שני פנים לראש השנה: האחד עריכת מאזן לשנה החולפת, מבט על ההחמצות שהיו בה ועמידה לדין, והשני – שמחה אדירה על השנה החדשה שבפתח. על ההכרעות האישיות בשנה שהייתה  המשך הרשומה ←

ראש השנה ויום הכיפורים מסמלים שני דגמים של עבודת ה' – הראשון של גבהות וגדלות והשני של שגרה אפורה ויומיומית. האתגר הוא לחיות את שניהם 
המשך הרשומה ←

הקושי להתפלל חושף עד כמה הנוכחות הא־לוהית רחוקה מאיתנו בחיי היום־יום מלאי הטרדות. 
ראש השנה עשוי להיות פתח לרצון שאכן יקרה משהו בתפילה 

המשך הרשומה ←

האדם מחפש את אושרו בקניינים חיצוניים, מבלי לדעת כי המלאוּת נמצאת דווקא ברגעים הקטנים של החיים. הרהורי ראש השנה בעקבות ציורו של ניקולאס מאס

המשך הרשומה ←

הוויכוחים על שוויון ואורתודוקסיה מרחיקים אותנו מהאתגרים האמיתיים של הדור שלנו. ראש השנה קורא לנו לשוב לנגיעה בחיים, ולהקשיב לתורה במקום לנפנף באידיאולוגיות

המשך הרשומה ←

מה גורם לרבבות חסידים לפקוד את קברו של ר' נחמן באומן דווקא בראש השנה? על הפרדוקס שביום המלכת הקב"ה, ועל פתרונו שנמצא רק אצל הצדיק עצמו

המשך הרשומה ←

עיון בברכות תפילת ראש השנה ובמבנה התקיעות הנלוות להן מגלה סדר קבוע הנע על ציר של חיבור כפוי, ניתוק והתקשרות ברמה גבוהה יותר. מבט חדש על מלכויות, זיכרונות ושופרות המשך הרשומה ←

שנה חדשה: החידוש מביא עמו את שלא היה ולעומתו, השנה מבשרת על חזרה השבה ונשנית בדיוק כפי שהיה. מבט חדש על רבי אלעזר בן ערך הנוסע לאמאוס המשך הרשומה ←

תפילות ראש השנה מציירות את החג בשני פנים – אוניברסלי ולאומי. 
זהו ביטוי לתפקידו של עם ישראל ולאחריותו להביא את בשורת מלכות ה' לעולם כולו המשך הרשומה ←

הימים הנוראים הולכים שלובים עם תפילות ארוכות וממושכות. הלב שואל: איך מתפללים כל־כך הרבה, מה בעצם עושים בתפילה ואיך בכל זאת מעוררים בה וממנה חן? שהרי כבר כתב רבי נחמן מברסלב: "כִּי עִקָּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ". המשך הרשומה ←

מה שמצטייר ממבט ראשון כבעיה טכנית שהובילה להוספת יום לחג מתברר בעיון מעמיק כמפתח להבנת מהותו של ראש השנה וחובת התקיעות בו. על 'שיר של יום' ומסע האנושות אל חזון הצדק   המשך הרשומה ←