ולמצוא דרך להיתר ברורים הם, ועיקרם מניעת ההתבוללות בעם ישראל.

בואנו לשקול שיקול רחב שכזה, וליישם לכתחילה הלכה שדינה להידון בדיעבד, גם הוא מיסודות ההלכה המקוימים בידינו, שהרי קיימא לן להלכה "כל שעת הדחק כדיעבד דמי". כלומר, בשעת הדחק אנו מיישמים לכתחילה הלכה שהייתה ראויה להיות רק בדיעבד.

כעת אנחנו נמצאים בשעת הדחק של סכנת היטמעות ואיבוד חלקים נרחבים מעם ישראל, ובסכנה של פילוג בעם. לאור כל זאת, הוויכוח בין הרב רוזן ויוסי גרינפלד מתעלם ממסורת הפסיקה שהייתה קיימת מדורי דורות. גדולי הרבנים והדיינים מעידים על מציאות של גיורים שבהם כמעט ברור כבר מתחילה שהגרים לא יקיימו את כל המצוות ואף על פי כן לא נמנעו גדולי הרבנים מלקבלם כשיש אילוצים שונים, וכגון שלא ילך החבל אחר הדלי – שהצד הגויי שלא יגויר ימשוך אחריו את הצד היהודי, או במקום שיש חילול ה', ויש תחת ידי עדויות רבות לכך. פרשנות הפוסקים לקבלת המצוות בגר פרושה אפוא לאו דווקא התחייבות לקיים את כל המצוות בפועל אלא קבלה עקרונית ורעיונית, ולכן במציאות כיום ראוי לנו לחזור למנהג כל הדורות, ולא לאמץ גישה שנזקה רב על תועלתה לכללות האומה.

גישה זו, המסתמכת על מסורת פסיקת ההלכה, ראויה להיות מאומצת במיוחד כאן בארץ ישראל, ובמיוחד על צאצאי יהודים מ"זרע ישראל", כאשר הארכתי בכל זה בספרי "זרע ישראל".

אין גם מקום להכניס בנוסח קבלת המצוות של המתגייר את הפרשנות המחמירה והמכלילה בתוכה התחייבות לקיום כל המצוות אחר הגרות. לעניות דעתי ולדעת רבים מפוסקי ההלכה בדורות האחרונים לא לכך התכוון השולחן ערוך.

ישנם רבנים ודיינים חשובים שחפצים במצב שבו אצל הציבור הרחב הם ייחשבו נאורים ובעלי גישה מקרבת ומקִלה, ובו זמנית אצל הרבנים החרדים ייחשבו כהולכים בתלם "הזרם המרכזי" המבקש מהמתגייר התחייבות לקיים מצוות, אולם זה כנראה לא הולך יחד.

בזמננו קיים מצג המנסה לדחוק לפינה את מסורת הפסיקה, לאמץ את הגישה המחמירה שהחליפה אותה בבתי הדין הרבניים כיום, ולהציגה כ"זרם מרכזי" בהלכה. אין זו האמת ההיסטורית ויש בכך משום עיוות כוונת ההלכה. המשך הוויכוחים הללו מבלי לחזור לאימוץ הגישה שהייתה קיימת בעבר ברבנות הראשית עצמה יהיה בעוכרינו חלילה.

ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם הוא מחבר ספרי הגיור "זרע ישראל", "מקור ישראל" ועוד

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' תמוז תשע"ג, 14.6.2013

פורסמה ב-14 ביוני 2013, ב-גיליון חוקת תשע"ג - 827, תגובות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 104 תגובות.

  1. ש.צ. לוינגר

    בס"ד עש"ק זאת חוקת התורה תשע"ג

    אם אני מבין נכונה את דברי הרב חיים אמסלם נר"ו, הרי שלפי הצעתו יהיו מאות אלפי אנשים במעמד של 'גר סתם' שחוששים לו עד שתתבאר כנותו, ועצם יהדותו מוטל בספק, וחוששים למגעו ביין ולנישואין עימו?

    לא זכיתי להבין: מה ירוויחו אותם אנשים ממצב אומלל זה?

    לעומת זאת במצב כיום, שבתי הדין לגיור מגיירים רק את מי שנראה בעיניהם כעומד להיות 'גר צדק', והוא נדרש לתקופת הכנה ולימוד יסודי, ואם יש לו ילדים לשלחם לחינוך דתי וכיו"ב. מי שעבר תהליך כזה יהא קשה מאד לפסול את גיורו גם אם אח"כ ח"ו לא יעמוד בעול שנטל על עצמו, וכפי שכתב הרב שלמה דיכובסקי.

    כל גר צדק שהצליח להיקלט בצורה שלימה ביהדות, ומצא בה אושר ונועם, סולל את הדרך לרבים קרוביו, חבריו ומכריו, ללכת בעקבותיו.

    ובעזר ה' ככל שנקרב ונעודד את גרי הצדק, כך תגדל המוטיבציה בין העולים ללכת בעקבותיהם ולקבל באהבה וברצון עול מלכות שמים ועול מצוות בשלימות.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    נ.ב. ומה שרוצה הרב אמסלם לסמוך על שמשון ושלמה שעשו מעשה לגייר 'גרים סתם' – האם מישהו מוכן לקבל עליו מה ש'העלה הכתוב' על שמשון ושלמה. האם מישהו מוכן שנביא יאמר עליו 'ויעש הרע בעיני ה"? יהי רצון שנזכה לעשות הטוב בעיני ה'

    י

    • ש.צ. לוינגר

      אחרי שתיית כוס סודה, כעצת ידידנו הנמרץ, אוסיף ואבהיר:

      אינני רב ואינני פוסק הלכה, ואין בסמכותי וגם לא ביכולתי לדון בהיבטים ההלכתיים של שיטתו של הרב אמסלם. התייחסותי היא לבעייה החברתית והאנושית.

      מצדדי הגישה הזו, של הקלה בדרישה ההלכתית לקבלת עול מצוות, אומרים שיש בכוחה לפתור את בעייתם של מאות אלפי יוצאי 'חבר העמים' שאינם יהודים על פי ההלכה.

      על זה אני אומר שחוששני שמצב של 'גר סתם', כפי שמתאר הרב – שחוששים למגעו ביין ולנישואין עימו! – לא ייטיב עם אותם אנשים, ומרירותם רק תלך ותגדל, בהיותם בספק תמידי אם הם דחויים או רצויים? והסיכוי שיהפוך ל'גר צדק' הולך וקטן.

      לעומת זאת, מי שיודע שיצא מבית הדין במעמד של 'גר צדק' – יודע היכן הוא עומד. הוא נדרש להשקיע, לעשות מהפך ממשי בחייו, אך הוא יודע שהשקעה זו תישא פירות ובעקבותיה ייחשב בעיני אלקים ואדם כיהודי לכל דבר!

      כל הצלחה בגיורם של 'גרי צדק' סוללת את הדרך לרבים ללכת בעקבותיהם. ובקירובם ראוי לענ"ד להשקיע.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • ש.צ. לוינגר

      בס"ד מוצש"ק חוקת ע"ג

      לצבי -שלום רב,

      לגדר של 'גרים סתם', נזדקק לדעת הרב אמסלם אפילו:

      כאשר הגר רוצה בכל לב להצטרף לעם היהודי, אך בפועל אנו משערים שלא יעמוד בקיום כל המצוות – דינם של אלו אם כן כ'גרים סתם' בלא שום ספק (בפיסקה החמישית)

      וכפי שביאר הרב אמסלם לפני כן, 'גר סתם' 'ממתינים לו עד שתתברר צדקתו". לענ"ד, כפי שכתבתי לעיל, צריך לשאוף למצב שמי שיוצא מבית דין עם 'תעודת גיור', יצא בהכרה שהוא 'גר צדק', יהודי המאמין בתורה ומשתדל לקיים את מצוותיה.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ. לוינגר

        על הצורך ברצון לקבל עול מצוות באמת, ראו בדברי הרב אמסלם:

        …אז, אם אדם זה רוצה בעת הגיור לקבל עול מצוות באמת, זה מספיק כעת, ואנחנו מצפים שבשלב ראשון ממש יקיים חלק מהמצוות, ונקווה שבעזרת ה' עם הזמן הוא יתחזק ויתמיד בקיום המצוות בשלמות

        ('הסברת שיטת הרב חיים אמסלם', אתר 'שורש', י"ט אב תשע"א)

        לגבי שיטתו של הרב אמסלם ראו גם בשיעורו: 'קבלת מצוות בגיור', באתר 'ישיבה'. ובמאמרו 'מתגייסים מאהבה', באתרא הדין.

        בברכה, ש.צ. לוינגר

      • פשיטא ולכולי עלמא שלכך צריך לשאוף.

      • ש.צ. לוינגר

        וראו מאמרו של הרב שלמה דיכובסקי, 'קבלת הגר וקבלת מצוות', באתרא הדין.

      • לגבי הרב שלמה דיכובסקי, ראו בויקיפדיה בערך "שלמה דיכובסקי".
        לגבי תגובה בנושא של הרב שלמה דיכובסקי, ראו בתגובה מעליי, המפנה למאמר שנמצא – למרבה התדהמה – באתר זה ממש! ("באתרא הדין" משמעו "באתר זה", ביטוי השאול מתפילת "קדיש דרבנן" הנאמרת ע"י אשכנזים פעם-פעמיים ביום, וע"י ספרדים בכל פעם שמישהו מצטט חצי פסוק או מזכיר את המילים "רבי חנניא").
        לעניין קדיש דרבנן ראו…

    • ש.צ. לוינגר

      לרואה האורות בגוב התגובות – שלום וישע רב,

      כבר מאמש מתאמץ אני להבין מה ראו שני מטיבי צעד, תרי צנתרי דדהבא, לקיים את דיונם המלומד בנושא 'לוינגר ואמיר', בשולי מאמריהם של הרבנים אמסלם, בראלי וברכיהו? לפי מיטב ידיעותי הן אמיר והן אני בנים לאם יהודיה ואיננו זקוקים לגיור. אף איננו מועמדים לכהונת הרב הראשי לישראל – ובמה זכינו לכבוד הזה, להיות אסקופה הנדרסת לרגלי החכמים הגדולים הנ"ל?

      עתה נפל לי האסימון: החל כאן קמפיין על מועמד חדש לתפקיד הרב הראשי לישראל: הרב אברהם יצחק הכהן דנטלסקוק שליט"א, נר"ו יאיר ויזרח, יציץ ועשה פרח, אשר ידיו רב לו במקרא, בהלכה ובאגדה, שיחת דקלים ומשלי שועלים. אשרי עין ראתה כל אלה וגו', וכל מן דין סמוכו לנא.

