ארכיון הבלוג

נס החירות, חירות הנס | משה מאיר

בפסח מצטרפים שינוי הזהות האנושית מעבד לבן חורין עם ההשגחה מחוללת הנס לחגיגה אחת. על המופע הכפול של החירות המשך הרשומה ←

בין הרמוניה לסכיזופרניה | יונתן מרמור

 האם החירות היא התאמת הבחירה האנושית למהות פנימית, או שמא הבחירה היא שמכוננת את המהות הפנימית. בין הרב קוק לרב שג"ר המשך הרשומה ←

חירות, דרור וחופש | שלום רוזנברג

שלוש המילים המבטאות את החירות מקיפות את העולם מכל צדדיו ומשיקות למשולש יחיד־חברה־אנושות
המשך הרשומה ←

חודש החלומות / אלחנן ניר

המשך הרשומה ←

"החירות מדברת במבטא עברי" / יונתן זקס

סיפור יציאת מצרים היה לסיפור המכונן של כל אומה שואפת חירות – הפוליטיקה האנגלית והאמריקנית הושפעו ממנו וציטטו אותו בלי הרף. פסח כלפיד לרבים המשך הרשומה ←

עבד ה' הוא לבדו חופשי? / אדמיאל קוסמן

המערכת הדתית מכילה רובד עממי אשר נשען על פקודות ואיומים, אך מעליו מצויה חירות רוחנית נטולת כל פחד. זהו איש החופש של ריה"ל  המשך הרשומה ←

מרחבים של חירות / משה מאיר

איש ההלכה חי פרדוקס מובנה בין הציות לחוק לבין חופש הבחירה, שבלעדיו אין קבלת תורה. משה מאיר מציע שלוש דרכים למימוש חירותנו

המשך הרשומה ←

חירות מאזיקי הנפש / יעקב אריאל

 

במתח המתמיד שבין החושים לשכל, יציאת מצרים היא ביטוי ליכולת של האדם להשתחרר מכבלי החומרנות ולזקק את תרבותו. תרבות הטלוויזיה כדוגמה 

המשך הרשומה ←

החירות כחובה / שלום רוזנברג

מושג החירות איננו זכות לאדם אלא חובה שעליו ליטול על עצמו. על ההפקרות שבעבדות והחוק לשימור החופש

המשך הרשומה ←

הקריאה הראשונה אל החירות / יונתן סאקס

יציאת מצרים היוותה מהפכה תרבותית עמוקה בעולם הקדום. הגם שרבים אימצו את ערך השוויון מצטיירת היהדות כגרסה העתיקה והמוצלחת ביותר לחברה המושתתת על חירות וצדק

  המשך הרשומה ←

הנביא שהרים את נס המרד / יהודה טאובמן

 

קריאה זהירה בספר יונה מלמדת כי מוקד סיפור איננו בתשובת נינוה אלא בסירובו האמיץ של הנביא להיכנע לתכתיביו של א-לוהים השוללים את חירותו

המשך הרשומה ←

חירות וחוק: דרכו של רבן גמליאל / משה מאיר

 

יש שורה של דרכים לפתור את הסתירה המובנית בין החוק – או ההלכה – לבין החירות. המשנה מציגה מודל שאינו פותר את הסתירה אלא חי אותה, בדמותו של אחד מגדולי המחוקקים

המשך הרשומה ←

לפתוח לתבואה החדשה / מתן גרינגר

 

איסור השאור בפסח קשור, אולי יותר מאשר לזיכרון יציאת מצרים, לעולם החקלאי הארצישראלי – ולתביעה הייחודית להתנתק בכל שנה מתבואת השנה שעברה

המשך הרשומה ←

מכיכר הלחם עד כיכר תחריר / (לפרשת תצווה)

 

"וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת" (שמות כט כג)

  המשך הרשומה ←

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל