תגובת מערכת 'שבת' להתקפה של הרב ישראל רוזן
לצערנו, בעלון 'שבת בשבתו' המופץ בבתי הכנסת בשבת זו, משתלח הרב ישראל רוזן במוסף 'שבת' ובעורכיו בצורה חריפה, רצופה השמצות אישיות וקביעות שאינן נכונות – ולא הקדים לכך כל ניסיון לברר את המניעים ואת העובדות לאשורן, ללמד זכות או להכהות עוקץ, כפי שהיינו מצפים מתלמיד חכם.
בלי כל קשר לכך, מתפרסמות בגיליון הנוכחי של 'שבת' תגובות על ספרו של הרב רוזן, ספר הכולל דברי פולמוס והשמצות אישיות כלפי העוסקים בסוגיית הגיור. מערכת 'שבת' הקדישה זמן רב לדיון בשאלת פרסום התגובות והחליטה לצנזר, לעדן ולקצר אותן כדי שלא לפרסם עובדות שאינן בדוקות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בכבודו של הרב רוזן. במקביל, נשלחו אליו התגובות הקשות כדי לאפשר לו להגיב עליהן במקום. וכך אמנם עשה.
מוסף 'שבת' יורד לדפוס כבר ביום שלישי. והנה אמש הופתענו לגלות, שבה בשעה בה אנו עסוקים בהגנה על כבודו של הרב רוזן תוך שיתופו בדיונינו, כבר היתה מוכנה עמו (כדבריו, מאמרו נכתב במוצאי שבת שעברה) מתקפה מסיתה כנגד העיתון בבמתו האישית.
*
לא נשיב כאן להשמצות ולא נתקן את הטעון תיקון (על כך ניתן לקרוא כאן) – ורק נתייחס ללוז הענייני של הטענות, באשר לאופי התכנים של המוסף.
א. רוב החומרים המתפרסמים במוסף 'שבת' אינם תוצר של הזמנה מצד חברי המערכת, ובוודאי לא ניסיון להכתבת קו רעיוני מסוים. השקפותיהם של חברי המערכת אינן זהות וכמובן אינן מכתיבות את תוכן המאמרים.
החומרים המתפרסמים הם שיקוף של תסיסה רוחנית ורעיונית הקיימת בציבור הקוראים, תסיסה שמולידה כתיבה שמגיעה למערכת, ומתפרסמת על פי שיקולים של איכות ועניין. בדרך הטבע, יש שקולות מסויימים נעשים דומיננטיים יותר בעת מסויימת; אך אין זו אלא יציאה זמנית ומקרית ממערכת איזונים, שלעולם אינה יכולה להישאר מדוייקת.
ב. ומכאן לעיקר – ההתקפות על מוסף 'שבת', הן ב'עולם קטן' והן ב'שבת בשבתו', מציגות תמונה מעוותת. כל קורא של 'שבת' מרגיש מיד ברוח הנושבת ממנו, שהיא רוח של אהבת התורה והמסורת. רוח של אהבת העם והארץ, אהבת האדם ואהבת החכמה.
יש מי שמתקשים לקבל את העובדה שהרוח הזו אינה מוגבלת לתחומיה של החברה הדתית ולאידיאולוגיה דתית מסוימת. בניגוד ל'שבת בשבתו' ולעלונים אחרים, איננו מבקשים להיות שופרו של מגזר, אלא להשמיע בחברה הישראלית קול שמושתת על זהות יהודית עמוקה. אנו דוגלים בדיון פתוח באופן כללי – ובמיוחד בדיון שפתוח לכל מי שהזהות היהודית יקרה לו, לכל המבקש ללמוד מן התורה ולהיות בן ברית.
הציונות הדתית, שחרטה על דגלה את האמונה באחדות ישראל ואת הפתיחות לכלל ישראל, יכולה לראות במה שמתהווה מעל דפי 'שבת' את הדבר שלו ייחלה שנים רבות: שיח ערני, מרתק ומעמיק על שאלות היסוד הערכיות שהכל מאמינים שצריכות להעסיק את החברה הישראלית כולה.
מערכת 'שבת'
פורסמה ב-16 ביוני 2011, ב-Uncategorized ותויגה ב-אורתודוכסיה, ישראל רוזן, עיתונות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 18 תגובות.
למרות שאינני מהמזדהים פוליטית עם הקו של מקור ראשון, אני מודה בשמחה שאני נהנה מהפתיחות שמערכת שבת מפגינה לכיוונים שונים ואני קורא בהנאה ובעניין את המאמרים המתפרסמים בו; יש כאן בהחלט הפרייה והזמנה לתסיסה רוחנית ואינטלקטואלית חשובה; חבל שהרב רוזן, יהודי חביב ונעים הליכות באופן כללי, מוצא לנכון להשתלח במוסף הזה וגם בזרמים אחרים שאינם לרוחו.
הנה הזדמנות להודות לכם על המוסף הנפלא שאתם מוציאים לאור בכל שבוע, אני נהנה לקרוא, לעיין, ללמוד ולא להיות מוגבל לקו חשיבה מרובע וצר אחד ועל כך תודתי והערכתי נתונה לכם.
אכן, פה קבור הכלב.האם מקור ראשון הוא עוד עיתון מגזרי, המשך של הצופה, או שהוא מתיימר לתת מענה לציבור רחב יותר. נדמה לי שלפחות עורך המוסף הנדון מתאים את עצמו להגדרה השניה, לא רק בעריכת המוסף אלא בהגותו הכללית ובאורחות חייו.
מוסף שבת הוא האתנחתא הרוחנית של כולנו בשבת. אין מילים לתאר את היהלום הנוצץ מבין הרפש של רוב העיתונים האחרים. עם זאת, אין להסתיר כי הקו הפוליטי של המוסף נוטה לכיוון מסויים מאוד. מומלץ "לעשות חושבים".
אני מאוד מזדהה עם תחילת דבריו של הראל – "מוסף שבת הוא האתנחתא הרוחנית של כולנו בשבת. אין מילים לתאר את היהלום הנוצץ מבין הרפש של רוב העיתונים האחרים". בכל שבת ציפייה לפנינים שאמצע בין דפי המוסף. המשיכו כך בכתבות ומאמרים מפתיעים המביאים את שלל הפנים של החברה בישראל לעסוק בתורה שהרי שבעים פנים לה, ואולי יותר?
מצטרף למחמאות ,ותחזירו את ישראל אריאל למדור פ"ש.
מאחורי כל תקלה קטנה עומדת בעיה גדולה בהרבה, וזה המקרה הנוכחי. מוסף שחר על דגלו "לתורה, הגות, ספרות ואמנות" במקום "ליהדות, הגות ספרות ואמנות" לא יכול לבוא ולומר שהוא נטול השפעה דתית כזו או אחרת. בראש המוסף עומד אדם דתי בעל השקפות מהפכניות (ולא שזה בעיה בפני עצמה אלא שזה בעיה ברגע שהוא קובע טון במוסף "לתורה, הגות, ספרות ואמנות" ולא במוסף ל"חדשנות דתית, הלכה, פוליטיקה ומגדר"). עורך החלק הספרותי נטוע כל כולו בהוויה הדתית (שגם זו לא בעיה בפני עצמה, כל עוד המוסף היה רק ל"תורה והגות"). וכן הלאה. יש בעיה רצינית בעיתון שהקו המנחה שלו מוכתב רק על ידי אנשים בעלי אוריינטציה דתית. אם המוסף הזה היה באמת רוצה להציג את עצמו כפי שנאמר כאן למעלה, הוא היה מכניס, ללא ספק, לפחות עורך חילוני אחד בעל השכלה רחבה בחלק של ה"ספרות ואמנות", כדי שיווצר איזשהו איזון. בעבר, להזכיר, עמדו בראש המוסף ניר רצ'קובסקי (מתרגם רחב אופקים) וד"ר עידו חברוני.
[לידיעת הקורא שלמה בן-צבי]
כדאי לשורק לחשוב שוב אם הרב ישראל רוזן (וגם הרב רא"ם) תוקפים את האנטי-הלכה שנושבת בחודשים האחרונים ממוסף 'שבת'. הם לא קיצוניים כידוע, אבל דבר אחד הוא אי קיום הלכות "לתאבון" סתם כי אין כוח, לבין דריסה בשאט נפש של הלכות בעזרת מילים כמו הכלה, הקשבה, פלורליזם רעיוני ושאר מילים יפות. לא שמעתי אדם אחד מהמוסף שהסביר מה בין זה לקונסרבטיביות, ומדובר באנשים חכמים.
אשמח לתגובה
זוהר, אשמח אם תקרא שוב את המאמרים שכתבתי, במיוחד את האחרון (דרך של נאמנות לתורה), ואני מקווה שאתה תבין שאין בהם בשום אופן "דריסה בשאט נפש" של הלכות. חס ושלום. אני איש של הלכה שאוהב הלכה ומאמין בהלכה, ולכן אני מאמין שההלכה חייבת לשוב ולהיות הלכה לכל עם ישראל, ולא הלכה לקבוצה מאד מסויימת. הדבר אפשרי מתוך ההלכה ובכלים של ההלכה, רק צריך לרצות בכך.
רק שזוהי דעתך, שהיא דעת מיעוט בשיח הקיים.
אם אתה רוצה להמשיך ולהיות חלק ממנו , כדאי שתמצא דרך לכלול את עצמך ולא לצאת אל מחוץ לגדר.
אם "שבת" יהפוך למקווה נייעס של שיח-עלמא-אלול הוא יאבד כל השפעה על המיינסטרים.
סליחה שאני מתעבר על ריב לא לי, אבל לדעתי הדיון בפרטי דבריו של הרב רוזן אינו הדבר החשוב כאן.
בלי שום קשר לטענות הפרטניות שאותן העלה הרב ושאותן אתם משתדלים להזים כאן, עצם ההתקפה הקשה מצד מי שנמנה, פחות או יותר, על הזרם המרכזי והמתון יחסית של רבני הציונות הדתית, מראה שיש כאן בעיה. בעיה זו איננה הכיפה או הציצית של יואב שורק, אלא מה שניתן להסיק מההתקפה: שבעיני רבנים רבים בציונות הדתית – ושוב, לא מהקיצוניים – המוסף "שבת" כבר איננו נתפס כלגיטימי. כמובן שלא עשיתי סקר, ויכול להיות שזה אינו המצב ובכלל הרב רוזן תוקף אתכם על רקע אישי, אבל נדמה לי, ואתם יכולים לבדוק זאת, שזו אכן המציאות.
לרבנים אורתודוכסים, מטבע הדברים, יש כמה אמונות והשקפות משותפות. רובם המכריע מאמין בהתגלות שבה נמסרה תורה לעם ישראל, בתקפם המחייב (לפחות באופן כללי) של ההלכות כפי שהתגבשו במהלך ההיסטוריה, ובנוסף לכך הם בדרך כלל חולקים תפיסת עולם שמרנית שרואה ערך בשמירה על מנהגים מקובלים ומוטרדת מביטול או מסטיה ממסורות, גם כאלו שתקפן ההלכתי איננו מי יודע מה. הציבור הדתי לאומי אמנם איננו עשוי בדיוק בצלם דמות רבניו, אבל הזרם המרכזי שלו גם הוא מחויב באופן כללי לעקרונות הללו.
אתם צריכים להכיר בכך שזה ציבור הלקוחות שלכם. אפשר לעשות מוסף תרבות כללי שבו יהדות או בעיות החברה הדתית יתפסו חלק זניח, אבל זה לא המצב ב"שבת". המוסף אכן מקצה ליהדות חלק גדול מנפחו, ואכן בתקופה האחרונה נדמה שיש הרבה מאד מאמרים שבועטים כך או אחרת בעקרונות שתוארו לעיל. אפשר להיתמם ולהשוות את מחלוקתם של חז"ל אם התורה מגילה מגילה ניתנה לתזות שמציג משה מאיר: זה, במחילה, קצת זלזול באינטיליגנציה של הקוראים ומתברר שגם רבנים חשוכים (ויש כאלו במחננו) מצוידים בכושר האבחנה הדרוש כדי להבין את ההבדל.
לכן שוב, תשכחו מהרב רוזן ומהנושאים הספציפיים שהוא העלה. יש לכם, ולנו, בעיה: נתתם בחלק גדול של המוסף, לאורך זמן, במה לקבוצת כותבים שיחסית לכלל הציבור היא אזוטרית, והקדשתם מקום רחב מאד לקידום אג'נדה של קבוצה קטנה או אוסף קבוצות זעירות. בזה לא אמרתי שאתם או הם טועים או משקרים או כופרים, אלא שתאבדו חלק מקהל הקוראים שלכם, כמו שיקרה לאל-ג'זירה אם היא מחר תתחיל לתת 50% מזמן השידור ליהודה עציון. אולי יהיה בדבריהם יותר צדק, אבל צופים – לא.
נדב שלום וברכה,
אתה צודק ואנחנו מודעים לכך. זה אגב לא קרה בגלל נתינת במה לחומרים מסוימים יותר מבעבר, אלא יותר בגלל ירידה במינון חומרי היהדות הקלים יותר לעיכול, מסיבות מקריות לחלוטין.
עוד לפני הרב רוזן התחלנו לפעול כדי לשנות את התמונה, ונמשיך לעשות זאת ביתר שאת, על מנת שמי שעבורו 'שבת' היה בית חם ימשיך לחוש זאת.
נדב צודק כאן מאוד מאוד ויפה שיואב מכיר בכך
ה"מהפכנים" מהציבור הדתי לאומי הם מיעוט קטן ביותר שהסיבה ששומעים את שמעו באופן חסר פרופורציה יחסית למספרו ולהשפעתו בפועל על הציבור הדתי לאומי-כמה כבר מניינים שוויוניים יש בארץ בהתאם למלל הרב שנשפך עליהם? וזו רק דוגמא מיני רבות-היא שדובריו התברגו היטב בתקשורת בין בוואיינט ואנ אר ג'י יהדות ובין כאן במוסף ולכן לדעות קצה אלו יש במה נרחבת שהשפעתה היא בעיקר באגן הוירטואלי-אינטרנטי.
לדעתי לקולות שהיו לפני שנתיים נגד המוסף הייתה עוד סיבה שנדב וזלמן וזוהר גם רמזו לה כאן:
כאשר עיתון שכתבותיו על "חידוש ההלכה" ו"שינוי ההלכה" מדברות בעיקר אל הציבור האורתודוקסי ולא כשכנוע למשוכנעים מהזרמים ה"מחדשים" המוכרים והכתבות הנ"ל מדברות על חידוש שהוא בפועל מיחזור הטענות הרפורמיות ובמיוחד הקונסרבטיביות הידועות כבר שנים רק בעטיפת צלופן של מכבסת מילים "מודרן אורתודוקס" "האורתודוקסים הליברלים" וכיו"ב
זה באופן טבעי ירגיז אנשים שמה לעשות לא חושבים ש"ההלכה במשבר" וש"צריך לשנות" ושכדברי נדב הם הזרם המרכזי בציבור הדתי לאומי והם רוב קוראי העיתון ושהחדרת מסרים קונסרבטיבים במסווה של "אורתודוקסיה מתחדשת" לא קונה אותם והציבור לא עד כדי כך מטומטם או תמים ששינוי סמנטי של הגדרות יטעה אותם.
לכן טוב שמאז גם השתנו הרבה דברים לטובה ולא חסרים גם במוסף כתבות מעניינות מאוד של רבני ואנשי הזרם המרכזי ויישר כח של עורכי המוסף על כך!
הרב רוזן ב"שבת בשבתו" דף פרשת שבוע שבעריכתו, מבקר את חוברת שבת של מקור ראשון. עיקר הביקורת היא כלפי הפתיחות שמאפיינת את החוברת הזאת.קראתי בדאגה רבה את דבריו של הרב רוזן בשבת בשבתו.
חוברת שבת של מקור ראשון היא חוברת חשובה בכך שהיא מקדמת דיונים פתוחים בציבור הרחב דתי וחילוני שהיהדות יקרה וחשובה לו. נכון שציבור קוראי "שבת" רובו דתי אבל יש בתוכו חילונים דתלשי"ם שהיהדות עדיין יקרה להם, כאלה שלא יגדירו עצמם כדתיים, חלקם צעירים שמאסו בציבוריות הדתית אך לא מאסו בתורת ה' והם מחוייבים להלכה. "שבת" הפך לבימה חשובה בה נפגשים יהודים הבאים ממקומות רוחניים שונים . אני ועוד רבים פגשנו את הרב ישראל אריאל מיצהר, שלמרות המחלוקות הפוליטיות בינינו העשיר את עולמי הרוחני, זו דוגמא אחת מיני רבות.זה מקום מפגש שאליו יהודים שונים מביאים בחופשיות את הגיגיהם ואת שאלותיהם . "שבת" איננה חוברת של בית הכנסת, היא איננה פופוליסטי,. היא איננה דתית במובן הממסדי ומכאן חשיבותה. מהציור ועד הדף האחרון היא מעניינת היא מסקרנת ומאתגרת את כל מי שחושב על יהדותו. וזאת שהרגשתי שזה המקום שבו היהדות שלנו יכולה להתפתח שהיא נמצאת במקום שנשאלות שאלות , שהיא נתונה לביקורת אוהבת בונה. אני משתדל היום להיות קרוב למקום שבו מחפשים דרכים חדשות לבטא את היהדות.
"שבת" איננו "שבת בשבתו". עלונים דתיים בעצם הגדרתם הם מחויבים לקוראיהם, צא וראה מי המוציאים לאור. בתור שכאלה אסור להם לפגוע ביראת השמים של קוראיהם עליהם להציג עמדה תורנית זהירה ומקובלת. על כן אני יכול להבין איך דפים אלו מתנהלים שנים רבות ללא מדור תגובות או מכתבים למערכת. סביר להניח שרוב קוראי "מקור ראשון" וחוברת "שבת" בכלל אינם מחללי שבת אבל הם מסוג האנשים שמוכנים ואף רוצים לקנות בכסף את דיון רחב ופתוח על העולם היהודי ותרבותו והם רוצים להיות חלק משיח לא רק קוראים אלא גם מגיבים.
אני מבין מדוע שבת מרגיז. הוא מעיר את היהודי הנרדם, הוא מעלה שאלות לשיח הציבורי על דתיות בזמן הזה על גבולות הנאמנות למערכת. ראה לאחרונה את המאמרים החשובים של הרב בני לאו על הרב טאו ופרשת קצב ומאמרו של הרב שי פירון ובגליון האחרון הויכוח על הגיור שגם הרב רוזן נטל בו חלק כמגיב.
אומנם "שבת" לא פותח לדיון רק את הנושאים הציבוריים היחס למדינה, עקרונות הציונות הדתית וכו' שגם בהם, לצערנו, הפלורליזם והמחלוקת היא בבחינת חידוש . הוא פתוח גם לדיון החשוב על המחויבות ההלכתית ועיצוב פני ההלכה.
יואב שורק מקשה קשיות חשובות על דתיותה של הציונות הדתית יש כאן הזמנה להתמודדות התמודדות שמתקיימת לא רק מעל דפי העיתון אלא גם בקהילות עצמן. אינני מבין את טעונו של הרב רוזן אם יואב שורק לא יכתוב אז הדיון לא יתקיים? הוא קיים ומעסיק צעירים וצעירות שלא מרגישים בנח בקהילה הדתית הרגילה.אינני מסכים עם יואב שורק אבל מרגיש שכאבו האמיתי על מצבה של ההלכה בונה התייחסויות חדשות למצב הצבירה של יהדותנו. קל לפסול את הביקורת של יואב שורק מאשר להתמודד איתה. דפי פרשת השבוע כבודן במקומן מונח אבל הם אינם הזירה לדיון החשוב הזה, הם כלי להעברת מסרים פשוטים. זה דבר טוב כשלעצמו לציבור מסוים ובזמנים מסוימים. אבל מי שמבקש עומק ומי שרואה את המורכבות שבחיינו יהודים המודרנים מוסף "שבת" נותן לו מענה.
אם המערכת תקבל את הביקורת של הרב רוזן ותשנה את סגנונה לחשיבה דוגמטית. אני מניח שרבים יפרדו מהעיתון לשלום והיותר מצער שלציבור החושב שוב לא תהיה במה.
מעבר לתגובות האחרות שניתנו למאמרו של הרב רוזן "עורך עיתון מטיף ומדיח", מפליא ומצער שהרב רוזן בחר לפרוס ולפרסם את דבריו כנגד תוכן המוסף ("מקור ראשון שמוספו העיוני 'שבת' הפך לבמת 'הטפה והדחה' נגד הנאמנות להלכה כמקובל מדורי דורות") במגרש הביתי שלו – שבת בשבתו, ולא ב'מוסף שבת' עצמו.
ראשית, אם הרב רוזן אינו מוכן לרדת ולשחק במגרש של מוסף שבת, מה לו כי ילין על תוכנו של המוסף?
שנית, באותו עלון של שבת בשבתו, ובאותו עמוד (!) (14) כותב הרב רוזן "… נשתדל לא להיות ערוץ נוסף באפיקי התקשורת. כי מי שיטול, או תיטול, לידיו גליון 'שבת בשבתו' ידע שאינו פורש מגזין על עמוד תפילתו אלא אוחז בבטאון תורני-חינוכי. האם המאמר כנגד מוסף שבת היה הגראנד-פינאלה של הקונספט הקודם?
לגופו של ענין, אהדתי למוסף שבת נובעת מכך שהמוסף מאתגר את החשיבה, מביא רעיונות מפתיעים, ולעיתים גם מדהים בחצייתו קווים מוכרים. בזו גדולתו. אני לא רואה במוסף שבת עיתון מגזרי שאמור לשקף דווקא את דעותי וכל חריגה מהן תקומם אותי. את המוכר ובנאלי אני מוצא במקומות אחרים, כמו ב – 'ביטאונים תורנים חינוכיים', כהגדרתו של הרב רוזן ל'שבת בשבתו'.
גיל נדל,
אורנית
אם אפשר לבטא עמדה מעט שונה מרוב המגיבים, אני בהחלט מסכים עם טענותיו של הרב רוזן. ולא רק כלפי מוסף שבת אלא גם כלפי מוסף מוצש – העתק דהוי וחיוור לטיים אאוט ודומיו, ללא הימנעות משילוב תמונות לא צנועות, שכותביו ועורכיו נפוחים ומלאים בעצמם.
אם זו התשובה של הציונות הדתית לעיתונות החילונית – העתק מעליב את האינטליגנציה – עדיף להישאר כבר עם המקור.
פינגבק: Yisrael Rozen vs. Yoav Shurok «ScrollPost.com
פינגבק: על השיח שלעולם לא יקרה(?) | הבלוג של דתי לאומי מודאג