שנת השמיטה תשע"ה בלטה לטובה ביחס לקודמותיה, הן בשיח הציבורי והן ביוזמות המקומיות. כעת, מחובתנו להמשיך ברוח זו גם בשנה השמינית והלאה
המשך הרשומה ←

שתי השיטות – היתר המכירה ואוצר בית דין – מעדיפות חקלאות יהודית ולשתיהן חסרונות. 
ספרו החדש של הרב יהושע בן מאיר לא חוסך ביקורת בהעדיפו השיטה הראשונה
המשך הרשומה ←

שני פנים לשמיטה – החברתי והדתי. אל לנו לחשוש מהמבקשים לעסוק רק בפן החברתי שלה, שכן יש ערך עצמאי לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים
המשך הרשומה ←

חזונה המרהיב של התורה בוטל בידי הפוסקים לנוכח המציאות הכלכלית וקטנות רוחו של האדם. על גדולתה ונפילתה של 
שמיטת הכספים המשך הרשומה ←

מאחורי מחלוקת הרב קוק והחזון אי"ש בעניין איסור "לא תחנם", הנוגעת ליסוד היתר המכירה, עומדות השקפות מנוגדות על ישראל והעולם, הנעות בין אוטופיה להסתגרות 
המשך הרשומה ←

מובילי "השמיטה הישראלית" דבקים בערכים סוציאליים ואקולוגיים הנובעים לדעתם מהשמיטה, אך האמת היא שמדובר במצווה אנטי־חברתית בעליל
המשך הרשומה ←

רובנו אולי לא מקיימים היום שמיטה כהלכתה, אבל התועלת המוסרית שלה קיימת תמיד. הרהורים ורעיונות על שמיטה ישראלית
המשך הרשומה ←

הבעיות העולות בקיום אוצר בית דין עשויות להיפתר אם המדינה תישא בעול עלויות התפעול שלו. כך גם תתגשם המטרה החברתית המקורית שבמצוות השמיטה
המשך הרשומה ←

נראה שהחברה הישראלית היום כבר בשלה לעיסוק בתכנים החברתיים הגלומים בשמיטה. השמיטה הישראלית תופסת תאוצה 
המשך הרשומה ←

המדינה איננה רק אמצעי לשלמות האדם אלא גם ערך בפני עצמו. אפשר להתווכח ולהתלונן, אבל לא ניתן להתכחש להיותה ראשית צמיחת גאולתנו
המשך הרשומה ←

"השמיטה הישראלית" יכולה להביא ברכה רבה לחברה, בתנאי שההצעות לקיומה יגיעו מהבנה עמוקה של רוח המצווה ומטרותיה. תגובה לרב יובל שרלו  המשך הרשומה ←

ההצעות השונות לקיום "שמיטה ישראלית" נראות מלאכותיות ומרוקנות מכל תוכן דתי, אך ייתכן שטמונה בהן בשורה גדולה לשיח התורני  המשך הרשומה ←