אודות

מוסף "שבת" בעיתון מקור ראשון הוא מוסף ייחודי בעיתונות הישראלית. הוא מכיל 24 עמודים בכל שבוע של ביקורות ספרים, ראיונות, מסות, מדורים והרבה מאמרים על שאלות של הגות, מוסר, חברה, יהדות, היסטוריה ותרבות.
המוסף יוצא לאור כבר שמונה וחצי שנים וזוכה לקהל קוראים נאמן וערני, המשתתף לא פעם בשיחה באמצעות תגובות ומאמרי פולמוס, ובעיקר נהנה בכל שבת משעות של הנאה אינטלקטואלית ותרבותית מסוג שנראה שכבר נשכח בעולם חסר סבלנות הרגיל לשיח רדוד וקופצני.

איך ליצור איתנו קשר?

לשליחת מאמרים, יצירות וכדומה, למוסף: shabbat.makor@gmail.com
לעניינים הקשורים לאתר, דף הפייסבוק ופעילות ברשת: יהודה גזבר- musaf.shabbat.website@gmail.com

 חברי המערכת:

אלחנן ניר

אלחנן ניר – עורך המוסף. ר"מ בישיבת 'שיח יצחק' ומלמד בישיבת ההסדר ביפו. כתב שני ספרי שירה ('תחינה על האינטימיות' ו'האש הרגילה') וספר הגות ('אם רץ לבך – רוח וקודש בחיי היום יום'). חתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2011. נשוי ואב לשלושה

שמואל פאוסט

עורך מדור הספרים ועורך-משנה במוסף. מלמד במרכז יעקב הרצוג ללימודי היהדות. יליד ירושלים ותושב מזכרת בתיה. נשוי ואב לארבעה. בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים, לימודים גבוהים ביהדות בבית מורשה ובעל תואר דוקטור בפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. זוכה פרס שרת החינוך ליוצרים בתרבות יהודית. מחבר הספר 'אגדתא – סיפורי הדרמה התלמודית'.

עידו פכטר

עורך במוסף. בוגר ישיבות ובעל תואר ראשון בחינוך וסמיכה לרבנות. רב קהילת 'ישראל הצעיר', רמת פולג בנתניה. כותב וחוקר בתחומי היהדות ובמיוחד במשנת הרמב"ם (הספר בדרך). עוד לא בן שלושים, נשוי ואב לתינוקת

רחלי ריף

בת 27. כתבת ועורכת במוסף. בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עורכת בכתב העת 'דעת פרת' מיסודה של מדרשת עין פרת. מתגוררת בנחלאות, ירושלים.

 

 

יעקב עציון

העורך הלשוני של המוסף, חבר מערכת 'יומן' ובעל הטור "מקור בתרגום". אב לחמישה, תושב הר חברון, לומד לתואר שלישי באוניברסיטת בן גוריון.

  1. אין לכם בית?
    כלומר אתר בית?
    למה אתם עם הלוגו של "רשימות"?

    • בענין המלבושים…

      ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה: (לט, יב)

      הנה, על אף שלא שייך כלל להשיג מהותו של יוסף הצדיק, ובשכלינו הדל לא שייך כלל לדרת לעומק כוונת פעולותיו, בכל זאת שומה עלינו להתבונן במעשיו וללמד מהם ארחות חיים, שהרי התורה נצחית היא, ואם נכתבו מעשיו בתורה ודאי שיש בהם הוראה גם לדורות, וכל דור כפי בחינתו ומדרגתו יכול להפיק מהם לקחי חיים.

      וקודם שנעיין באותה נקודה שרוצים אנו להוציא מהכתוב הנזכר נביא את דברי רש"י לעיל על מאמר הכתוב (לט, ו) ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, וז"ל: כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך? אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו' עכ"ל.

      באלו הדברים מגלה לנו רש"י הק' את הסיבה שהביא את יוסף לידי נסיונו המר, יוסף שראה בהצלחתו התחיל ליפות את עצמו, והיה בזה טענה על אותו צדיק שעשה כל זאת בשעה שאביו מיצר ודואג עליו, ולכן נענש על ידי זה, שאותה אשה ארורה התחילה להתגרות בו והוצרך להתמודד עם נסיונו הקשה.

      ועל פי הקדמה זו אפשר לומר, כי מאחר שמטרת הסלסול היה כדי להתייפו להתייפות, כמו כן אפשר ששינה גם את בגדיו, שגם על ידם יתכבד על הבריות, וכיון שזה היה הסיבה לנסיונו, לכך 'ותתפשהו בבגדו'.

      כי איתא בספרים הקדושים הקדושים כי הסטרא אחרא רודפת אחר כל אדם מישראל שיש בו ניצוצות של קדושה, וברצונה להתגרות בו כדי להפילו ולינוק על ידי זה מן הקדושה, אך כל עוד שאין היא מוצאת בו איזה פגם, אין היא יכולה להתגרות בו, ורק אחר שנמצא בו פגם אז יש לה אחיזה באותו אדם ובכך בנקל להתגרות להתגרות בו ר"ל.

      וכעין זה היה ביוסף הצדיק, כי האשה הארורה זו היתה שליחה של הסטרא אחרא, ויוסף הצדיק הרי היה אדם השלם, ולולא אותו מעשה (של הבגדים ולסלסל השערות וכו) לא היה לה מקום להתגרות בו, ורק מכוח אותו מעשה היתה לה אחיזה בו, ולכך תפסה אותו בבגדו, אך אותו צדיק הבין מיד מה הביא עליו אותה צרה, ותיכף ראה לנכון להפשיט מעליו את אותם הלבושים, וזהו שממשיך הכתוב ואומר 'ויעזוב בגדה אצלה' כי מאחר והבין שזה הוא הגורם לנסיונו מיד הסירם מעליו, ובכך זכה להינצל מצפרני הסטרא אחרא 'וינס ויצא החוצה'. כאותן הדברים רואים אנו בזוהר הק' בפרשתן (ח"א קצ:) שכשהיצר הרע חפץ לקבל שליטה על האדם מסית אותו תחילה בענין הנ"ל ע"ש.

      הרי לנו מכאן שענין הלבוש אינו ענין של מה בכך, ושנוי הלבוש הוא פתח להתגרות היצר הרע באדם, ובכדי לבאר הענין הטמון בלבוש, נביא מקודם את דברי האר"י הקדוש (שער הכוונות- דרושי ברכת השחר, ברכת מלביש ערומים) שכתב בזה"ל: 'ודע שאין טוב לאדם ללבוש שני מלבושיו ביחד, והעושה כן קשה לשכחה, וסוד הדבר הוא, כי הנה מלבוש האדם הוא מן הקדושה, ועל ידי העבירות שהאדם עושה, גורם להתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו, והנה המלבושים יש בהם בחינת אור המקיף מחוץ להם כנודע, כי יש אור פנימי בפנים, ונכלל בתוך הגוף, והמלבוש סובב את הגוף, ועל המלבוש הם האורות המקיפים, ועומדים מחוץ המלבושים.

      והנה לכל לבוש ולבוש, יש בחינת אור מקיף, ואין לך דבר שדוחה את הקליפות כמו אור המקיף, לפי שאין יכולת בקליפות, לינק ולהתאחז באור המקיף, לכן הוא עומד בחוץ, ואין לו פחד מן הקליפות, ונמצא כי המחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד, אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך שני המלבושי המלבושים יחד, ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל ידי כן אין הקליפות נדחות משם' עכ"ל.

      מתוכן אלו הדברים אתה למד ענין הלבוש מהו, רואים אנו כאן כי מלבד מה שהלבוש משמש לגוף, משמש הוא גם לנפש האדם, ולאורות הפנימיים שבו, והלבוש עצמו הוא 'אור המקיף' המגן על האדם לבל יתאחזו בו החיצונים, ולאור האמור מובן טעם הדבר שיש בכוח שינוי הלבושים פתח לסטרא אחרא להתגרות באדם, כי מאחר ועצם הלבוש אינו כדבעי ובו בעצמו יש פגם, לכן אין ביכולתו לעשות את פעולתו ולהגן מפני כוחות הטומאה, ואלו הכוחות הרי רואים הם לעיניהם כי אלו הלבושים הם מחסום לפניהם, לכן תחילת דרכם הוא לפתות את האדם לשנות מלבושיו, כי זה כל חפצם לאחוז באלו האורות הפנימיים, ויודעים הם כי רק ע"י הפגם בחומת השמירה יהיה ביכולתם לחדור בתוך תוכו של אדם ולהתגרו ולהתגרות בו.

      ולכך יזהר מאוד האדם לא לשנות ממנהגי האבות בלבושים, הן בלבוש הגברים, שלא ישנה ממה שהלכו אבותיו, והן בבגדי הנשים, שלא לשנות מצניעות, דהיינו מצניעותן של האמהות אפילו כלשהו, כי יש לאלו הבגדים יסוד גדול בקדושה, ובאמת ענין זה רואים אנו בחוש, שאדם שרוצה לעזוב את דרכי אבותיו, הדבר הראשון שהוא עושה הוא החלפת בגדיו, וכך הוא מתחיל להתדרדר ברוחניות מטה מטה. כי כאמור היא הגורמת להסרת כל האורות המקיפים מהאדם, ומאז יכולים הקליפות והמזיקין לשלוט עליו ח"ו. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שכשם שזכו אבותינו במצרים לגאולתם בזכות שלא שינו את לבושם, כך יזכה אותנו השי"ת בזכות האחיזה באלו המלבושים, לגאולה השלימה במהרה בימינו בקרוב ממש אמן..

  2. האתר יושב על פלטפורמה של wordpress, המשמשת תשתית למאות אלפי אתרים בעולם, כולל של גופי תקשורת אדירים כמו time, CNN וניו יורק טיימס.
    ערכת העיצוב העברי שנבחרה – לשלב ההרצה של האתר שלנו – היא זו המשמשת את 'רשימות', אתר מכובד שמבוסס גם הוא על הפלטפורמה של וורדפרס.

  3. אני מחזיק מנוי של מקור ראשון, בעיקר בשביל מוסף השבת.
    תצליחו!!!

  4. אתם תוסיפו גם גליונות יותר ישנים?

  5. בעבר היה לכם תקליטור עם כל הגליונות של שבת. האם יש לכם תקליטור מעודכן?

  6. גם אני מן המנויים מראשית הדרך מבקש לעודד את העלאת הגליונות הקודמים לרשת. כך תאפשרו לי לפנות שני מדפים בספרייה הפרטית שתופסים גליונות שבת . כמו כן יתפנה לי זמן שהושקע עד היום ביצירת ספרייה פרטית במחשב המאפשרת חיפוש מהיר במאמר רצוי.

  7. כדאי לנצל את זירת האינטרנט, ולצד מאמר הכותב להוסיף גם את כתובת הדוא"ל שלו.

  8. דניאל ונטורה

    אנא הוסיפו את הקישורים של "יהודי עולמי". הקישורים שהצבתי בויקיפדיה העברית הם "שבורים".

  9. כקורא נאמן של מוסף שבת המכיר אותו כמעוצב ואסטתי מאוד אני מצפה שאתר המוסף לא ייפול ברמתו ממנו. אני מניח שזו רק ההתחלה , אך לטעמי עדיף להשיק בגדול – ברמה גבוהה ומרשימה ולא בינונית ומטה.

  10. אריאל כהן אלורו

    בס"ד
    שבוע טוב!
    הייתי רוצה להגיב למאמרו של משה מאיר בענין ה"עמות" שיש כביכול בדת היהודית בין החק המחייב לבין החרות. והוא נושא שאתם דנים בו הרבה בעתונכם, בפרט הכתבות של מר יואב שורק (דוגמת "יש לי חלום – מודל של יהדות ישראלית טבעית", כפי שהתפרסם במוסף פסח השנה).
    לא שאינני מסכים עם דבריו של מר משה מאיר. אלא, שברצוני להוסיף עליהם, כמו גם על דבריו של מר יואב שורק, על מנת שמה שנקרא בחסידות "אורות דתהו" (שמבחי' עשו), יהיו גם יותר מיושבים ב"כלים דתקון" (שמבחי' יעקב) – בכלים של תורה. (ואין לי טענה למר משה מאיר שבהחלט ישב את דבריו על ידי מה שנקרא "מעשה רב" של רבן גמליאל השני.) אבל ברצוני לחזק את דבריו, כמו גם את חפושיו של מר שורק בענין, כמו גם את חפושיהם של כל אלה המנסים לאחות את הקרע שקיים כיום בין היהדות האורתודוכסית לבין החילוניות – העולם החפשי.
    הנושא שברצוני לדון בו, הוא מה שנקרא "תורת עשו" (נושא מאד רחב, שכולל בין השאר ברור הנצרות – הגדרת ה"חזיר כשר" – ענין שלא אכנס לתוכו במאמר זה), שנולד יהודי, וממילא, יש לו ברור כיהודי.
    אמרו חז"ל: "ראו באיזה חדש נתתי את התורה – במזל תאומים: שאם יבוא עשו הרשע להתגיר, ולעשות תשובה – יבוא ללמוד תורה" (ילקוט יתרו רע"א). ובעוד שביעקב נאמר: "עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי" (בראשית ל"ב, ד' – רש"י) {לבן = 82 = רמ"ח במס' סדורי (= 41) + שס"ה במס' סדורי (= 41)}, בסוד קבלת עול מלכות שמים – בעשו נאמר: "והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך" (בראשית כ"ז, מ'). הדגש הוא על אותיות "תריד" – כמנין 614, וכמנין "חרות" – בחי' "מכתב א-להים הוא חרות על הלחת" (שמות ל"ב, ט"ז) – אחת העולה על כולנה.
    ובכן, מדובר במצותו של עשו {שעליו אפשר לטעון: "איני יודע מה מלמדנו" (= עשו)}, שהוא האנטיתזה של יעקב – יצר הרע שלעומת יצר הטוב, שניהם בקדושה.
    במצוה זו, הקב"ה נותן כביכול את הלגיטימציה לעשו (לחוזר בתשובה הפוטנציאלי) לפרוק את עול המצות של יעקב, באי קיומה של מצוה זו או אחרת, במדה וגורמת לו צער. ובמדה, שבאמת יש לו את המוחין והבגרות (= תורה = ס-מ-א-ל + ל-י-ל-י-ת) הרוחנית לקחת אחריות על מעשיו, ולאמר "לא" ליעקב: מוחין בבחי' "חכמה בינה דעת" (= תריד). במלים אחרות, חייבים להיות מה שנקרא חב"דניק אמיתי על מנת לקיים מצוה זו "תדיר" ובקדושה. {כידוע, חג החרות מסתיים בחג השבועות, שאז מקבלים את המוחין הנדרשים. שנאמר: "אל תקרי 'חָרות' אלא 'חֵרות' (אבות ו', ב').}
    בלשון תרגום – "גרתי" (= תרי"ג), זה "דרתי" (= תרי"ד). לשון תרגום מהוה "אור חוזר" ללשון הקדש, כנודע, ומכאן, שמצות "תריד" היא מעין אור חוזר של כל התרי"ג (כשם שעשו – ה"חזיר" – הוא בחי' "אור חוזר" של יעקב שהוא בחי' "אור ישר", כנודע על פי קבלה: חוזר בתשובה לעומת צדיק מלדה).
    עשו הוא כנגד משיח בן יוסף {יוסף – תנועה מיעקב לעשו, שהרי נמסר לגוים. דוד – תנועה מעשו ליעקב, שהרי הוא בחי' גר} – כמנין "עצות". וידוע על פי הזהר הקדוש, כי המצות נקראות גם "עצות". ובמלים אחרות: כאשר מדובר במצות המלך – שמצד משיח בן דוד (היהדות האורתודוכסית – יעקב) – אין להרהר אחריהן. וכאשר מדובר במצות שמצד משיח בן יוסף, המצות הן בבחי' עצות, שאז, ישנה האפשרות לאדם הבוגר – שחשוב לו גם אזונו הנפשי – שלא לקבל את העצה (עם כל הסכון שבכך). יוסף הוא בעיקר פרשן, כלומר שקשור לתורה שבע"פ. והכונה לפרשנות האישית והספונטנית של התורה – לא זו הכתובה. לעומת זאת, דוד המלך מיצג את מלכו של עולם – התורה שבכתב. וכן, את זו שבע"פ, שברגע שנכתבה, כבר משויכת לאותה קטגוריה. ממילא: קיום מצות פריקת עול, זהו בעיקר אקט של פרשנותו הלא כתובה יוסף כנגד פרשנותו הכתובה של יהודה – עשו כנגד פרשנותו של יעקב לתורה. ועדין, מי שמקיים "מצוה" זו, גם ברמה של מרידה בתורה שבע"פ בלבד – מתחייב בנפשו, כנ"ל.
    "תריד ופרקת עלו מעל צוארך" – ר"ת "עצמות" (= "עץ מות").
    ובא ללמדנו שעשו הוא בבחי' "עצמי", {בחסידות ישנם הרבה באורים, על דרגת העצמי: למטה מ"עצמי" ישנו ה"פנימי", ולמטה ממנו, ה"חיצוני".} או מה שנקרא גם – "עוקר (= עשו) הרים" – אחד שיש לו את העוז לחדש בתורה. לעומת זאת, יעקב שכנגד דוד, הוא מה שנקרא "סיני" – מנטליות של קבלה – כנגד התורה שקבלנו מסיני, גם זו שבע"פ, הקשורה לבחי' "אבא יסד ברתא" (רעיא מהימנא, פינחס, רנ"ו, ב') – שרש המלכות בחכמה {שהרי נאמר: "מלכות פה – תורה שבע"פ קרינן לה" (פתח אליהו), לעומת הפרשנות של יוסף שמבחי' אמא – ספירת הבינה}.
    "עצמי" מבחינה מסוימת הוא מת (למליותא), ואמרו חז"ל: "כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן המצות" (שבת קנ"א, ב', ועוד). כפי שהתורה מספרת, יוצאים ממצרים עם "עצמות יוסף" – בחינה זו של עשו. ו"עצם לא תשברו בו" (שמות י"ב, מ"ו) – כפי שנאמר על קרבן פסח. ובסוד המשיח שנאמר בו: "אחת מהנה לא נשברה" (תהלים ל"ד, כ"א). {"אחת מהנה" – עצם הלוז (בית א-ל), לפי אחד הפרושים: העצם שממנה יבנה הגוף האלמותי לעתיד לבוא. ועל פי הזהר הקדוש (חלק-א' קל"ז, א'), מתקשרת ל"בתואל הארמי", ונקראת "גרמא רמאה": עצם השקר בסוד ה"זרע", כמבואר במקום אחר – ה"זרע" לתחית המתים, לאחר שהארץ תעבור מוטציה (תחזור לעצמה מבחי' כח הצומח שבה) – שמבטא את "עצם הנשמה" (= שקר) – סוד הגוף מצד אמיתותו.}
    היות שכל עוד אנו חיים, אין התורה בטלה, סימן לבטול מצות התורה לעתיד לבוא (בתחית המתים) ניתן לנו על ידי המצות שאנו אוכלים כיום – "מַצּוֹת" שבאות כביכול במקום "מִצְו‍ֹת".
    פסח נקרא גם חג האביב (בחי' התחדשות), בנוסף ל"חג החרות", כנ"ל. וחל במזל טלה, מלשון "טל תחיה" {מה ש"ישקה" את עצם הלוז לעתיד לבוא, על מנת ש"תצמח" לאדם שלם}, כלומר, שקשור גם לתחית המתים. חדש ניסן קשור ל"אמונה" בנפש – בחי' מסירות נפש. הוא אם כן החג שיכול לתת לנו את הסבות הכי טובות, לקיים בו את מצות "תריד" – מצוה שקשורה למסירות נפש כאמור, שהרי, זה שמקיימה, מתחייב בנפשו.
    נאמר על הקב"ה: "מגיד דְּבָרָו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל" (תהלים קמ"ז, י"ט) – שהקב"ה מלמד את עם ישראל את החקים והמשפטים שהוא בעצמו מקיים. ואיפה ראינו שהקב"ה קיים מצות פריקת על? ובכן, בכל מה שקשור לקרבנות, נראה לכאורה שהקב"ה מקיים זאת: החל מעקדת יצחק, וכלה בבמות שהיו בתחלה מותרות, ולאחר מכן נאסרו. ובפרט, קרבן פסח, שעליו נאמר: "ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם" (שמות י"ב, כ"ד). ומענינת היא כתבתו של אהרן שטכלברג בנושא כפי שפורסם בעתונכם, בשבוע שעבר (י"א ניסן) – "עבודת הדם". אם ישנה בעיה ש"מציקה" ליהודי הדתי, הוא האפשרות של חדוש עבודת הקרבנות בבית המקדש. האם באמת זה רלוונטי לימינו? אז לפחות בנושא הזה, ניתן ללמוד "פריקת על" מהשם ית', ובא לציון גואל.

