קשה אבל רלוונטי / אסף גולן

 

אחרי שבמשך שנות דור היה הערוץ הישיבתי-רבני הגורם המוביל בהנחלת משנתו של הרב קוק, כיום זה נראה קצת אחרת. שיחה עם שניים ממלמדי משנת הרב קוק

 

הרב יוסף קלנר

 

הרב קלנר: "חייבים לזכור שהחברה הדתית לאומית היא בסך הכול קבוצת שוליים מבחינה מספרית בעם ישראל. להניח שלמענה כתב הרב את כל דבריו העמוקים זהו אבסורד וגבהות לב"

הרב לונדין: "בניית אישיות רוחנית באוריינטציית הניו-אייג' החסידי מנותקת מחיי הלאום ומאורח חיים נורמלי של עבודה ומחקר, חברה ומשפחה, ובעיני היא מטפחת אגואיזם רוחני"

 בימים שבהם משנתו של ר' נחמן, המרוכזת ביחיד ובעולמו, נראית כפופולרית בהרבה ממשנתו הכלל-ישראלית של הראי"ה קוק, ביקשנו לפגוש שניים מנושאי דברה של משנת הראי"ה קוק – רב ותלמידו, בני שני דורות שונים: הרב יוסף קלנר (55), מחבר "מילון הראי"ה", לקסיקון המשמש את המבקשים להעמיק בדקויות משנתו של הרב, והרב חגי לונדין (35), ר"מ בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה, שהוציא לאור בשנים האחרונות סדרת ביאורים על מאמרי הלִבה של משנת הרב קוק.

"מוכרת לי הטענה שהרב קוק כבר לא רלוונטי", משיב לי הרב קלנר. "לדעתי זה נובע מבורות ומחוסר למידה של כתביו. הרי על כל פִּסקה העוסקת בענייני ה'כלל' תמצא חמש פסקאות העוסקות בשאלות פרט. רק אופנת הבורות הקיימת בציבור הדתי מאפשרת לאדם שלמד לדקלם כמה פסקאות מכתבי הראי"ה זצ"ל לטעון שהוא יודע במה עסק הרב".

הרב קלנר מתנגד נחרצות גם לאמירה הרווחת שכולם עוסקים היום במימוש עצמי וענייני הלאום אינם מעניינים אותם: "האומרים זאת בעצם טוענים שלא רק הולך ופוחת הדור, אלא שהחברה שלנו כולה שקועה באגואיזם. אני ממש חולק על כך. אם כבר, דורנו הוא בעל שיעור קומה ויכולת העמקה גבוהים יותר מאשר אלו שהיו בדור שבו פעל הרב קוק. בימי הרב רוב הבריות היו בשיעור הקומה של מוטיל בן פייסי החזן. אפילו כשאחד מאותם 'מוטיל בן פייסי' היה קורא פסקה של הראי"ה, הוא לא הבין, לא הרגיש שייך, לא הייתה לו תחילתה של מחשבה להתמודד עם הכתוב. והיום? ציבור רחב בהרבה רוצה ללמוד, מתאמץ להבין. פחות בור. חבל רק שבמקביל לאלה יש מי שלא מבינים כי תורתו של הרב קוק איננה משהו שמצטטים או חווים באופן שטחי, שמדובר בעולם שלם הדורש למידה ארוכת ימים".

כדי לחדד את הנקודה הזו, נדרש הרב קלנר לתורת הקבלה: "מישהו חושב שאת תורת האר"י אפשר להבין מקריאת עיתון, מפעולה בבני עקיבא או משיעור בישיבה תיכונית? אז איך חושבים שאת תורתו העמוקה של הרב קוק, שעוד בחייו אמרו עליה תלמידיו המובהקים שהיא תשפיע על העולם עוד 500 שנים, ניתן להבין ללא מאמץ שיטתי? טענת חוסר הרלוונטיות מעידה על שטחיותו והמוניותו של האומר בלבד".

קל להבין שבדברי ביקורת חריפים אלה מכוון הרב קלנר לקבוצה שלמה של מחנכים ורבנים שהוא מתאר כמי שמוליכים אחריהם אספסוף, וכמי שלא ראויים לתואר רב. שיחנכו לענווה ולהעמקה, הוא מתרעם בלהט, במקום לכופף את עצמם אל רמת הציבור הבור. שיתנערו מעמדות חסרות שחר של ההמון, ובמקום זאת ינסו לרומם אותו: "הרב קוק בעצמו כבר כתב שיש תלמידי חכמים שבמקום לרומם את העם רק פוגעים בו. לצערנו זה קורה גם בימינו. אסור היה שאנשים כאלה יהיו תלמידי חכמים ומורי הוראה".

אגואיזם רוחני

הרב חגי לונדין

את האש והגופרית של הרב קלנר נחלץ הרב חגי לונדין לסייג ולרכך: "הטענות נגד הדגשת הכלל בכתבי הרב לא לגמרי שגויות. גם אם נכון שיש בכתביו התייחסות מרובה אל הפרט, עדיין הרוח הכללית היא שימת דגש על הכלל. ובצדק רב מבחינתו. תורת הרב קוק ביסודה היא אכן תורה לאומית בעלת בשורה לכל מעגלי החיים הציבוריים, לא רק לחוויה הדתית-הפרטית. לא ניתן גם להתעלם מכך שרוח הזמן כיום שונה מזו שבה חי וכתב הרב קוק. בשורה התחתונה, תורת הרב היא המשנה הרוחנית היחידה העוסקת בנושאים של מדינה, חברה, כלכלה וצבא, באספקט של שיבת ציון החדשה, ולכן גם לחלקים בה העוסקים בשאלות הכלל יש רלוונטיות ישירה לדור שלנו.

"זו באמת המשימה של תלמידי הרב בדור הזה. אם בעבר עסקו תלמידיו בהפצת תורת רבם, ובעיקר בחלקים שלה העוסקים בחיי המדינה והכלל, כיום, על גבי הקומה הזו ניתן וחשוב לבנות קומה נוספת והיא כיצד עבודת ה' הפרטית מוארת מתוך עקרונותיה הכלליים".

האם זו אינה חלקת הא-להים הקטנה והספציפית של חסידויות הניו-אייג' למיניהן?

לונדין: "בניית אישיות רוחנית באוריינטציית הניו-אייג' החסידי מנותקת מחיי הלאום ומאורח חיים נורמלי של עבודה ומחקר, חברה ומשפחה, ובעיניי היא מטפחת אגואיזם רוחני ולא רוחניות אמיתית. רק בדרך שהתווה הרב קוק ניתן ליצור חיי פרט עשירים בלי לשקוע באנוכיות פרטית ובלי להתנתק ממעגלי החיים. הסכנה היא שעבודת ה' תישאר ברמה של רגשות ותחושות ותהפוך להוויה שטוחה, רגשנית, נטולת עומק. מן הסכנות האלה של החסידות הניו-אייג'ית יכולה להציל אותנו תורת הפרט המשוקעת בתורת הרב. לשאלות שאיתן אנו צריכים להתמודד היום – איך לנהל מדינה, צבא, כלכלה, תרבות; מה המשמעות של מדינת ישראל – אין תשובה בשום משנה חסידית, גם לא בזו של רבי נחמן מברסלב.

"נכון שתלמידי הרב צבי יהודה השקיעו את מרבית כוחותיהם בחיבור של כלל העם לקומה הראשונית של תורתו, קומת בניין עם ישראל. בניין הממלכתיות הישראלית, קדושת צה"ל, מצוות יישוב הארץ, אלה היו כל עולמם. לכן כנראה לא מצאו לנכון לשים דגש על תורת הפרט, שמצויה בכתביו. הרי אי אפשר היה לעשות הכול. הם קודם עסקו בתחיית עם ישראל. כיום, כשספרי הרב נפוצים ברבים, צומח שלב חדש החוזר גם אל תורת הפרט שלו. ואכן, אנחנו, הרמ"ים מרבים לעסוק גם בתחושות וברגישויות של תלמידינו, עם הנחיות מתורת הרב, דבר שהיה כנראה נצרך פחות בדורות הקודמים".

"אורות" בתיכון

הרב קלנר: "אני מאזין לדברי הרב לונדין, וממש מתקשה להסכים איתם. הבעיה היא לא בתרגום תורת הרב לנוער של ימינו, ולא בקומה חדשה, אלא בבורות. בעובדה שהתלמידים לא לומדים ולא מבינים את ספר ה'אורות' כבר בתיכון, ואז הם מגיעים לישיבה הגבוהה וצריך ללמד אותו מהתחלה. זה אבסורד. זה גם האתגר החינוכי הגדול שלנו. לדעת ללמד את ספרי האורות של הרב קוק בכיתות התיכוניות, למצוא כלים שיאפשרו לקלוט את מה שיש בהם גם ברמה של גיל הנוער. במקום זה עוסקים בדברים מופרכים כמו ספקות ביחס לתורת הרב, או דיונים בשאלה האם הוא רלוונטי לימינו. אם מתקיים דיון כזה בכיתה, הוא מלמד על ר"מ שנמשך אחרי האספסוף. התרגלנו לריגושים וסיפוקים מידיים. הכול צריך כאן ועכשיו. ואז פתאום המחנכים נבהלים ובמקום לתבוע מתלמידיהם לגדול, להתאמץ, להעמיק ברעיונות שלא נתפסים בתוך רגע, הם מוותרים. הם הורסים את הדור ולא בונים דבר".

אולי בכל זאת חייבים להתחשב בעובדה שדורנו נטול אידיאלים ונכונות להתאמץ למענם בניגוד לדור שבו פעל הרב קוק?

"בדיקה היסטורית פשוטה תראה שבתקופת הרב קוק רק אחוז שולי מהעם היהודי היה אידיאליסט. רוב הציבור היה שקוע גם אז בדברים אחרים. הייתה קבוצה ענקית שהתכחשה לכל מה שקורה בארץ והיגרה לארצות הברית. אדרבה, דווקא היום יש רבבות, למשל המתנחלים, שדבקים באידיאלים. והם מרובים באלפי אחוזים יותר מכל אנשי העליות הראשונות ותנועת השומר של ראשית המאה שעברה".

אז מה הבעיה?

"הבעיה היא שהקבוצה הזאת חושבת שהרב קוק כתב רק בשבילה ושרק דרך נקודת המבט שלה העולם נע על צירו. אנחנו חייבים לזכור שהחברה הדתית לאומית היא בסך הכול קבוצת שוליים מבחינה מספרית בעם ישראל. להניח שלמענה כתב הרב את כל דבריו העמוקים זהו אבסורד וגבהות לב. הרב היה שליח לכלל האומה, לא לאיזו קבוצת שוליים שגם לא מתעמקת בכתביו אלא רק מצטטת מהם סיסמאות שנוחות לה".

לשאלתי האם איננו חושש מהתגובה של הציבור הדתי לדברים החריפים האלה, מציין הרב קלנר ש"חייבים פעם אחת ולתמיד להציב מראה מול האנשים, ולהזהיר אותם מפני תרבות בורים בעייתית שהתנחלה בקרבם".

אני מעיר בנקודה זו שייתכן שהציבור הדתי יתעשת ויקבל את הביקורת עליו אם "יתרגמו" את תורת הרב קוק לשפה מובנת לדוברי העברית המדוברת כיום. הרב חגי לונדין מסכים: "יש אכן מחסום לשוני שצריך להתמודד איתו. צריך ליזום מיד מפעל תרגומי גדול של התכנים".

לא נעשו כבר דברים כאלה?

הרב לונדין: "בהחלט יש התחלות, כמו הספרים של הרב שלמה אבינר, הרב סולטונוביץ', ספרי עמותת 'ראש יהודי' ועוד. אבל אסור להיתלות רק בבעיית שפה ולחשוב שתרגום דברי הרב קוק לעברית מודרנית יגרום לציבור הרחב ללמוד ולדעת אותו. צריך גם לחנך לחיים בפועל לפי תורת הרב. אין כמו דוגמה אישית ממשית. ברור לי למשל שרועי קליין אחד מלמד את בני דורנו לחיות לפי רוח הרב קוק גם מבלי שהם יפתחו ספר".

החברה נעה למרכז

לטענת הרב קלנר הבעיה הייתה ונשארה תרבות האינסטנט. הסרבנות להתאמץ – והיומרנות. אנשים חושבים שכיוון שיש להם תביעות רוחניות, הם יכולים למצוא תשובות לבד, ללא הנחיה וללא מאמץ שיטתי ארוך טווח. "נכון שבחברה כיום יש שאיפה ליותר רוח, אבל אין סבלנות להעמיק וללמוד. רוצים הכול מעובד ולעוס, ורצוי בטלוויזיה. זו התייחסות ברברית לרב שהוא ענק הדורות. הרב דיבר בגבהים הדורשים מאמץ. מי שרוצה אינסטנט לא יגיע אליו".

אז איך אפשר לדבר על כך שתורתו משפיעה על העם?

הרב לונדין: "אני בשנים האחרונות מסתובב רבות בארץ, בשיעורים בצה"ל, במכללות ובמקומות רבים נוספים, ומתוך כך אני מעיד שתורתו חודרת ומשפיעה יותר ויותר. אני לא אומר שהאנשים חיים באופן מוצהר על פי האידאולוגיה של משנת הרב קוק, אולם העקרונות של שיטתו הופכים אט אט לקונצנזוס חשיבתי בחברה הישראלית.

"אפילו בציבור החרדי, למרות ההתנגדות לציונות ולמדינת ישראל חל תהליך ארוך של שינוי עם התחברות זוחלת לעולם החול. מותר כבר לומר שמבחינת אורח החיים אין הבדל גדול כל כך בין בחור דתי-לאומי לבחור חרדי. זוהי מהפכה המתרחשת מול עינינו, והיא מייצגת רעיון חשוב שעליו דיבר הרב, אחדות הקודש והחול, אפילו אם החרדים לא מודים בכך.

"בחברה החילונית יש מהפכה מן הכיוון ההפוך, יש צימאון אדיר למימוש האישיות הפרטית מתוך קשר לעולם עם ערכים. פה זה מתבטא בשלב ראשון בנהייה אחרי תורות העידן החדש או אחרי הרצאות של הרב אמנון יצחק, אבל בשורה התחתונה כל התופעות הללו מבטאות צורך בחיבור עמוק ואמיתי בין החול לבין הקודש, חיבור שעליו דיבר הרב".

הרב קלנר: "כאן אני מסכים ורוצה להרחיב. אי אפשר להבין את התהליכים שעבר עם ישראל בדורות האחרונים ללא הרב קוק. גם מפעל ההתנחלויות, שממקד היום את תשומת הלב של כל העולם, הוא פרי מפירות תורתו. המחנכים הדתיים חייבים להסיק מסקנה נכונה, ולקרב את התורה הגדולה הזו אל התלמידים. בשיעור א' בישיבה, למשל, אני מתחיל ללמד את העקרונות המוסריים המופיעים בכתבי הרב והם רלוונטיים לימינו. אם הכתוב קשה להבנתם בשל הלשון המיוחדת, אני מסביר בלשון ימינו".

כיצד הדברים שאמרתם עד כאן משתלבים עם מה שנראה כהתנתקות של רוב הציבור הדתי הלאומי מתורת הרב שעליה גדל בישיבות?

הרב חגי לונדין דוחה את שאלתי ואומר שמקורה בראייה לא נכונה של המציאות. מספר הלומדים בישיבות ההולכות בדרכו של הרב קוק גדל בהתמדה, לדבריו, וגם אלה שמתרחקים אחרי סיום הלימודים בישיבה חוזרים אחרי שנים אחדות, גם אם לא באופן מוצהר, ומשתיתים על העקרונות שהרב קוק הנחיל את החינוך של ילדיהם ושל משפחותיהם. נכון, הוא מדגיש, תורת הרב תובעת מהאדם מדרגה רוחנית גבוהה, שקשה לעמוד בה, ואולי זו הסיבה לבריחת חלק מבוגרי הישיבות באופן גלוי מתורת הרב; אך עם זאת הבורחים מגלים את יתרונותיה בעבורם, מבינים שחיי חולין הם חיים נטולי משמעות, וחוזרים אליה במינון זה או אחר.

נראה שבתחום משמעותי ביותר, זה של היצירה האמנותית-ספרותית, תורת הרב קוק לא הצליחה לחולל מהפך אמיתי.

הרב לונדין: "בתחום הזה התהליכים הם איטיים. היסוד של קידוש החול מגיע קודם לכלכלה, לצבא ולמדע, לפני שהוא מעורר את מעיין היצירה האמנותית. עם זאת, יש כבר ניצני יצירה שמקושרת עם הרעיונות של הראי"ה. הרב חיים סבתו הוא לא בודד, ויש עוד התחלות רבות מסביב. צריך סבלנות לתהליכים המבשילים לאט".

חומש הראי"ה

במקביל ליציאת גיליון זה, בג' באלול יראה אור גם הכרך הראשון של "חומש הראי"ה", מפעל ספרותי נוסף בתחום משנת הראי"ה שעליו עמל לאחרונה הרב חגי לונדין. מדובר בליקוט של פסקאות מכל כתבי הרב קוק (והרב צבי יהודה) על סדר פסוקי התורה. המקורות נלקטו על ידי תלמידי ישיבת 'אור וישועה' בחיפה ונערכו על ידי הרב לונדין ועל ידי הרב יאיר רמר, רב היישוב חרשה. "מדובר באסופה הגדולה שנעשתה עד כה של פסקאות מכתבי הרב קוק והרב צבי יהודה לפסוקי התורה. מעבר לבחירת הפסקאות הרלוונטיות, לעתים לא הבאנו את כל הפסקה אלא רק את החלק שרלוונטי לפסוק עצמו. בצורה הזו נוצר מעין פירוש של הרב לחמישה חומשי תורה", אומר לונדין. לדבריו, 'חומש הראי"ה' יהיה שלב נוסף בהנגשת דברי הרב קוק לציבור הרחב: "הלימוד סביב סדר פרשיות השבוע הוא סדר הלימוד הבסיסי של כל יהודי, ומעכשיו יהיה אפשר לצרף לו את דברי הרב קוק. גם אם לא כולם יבינו את כל הפסקאות – למרות שניסינו להדפיס על הדף את הפסקאות היותר בהירות – עצם החיבור של דברי הרב לפרשת השבוע הוא פתח להגעה למעגלי ציבור רחבים יותר ויותר".

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 בינואר 2011, ב-75 שנה לפטירת הרב קוק, גיליון שופטים תש"ע - 679 ותויגה ב-, , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: