קטגוריה: לפנאי ולפנים – חיותה דויטש
מתקנים את התמונה | חיותה דויטש
פרק הסיום של "שטיסל" מקצין את המתח שבין הנטייה האישית של קיווע לאמנות לבין החרדה המשפחתית–חרדית מפגיעה ברגשותיה. על האפשרות לחמלה ולשיבה מאוחרת המשך הרשומה
דרקולה כבר לא נושך? | חיותה דויטש
העולם התקדם, אך מסתכן בטשטוש ההבחנות הראויות בין טוב לרע בשם השוויון. משמח לפגוש ביצירות המתמודדות עם הרב–תרבותיות ושומרות על עמדה מוסרית המשך הרשומה
משחקי זהות | חיותה דויטש
מימי ראשית האנושות ועד ימינו אנשים מגבשים ומשנים זהויות וסיפוריהם מציתים את דמיונם של היוצרים. הסתרה ואף החלפה של זהות אינן בהכרח שליליות המשך הרשומה
מקינטוש, תגיד שלום | חיותה דויטש
כל תסריטיו של סורקין עוסקים בנושא אחד בלבד – האדם המצליח ומאבקו בין טוב לרע, לכוחנות ולאהבה עצמית. סרטו החדש "סטיב ג'ובס" אינו יוצא דופן המשך הרשומה
וייוותר לבדו | חיותה דויטש
אין שמחה גדולה יותר למי שסבר שנותר לבדו בעולם מאשר לגלות שורדים אחרים. אבל אז הכול מתחיל מהתחלה – המאבק על משאבים מכל הסוגים המשך הרשומה
והייתם כאלוהים | חיותה דויטש
בכל התקופות ובמישורי חיים שונים בני האדם מנסים להידמות לא–ל, לעתים מתוך רגש עליונות אכזרי ולעתים מתוך רצון להיטיב. מדוקטור חמלה ועד מחלות חשוכות מרפא המשך הרשומה
עדר של בהמות | חיותה דויטש
האמנות מאנישה לעיתים בעלי חיים. סדרה חדשה משלחת אותם לנקום בבני האדם, בעוד אצל חז"ל ההאנשה מעניקה לחיות תכונות אנוש של צדיקים ואינדיבידואליסטים המשך הרשומה
אלימות מאופרת ומוארת | חיותה דויטש
סדרת דרמה על תוכנית ריאליטי מנכיחה את האנוכיות, הניצול והזוועה שלהם שותפים המעורבים, כולל הצופים ומוחאי הכפיים לגלדיאטורים. כשאין אלוהים עובדים אלילים המשך הרשומה
שם קוד: עדה וצילה | חיותה דויטש
האם להתאמץ עכשיו כדי להקל על הדורות הבאים, או לוותר עליהם למען הנאת הרגע? גיבורי "בלש אמיתי" עומדים בגבורה באתגר ההורות ובסדר העדיפויות הנכון המשך הרשומה
המקום הבטוח של החורבן | חיותה דויטש
יש חזרה על העבר הכואב שהיא חיטוט עקר בפצע ויש שהיא לשם התקדמות. האם מנהגי האבלות הלאומיים מקדמים לקראת השתקמות והרמת ראש? המשך הרשומה
תוצאות הבחירות | חיותה דויטש
בעיירה בדיונית שולטים אמצעי מעקב ומורים מניפולטיביים על הבחירה החופשית של התושבים; בסדרה אחרת נראה שהרצון הוא חופשי רק לכאורה. רק שיפוט וביקורת יילחמו במניפולציות המשך הרשומה
להסתכל לבוּשה בעיניים | חיותה דויטש
יש שאנחנו קוראים מילים קשות. אפשר לכאורה להסתפק בקריאה ולא להמחיש אותן לנגד עינינו. אבל בעידננו הוויזואלי אולי זה לא מספיק כדי להפנים את משמעותן המשך הרשומה
אנטומיה של חברות ומוות | חיותה דויטש
סוף האדם הוא עובדה ידועה המלווה בפחד, במאבק ובדילמות על הארכת חיים. התמודדויות נצחיות מאגדות חכמים ועד סדרות בתי חולים. רק הטכנולוגיה השתנתה המשך הרשומה
גאולה מן הביבים | חיותה דויטש
בהיעדר חוט שדרה מוסרי, גם דאגה לילדינו עשויה להתגלגל לאגוצנטריות קפוצה ולשנאת זרים ולהמיט חורבן על האנושות
המשך הרשומה
ממלכתי המוקפת שינה | חיותה דויטש
ההבחנה הפשוטה בין טוב ורע מתערערת במציאות הפוסט־מודרנית. יצירות עכשוויות מנכיחות את חוסר היכולת להבין את המציאות ולשפוט אותה באמצעות סט ברור של ערכים המשך הרשומה
קצת סדר בבלגן | חיותה דויטש
השבת אבדות לבעליהן היא לא רק חומר דרמטי משובח שאומץ בספרות ובקולנוע, היא מן המצוות הקטנות שאדם הופך בהן שותף ליצירת סדר בעולם המשך הרשומה
הירושות שלנו | חיותה דויטש
נכסים שמותירים הורים לצאצאיהם וצוואות הקובעות מי יירש מה – הם מתכון נצחי למריבות משפחתיות. לפעמים כל מה שדרוש הוא ירושה והכרה רוחנית
המשך הרשומה
איך חיים וכותבים עולם? | חיותה דויטש
אדם שואף לנשגבות בחייו. הוא יכול למאוס בעולם הבינוני, כמו אוליב קיטרידג', או לכתוב סיפור. מדריך לכתיבה מלמד שגם הנשגב כרוך בעמל אפרורי המשך הרשומה
תפוח בדבש אלקטרוני | חיותה דויטש
המובן הרגשי של המהפכה שהפכה מחשבים וטלפונים לחברים אישיים טרם סופר במלואו. בין תיקון העולם לקלקולו ובין פריצה טכנולוגית להימנעות ממנה
שבר את הכללים, ונשבר | חיותה דויטש
סרטיו הבולטים של רובין ויליאמס, שנמצא השבוע מת בביתו, עסקו במתח שבין מסגרת להיעדרה. והוא תמיד הציע את האפשרות החורגת מהמקובל
המשך הרשומה
כל המתאבלים עליה | חיותה דויטש
תגובות לאסון נעות בין התנזרות מהחיים לבין המשכם תוך מתן פשר למתרחש.
לעיירה בסדרה האמריקנית יש מה ללמוד מיחס חכמים לחורבן
המשך הרשומה
המחזיר נשמות | חיותה דויטש
אמנם אנו מתפללים לתחיית המתים, אך לעתים חזק יותר מפחד המוות הוא פחד השבים ממנו. הסדרה הטלוויזיונית מאפשרת לבחון את הדילמות הכרוכות בשיבה
המשך הרשומה
ג'ק ויערת הדבש | חיותה דויטש
יש שיאמרו שחוק נועד כדי להפר אותו, יש המתייחסים אליו בחרדת קודש ויש המפעילים שיקול דעת. יונתן, ג'ק באואר וכמה פושעי צווארון לבן
המשך הרשומה
מה הסיפור שלך? | חיותה דויטש
המציאות היא לא בהכרח הסיפור. המחשבות על המציאות והאופן שבו נבחר לספר את סיפור חיינו הם הסיפור שלנו
המשך הרשומה
בלי עין הרע | חיותה דויטש
יצירות אמנות אינן יכולות להתעלם מהצדדים האפלים של הקיום האנושי. אבל מה שחשוב הוא נקודת המבט של היוצר, וזו חייבת לכלול שיפוט מוסרי המשך הרשומה
מכונות הזמן שלנו | חיותה דויטש
חזרה לעבר היא לפעמים קללה, לפעמים משאלה. חקירת פשעי עבר, חיטוט במחברות ישנות, רשימות ספרים נוסטלגיות בפייסבוק – כולם מנהרות זמן הנחצבות בטבע האנושי המשך הרשומה
המשפחות (והדרמות) הדומות זו לזו | חיותה דויטש
יחסים משפחתיים, בעיקר בעייתיים, הם חומר מצוין ומושך קהל לדרמות. לפעמים, בחיפוש אחר תיקון עולם, יכולה הדרמה להיות בשירות המשפחה המשך הרשומה
תורת הסוד | חיותה דויטש
סודות הם עול מעיק שסופו להתפרץ. האנרגיה האצורה הזאת מסוגלת להניע עלילות וסיפורי חיים, מסיפור יוסף במצרים ועד סודותיהם של ידועני קולנוע המשך הרשומה
מי מקשיב לזעקת הנערות | חיותה דויטש
איך דרים סחר בנשים עם אהבת אב לבתו וסבתא לנכדתה בכפיפה אחת? המורכבות האנושית חזקה מחלוקה פשטנית ל"טובים" ו"רעים". וכוללת גם את ה"אדישים" המשך הרשומה
ולפעמים ההיררכיה נשברת | חיותה דויטש
העולם בנוי מהיררכיות – בלשון, בטבע, באנושות. התפרקותן של אלה היא חלק הכרחי מהתפתחות העולם וכנראה שגם מיצירתן של דרמות משובחות המשך הרשומה