    כתב, אריאל כהן אלורו – תלמיד של הרב יצחק גינזבורג שליט"א. חבר ספר בשם 'ימ"ח שמו' על המשיח, מבוסס על המלה "חן" (= ימ"ח), שעוסק בברור של הנצרות – תורת עשו.

  11. איך נרשמים למוסף השבת?

    • ב"ה

      תאריכי גאולה – שמואל יניב

      במאמר הופיעו 3 מספרים : שניים מהפרק האחרון של דניאל
      ואחד מפרק ח. מהפרק האחרון של דניאל אין ללמוד, כי דניאל
      לא הבין את משמעות המספרים ואף מלאך לא עזר לו להבין.
      בפרק ח דניאל לא מבין את משמעות המספר אבל מלאך עוזר לו להבין.
      וכך צריך להבין את פרק ח :
      חיה אחת (המסמלמת את מלכות יון כפי הסבר המלאך בהמשך הפרק)
      תתפצל ל – 4 מלכויות (הדיאדוכים) חייה אחרת (הרומאים) יכבשו אותם ובהמשך יחריבו את בית המקדש, ואז שואלים עד מתי יהיה המקדש
      שמם ? ועונים : 2300 שנה מזמן חורבן בית המקדש הראשון.

      בתודה :
      הלל הלפרין.

  12. ב"ה

    בין תוכחה לתוכחה

    יש אומרים שפרשת בחוקותי הקללות מכוונות לחורבן בית שני
    ואם לא ראיה לדבר אז זכר לדבר : הלל הזקן תיקן פרוזבול
    בשנת 0 לספירה 10 שמיטות אחר כך חרב בית המקדש השני.
    אינני מאשים את הלל בחורבן בית המקדש, אבל אם 70 שנה
    עם ישראל היו זקוקים לפרוזבול (ולהיתר מכירה) אולי זה
    גורם לחורבן ?
    ועוד קשר בין השמיטות והיובל לעונשי הגלות בחורבן הבית
    השני : אדולף היטלר נולד בשנת 1889 בדיוק בשנת פולמוס השמיטה
    בארץ ישראל שגרם להיתר המכירה. היטלר חי 56 שנה שהם 8 שמיטות.
    בשנת 1917 כשהוא בן 28 הוא נפצע במלחמת העולם הראשונה ,כמעט
    היתעוור והיתחיל את דרכו הפוליטית. בשנת 1924 ספרו "מאי קמף"
    הפך לרב מכר, והוא הפך לאדם עשיר. ב-7 שנותיו האחרונות הוא
    העניש את עם ישראל(אולי בגלל חוסר שמירת 7 שמיטות בארץ).
    במאמר מוזכרים חטאים ועונשים אבל לא ברור המדה כנגד מדה שבהם.
    מוזכרים בין היתר : חטא המרגלים , וחטא שנאת חינם .
    בגלל חטא המרגלים לא נכנסו לארץ דור המדבר, אבל לא חרב בגללו
    בית שני.בעקבות חטא שנאת חינם חרב בית המקדש השני, אבל
    מה היא שנאת חינם ? יש שנאת שמירת שמיטה , ויש שנאת אחים,
    ויש שנאת עבודת בית המקדש, ויש עוד שנאות רבות. בעקבות שנאת
    אחים הפסידו במלחמה עם רומי, מדה כנגד מדה , אלוקים אומר ליהודים :"אתה שונה את אח שלך אני אעזור לך שהוא יפסיד במלחמה".
    בעקבות שנאת בית המקדש אלוקים אומר ליהודים : "לא רוצים
    בית מקדש – לא צריך". הקשר שבין שנאת עבודת בית המקדש
    ובין חורבנו מוכחת מתחילת יושלמי תענית. שם מסופר על אנשי ביתר
    שחגגו בנרות עם חורבן הבית . אני מתאר לעצמי שהם שרו: "לבי נפעם
    קולי נרגש הא נחרב בית המקדש…". בסיפור קמצא ובר – קמצא
    ממסכת גיטין אפשר להסביר שחורבן הבית לא היה בגלל שינאת אחים, אלא בגלל הטלת המום בקודשים שהטיל בר – קמצא, המוכיח על שינאת
    עבודת בית המקדש.
    דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו. ומה עלנו
    לעשות כדי שיבנה המקדש ? לרצות החזרת עבודת בית המקדש ליושנה
    ולא להגיד : "תנו לחיות לחיות!"

    הלל הלפרין

  13. ב"ה

    תגובה לאורי וויל : לבו החי של כלב

    יהושוע נבחר להיות ממשיכו של משה בהנהגה מפני ששימש את רבו, כמו שכתוב ( שמות לג יב) "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל". יהושע במפלה במלחמת העי (יהושע ז) פועל מתוך הלב, ולא על פי ראיה נכוחה של המציאות, כי יעד מבוצר לא כובשים במיעוט אנשים ומסתמכים על הנס. לעומת זאת כלב נבחר על ידי יהושע
    לתפקיד המפקד הצבאי בכיבוש נחלת שבט יהודה (יהושע טו), כנראה שהתאים יותר מיהושע לראות את המציאות
    נכוחה ולא כאידיאליסט החי במגדל השן.

  14. ב"ה

    תגובה לתגובה לתגובה
    תגובה על תשובת עידו פכטר.

    לדברי הנביא ירמיהו ישראל נצטוו על קרבן פסח עם היציאה ממצרים.
    והוא לא אומר שלא נצטוו על שאר הקורבנות במדבר סיני. ואיך נסביר לפי הפשט את
    (ירמיהו פרק ז פסוק כא) "כה אמר ה צבאות אלוקי ישראל :
    עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר, כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום
    הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" ? בהמשך אפרש את הקטע.
    לפני שאפרש אנסה להוכיח שלפעמים במקרא האות ו משמשת
    במקום ו החיבור כ – ב השייכות בעזרת 2 דוגמאות : פירוש הפסוק (אסתר א ז)
    " והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" = המשקה היה נתון בכלים מצורות שונות.
    פירוש הפסוק ( שמות טו ב) "עזי וזמרת ה" = עזי בזמרת ה – כלומר
    כשאני שר שירים חסידיים, אפילו אני אפס כמו דור יוצאי מצרים אחרי
    קריעת ים סוף, בכל זאת יש לי עוז מסויים.
    ולפירוש נבואת ירמיהו : כה אמר ה אל תשרפו את עולותיכם עד הסוף
    אלא הוציאו את הבשר מהמזבח לפני שישרף, ואכלו אותו , כי לא דברתי
    אל אבותיכם ולא ציותים ביום (ויהי ערב ויהי בקר יום אחד = 24 שעות)
    הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה בזבח הפסח. ואם תאמרו שציויתי
    במדבר סיני, אז קודם כל את הדבר הזה ציויתי במעמד הר סיני (ירמיהו
    פרק ז פסוק כג) " והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם …" ומה
    אתם עושים ? (שם פסוק כו) "ויקשו ערפם וירעו מאבותם".

  15. ב"ה

    בלעם הארמי – תגובה למדרש חדש

    זה שכתוב "ולבני הפילגשים אשר לאברהם … וישלחם … בעודנו חי קדמה אל
    ארץ בני קדם"(בראשית כה,ו),ומדיין מבני קטורה, זה עדיין לא אומר שבלעם מדייני
    היה. אפילו שכתוב "ואת מלכי מדין הרגו…ואת בלעם בן בעור הרגו"(במדבר לא ח)
    בלעם לא שייך לקבוצת 5 מלכי מדיין, אפילו לא לאזרחי מדיין. בלעם גר בפתור אשר
    על הנהר(-פרת),כמפורש "מפתור ארם נהרים"(דברים כג ה). ובדברי בלעם עצמו
    "מן ארם ינחני…מהררי קדם…"(במדבר כג ז).פתור ישבה סמוך לפרת,מדרום
    לכרכמיש,בחבל הנקרא "ארץ בני עמו"(במדבר כה ב) שם הנזכר גם בתעודות
    חיצוניות ממי האבות בשם "ארץ עאמו" או "ארץ אמא"(אטלס דעת מקרא – בהוצאת
    מוסד הרב קוק – עמוד 112).
    בכל זאת אברהם שלח את בני פלגשיו קדמה, ויכול להיות שבני מדיין היתיישבו באזור
    בו פעם פרח גן עדן,שנאמר בו מקדם(בראשית ב,ח).יש מספר שיטות היכן שכן גן עדן.
    כל השיטות מתבססות על מיקום גן עדן מקדם. אבל "קדם" משמעותו ההפך מכיוון הים,
    כמו שכתוב על מכת הארבה "ו-ה נהג רוח קדים בארץ…ורוח הקדים נשא
    את הארבה"(שמות י יג), ואנו יודעים שהארבה בא אל מצרים מדרום, כלומר קדמה = דרום.
    במצרים קדם זה דרום כי הים התיכון הוא בצפון, לכן יתכן שהנהר היוצא מעדן ומתפצל ל -3
    זה נהר הנילוס בדלתת הנילוס. שיטה נוספת להגיד שהנהר המתפצל ל-3 זה פרת חידקל
    או שט אל ערב, ובבבל קדמה זה צפון כי הים בדרום.שיטה נוספת להגיד שהנהר היוצא
    מעדן הוא נהר חסא העובר בממלכת ירדן ממזרח למערב ומתפצל ל -3 בדרכו לים המלח
    ליד העיר ספי היא צוער, בזה הרווחנו 2 דברים 1 -נהר היוצא ממזרח = מקדם.
    2 – ועל גדותיו ישבו המידיינים שעיקר מושבם היה באזור ספר המדבר על גבול מואב ממזרח
    (אטלס דעת מקרא – עמוד 99).

  16. כיצד ניתן לשלוח יצירה לפרסום במוסף שבת?

  17. נא להסיר את שמי בסחיפות מרשימת התפוצה

  18. ב"ה חנוכה 2011

    עקיבא צימרמן מעוניין לבטל את הניגון הגרמני של מעוז צור.

    ומדוע? והרי כל מעוז צור הוא שיר ליצנותה דעבודה זרה. בבחינת אנחנו עובדי אלוקים
    והם הנוצרים עובדים להבל וריק. וכמו שבימנו בתוכניות סטיריות מחקים מישהו רק
    משנים קצת את דבריו, כך אנו מחקים את הנוצרים יחד עם הניגון הכנסייתי שלהם
    ואומרים :
    חשוף זרוע קודשך
    וקרב קץ הישועה (הישועים – הנוצרים)
    נקום ניקמת דם עבדך
    מאומה הרשעה
    כי ארכה לנו הישועה (הנוצרים הישועים קימים יותר מדי זמן)
    ואין קץ לימי הרעה
    דחה אדמון (אדמון – אדום -נוצרים)
    בצל צלמון (צלמון – צלמות)
    הקם לנו רועה שבעה (שבעה- כמו כלבה שבוע)

    ואם כתגובה אלוקים יוצר צונאמי בדרום אסיה
    ומטביע 200,000 חוגגי כריסמס. אז אפשר
    להגיד ברוך ה' .

    ואם תאמר זה רק בפרק האחרון
    של מעוז צור, בו ונלמד את הפרק
    הראשון :
    למה לא מתחילים את מעוז צור ב:
    אלוקים לך נאה לשבח בתפילה, אלא מסבכים:
    מעוז צור ישועתי (3 כינויים) לך נאה לשבח
    תכון בית תפלתי ושם (לא אתפלל אלא)
    תודה נזבח ?

    משום שלנוצרים אלוקים בא ברבים משום
    שהוא מכיל את השילוש הקדוש, ואנו אומרים
    מעוז צור ישועתי (אתה אחד עם מספר כינויים )
    לך נאה לשבח (ורק לך , ואיך משבחים ? )
    תכון בית תפילתי ושם (לא אתפלל אלא אקריב)
    תודה נזבח (שהנוצרים אומרים בחל אלוקים ביהדות ובקורבנות) .

  19. ב"ה חנוכה 2011

    עקיבא לונדון שואל:
    מדוע לא נכלל השקד בשבעת המינים ?

    יש לי שלוש תשובות נוספות ל – 6 תשובותיו, אחת טובה
    ושתיים קצת פחות :

    נתחיל בטובה : משה מונה את שבעת מיני צמחי ארץ ישראל
    המשביעים את אוכלם שעליהם (בדברים ח )
    אפשר לקיים את מצוות "ואכלת ושבעת וברכת". אדם המנסה
    לשבוע מאכילת שקדים ואפילו משובחים מקבל כאב בטן.
    ואם תומר "דבש אכול , אכול דייך. פן תשבענו ואקה אותו " (משלי)
    מכאן שגם מדבש אי אפשר לשבוע ? שלמה עוסק בדבש
    דבורים, ובתורה מוזכר דבש תמרים (לפי חז"ל).

    התשובה השנייה : שקדים פרי מזיק כמו שאומרים רופאי השניים:
    "אל תוכל דברים קשים פן יווצר לך חור בשן".

    והתשובה השלישית :
    7 המינים הם צמחי בר בארץ ,ואילו השקד המתוק לא צומח בר בארץ.
    ואם תאמר הזית גם לא צומח בר ע"י זרעים אלא מרבים אותו מיחורים ?
    יכול להיות שבתקופת משה, לפני 3500 שנה היה צומח מין זית בר בארץ,
    והוא נכחד בעקבות נטיעת המין התרבותי על שטחי מחייתו.

  20. ב"ה פרשת שמות
    מתן גרינגר טוען שיתרו כורת ברית עם משה, ולכן משה מסרב לכרות ברית עם אלוקים.

    וטענה נוספת : כאשר משה ויתרו שבים ונפגשים במדבר לא מצינו שיתרו כועס על משה.
    כי היינו יכולים להגיד שיתרו כרת ברית עם משה ומשה גנב את לב יתרו, בדומה ליעקב עם לבן.

    אבל מה נעשה שכאשר משה ויתרו שבים ונפגשים במדבר, יתרו כועס על משה ומתנסח בצורה
    צינית (שמות יח ו) "אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה" בניה – ולא בניך , כאילו
    הו אומר לו : "מה, שכחת את המשפחה והברית ?"

  21. ב"ה פרשת שקלים
    יעקב צ מאיר טוען שאין שתי ירושלים (בשולי הדף ערכין לב) ,
    אעפ"י שרב אשי אמר : לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו?
    הכי נמי תרי ירושלים הוו !
    יעקב מאיר מסתמך על שינויי גירסאות בתרוצו.
    אנסה להוכיח שירושלים לא נמצאת במקום שידוע בימנו :
    נחמיה פרק ב : נחמיה מסייר סביב חומות ירושלים, ועובר
    ליד שער תנין. מה לתנין במזרח ירושלים ? אלא כנראה
    ירושלים היתה באזור מקורות נחל איילון (נניח במקום
    הישוב הערבי קטנה) וכנראה שנחל איילון שרץ תנינים באותה תקופה.
    בעגלה ערופה (דברים כא א) אומרים במדרשי התנאים שירושלים לא
    נעשת עיר נדחת כי היא לא ניתנה למגורים אלא להשכרת דירה
    לעולי רגלים, וממקורות אחרים אנו לומדים שמצוה לגור בירושלים, לדוגמה :
    אחד הרבנים החשובים אומר שצפת נחרבה ברעש האדמה,
    מפני שהיהודים שכחו את ירושלים.
    יחזקאל הנביא(יחזקאל מח) מחלק לעתיד לבוא את ארץ ישראל נחלה לשבטים,
    הוא פורס את שטח ישראל לפרוסות שוות ברוחבן(רש"י פרק מח א,מה ז. רד"ק מח א)
    מהגבול הצפוני באזור סוריה – תורכיה ועד הקו הדרומי דרום ים המלח עד הים התיכון.
    לפי יחזקאל 5 פרוסות עוברות מדרום לירושלים, זה אפשרי אם ירשלים מתרחבת עד צפת.
    ישעיה מקונן על האויב שכבש את כל ממלכת יהודה מבית המקדש ועד מצער :
    "למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך" (ישעיה סג יח), אם מצער נמצאת בנקודה
    הדרומית מזרחית של יהודה, בית המקדש צריך להיות בנקודה הצפון מערבית.

  22. אריאל כהן אלורו

    בס"ד
    שבוע טוב!
    ברצוני להגיב על מה שנאמר בשבוע שעבר במדור "שיח השדה" בנוגע לנשר. לשיטתו של מורי ורבי – הרב יצחק גינזבורג שליט"א, הנשר של התורה – מלך העופות – אינו אוכל נבלות, והוא מה שבימינו נקרא "עיט". לעומת זאת, העיט של התורה, הוא אוכל נבלות, כפי שמשתמע מ"ברית בין הבתרים".

  23. בס"ד
    שבוע טוב!
    מתן גרינגר הולך לשיטת רש"י שבניית המשכן באה לאחר חטא העגל.כי השכינה היסתלקה
    ממחנה ישראל לאחר החטא, וזה הביא את משה לבקש מה' לשכון בקרב ישראל על אף החטא.
    יוצא אפוא שבתחילה ה' תכנן להתהלך בקרב מחנה ישראל ללא משכן וללא כלים-כפי שהתהלך
    בגן עדן אדם הראשון, וישראל היו רשאים לעבוד אותו בכל מקום ("מזבח אדמה תעשה לי
    בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך"). רק בקשת ישראל להשבת השכינה לאחר חטא העגל
    הביאה להשראת השכינה דווקא בבניין המשכן.
    ברצוני לנסות להסביר על פי הבנה זו את דבריו המוקשים של הנביא ירמיהו: "כה אמר ה'…
    עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר. כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ
    מצרים על דברי עולה וזבח.כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם..ולא שמעו אלי..הרעו מאבותם". ירמיהו אומר : כה אמר ה' , אל תשרפו את עולותכם עד הסוף אלא תוכלו את הבשר, חבל עליו. וגם תפסיקו עם שאר הקורבנות. כי לא דרשתי מאבותיכם אחרי חטא העגל את עבודת הקורבנות. רציתי לסלק את השכינה מכם, ולהביא אותכם לארץ ישראל רק כדי לצאת ידי חובת השבועה לאבות.זה לא אומר שרציתי לעזוב אתכם, רציתי שתמשיכו לעבוד אותי בדרך אחרת אשר אצוה אתכם.אבל אתם ביקשתם להחזיר את השכינה למחנה, זה אפשרי רק בשמיעה בקולי בבניית המקדש ובעבודת הקורבנות. אבל אתם הרעתם מאבותכם ולכן חייבים להפסיק עם עבודת הקורבנות.
    הפרוש הזה קשה, כי מה אשמים דורו של דוד שה' הסית את דוד לספור אותם ולכן הם מתו במגפה ?
    הרמב"ן עונה בפרושו לפרשת קרח(במדבר ט"ז כא) שהם לא התענינו בבניית בית המקדש מחדש,
    אבל לפי הפירוש הקודם לא צריך להתעניין בבניית בית המקדש !
    אנסה לפרש את ירמיהו לפי שיטתי, אבל קודם אראה שהאות ' ו ' משמשת במקרא גם כ – ' ב '
    בברכת יעקב לשמעון ולוי : "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה" עברה זה מה שחושבים כשכועסים
    ואף זו נשימה ונשיפה מהפה כתוצאה מהכעס. ולכן 'אף' הוא תוצאה של עברה, ויעקב קילל את כעסם של שמעון ולוי בצורה זו : ארור אפם כי עז בעברתם כי קשתה.ובנוסף בשירת הים "עוזי וזמרת י-ה" מתפרש יפה כ : עוזי בזמרת ה' . כלומר, אף על פי שאני עבד שברח ממצרים, אחד מתוך דור שהוא נפולת
    של נמושות , יש בי עוז כשאני מזמר שירים חסידיים.
    וחזרה לפרוש דברי ירמיהו : "כה אמר ה' "… אל תשרפו את עולותכם עד הסוף אלא תוכלו את הבשר, חבל עליו." כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים" על דברי עולה בזבח.
    כלומר, אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים שהקריבו את קורבן הפסח לא צויתים לשרוף אותו כעולה
    אלא לאכול את הבשר. אמנם ה' צווה אותם ואתכם בקורבנות, אבל קודם תגיעו לרמת אמונה של יוצאי מצרים בזמן הקרבת הפסח !

  24. תתחדשו על העיצוב המחודש והאסתטי של "שבת" המקוון.
    קנקן נאה וראוי למוסף ולתכניו.
    ברוך שאמר ויהי "שבת" – וברוכים העושים במלאכה. –

  25. שלום.
    כיצד ניתן להכנס לרשימת התפוצה של "שבת"?

  26. שלום וברכה.
    כתבתם שיש 170 מילים בעשרת הדברות. אני ספרתי 172 כגימטריא ע-ק-ב.
    נא תגובתכם.
    תודה.

  27. יש אפשרות לעדכן את מדור השירים באתר?
    היה שיר מקסים בגליון וישלח שהייתי שמחה לקרוא אותו שוב..

  28. אבנר בן-צבי

    שלום,
    לכל המתהדרים בוותק הרני להודיע שאני מנוי מהגליון השני או השלישי. עכשיו לעניין.

    אני מבקש בכל לשון אני יודע שמה שאבקש לא יהיה מקובל ואחשב לעוכר ישראל אבל אני לא כזה. כמות המאמרים והספרים המפורסמים בנושא השואה הוא מעל ליכולת העיכול (לפחות שלי) ולכן אם אפשר לצמצם את ההתיחסות לנושא המכובד הזה. ולהחזיר את הפולמוסים הגדולים של העבר למרות ההשתלחויות של רבנים כאלה ואחרים תבוא עליכם הברכה.

    אבנר

  29. איך זה שכולם אשכנזים ????
    עם אחד אתם אומרים לנו ????
    איך אתם כאלה אטומים ????

  30. שלום וברכה.
    במוסף שבת האחרון היתה כתבה מעניינת עם יהודה וינץ. הוא דיבר על כך שישראל הופכת למדינה בעלת חשיבה נוצרית ואמר שאשתו עושה על כך עבודה.
    אשמח לקרוא ראיון מעמיק איתה בעניין.
    מתאים לכם להרים את הכפפה?

  31. אודה אם תוכלו לשלוח לי את המאמר של הרב מידן " חבירה אל הארצישראלים" במוסף שבת של פרשת מטות מסעי כ"ז תמוז תש"ע 9-7-10
    בברכה
    שלמה ברק

  32. מהן שעות הפתיחה של המערכת אם אני רוצה להעביר לכם חומר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: