למרות שאינני מהמזדהים פוליטית עם הקו של מקור ראשון, אני מודה בשמחה שאני נהנה מהפתיחות שמערכת שבת מפגינה לכיוונים שונים ואני קורא בהנאה ובעניין את המאמרים המתפרסמים בו; יש כאן בהחלט הפרייה והזמנה לתסיסה רוחנית ואינטלקטואלית חשובה; חבל שהרב רוזן, יהודי חביב ונעים הליכות באופן כללי, מוצא לנכון להשתלח במוסף הזה וגם בזרמים אחרים שאינם לרוחו.

אכן, פה קבור הכלב.האם מקור ראשון הוא עוד עיתון מגזרי, המשך של הצופה, או שהוא מתיימר לתת מענה לציבור רחב יותר. נדמה לי שלפחות עורך המוסף הנדון מתאים את עצמו להגדרה השניה, לא רק בעריכת המוסף אלא בהגותו הכללית ובאורחות חייו.

אני מאוד מזדהה עם תחילת דבריו של הראל – "מוסף שבת הוא האתנחתא הרוחנית של כולנו בשבת. אין מילים לתאר את היהלום הנוצץ מבין הרפש של רוב העיתונים האחרים". בכל שבת ציפייה לפנינים שאמצע בין דפי המוסף. המשיכו כך בכתבות ומאמרים מפתיעים המביאים את שלל הפנים של החברה בישראל לעסוק בתורה שהרי שבעים פנים לה, ואולי יותר?

מאחורי כל תקלה קטנה עומדת בעיה גדולה בהרבה, וזה המקרה הנוכחי. מוסף שחר על דגלו "לתורה, הגות, ספרות ואמנות" במקום "ליהדות, הגות ספרות ואמנות" לא יכול לבוא ולומר שהוא נטול השפעה דתית כזו או אחרת. בראש המוסף עומד אדם דתי בעל השקפות מהפכניות (ולא שזה בעיה בפני עצמה אלא שזה בעיה ברגע שהוא קובע טון במוסף "לתורה, הגות, ספרות ואמנות" ולא במוסף ל"חדשנות דתית, הלכה, פוליטיקה ומגדר"). עורך החלק הספרותי נטוע כל כולו בהוויה הדתית (שגם זו לא בעיה בפני עצמה, כל עוד המוסף היה רק ל"תורה והגות"). וכן הלאה. יש בעיה רצינית בעיתון שהקו המנחה שלו מוכתב רק על ידי אנשים בעלי אוריינטציה דתית. אם המוסף הזה היה באמת רוצה להציג את עצמו כפי שנאמר כאן למעלה, הוא היה מכניס, ללא ספק, לפחות עורך חילוני אחד בעל השכלה רחבה בחלק של ה"ספרות ואמנות", כדי שיווצר איזשהו איזון. בעבר, להזכיר, עמדו בראש המוסף ניר רצ'קובסקי (מתרגם רחב אופקים) וד"ר עידו חברוני.

[לידיעת הקורא שלמה בן-צבי]

סליחה שאני מתעבר על ריב לא לי, אבל לדעתי הדיון בפרטי דבריו של הרב רוזן אינו הדבר החשוב כאן.

בלי שום קשר לטענות הפרטניות שאותן העלה הרב ושאותן אתם משתדלים להזים כאן, עצם ההתקפה הקשה מצד מי שנמנה, פחות או יותר, על הזרם המרכזי והמתון יחסית של רבני הציונות הדתית, מראה שיש כאן בעיה. בעיה זו איננה הכיפה או הציצית של יואב שורק, אלא מה שניתן להסיק מההתקפה: שבעיני רבנים רבים בציונות הדתית – ושוב, לא מהקיצוניים – המוסף "שבת" כבר איננו נתפס כלגיטימי. כמובן שלא עשיתי סקר, ויכול להיות שזה אינו המצב ובכלל הרב רוזן תוקף אתכם על רקע אישי, אבל נדמה לי, ואתם יכולים לבדוק זאת, שזו אכן המציאות.

לרבנים אורתודוכסים, מטבע הדברים, יש כמה אמונות והשקפות משותפות. רובם המכריע מאמין בהתגלות שבה נמסרה תורה לעם ישראל, בתקפם המחייב (לפחות באופן כללי) של ההלכות כפי שהתגבשו במהלך ההיסטוריה, ובנוסף לכך הם בדרך כלל חולקים תפיסת עולם שמרנית שרואה ערך בשמירה על מנהגים מקובלים ומוטרדת מביטול או מסטיה ממסורות, גם כאלו שתקפן ההלכתי איננו מי יודע מה. הציבור הדתי לאומי אמנם איננו עשוי בדיוק בצלם דמות רבניו, אבל הזרם המרכזי שלו גם הוא מחויב באופן כללי לעקרונות הללו.

אתם צריכים להכיר בכך שזה ציבור הלקוחות שלכם. אפשר לעשות מוסף תרבות כללי שבו יהדות או בעיות החברה הדתית יתפסו חלק זניח, אבל זה לא המצב ב"שבת". המוסף אכן מקצה ליהדות חלק גדול מנפחו, ואכן בתקופה האחרונה נדמה שיש הרבה מאד מאמרים שבועטים כך או אחרת בעקרונות שתוארו לעיל. אפשר להיתמם ולהשוות את מחלוקתם של חז"ל אם התורה מגילה מגילה ניתנה לתזות שמציג משה מאיר: זה, במחילה, קצת זלזול באינטיליגנציה של הקוראים ומתברר שגם רבנים חשוכים (ויש כאלו במחננו) מצוידים בכושר האבחנה הדרוש כדי להבין את ההבדל.

לכן שוב, תשכחו מהרב רוזן ומהנושאים הספציפיים שהוא העלה. יש לכם, ולנו, בעיה: נתתם בחלק גדול של המוסף, לאורך זמן, במה לקבוצת כותבים שיחסית לכלל הציבור היא אזוטרית, והקדשתם מקום רחב מאד לקידום אג'נדה של קבוצה קטנה או אוסף קבוצות זעירות. בזה לא אמרתי שאתם או הם טועים או משקרים או כופרים, אלא שתאבדו חלק מקהל הקוראים שלכם, כמו שיקרה לאל-ג'זירה אם היא מחר תתחיל לתת 50% מזמן השידור ליהודה עציון. אולי יהיה בדבריהם יותר צדק, אבל צופים – לא.

מעבר לתגובות האחרות שניתנו למאמרו של הרב רוזן "עורך עיתון מטיף ומדיח", מפליא ומצער שהרב רוזן בחר לפרוס ולפרסם את דבריו כנגד תוכן המוסף ("מקור ראשון שמוספו העיוני 'שבת' הפך לבמת 'הטפה והדחה' נגד הנאמנות להלכה כמקובל מדורי דורות") במגרש הביתי שלו – שבת בשבתו, ולא ב'מוסף שבת' עצמו.

ראשית, אם הרב רוזן אינו מוכן לרדת ולשחק במגרש של מוסף שבת, מה לו כי ילין על תוכנו של המוסף?

שנית, באותו עלון של שבת בשבתו, ובאותו עמוד (!) (14) כותב הרב רוזן "… נשתדל לא להיות ערוץ נוסף באפיקי התקשורת. כי מי שיטול, או תיטול, לידיו גליון 'שבת בשבתו' ידע שאינו פורש מגזין על עמוד תפילתו אלא אוחז בבטאון תורני-חינוכי. האם המאמר כנגד מוסף שבת היה הגראנד-פינאלה של הקונספט הקודם?

לגופו של ענין, אהדתי למוסף שבת נובעת מכך שהמוסף מאתגר את החשיבה, מביא רעיונות מפתיעים, ולעיתים גם מדהים בחצייתו קווים מוכרים. בזו גדולתו. אני לא רואה במוסף שבת עיתון מגזרי שאמור לשקף דווקא את דעותי וכל חריגה מהן תקומם אותי. את המוכר ובנאלי אני מוצא במקומות אחרים, כמו ב – 'ביטאונים תורנים חינוכיים', כהגדרתו של הרב רוזן ל'שבת בשבתו'.

גיל נדל,

אורנית