      ואליכם אישים אקרא: כל הרוצה באמת רבנות ראויה שתתאים את ההלכה למציאות המתחדשת, יתייצב איתנו אחר מועמדותו של הגרא"ד שליט"א, וא"ד יעלה מן 'הארץ' והשקה את כל פני האדמה.

      נאום הנבזה וחדל, חרד"ל שורש כל דל, ש"צ ב"ר שד"ל הלוי

      • אף אני תמהתי מה ראו שני דרושי סעד, צנתרי דדַאֲבָה, לקיים את דיוניהם חסרי הפשר בשולי מאמרי המוסף החשוב הזה, ולקיים מ"ש "טומאתה בשוליה"?
        המבלי אין פסיכולוגים בישראל? חוגי כתיבה יוצרת? סדנאות תמיכה נפשית?…
        עתה נפל לי האסימון – טבע היצור החי להתרבות ולשכפל עצמו (מ"ם בלע"ז), ואלו החכמים בעיניהם רואים בדבריהם כאילו הם-הם זכרונם, על כן רבו כמו רבו למעלה ראש, לא תוכל הארץ להכיל את דבריהם. ועליהם נאמר היה זנב לאריות ולא ראש לשועלי שמשון, היה אזוב שפל-צמרת ולא אמיר בראש אילן…

        נאם המגיב הגאון, אני ראשון ואני אחרון, אשר בלחי מילותיו יכה את שמשון…

      • ש.צ. לוינגר

        תגובתי דלעיל היא תגובה ל'אורות התגובה' משעה 15:07 (להלן)

      • אברם העברי

        שהיתה תגובה לתגובתי להלן (או אולי לקמן?) מ-14:09:56 ו- 576 חלקים.
        פשוט חשבתי שכדאי לעדכן את הציבור במידע החשוב הזה, שיישארו מעודכנים.

      • הק' סאם (סון) משב"ק דהגרא"ד

        את 'אורות התגובה' צריכים ללמוד בלי גבול

      • ואף אז אולי אפס קצהו תבין, וכולי האי ואולי.
        ויפה שיחתן של משב"קי אבות מתורתן של בנים…

      • ש.צ. לוינגר

        ודורשי רשומות אמרו: 'יפה שיחתן של עבדי אבות, מתוך תורתן של בנים', שהבנים הם האמיר המגלה את התפארת הטמונה בשורש.

        יהי רצון שנזכה להעמיק בשורשים, להנחיל ולהמשיך את דרך האבות לבנים,

        בברכה, ש.צ. לוינגר

  2. תשתה קצת מים לפני שאתה מגיב.

  3. תודה לדברים של הרב בר-אלי. הוא מאשר בדבריו את טענתי החוזרת ונשנית שאין ליהודים המאמינים בתורת חיים, תורה של חסד, צדקה ומשפט, מה לחפש אצל החרד"לים המבזים את התורה ומחללים שם שמים. ילכו נא אלו עם רבניהם, ואנחנו נלך עם שלנו, ובשם ה' נעשה ונצליח.

  4. דבריו של הרב בר אלי גרמו לי שוב להצטער על כך שהרב יעקב אריאל שליט"א ירד מהפרק במרוץ לרבנות הראשית

    הרב אריאל שגדולתו נודעת לכל ושיש עליו קונצנזוס בכל הציבור הדתי מגב ההר ועד רעננה וגבעת שמואל

    לדעתי הדלה הוא הדמות הראויה ביותר לתפקיד וזאת מבלי שיהיה לי דבר וחצי דבר למתמודדים האחרים

    בכל אופן מי שייבחר ויהיה זה מי שיהיה שבעז"ה יקדש שם שמיים ושיעשה את תפקידו נאמנה וכמו שהרב קוק זצ"ל מייסד הרבנות הראשית כתב על עצמו שיהיה "עבד לעם קדוש בארץ הקודש"

  5. קריקטורה של מגיב 2

    אוי אמיר,

    בלום קצת פיך.

    • אגב "קרירטורה של מגיב" זה מגיב שלא מתדיין לעניין אף פעם וכל מה שיש לו לעשות זה לתת עקיצות ילדותיות לגופו של אדם מידי פעם בפעם בעילום שם כיאה למוגי לב ופחדנים מקצוענים

      האמת שיבושם לו

    • קש"מ 2

      מה איכפת לך? הרי לימדתנו רבנו שאנו נובחים והשיירה עוברת?

      בברכה, פלוטו

    • ש.צ. לוינגר

      לשבחו של קש"מ 2 ייאמר, שביטא בשלוש מילים -'בלום קצת פיך' – את מה שעמיתיו נזקקים לעשרות תגובות כדי לומר.

      ואנחנו נאמר: אמרו אתם מה שעולה בליבכם ואנחנו נאמר את מה שבליבנו!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ שלום רב

        האמת אומנם אברם משום מה מסתלבט על חיבתי לעיסוק בהיסטוריה אמריקנית אבל הוא כנראה עצמו לומד ממנה משהו

        כשהוא רוצה להעיף אותנו מהאתר בעזרת תגובה לכל תגובה שלנו כדי להתיש אותנו הוא נוהג בדרכו האסטרטגית של יוליסס גרנט מפקד צבא האיחוד במלחמת האזרחים שניצח דרכה בין היתר את צבא הקונפדרציה בפיקודו של רוברט אי לי הגנרל המוכשר שבתחילה הביא נצחון על גבי ניצחון

        גרנט פקד על חייליו להיצמד ללי ולצבאו בכל אשר יפנו ולהידבק אליהם ולא להשאיר אותם לבד לרגע
        וכך להתיש אותם

        הסוף ידוע כמובן ולי נכנע לגרנט למורת רוחו ובאומרו באנחה לפני פגישת סיכום הכניעה "אין ברירה אלך להיפגש עם הגנרל גנרט למרות שהייתי מעדיף אלף מיתות משונות"

        כנראה אברם רוצה לשחזר את נצחונו של גרנט עלינו כאן באתר שנינו ה"פונדמנטליסטים" שמזכירים לו את אנשי הדרום האמריקני הפונדמנטליסטים מ"חגורת התנ"ך" והוא גנרל הליברלים ישחרר את העבדים

        האמת? מרשים

        נ.ב

        רק ההדמיה לא מדוייקת בהקשרו של אברם הלוחם ב"גברו דוקסיה" ולמען זכויות הנשים שכן הנשיא שתיקן את התיקון ה20 לחוקה שאישר זכות הצבעה לנשים היה דווקא ווילסון הנשיא הדרומי הראשון שנכנס לבית הלבן מאז מלחמת האזרחים אז זו בהחלט שאלה קשה

      • "…נשגבת היא התגובה, שוטפים רשמיה את כל היש. המילים שוטפות, שוצפות, אֹמֶר החיים הנשמתי מתעזז בהן לבלי הפרד ומזרימן הלאה.
        כצבי מדלג על ההרים, כמחלפות שמשון הפרועות לבלי-חוק, כך דולגת היא התגובה, אותיות פורחות באוויר ומתגלות בכל אתר ואתר, ויבא ישראל דרך האתרים…
        חלולה היא התגובה, חסרת תוכן של ממש, אך חלילותה היא-היא חידושה – בהטינופת היותר נמוכה של חוֹליוּת החול נכמסת היא כֻּלִיּוּת הכל…
        עומדת היא התגובה כנגד המקטרגים והמלעיזים, כשמשון נקור עיניים הצופה בעיני רוח למול חינגת פלשתים, כצבי מודח נעול בבית המציאות הבשרית –
        גם בדיוטה היותר שפלה, גם במלל היותר סתמי – שם תעמוד התגובה ותשחק ליום אחרון, ומלאו פני תבל תגובה!"

        (אברהם דנטלסקוק, אורות התגובה)

  6. קריקטוה של מגיב 2

    אני נראה לך עובד אצלך?

  7. ש.צ

    א.תודה רבה ,בסוף זה קרה(-:

    ב.אדרבה ואדרבה הרמיזות הם לא על עצמי כמובן אלא על חלק מהמגיבים התמהוניים כאן שבאופן מחשיד מתנהגים כמו סוכני ק.ג.ב בחצי שקל שיזהרו מהם ומהבליהם

    יוצאי חבר העמים דווקא בעלי ניסיון ויודעים להריח את הזבל הם לא צריכים אותי בשביל זה

    • צוריאל אלכסנדרי קרופוטקין

      אני רואה גם אצלך נטיה קומוניסטית להאכיל טרולים מזי רעב. משביעו רעב, מרעיבו שבע!

  8. לאמיר וש"צ –
    עוד ישנם לאלו בעולם?… עד מתי תהיו לנו למוקש?…
    חודשים שלא הייתי כאן, ואתם בשלכם כרובוטים אוטומטיים שלא היו עוברים מבחן טיורינג…
    מה דעתכם לקחת חופשה למחשבה והתבוננות, שאולי יובילו לניסוח כמה תובנות חדשות שלא נאמרו כבר עשרות פעמים על ידכם?

    נאם אברם העברי, הנקרא גם "עובר אורח" (בדיון אודות "ויקח קורח". אגב בדיון ההוא נכנסתי להגיב בקצרצרה וחששתי שמא תעוטו עליי כזבובים, זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח*, ולכן לא הזדהיתי בכינויי העברי – מה שלא עזר לי, שכן התקיים בי "וירד העיט", ועל כן אני כעת מקיים "ויעט בהם"…)

    * אגב "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ" (קהלת ט א), שד"ל הקשה: מה פשר הביטוי "זבובי מות"? ומדוע פתח ברבים וסיים ביחיד? ותירץ, שיש לתקן קלות את הנוסח ולהזיז את ה-י':
    זבוב יָמוּת יבאיש יביע…
    ויהי רצון שתשכילו לקיים את הסיפא (בגירסה שלי) "יקר מחכמה מכבוד ***שתיקה*** מעט"!

    • לאברם העברי, העומד מעבר אחד כנגד כל העולם!
      אני סה"כ יהודי פשוט שמעוניין להעשיר את השכלתם של הגולשים הצמאים ליידישקייט מהביל מבית סבא, ולהפניות למאמרים ממיטב ההגות היהודית לדורותיה, לטובת אלו שלא יודעים להשתמש באמצאה המחודשה המכונה אינטרנ"ט, וביותר באתר הנסתר הנקרא גוג"ל (שפותח ע"י יהודי!) הידוע רק ליודע ח"ן.

      למאמר בנושא שימוש באינטרנט בעידן המודרני והשלכותיו על הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) של מגיבים ברשת, ראו בחוברת בנושא שפירסמה חברייה ב' בסניף בנ"ע במעלה-חשביהו (מהד' פקסימילי"א).

      לדיון ער בנושא תגובות לתגובות לתגובות למאמרים דיגיטליים, ראו במוסף שבת של "מקור ראשון" שנת תשע"א, תשע"ב ותשע"ג במאמר "תגובות לגליונות קודמים", ועוד שנה עיינו בדיוק באותו מקום ותמצאו אותו דבר.

      לדיון בחילופי העיצורים ס' ו-ש' ראו: ק' ז' בלנקה, "מהירי חימה, בעלי גאוות יחידה ומחליפים ש' ב- ס' – ההיו בני אפרים מרוקאים?", בתוך: ס' שבתי, א' קישון, (עורכים), עיונים חדשים בספר שופטים – בין פוליטיקה ואידיאולוגיה, הוצאת הקיבוץ המפולג, תל-אביב, תשס"ב (זה לא ממש שייך, פשוט היה לי את זה איפשהו).

    • (…אהממ, אברם העברי – שייך למשבצת הניאו-אורתודוקסים-מתחכמים, אוקיי, תגובה מס' 4):

      או, הנה שוב הניאו-אורתודוקסים[או איך שלא יגדירו את עצמם] יוצאים מהחורים! מה קרה? הרב סתיו חטף קצת על הראש? כואב לכם שסוף סוף האמת יוצאת לאור ואפילו מעל מוסף שבת שידוע כחתרני נגד אמונת חכמים! מעניין למה לישיבות שלכם אף אחד לא מגיע[חוץ מכמה אפיקורסים ממילא] ולעומתם ישיבות הקו שלנו מלאות מזן אל זן ועולות על גדותיהם! לא שאני מתנגד לאקדמיה, אפילו הרב קוק כתב שיש לשלב וכו'[אגב ראו מאמר מצויין על זה באינטרנט, תחפשו בגוגל משהו על "הרב קוק והאקדמיה" אני לא סגור על איך להוסיף קישור] אבל חכמת ישראל הזאת כבר עבשה מהמאה ה-19, לא נמאס לכם?
      אבל אבהם העברי הזה איש של כבוד הוא איש של כבוד![כן, אני יודע גם לצטט ממקורות של גויים!] ומעניין להשוות את זה לנסיון של הדרומיים בארה"ב במלחמת האזרחים להתנגד לשינויים והרי זה כמעט אותו דבר! אבל אצלכם כידוע כל התנגדות נידונה להתעלמות, במיטב הגישה הקומוניסטית של פראבדה ודומיה!
      נראה אותכם מתמודדים באומץ עם הטענות ולא מנפנפים ישר באיזה הוגה דיעות שחוץ ממכם אף אחד לא מכיר! לא בזכותכם היהדות הגיעה לאן שהגיעה אלא בזכות אלו שהאמינו באמונת חכמים ולא חשבו שהם יותר חכמים!

      • אמיר, שמחתי לקרוא את דבריך היוצאים מן הלב ואני מקווה שיישמעו, אם כי לא הייתי מגזים בהתייחסות אל אותם מגיבים אחרים (שיש לבחון אגב האם אינם עוברים על השגת גבול בכך שהם מגיבים באתר שלנו), שכן האמת תורה דרכה, ועלינו להוסיף טוב ושקרא ממילא אזלא – שכידוע הכלבים נובחים והשיירה עוברת, ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ובכלל כל הפוסל במומו פוסל, ויהודי לא מגרש יהודי.
        אגב, לעניין שימוש בפתגמים נדושים בתגובות מאולצות ראו באתר "פתגם לכל עת", שניתן למציאה ברשת האינטרנט, וכן בחוברת "השפה העברית לילדי הגן" בהוצאת מקיצי נרדמים שע"י מוסדות החינוך התורני הטהור לילדי ישראל.
        ואגב השפה העברית, להשלכותיה של הגיית כיווץ הדיפתונג בכתיב המלא של מגילות מדבר יהודה, על תפיסת האל באנתרופומורפיזם הבתר-מקראי, ראו:
        Einstein, Erich. "GAFFEN im Sinne GRÜVEN auf GRÖÔVEN zum naar GRĂÃÖÛßEN", im Zohar, Uri, Schissel, Tsvi (Red.), "Lul – Das Bibel Quizsendung", Ben-Yehuda Straße: Tel-Afif, 1971.
        (גם זה היה לי במקרה ממקודם, וזו הזדמנות טובה לחלוק עם שאר הקוראים).

    • ש.צ. לוינגר

      לאברם העברי, הנקרא גם: 'על אפולוגטיקה ועל גברים במבוכה' (לפי הלוגו המשותף עם 'עובר אורח').

      אני מעריך את הצלחתך להתאפק ולנהל דיון מכובד ב'מרד הזקנים'.

      ולקשר בין הדברים:

      התופעה של שימוש בפועל בצורת יחיד לרבים, באה לידי ביטוי הן ב'ויקח קורח… ודתן ואבירם ואון בן פלת וחמשים ומאתים…' והן 'בזבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      נ.ב. ואם חשקה נפשך בתיקוני נוסח, אולי תקרא: 'יקר מחכמה מכבוד *סבלנות* מעט'…:

      • ש.צ. לוינגר

        אגב,

        על הכתיב המלא באותיות אהו"י, העליתי את ההשערה שיש לו משמעות דתית, שכן אותיות אלה כלולות בשמם הוי"ה ובשם אקי"ה. (בדיון עם 'שפוי' ב'בדה לך דת').

        בברכה, ש.צ. לוינגר

    • אברם העברי ברוך שובך לאתר

      כמה הערות:

      1.כמובן שכל הפוסל במומו פוסל ועד שאתה מטיף לי וללוינגר על "הגעה לתובנות חדשות" שים לב שרוב ככל טיעוניך שהעלית בתגובות באתר לא פעם ולא פעמיים רחוקים מלהיות בגדר "תובנות חדשות" ומדובר בפשטות בטיעונים ישנים נושנים שכבר הועלו במהלך המאה ה19 למניינם והתווכחו עליהם וליבנו את הנושאים

      מי שקיבלו את הטיעונים שאתה מעלה הלכה למעשה התאגדו והקימו את היהדות הקונסרבטיבית ואלו שלא קיבלו את הטיעונים הנ"ל הם מי שידועים כאורתודוקסים ולמעלה ממאה שנה אותם אורתודוקסים אומרים בקול ברור שהם לא מעוניינים לקבל את סוג הטענות שאתה טוען

      אז במידה ואתה לא כותב את דבריך לרפורמים ולקונסרבטיבים ובכך לשכנע את המשוכנעים וגם לא לחילונים שממילא המושג "הלכה" לא מדבר אליהם אז למי אתה כותב ואת מי אתה מנסה לשכנע?

      אתה מנסה למכור לאורתודוקסים סחורה רעיונית שמזה למעלה ממאה שנה אותו ציבור מתנגד לקבלת אותה סחורה ומכריז על כך באופן ברור לא חבל?

      למה אתה מצפה שציבור שלם שלא מקבל את דבריך ומתנגד להם נחרצות ירקוד על פי החליל שלך?

      אל תשכח שהציבור לא מטומטם והוא יזהה את הטיעונים הישנים ומעוררי האנטיגוניזם גם אם תעטוף אותם בנייר צלופן חדיש תחת שמות מפוצצים כמו "התנועה ליהדות ישראלית" וכד' ותציג את דיעותיך הלעוסות כחידושים שלא שמעתם אוזן מעולם.

      2.עכשיו שחשפת את שלל זהויותיך כאן תדע שכבוד גדול לא עשית לעצמך ושהסגנון המשתלח שמלגלג על אנשים ולא מתמודד עם טענות לגופם רק מראה עם מי יש לנו עסק

      3. כתבת בפרודיה המקושקשת עלי כאילו אני מחוגי הקו -אז למען הגילוי הנאות שכבר מליון פעמים הזכרתי בתגובות אני אינני משתייך לחוגים אלו ורוב רבותיי מהם קיבלתי הם תלמידי ר' אברום שפירא זצ"ל והם מזוהים עם מרכז שלאחר הפילוג – הגנתי עליהם מהתקפות מיצורים כמו רועי ל ששונא אותם שנאה אובססיבית ואני אכן מרגיש קרוב אליהם יותר מאשר לדעות של הליברלים.

      4. קשה עד בלתי אפשרי לדון איתך כאשר אתה מסתכל על דיעותיך כברירת מחדל שמי שלא חושב כמוך הוא בהכרח משוגע או שוטה כמו שכתבת עלי ועל לוניגר ב"מעבר למחיצה הפנימית תגובות" שנראה לך שה"אפולוגטיקה " שלנו דורשת "אבחון פסיכולוגי" . אם אין לך את הכבוד הבסיסי לשמוע דעות אחרות ולהתייחס אליהם כל דיון איתך יהיה עקר ובעצם אולי עדיך לך לא לדון אלא להסתחבק עם החבר'ה ושכולם יאמרו אותו דבר ושימחאו כפיים האחד לשני

      זהו עד כאן תורף דבריי

      • קודם כל לגבי "שלל זהויותיי" – אין לי שלל זהויות, אלא או "אברם העברי" או "עובר אורח", זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור!
        ועכשיו הבנתי גם למה התכוון ש"צ לעיל שכתב "לאברם העברי, הנקרא גם 'על אפולוגטיקה ועל גברים במבוכה' (לפי הלוגו המשותף עם 'עובר אורח')." – אני מבין שהאובססיביות של ש"צ כזו שהוא שומר לעצמו את הלוגו של כל תגובה ומשווה אותם בפוטושופ או משהו כזה (?!), אבל זה באמת כבר עניין לאבחון פסיכולוגי כמו שכתבת בשמו של אותו "אפולוגטיקה":) – התמונות האלו נוצרות אוט' עפ"י המייל הרשום, וכל מי שמשתמש במייל פיקטיבי כמו a@b.com או me@mail.com (כמקובל באתרים שדורשים מייל), מקבל אולי תמונה דומה? וצ"ע…

        בכל אופן הריני נודר להגיב בתגובת-נגד על כל תגובה משובטת שלך או של ש"צ, ואולי בשלב כלשהו תפנימו את המסר (שנרמז לכם ע"י גולשים אחרים) ותאפשרו להחזיר את האתר לבמה של דיונים רציניים ולא להתקפי פיליבסטר שלך ושל ש"צ, שעליהם אמר המשורר: "במקום שבו אתם מגיבים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב"…

      • קודם כל לגבי "שלל זהויותיי" – אין לי שלל זהויות, אלא או "אברם העברי" או "עובר אורח", זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור!
        ועכשיו הבנתי גם למה התכוון ש"צ לעיל שכתב "לאברם העברי, הנקרא גם 'על אפולוגטיקה ועל גברים במבוכה' (לפי הלוגו המשותף עם 'עובר אורח')." – אני מבין שהאובססיביות של ש"צ כזו שהוא שומר לעצמו את הלוגו של כל תגובה ומשווה אותם בפוטושופ או משהו כזה (?!), אבל זה באמת כבר עניין לאבחון פסיכולוגי כמו שכתבת בשמו של אותו "אפולוגטיקה":) – התמונות האלו נוצרות אוט' עפ"י המייל הרשום, וכל מי שמשתמש במייל פיקטיבי כמו a@b.com או mail.com (כמקובל באתרים שדורשים מייל), מקבל אולי תמונה דומה? וצ"ע…

        בכל אופן הריני נודר להגיב בתגובת-נגד על כל תגובה משובטת שלך או של ש"צ, ואולי בשלב כלשהו תפנימו את המסר (שנרמז לכם ע"י גולשים אחרים) ותאפשרו להחזיר את האתר לבמה של דיונים רציניים ולא להתקפי פיליבסטר שלך ושל ש"צ, שעליהם אמר המשורר: "במקום שבו אתם מגיבים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב"…

  9. אברם אל דאגה

    אני אמשיך לכתוב כאן -תגיד מישהו מינה אותך להיות הסדרן?

    אם החלטת ללכת על מלחמת התשה אז אהלן וסהלן

    שוב ושוב אכתוב את אותן אמיתות ברורות הנוגדות את השטיקים השקופים שלך למכור דעות קונסרבטיביות לציבור האורתודוקסי שבאופן נורא משונה אתה בז לו אך רוצה להשתייך אליו בכל זאת

    כן אברם-אם אתה טוען שהמצב "זועק" ו"צריך לשנות את ההלכה" מה לך אצלינו השמרנים?

    לך לך אל הקונסרבטיבים שכבר שנים פועלים לפי ההשקפה שלך ותעזוב במנוחה אותנו השמרנים

    כן אברם אנחנו ב"גברו דוקסיה" לא רק לא מעלים נשים לתורה אנחנו גם מעודדים מילת נשים ואנחנו קונים את נשותינו בשוק העבדים במכירה פומבית ויש לנו גם קרניים על הראש ואנחנו מקריבים את בנינו למולך

    אה כן וגם יש לנו בבתי הכנסת תמונה גדולה של אדמונד ברק מורינו ורבינו

    אז יאללה הכרזת מלחמה אני מוכן הווסט שלי עם כוננות

    רצית קיבלת

    • לרועי ל –
      תודה, ואני מסכים לגבי אמיר, שנראה כסובל ממחסור מוחלט במודעות עצמית. אני עדיין מחכה ליום שבו הוא ייחשף בשמו האמיתי ויודה שהוא סתם צחק איתנו…

      • אמיר הוא דמות אמיתית.
        פעם דרור אידר (ניאו-שמרן, לכן אני מעז להזכיר את שמו בסמיכות לאמירוש) כתב משפט לא רע כדי לתאר את התופעה הזו: "דור שלישי לקריאה גרועה"…

    • לאמיר (בהנחה שאינך רובוט*) –
      מכיוון שהטיעונים שלך מתמצים בשלוש טענות בערך, אני מציע שפשוט תגיב: "לאברם – ראה תגובה מס' 1", "לרועי ל – ראה תגובה מס' 2", "לצבי ליפשיץ – ראה תגובה מס' 3" וזהו, חבל על המילים!

      והנה הטיעונים האהובים עליך:
      1. זאת גישה רפורמית\קונסרבטיבית (=ממילא היא שגויה כמובן).
      2. אף אחד לא הולך אחרי הזרם שלכם ממילא.
      3. כבר אמרו את זה במאה ה-19.
      אהה, שכחתי:
      4. !!!!!!!!!

      * הוכח שאינך רובוט!
      הקלד את המשפט הבא שכתוב בשפת הב', בתיבת הטקסט למטה:
      "באביבנבנבי ברבובבובט"

  10. אברהם העברי,

    מעולה. לפחות את הפסאדו-לוינגר. לגבי אמיר שכטר, המקור מתעלה על החיקוי.

    ראיתי ששמי הוזכר (שוב, אצל אמירוש האובססיבי), לכן החלטתי לצאת משתיקתי.

    למי ששם לב, לקחתי פסק זמן מהתגובות כאן, כמוך רציתי זמן לשתוק, לחשוב ולהרהר, בתגובותי ובתגובות אחרים. בדיוק כמו אברהם העברי.
    והנה שום דבר לא השתנה: לוינגר מציף אותנו בלקטנות המייגעת שלו, בסוכרין הניטף מפיו לכל עבר, ובאפולוגטיקה הזולה המרדדת כל מאמר(אבל כל מאמר) למשנתו האוהבת ומחבקת כל.

    לגבי אמיר, טוב כמו שכתבת זה כבר עניין לפסיכולוג. אולם חוששני שבנידון דידן ניתן לדלג ישר לפסיכיאטר…

  11. האמת שהתגובות פה התדרדרו לרמה של ילדים בגן (של שני הצדדים). מה קורה לכם חבר'ה?! הליברלים חושבים שהאמת רק אצלם ורק הם כנים ורק הם היהדות האמיתית ולמרבה הפלא אותו הדבר חושבים השמרנים וחובבי האחדות הכוללת!!

    יאללה, יאללה, אם אתם לא יכולים להגיב לעניין, אז תחסכו מאיתנו את התגובות. זה כבר מעיק ומוציא את החשק מלקרוא פה את התגובות, שלפעמים יש בהם דברים מעניינים בסבך המלל המיותר. פשוט תפתחו בהייד פראק פורום ותקשקשו את עצמכם לדעת!

    עכשיו אני מבין למה אין לי סבלנות להגיב פה ועושה זאת לעיתים רחוקות…

    • לנ.ה. – צודק!
      אלא שזה כבר מזמן לא ויכוח בין השקפות עולם, אלא פשוט עניין של התנהגות אנושית באינטרנט:
      אמיר וש"צ מתעקשים להגיב ללא סוף על כל מאמר (וכמובן שלא בתגובה אחת מרוכזת, אלא בשרשור\שלשול מילולי), וכמובן שהם מרגישים צורך קיומי להגיב על כל תגובה של מישהו אחר למאמר – וזה הגורם ל"סבך המלל המיותר" כדבריך הנכוחים.
      לכן הצעתי להם (לגבי אמיר – אני לא בטוח שהוא ממש קולט) לקחת חופשת התרעננות ומחשבה מחודשת.

  12. אוייש לוינגר,

    כשאתה לא רוצה להבין, אתה סתם דמגוג חמוד. אברהם העברי "נדר להגיב על כל תגובה של שכטר" – בדיוק כאן ועכשיו. בדיוק אחרי שהוא לא הגיב (א. העברי) וזיהם את האתר כמוך וכמו אמירוש.

    זו הייתה אמירה עם הקשר ברור: ניסיון לומר לכם להפסיק חבק את כולנו בסכרין שלך (על גבול מחלת הסכרת), ובפסיכיות של אמיר.

  13. כמה אירוני שדווקא בתגובות למאמר זה נחצו מספר גבולות של תרבות דיון שדומני שטרם נחצו בעבר באתר.

  14. עידן,

    אתה מתכוון כמו לקרוא למישהו רוצח? ואח"כ לומר שזו הייתה בדיחה. כי גם את זה עשה אמיר שכטר…

  15. אברם העברי הוא אבי דנטלסקי חושב כנראה שהאתר הוא רכושו הפרטי ושמישהו מינה אותו לסדרן

    הוא גם נהנה להשתיק אנשים שכל חטאם הוא שהם מגיבים באתר וכותבים דברים שלא לרוחו

    כיאה לאנשים מסוגו הוא נהנה ללגלג עליהם ולהגחיך אותם כמיטב המסורת של הדמגוגים

    כנראה לפני שהוא הגיב באתר הוא בלע בשקיקה ספרי הדרכה לדמגוגיה כמו "38 דרכים איך לנצח בויכוח" של שופנהאואר

    על כן אשתדל שלא ליפול לבור הרפש שלו וארחם על המסכן שדיעותיו לא מתקבלות בציבור הרחב אז הוא הולך לשפוך את מר ליבו כאן באתר שיש עוד מעטים שאולי אולי מקשיבים לו

    לגבי רועי ל-לא שווה התייחסות

    • לגבי ספרו החשוב של שופנהאואר (שהוזכר באתרא הדין ע"י אמיר כ- 38 פעמים לפחות), ראו בוויקיפדיה (בגרמנית) בערך Arthur Schopenhauer.
      לגבי כתיבת תגובות באמצע הלילה ראה קהלת ב יד ("וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ").
      לגבי הליכה בחושך, ראו מאמרו של י' שעיהו "הָלַךְ חֲשֵׁכִים – למוטיב ההליכה בחושך בסִפֵּר המקראי כמבטא אובדן דרך" בכתב-העת "כקול הסירים" היו"ל במגמה לכלכלת בית באולפנת "כל כבודה" שבאלון-מורה (המאמרים נכתבים בהשגחה גברית צמודה).

  16. רק אוסיף כאן להתלהמות שאכן לא נראתה כאן זמן רב זה בסדר גמור

    אימרה לטינית מפורסמת אומרת "אתה כועס יופיטר משמע אתה לא צודק" כל גידוף וגידוף רק מוכיח את צדקת הדרך שלי ושל שאר השמרנים

    שאין מה לענות עניינית אז צועקים

    אברם יודע גם יודע שגם אני וגם לוינגר יודעים לנהל דיון ענייני ולא פשקעווילי גם כאלו שאנו כלל לא בראש שלהם

    הוא הרי השתתף באופן פעיל בדיון על המאמר "בדה לך דת" על מקור ספר דברים ומצוות תפילין ועוד עם המתדיין האתאיסט שכינה את עצמו "שפוי" שהגיב לעניין והשיב באופן ענייני ומכובד בכותבו את דעתו שגם אני ולוינגר השתתפנו בדיון זה באופן מכובד ולא מתלהם

    אברם פשוט מאבד את עשתונותיו כאשר זועקים כלפי המשנה שהוא מנסה לעורר "המלך ערום" ושחושפים את התרמית של דבריו המוצגים כאיזו בשורה חדשה ורעננה בעוד מדובר בטיעונים לעוסים במיוחד שכל החידוש בהם הוא שהאומרים אותם כאן מתיימרים לומר זאת כדעה בתוך בית המדרש כביכול ולא כדעה הנפרדת ממנו כמו שיאמר לזכותם של הרפורמים והקונסרבטיבים שביושר מודים שהם כל זרם ייסד שיטה שנפרדה מהחממה האורתודוקסית

    אבל זה בסדר אין לי בעיה שיוציאו הוא וחבריו קיטור כאן באתר הם מרגישים בבית כהומלסים חוסים שאין להם בית משלהם

    אל הקונסרבטיבים הם לא מצטרפים-זה לא מגניב מעבר ממסד לממסד אחר מוציא את פוזת הצ'ה גווארה ופסטיבל וודסטוק

    והממסד האורתודוקסי בו הם נהנים לבעוט לא סופר אותם וכך גם הציבור הרחב-החרד"לים בוז יבוזו להם ובעייני רוב בני הבורגנות הדתית לסתם היפים משעשעים יחשבו

    לא נותר להם אלא הבית החם באינטרנט

    בקיצור זה מסביר את עוצמת ההתלהמות והלינץ' המילולי שנעשה בי ובלוינגר

    שיבושם להם

    בעולם האמיתי ולא באינטרנט מעניין מי נחשב לנורמאלי ומי לסתם היפי שאין דבריו נלקחים ברצינות

    השאלה נשארת פתוחה

    ליל מנוחה

    • "…כיוון שכך, היה יושב ותוהה מה יענה לאותו חצוף ואפיקורס. הלך כה וכה בחדרו, עמד בזווית זו והלך לזווית אחרת ולא ידע מה יכתוב.
      פעמים שמבקש אדם לומר דבר שיש בו טעם, ואין בידו.
      לא כל שכן אדם שאינו יודע טעם מהו.
      היה פוסח והולך, הולך ופוסח, עד שגערה בו אשתו: מה לך? חצות לילה הוא, ומדוע לא תישן כדרך אנשים מהוגנים?! השחירו פניו כשולי קדירה. אזר מתניו, פשט טלפיו והחל לכתוב ויהי מה. ולא נתקררה דעתו עד שהקיש האורלוגין שעה אחר חצות ועודנו כותב.
      פעמים שאין לו לאדם מה יכתוב, וכותב הוא מאליו.
      למחר יצא לבית הפוסט"א ושלח מה ששלח.
      עמדו חכמי הקלויז והפטירו בשפה: "נו, א בחור מאכט קידוש אויף א גרויפ…"

      שייע גנון, "שני מגיבים שהיו בעירנו"

  17. אברהם העברי,

    🙂

    זה קורע. אני לא יודע מה יותר מצחיק, התגובות שלך או התגובות שלהם על שלך..

    • תודה, תודה, וכל זה לא כתבתי אלא שאם נזכה נבחין בין סיפור דברים של אמת לבליל תגובות של תפלות.
      ואכן המצב משתפר, שכן מאז החילותי במבצע "תגובה ציונית הולמת" גדל מספר המגיבים באתר, שעד כה היו ספונים מחמת המציק, ואף אמיר החל לענות כעניין ולהשיב כהלכה בדיוניו, והוא פלאי-פלאות, ונדמה מבין ריסי תגובותיו של ש"צ, שאף הוא, הרהורי תשובה (או לפחות תגובה) עולים בליבו.
      אשרינו שזכינו!

  18. אברהם העברי (אורות התגובה),

    אולי נבקש מהם יפה שיקחו רק שבועיים מנוחה מלהגיב, ויתנו לשוק החופשי לעשות את שלו מבלי להפיל עליו ועדי עובדים של אפולוגטיקה?
    זה אפשרי?

    בכל אופן, עוד לא התייחסת לחיבה של אמיר להיסטוריה לבנה אמריקאית מהמאה ה-19 מספיק.

    • הלא זה היה דברי מההתחלה – חופשה רגועה מתגובות וזמן למחשבה מחודשת!
      אמיר וש"צ – התרימו את הכפפה?
      לכל היותר יתברר כמו בדברי חכמינו שביקשו להרוג את יצר הרע, והתברר שאף תרנגולת לא הטילה וכו', כך גם שבועיים בלעדיכם יגרמו לאתר להיכנס לתרדמה עמוקה, ואז כולם יתגעגעו אליכם!…

      • נערוך הצבעה?

        אני בעד קומראד (הרי ממילא כולנו כדברי אמיר חברי המפלגה הבולשביקית).

        אגב אלעד פוגל, אני מציע לך לעבור על תגובות אמיר למאמרים של נשים בחצי שנה האחרונה (ורד נעם, מיכל ברגמן), ולראות שכלפי נשים בכלל אין לו סבלנות ויותר חמור מכך.

    • /%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%99_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)

      אלעד פוגל -בדיוק בשבילך רצית קיבלת

  19. רפרפתי קצת על תגובותיו של אמיר על המאמרים שציינת אליהם. מביך, נדמה לי שהוא פשוט חסר מודעות עצמית. כלומר, דתי רגיל בוגר ישיבה עם הנחות מהותניות של חז"ל על הטבע המגדרי (מסגביר וכל זה). לא שונה מהרבה בוגרי ישיבות שראיתי בימי חיי (הקצרים).
    ולעצם העניין שלשמו התכנסנו, חופשה ללא תשלום למגיבים הנ"ל לשבועיים. גם אני בעד. נקרא בפשט את מאמרי מוסף השבת, לא נברך אחד את השני כל שניה בעלה והצלח וכו', ולא נזכיר צבא הדרום האמריקאי כל שני וחמישי.
    אגב, לוינגר הוא גרסה חרד"לית של אבשלום קור?

    • ש.צ. לוינגר

      לרועים ולצפורים ושאר סממני הפסטורליה של האתר!

      כן, לוינגר הוא הגירסה החרד"לית של אבשלום קור. אי אפשר להשאיר אתר חשוב כזה בלי קור בימות הקיץ החמים.

      הרעיון של חופש שבו דוקא *כן* אומר מה שאני חושב, הוא רעיון לא רע. אם תרצו לשלם לי – זה עניינכם.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ שלום רב

        במה זכינו שכל כך מתעמקים כאן בתגובותינו?

        דנים באישיות ובתוכן תגובותינו בשטייגען שלא נופל מעיון עמוק ב"קצות" וב"נתיבות"

        אני רואה שתגובותינו מקבלות פרשנויות ועוד מעט יעשו "חידושי הגר"אד[אבי דנטלסקי] על תגובותינו וספר עמוק במחשבה על דברינו "רועי לא יחסר"[רועי ל הפסיכיאטר הדגול] ופוגל שלנו יסתפק בספר שירה "קן לציפור" שיעסוק בפרי מחשבותיו על תגובותינו המדירים שינה מעיניו ותנומה מעפעפיו

        בקיצור לכבוד הוא לנו שדנים בכזו עמקות ב"אמיר ולוינגר"

        רועי ל גם דן ביחסי לנשים ובקרוב הוא יכתוב ספר "אמיר שכטר חייו ופועלו"

        הוא לא מתאר לעצמו שאת אשתי קניתי במוהר מאביה כדרכם של הפונדמנטליסטים הענתיקות

        בקיצור כמו שאברם ציטט אותי מצטט את שייקספיר

        אכן מדובר באנשי כבוד שנותנים לנו כבוד וגדולה

        יישר כוחם

  20. אלעד פוגל שלום רב

    הבנתי שאתה אוהב את ה"בוקר טוב" וה"שבוע טוב" שלי ושל לוינגר אז בוא נשיר ביחד באחוות אחים שיר שבטח תאהב וננעים את זמננו בשירת "בוקר טוב" אני מניח שאת המנגינה והמילים תכיר יאללה מאסטרו:

    בוקר טוב בוקר טוב

    קהל נכבד ברגע זה מתחיל סיפור המחזה

    וזה הרגע לגלות את הנפשות הפועלות

    כלומר מה שמו של כל שחקן

    ולמה הוא מופיע כאן

    אבל ברמז רק קורטוב

    ועם תוספת בוקר טוב

    בוקר טוב בוקר טוב

  21. כתשובת המשקל לשירה הירודה שהוצגה לעיל, הריני מתכבד לצטט שיר של ממש, מאת המשורר א.ב.י העברי, ממקימי "מגיב הרוח", כתב העת לשירה חדשה פורצת גדר:

    פְּרוּמוֹת תְּגוּבוֹתַי, וּשְׁתוּקוֹת. פְּזוּרוֹת
    כְּקִרְעֵי אֶשְנָבִּים אֶל הַרִיק בְּמִרְפֶּסֶת פְּתוּחָה.
    פְּתוּכָה בַּהֲמוֹן שְׁטוּיוֹת שְׁמִבְּרֵאשִׁית. שָׁעָה שֶׁ
    אֵין מָה לוֹמַר, אֹמַר אוֹ שֶׁלֹּא אֹמַר?
    לִכְתֹבלִכְתֹבלִכְתֹב. מִלִּימִלִּימִלִּים. אִם תִּמְצְאוּ אֶת הַקֶּשֶׁר הַגִּידוּ
    לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. אֲנִי
    נַפְשִׁי
    כָּתַבְתִי
    יָהָבְתִּי
    תָּאַבְתִּי

  22. גם אני אהבתי

    אברם אחינו תשלח למצעד הפזמונים זה יהיה השלאגר הבא

    אנו תומכים בך

  23. ואם בשירה עסקינן הנה ההמנון של משתיקי הדעות האחרות כאן אלו שנוטים לחשוב שכל מי שלא חושב כמוהם ש"תחי המהפכה" ושצריך קצת חתרנות ופלפל ולבעוט בממסד הוא משוגע שאפילו לא מודע לעצמו

    הנה לכם

  24. קריקטורה של מגיב 2

    ברח לו השכ(ל)טר.

    • ש.צ. לוינגר

      אמיר דוקא מקפיד על איזון, בין בעלי העבדים של הדרום לבין העמלים המדוכאים, בין ארה"ב לבריה"מ. לא נשאר לנו אלא להמתין שייתן ייצוג הולם גם ליתר החבירות הקבועות של מועצת הביטחון – סין, אנגליה וצרפת – ונאמר לפניו 'שירה חדשה'. ובא לציון גואל.

      נ.ב. מר קש"מ 2 – אתה התחלת את ה'סמבטוחה' בהערתך הפוגענית למעלה, ללא כל התגרות מצידו של אמיר. הכל בגלל שלוש מילים מיותרות, שהצמיחו כשבעים תגובות ותגובות לתגובות! לפחות נהנינו מן השנינויות.

  25. ואת זה כותב מישהו שמסתתר תחת ניק?

    עלוב נפש שמפחד לעמוד מאחורי דבריו

    אכן קריקטורה של מגיב

  26. טוב, מכיוון שהמגעים למשא ומתן על חופשה כפויה הובילו למבוי סתום, חשבתי לנסות לקבוע הלכות תגובה מוסכמות על הצדדים, והרי הן לפניכם, בחלוקה למגיבים:

    לש"צ לוינגר –
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה ציון מקור, ללא תמצות של האמור באותו מקור.
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה ציון מקור לנושא שולי שהועלה דרך אגב, אף אם תמצת את אותו מקור.
    לא יוסיף אדם תגובה שמהווה תיקון שולי לפסיק או נקודה שגויה בתגובה קודמת.
    לא יוסיף אדם תגובה שמציינת כי תגובה X משעה hh:mm הינה תגובה לתגובה Y משעה 'hh':mm.
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה משחקי מילים ללא צורך, שאלו מיעוטן יפה ורובן קשה.

    לאמיר –
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה חירוף וגידוף כנגד זרמים כאלו או אחרים ביהדות (ומחוצה לה).
    לא יוסיף אדם תגובה בה חוזר אותו טיעון יותר מפעם אחת.
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה פרכוס הדדי לדברי קודמו, אלא יכתוב בפשטות: אהבתי, שכוייעח וכדומה.
    לא יוסיף אדם תגובה בה מופיעות המילים: פראבדה, אינטרנציונל, מלחמת האזרחים, איש של כבוד, שופנהאואר, זבל מזוקק.

    לרועי ל וצבי ליפשיץ –
    לא יוסיף אדם תגובה שכולה קללות וגידופים.
    לא יוסיף אדם תגובה בה מופיעות המילים: צדוקים, קראים, חשוכים, פנאטים (טוב, לא יותר מפעם אחת).
    לא יוסיף אדם תגובה אישית כנגד אמיר וש"צ, שהדבר מועיל כמחט בבשר המת, ולא חלו ולא ארגישו.

    כל אלו מדאורייתא.
    ומדרבנן, יחמיר אדם על עצמו שלא יגיב עד שישקול את הנאמר בכתבה או בתגובה אליה הוא מגיב.
    ולא ילחץ על כפתור "להגיב" עד שיקרא שוב מה שכתב ויחשוב כיצד יצטייר הדבר בעיני אחרים, והאם הוסיף לחללו של עולם ולו זיק של בדל של רעיון חדש שטרם שמעתו אוזן מעולם. ובמקום צער גדול, שמוכרח (ככלב שב וכו') לחזור על דבריו משכבר, יציינם בקצרה, כגון: "ומה שכתבתי לעיל לגבי ראובן ושמעון, נכון גם כאן" וכדומה.

    ובעל נפש יחמיר על עצמו ויקיים האמור בראש כל הלכה, כלומר:
    !!!לא יוסיף אדם תגובה!!!

    • ש.צ. לוינגר

      לאברהם-

      שאלה אינפורמטיבית:

      חתמת לעיל: 'א.ב. העברי', וכאן 'ראב"ד' -א' הוא אברהם, מאי 'בית'?

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • בני, שאלה גדולה שאלת*, הראויה ללא ספק לדיון נפרד ומעמיק, אלא שצריך למצוא איזה מאמר במוסף שבת שאפשר להתלבש עליו לצורך כך – אולי בעצם ננצל את המאמר הזה?
        שויין, אני מקווה שבשורות הקצרות שלפניי אוכל להגיב על כך ולו במקופיא מפני טרדות הזמן גליו ומשבריו וכו'.

        ובכן, פשוט קוראים לי אבי.

        וע"ד הרמז יש כאן משום מחווה לגשש החיוור במערכון אודות "מכון שמשון (!)", בו צוטט הסופר והמשורר א' ב' יהושע, למול מ' י' ק' י' ברקוביץ, והדברים ידועים, אלא שאסור לאדם למלא פיו שחוק וכו'.

        * אלא ששגגה יצאה מלפניך בציטוט, שכן כתבתי "המשורר א.ב.י. העברי" ולא "א.ב.", ושמא גירסא משבשתא היא בידך, ועיין בדק"ס על אתר ותו לא מידי.

      • ש.צ. לוינגר

        אבי אבי רכב ישראל ופרשיו

    • ש.צ. לוינגר

      לאברהם –

      לגבי הצעותיך אלי.

      לציון מקורות יש חשיבות רבה לקורא הרוצה להיכנס לעניינים. חלק ניכר מהמקורות שאני מפנה לא מצויים ב'גוגל', וגם מה שמצוי ב'גוגל', לעיתים קרובות בלול בהרבה חומר שלא שייך לעניין. רשימה ביבליוגרפית שאדם הנמצא בעניינים יכין בכמה דקות, תיקח לאדם פחות מיומן זמן רב. לא אחת הודיתי לך ולאחרים על מקורות שהבאתם לידיעתי, ודטב לך לחברך תעביד.

      לגבי ריכוז התגובות לתגובה אחת – אמרתי לך בשעתו שאני משתדל להשקיע בתגובה הראשונה את המאמץ שהיא תיתן מענה מקיף לנושא, כפי מיטב הבנתי. ברם, לעיתים קרובות מתחדשים דברים, עקב הערות שאני מקבל או עקב מחשבה שניה המשנה את התמונה או מקור חדש שמצאתי או שנזכרתי בו.

      לפעמים אני רואה בקריאה שניה של דברי שיש צורך בהבהרה.ואז אני מוסיף ומבהיר.דוגמא אחת אזכיר: לעיל נפלה בטעות תגובתי ל'אורות התגובה' שלך לפני דבריך. קורא שיקרא ביום מן הימים את הדיון, יתמה על החפץ. לפיכך הוספתי וציינתי שדברים אלה הם תגובה לדברים המופיעים בהמשך, ואז יבין הקורא אל מה ירמזון מילי.

      בחודשים האחרונים למדתי שכדאי לרכז את תגובותי המרכזיות בהן אני מפתח ומבסס את עמדתי במקום אחד, או לכל הפחות בסמוך אלו לאלו. הערות לדברי מגיבים אני משתדל לעשות בקצרה, במידת האפשר.

      חריג אחד (ולא יחיד) היה בדיון על 'מרד הזקנים' שבו הערתי לכותב המאמר הערה קצרה, והדיון הגדול היה בעקבות הערתך. ואני חוזר ומודה לך על המקורות שהבאת לידיעתי.

      בהוקרה ובברכה, ש.צ. לוינגר

      כל חריגה מכללים אלה יסודה ב'עת לעשות לה'…'

  27. לייק גדול.

  28. אתייחס מתוך ה"הלכות תגובה" רק לעניין השימוש שלי בביטוי "זבל מזוקק" שבביטויים מסוג זה השתמשתי כאן רק כלפי רועי ל שזכה בכך ביושר מאחר שהוא החליט לסמן אותי כמטרה לגידופים ולגלוגים ללא שמץ של התגרות מצדי וכל זאת רק משום שברוב חוצפתי העזתי לבקר את "הדעות הנכונות" המובאות באתר דהיינו ,פמיניזם דתי ,שינויים בהלכה-כמובן עפ"י דבריו ב"דרך מתוחכמת של פרשנות"-וכד'

    המעוניין יכול לראות זאת ב"החמצת האשה כאדם" ובעוד מאמרים כאן וכמובן שלכנות אותי "קריקטורה" זה כשר למהדרין אך "בולשביק" אסור לומר-זו השוואה לרוצחים ה' ישמור

    כל מי שעובר כאן על התגובות שלי יודע שאני לא פותח בצווחות על כל העולם ומי שקיבל ממני תגובות כאלו זה היה בבחינת "כשם שאדם מודד מודדין לו"

    מה שהציק לי כמובן זה לא עניין של עלבון אישי מאנשים שאני לא מכיר

    העובדה שמגיבים מסויימים מתייחסים לדעות אחרות לא כאל דעות נוגדות שיש מה לדון איתם אלא כאל שיגעון לשמו שלא ייתכן שאנשים נורמאלים יסברו שיש אמת בדעות אלו ובעצם במקום דיון הם מחפשים כאן הצדעה ועמידת דום גורפת לדעותיהם גרמה לי להגיב איך שהגבתי ולהשוות את סוג התגובות האלו להתנהגות בולשיביקית

    ואני לא חוזר בי מכך

  29. וזה לאברם וזעקתו לשינוי שכן ההלכה בימינו היא "חוכא ואיטלולא" וצריך "להתאימה למציאות" ושהפתרונות של מכון צומת בהלכות שבת הם גם "חוכא ואיטלולא" ושכל ההלכה היא מנגנון שליטה של ה"גברו דוקסיה"

    הנה יש כאלו שכבר שנים נוהגים הלכה למעשה לפי המחשבה הזו והוא מוזמן להתרשם יש שם אפילו שו"ת:

    http://www.masorti.org.il/

    • הייתי צריך להוסיף עוד הלכה, והיא:
      לא יוסיף אדם תגובה לתגובתו שלו-עצמו, אלא ירכז מראש את רעיוני ליבו לתגובה אחת.

    • (עכשיו אני עובר על ההלכה הזו ומוסיף תגובה לתגובתי, משום עת לעשות וכו')

      למגינת ליבי, אמיר חוזר למנגנון "התגובות האוטומטיות" שלו, מה שמעלה את החשד ששני מגיבים כאן – האחד רובוט (99% מהתגובות), והאחר, אמיר האמיתי (1%).
      כדי שיידע הציבור וייזהר להבחין בין צלם חסר רוח חיים לבין אדם של ממש, הריני לפרסם את …

      ========= שלושת חוקי האמירובוטיקה =========

      1. לא ישאיר רובוט מאמר ללא תגובה, ולא יניח, במחדל, שמאמר יישאר ללא תגובה.
      2. רובוט חייב להגיב לתגובות אחרות, ובלבד שימלא קודם את החוק הראשון.
      3. רובוט ידאג לשמור על זכות התגובה האחרונה בכל דיון, ובלבד שמילא קודם את החוק הראשון והשני.

      וחוק האפס:
      0. לא יפגע רובוט בקדושת האורתודוקסיה המדומיינת שתוכנתה במוחו, ולא יניח, במחדל, שאורתודוקסיה זו תיפגע.

      • "האורתודוקסיה המדומיינת" וואלה אני סתם מדמיין ש99% מבתי הכנסת האורתודוקסים בארץ ומחוצה לה לא עברו למתכונת "שירה חדשה" ובעטו ב"גברו דוקסיה"

        אהה שכחתי לא הקשבתי לגוגל טרנדס שהוא כמובן קובע את המציאות ולא המציאות עצמה

        בקיצור יעויין בקישור שהבאתי למטה על העניין של בועת רשת

      • ש.צ. לוינהאוזן

        לאברהם –

        רואה אני שגררת לכאן את מתודות 'ביקורת המקרא'. נמצינו למדים שלשיטתך דברי אמיר הם חלק מן המקרא. זה מחמיא מאד.

        בברכה, שמשון צבי הלוי לוינהאוזן

  30. http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=281

    מכיוון שפעמים קודמות הקישור לא עבד הנה קוראים נכבדים קראו במאמר זה החל מהאמצע מהמילים "אמצע 2008" את הדברים הנאמרים המסבירים היטב את סגנון התגובות של אברם העברי ורועי ל ואלעד פוגל ואת תסמונת ה"בועת רשת" שלהם ולמה היא מובילה ומדוע סגנון תגובותיהם כה דוחה אותי

    קריאה מהנה

    • ש.צ. לוינגר

      לאמיר –

      אם סגנונו של מישהו דוחה אותך, הנני ממליץ על עצתו החכמה של 'רועי למד' בהערתו למגיב בשם אברהם (בדיון על 'שלג בשפת התורה' לאוריה מבורך): 'אם בא לך להקיא, קח שקית ותקיא לתוכה'. המייל שלי ידוע לך, ובו אתה יכול לפרוק את זעמך, ולהירגע.

      התרומה שלך לקוראי האתר (יש כ260 מנויים העוקבים אחר הדיונים!) היא בהעשרתם בידע המדהים שלך, הן בתורה , הן במדע והן בתרבות הכללית, במה שנוגע לנושאים הנדונים כאן – עליהם תהיה תפארתך בעיני אלקים ואדם, ובהם ראוי שתרבה.

      הביטוי 'זבל מזוקק' פסול בהחלט, וכל שכן כשהוא נאמר לאדם המבוגר ממך!

      נתווכח בעדינות ובנועם כדרך ת"ח שבא"י, ויתקיים בנו: 'כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי'.

      בהוקרה ובידידות, ש.צ. לוינגר

  31. ש.צ שלום רב

    דבר ראשון תודה רבה על הפידבקים אכן זה מה שאני באמת רוצה לעשות ולתרום ומתגובות אלו אני נהנה באמת

    אני מקבל לגמרי את הערתך לגבי הסגנון הראוי שצריך להשתמש בו ואם נפלה תקלה תחת ידי וכתוצאה מכעס הגעתי לכלל טעות אני מצר על כך ולא אחזור על כך שוב! גם אם מי שאני מגיב לו הוא לא טלית שכולה תכלת בסגנון דיבורו

    חשוב לי להבהיר אומנם שלמיטב זכרוני לא קראתי לאף אחד אישית "זבל מזוקק" או כינויים אחרים מכגון דא אלא השתמשתי בכינויים כאלו כלפי דבריהם הנאמרים ולא אליהם עצמם אבל בכל אופן גם מזה כדאי ורצוי להימנע

    לגבי מה שכתבתי על תגובות שדוחות אותי-לא באתי כאן לכתוב מהגיגי האישיים על איכות כתיבה שדוחה אותי וכד' של מאן דהוא זה לא אמור להעסיק כאן אף אחד

    מה שכתבתי הוא מדוע אני חושב שישנם כאן מגיבים שמתיימרים לפתוח כדבריהם בדיון רציני אך כל מי שחושב אחרת מהם -וכטבעו של דיון בו נאמרים דעות שונות ולא מוחאים כפיים האחד לשני שכולם אומרים אותו דבר-מקבל ישר התקפות קטלניות ומה שרואים כאן בשרשור זה רק קצה הקרחון כידוע לך

    לכן אסכם שאני מקבל לחלוטין את דבריך על הסגנון וחבל להרוס תגובות על כעס על מתלהמים ובעקבות זאת להיגרר לשפה לא ראויה

    וכדברי ניטשה שהרוצה להילחם במפלצת יזהר שלא יהפך למפלצת בעצמו

    תודה רבה על התוכחה -קיבלתי ובעז"ה איישם

    נ.ב

    מאיפה אתה יודע שרועי ל מבוגר ממני?

    • ש.צ. לוינגר

      לאמיר –

      טעיתי בהבנת דבריך וחשבתי שדבריך על 'זבל מזוקק' כוונו לאברהם. ולכן הגבתי בחריפות כלפיך.

      קיבלת אתמול מאברהם מחמאה על הדיון הענייני שהיה לך אתמול עם יוסף. הוא תלה זאת בהשפעת הקמפיין שלו.

      ולא היא.

      יש אנשים שכלפיהם יש לך הערכה.. איתם מתפתח דיון ענייני ומפרה. כשיש כעס או זלזול, אין לענ"ד טעם בדיון, ועדיף להשאירו למי שיכול לשמור על קור רוח.

      יתירה מזאת, כאשר מתלהט הדיון שלך עם אנשי האורתודוקסיה-הליברלית, גם אני הידוע בציבור כ'רובוט מאותו פס-ייצור' סופג להבות, ולעיתים קרובות זה לא בא בזמן הנכון בשבילי ומסבך אותי.

      לפיכך אני ממליץ: תנהל דיונים מרתקים עם נדב, יוסף, נ.ה., עידן וכיו"ב את הויכוחים עם 'האורתודוכסיה הליברלית' תשאיר לי. אשמח שתסייע לי במקורות ובסברות. את דברי הפולמוס תשאיר לי.

      לפחות תחשוב לפני שאתה לוחץ 'להגיב', אם דעתי נוחה מסגנון דבריך. כאיש 'גולני' אתה יודע היטב שיש להקפיד על 'יישור-קו' לפני שפותחים באש.

      וכמנהג המקום אני מעמיד את הצעתי להצבעה. והיא נתקבלה 'פה אחד'. ויהי רצון שתהא גם 'פי שנים'.

      בתחנונים ידבר רש"צ ובברכה נאמנה

      • יפה!
        רק הערה אחרונה כדי שה'קמפיין' איכשהו כן ישיג את מטרתו ויוּתר הנדר* –
        אנא עבדו על 'אובססיית המילה האחרונה' שהיא אחד הדברים המשותפים לך ולאמיר –
        בכל (!) דיון, אתם חייבים להוסיף עוד משהו בסוף (ולפעמים אפילו עוד משהו מעבר לעוד). אתה מוסיף איזה פסוק או ציון מקור סתמי, אמיר פתאום זורק שוב משהו על האורתודוקסיה וכו'. זה גורר תגובת ריאקציה אטומית ושוב הדיון מתערפל ומסתבך.

        למדו אצבעותיכם לעצור בעצמן לפני ה'להגיב', ותזכו לברכת הנביא:
        "אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה *** שְׁלַח אֶצְבַּע *** וְדַבֶּר אָוֶן… וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם"

        * שימו לב שנדרתי להגיב רק על תגובות "משובטות" – לא תגובות רציניות!

      • ש.צ. לוינגר

        דודי ז"ל הדריך אותי אחרי החתונה שלגבר צריכה להיות המילה האחרונה בבית, והיא: כן!

        אכן עדיף לתת לזולת את המילה האחרונה, אך גם מילה אחרונה שאינה פוגעת משיגה את המטרה, ואינה מגרה את הזולת להגיב.

        מה שמבעיר את הלהבות הוא לגלוג או זלזול, שהוא המגרה את הנפגע להגיב, וחוזר חלילה, חס וחלילה, ודי לחכימא…

  32. ש.צ ואברם שלום רב

    קודם כל לש.צ:
    תודה על התגובה כמה הערות על דבריך:

    1.דבריי אכן לא כוונו על אברם אך גם אם הוא גדול ממני בגיל אין זה רלוונטי וזה לא נותן לאף אחד זכות להטיל רפש ולכתוב תגובות מלגלגות ואם כבר הזכרת את עברי הצבאי בגולני כאן אנחנו לא בגולני ואין כאן משחקי "צעירים וותיקים" ואם מישהו יגיב נגדי בצורה לא ראויה כלל לא רלוונטי מבחינתי גילו מעמדו וכד'.

    בכל אופן עניין הבדלי הגילאים כלל לא רלוונטי ואני מקבל את ביקורתך וגם לצעירים ממני לא ראוי לכתוב בשפה לא ראויה וזה דבר גרוע מצד עצמו.

    2.כמו שאתה יודע היטב אני דן כאן עם מגיבים באתר שהם כלל לא בראש שלי מבחינת דבריהם ותפישתם הבאה לידי ביטוי בתגובות כאן [וכמו יוסף שהזכרת] וגם עם מגיבים "אורתודוקסים ליברלים" שאני מתנגד לדרכם במאוד מאוד אני מעוניין להגיע לדיונים לגופם של טענות ובאופן ראוי ולא נגרע מוויכוח ענייני מאוד שהיה לשנינו עם אתאיסט שהתווכח מאוד בענייניות לדעתי[הלא הוא "שפוי" מ"בדה לך דת"] וכמובן שאתה לא חושד בי באהדה לאתאיזם(-:

    אבל מה לעשות שכמים לב הפנים לפנים כך לב האדם לאדם ותגובותיי הכעוסות באות כתוצאה מהתלהמות חסרת פשר מצד המגיבים הידועים שממש עושה רושם שהם לא מעוניינים בדיון עם שלל דעות אלא באוסף תגובות בשבח המרד בממסד ובבוז כלפי המצדיקים אותו

    לפיכך לא ההתנגדות לדרכם שאכן קיימת אצלי מביאה אותי לתגובות הכעוסות אלא סגנונם הלא ענייני של מגיבים שלא מסוגלים להבין שלא כולם כמוהם מחפשים איזה פלפל וחתרנות אנטי ממסדית שבדרך הטבע מעוררת זעם אצל מי שטורח לנמק את דבריו ולהגיע לדיון ענייני.

    3.צר לי לומר לך אבל אותם מגיבים שמלגלגים עלי רתוחים על תגובותיך ללא קשר לתגובותיי ואתה יכול לראות זאת בבירור בהתלהמויות כאן את ה"חילוקים" שעושים בין תגובותיי לתגובותיך והאמן לי שגם אם לא הייתי כותב כאן כלל לצערי היית מקבל את אותם יריקות מהחבר'ה הנ"ל. הם פשוט באמת ובתמים חושבים שמי שלא שותף לדעות שלהם הוא בגדר כסיל גמור והם יחשבו זאת גם אם מישהו יכתוב את תגובותיו בסטיריליות של בית מרקחת.

    לפיכך אני לא רואה עניין בהשבתת הדיונים שלי עם אנשי ה"אורתודוקסיה הליברלית" כאן אבל אני כן קיבלתי את דבריך להשתדל השתדלות מתמדת לא להיגרר לויכוחים נוסח ויכוחי תגרנים בשוק גם אם הם מנסים להביא לכך

    אברם כמה נקודות גם לך בתקווה שאם תרצה לענות תענה לעניין:

    1.שים לב למה שכתבתי ללוניגר בסעיף 2: מתגובותיך כאן וגם של שאר אלו שלצורך העניין כאן נכנה אותם "החדשנים" רואים כל הזמן זלזול בוטה ומשתלח בשמרנים .גם אתה ספציפית כשאתה כותב [ב"מעבר למחיצה הפנימית תגובות"]על מתנגדי השינויים בהלכה וספציפית שם זה היה עלי ועל לוינגר שדבריהם "אפולוגטיקה טפלה" הדורשת כדבריך שם "אבחון פסיכולוגי" ושאין עניין להיכנס איתם לגופן של טענות אתה נותן תחושה שאי אפשר לדון איתך שכן אתה רואה בדבריך ברירת מחדל שמי שלא חושב כמוך לא יכול להיות בכלל שהוא נורמאלי והוא בטח "רובוט" וכד' ולכן אין טעם בדיון עימו אלא רק ללעוג לו[תופעה זו גרמה לי להזכיר כל הזמן את הדמיון לבולשביקים אם לא הבנת עד עכשיו]

    אולי במקום לשים שלל נימוקים במסגרת כוללנית של "אפולוגטיקה" תנסה לענות לגופם של טיעונים ובדיוק כמו שמיודעינו "שפוי" עשה בטוב טעם ודעת?

    זה נראה מהתגובות שלך ושל שאר החדשנים שיש לכם בטן מלאה על מצב ההלכה הקיימת ומכיוון שאני מדבר איתך כאן אפנה אליך ספציפית ואומר לך שאתה נדרש להבין שהרבה מאוד -לא רק אני ולוינגר אלא כמעט כל האורתודוקסים!-לא שותפים לתחושה הזו ובדיון פתוח על הנושאים באתר זו גם זכותם המלאה של מגיבי הרוב השמרני להגן על המצב הקיים כפי שהם חושבים שראוי לעשות וכמו שמותר לך להביא את נימוקיך מותר גם לנו להביא את נימוקינו ואם אתה חולק אדרבה תחלוק ותנמק ומקסימום שני הצדדים לא מסכימים לא קרה כלום.

    2.כשאני כותב לא מעט כמו שהזכרת ש"אנחנו הרוב" זה לא בשביל לסגור את הדיון בטענת אד פופולום של "הרוב אמר את דברו ונקשיב לו" אלא כדי לתהות על הזעקה שלך על ה"הלכה הלא רלוונטית לחיים" בעוד אנו לא דנים כאן בתיאוריות מופשטות אלא על הציויליזציה האנושית וההתנהלות הפרקטית של בני אדם ואותם בני אדם המדוברים בכל זאת מוצאים עניין בהלכה שלכאורה לדבריך לא אמורה לדבר אליהם ולחיים שלהם
    אבל מה לעשות שאנשים מצביעים ברגליים וכנראה שהם כאן מוצאים בה רלוונטיות אחרת מי הכריח אותם לבחור בדרך האורתודוקסית כאשר שוק הרעיונות כיום הוא חופשי?

    3.אל תעלב אבל זה קצת מעצבן להרגיש שמינית את עצמך לסדרן כאן באתר ואתה ודאי מכיר פוליטיקות של בית כנסת ואיך אנשים לא אוהבים גבאים על דעת עצמם, זה מעצבן ונותן ישר את התהייה של "מי שמך לשר ושופט עלינו" שים לב לזה, אילו היית מנהל האתר החרשתי אבל במחילה אתה מגיב מן השורה בדיוק כמוני וכמו כל אחד כאן אז במחילה תבין מה מעצבן כאן.

    בכל אופן למרות ירידות מאוד מאוד לא ענייניות ולא מכובדות מצדך-עליך התפלאתי מרועי ל לא ציפיתי לכלום-

    אשמח לדון איתך כאן לגופן של טענות ובלי לשמוע כל הזמן עד כמה אני שמרן מקובע שלא זכה לאורה של ביקרות המקרא והמחקר התלמודי.

    תמיד ברצון טוב

    אמיר שכטר

    • ש.צ. לוינגר

      לאמיר –

      אינני מדבר על 'אותו ראש' ולא על אהדה לרעיון. אני מדבר על הערכה לאישיות ועל אמון בכנותו של מי שמידיינים איתו, גם אם חולקים איתו בכל מכל כל. כשאין הערכה ואמון הדדיים, חבל על הדיון. הנמען לא מקשיב.

      יש מצבים שצריך להגיב בשביל צד שלישי, שעשוי להשתכנע מטיעון זה או אחר. כאן צריך לשים לב, שאדם מן הצד, ברוב המקרים הוא חסר סבלנות. צריך ללמוד את 'סוד הצמצום' – להגיב קצר וקולע.

      זאת ועוד, בשביל האדם מהצד – ככל שתישמע שקול ולא מתלהם, תזכה ליתר אהדה והקשבה. כשיש חילופי דברים קשים, איש אינו זוכר 'מי התחיל'. כל התבטאות חריפה, הכי מוצדקת שתהיה, היא 'גול עצמי'. ועל אחת כמה וכמה פקפוק בכנותו הדתית של בר-פלוגתך.

      אנשים שאיתם שוה לנהל דיונים ארוכים, הם אנשים המעוניינים לברר דברים ביסודיות, ואזנם פתוחה לשמוע. איתם ולמענם שוה להשקיע. רצוי לרכז את הדיונים והבירורים היסודיים ברצף אחד, לנוחות הקורא.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  33. ש.צ, אני מסכים איתך שיש אנשים שלא שווה לדון איתם ואפילו כתבתי על זה בעצמי. זה לא עניין של חוסר כנות זה עניין שאי אפשר לדון עם כאלו שחושבים שמי שלא חושב כמוהם הוא הבזוי שבאנשים או מינימום משוגע

    לרועי ל למשל החלטתי לא להתייחס ואני מתפלא שבתוכחתך לי הבאת ממנו ראיה שהרי מסתמא למדת את הגמרא בשבת קד: מדוע אין מביאין ראיה מבן סטדא ויעויין שם

    התגובות של המגיבים שהגיבו [הגיבו? יותר נכון צווחו וצרחו] כאן לוקות בתסמונת הזו.

    כל מי שדן איתי כאן באתר יודע שאני מוכן לכל דיון ולהיכנס לקישקעס ובלבד שזה יהיה לעניין ולא לגופו של אדם ולא קריאות בוז-כאן לא איצטדיון טדי.

    לגבי פקפוק בכנות הדתית של בני פלוגתא-האמן לי שאני לא בוחן כליות ולב ואין לי אלא מה שעייני רואות

    ודבריי החוזרים ונשנים לאברם שהוא מעלה טיעונים קונסרבטיבים בעטיפה אורתודוקסית מבוססים על מה שהוא כותב במפורש בתגובותיו -המחשבה שההלכה נפסקת בכל דור לפי ערכי אותו דור,ההתבססות המאסיבית על מחקרי מדעי היהדות כפרשנים אמינים של חז"ל ודרכם וכיו"ב-ואני לא מבין מדוע הוא חושב שהאורתודוקסים ילכו בדרך אותה הוא מציע באשר הם דוחים אותה על הסף למעלה ממאה שנה ואלו שמעוניינים בדרך זו יש להם מענה קיים בדמותו של הזרם הקונסרבטיבי הפתוח לרווחה לכל דורש ומבקש

    אלו תורף דבריי אליו שאני לא מבין מה הוא מתפוצץ מהם

    בכל אופן קיבלתי את דבריך על הצורך באיפוק מהמלעיגים ואני מסכים גם אם ביקורתו של נ.ה כאן ומאחר שנגררתי לענות למתלהמים כאיוולתם אני לא יכול לומר שידיי לא שפכו את הדם הזה -והרי ביקורתו של נ.ה הייתה גם עלי [לא יודע אם גם עליך]וגם על המתלהמים.

    בעז"ה כעצתך אמשיך להגיב באתר על דברים שאני יודע בקשר לנושאים הנידונים ואציין מקורות כדרכך וכדרכי

    ואני מקווה שיש אנשים שנהנים מהמידע הזה

  34. ש.צ,בכל אופן אני מאוד ממליץ לך להיכנס לקישור שהבאתי בתגובתי משעה 11:42 ולקרוא מהד"ה שהפניתי

    תבין מדוע כל כך מתסכל לדון עם כאלו החיים בבועת רשת ושלא מסוגלים להבין דעות אחרות כדעות נורמטיביות שיש מה לדון עימם

    המקרה שיוסי גורביץ מתאר שם על תומכי דב חנין מתאים במדויק למגיבים ה"ליברלים" כאן

    מומלץ מאוד לקרוא -לא לחינם הבאתי לכאן את הקישור הנ"ל שאין יותר מתאים ממנו להסבר קלחת ההתלהמות שנתקלנו בה כאן

  1. פינגבק: אימוץ תרבות המחלוקת החרדית | 
ראובן הכהן־אוריה | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

להגיב על נ.ה. לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: