ארכיון הבלוג

לשון הרע דבר נורא | אלישיב רייכנר

האם לעיתונאי דתי אמור להיות קוד אתי שונה, מה יתפרסם ועל איזה סקופ יוותרו, והאם אפשרי בכלל לשמור על הלכות לשון הרע? ארבעה אנשי תקשורת התכנסו כדי לדון בשאלה האם העיתונות עולה בקנה אחד 
עם שמירת מצוות

המשך הרשומה

עיתונות כהלכה | יובל שרלו

 

איסורי לשון הרע נועדו לשמור על כבוד האדם גם במסגרת המלחמה בעוול. בתקשורת של ימינו שמירתם אולי נראית כבלתי אפשרית, אבל אסור להסתלק מן האתגר

המשך הרשומה

העיתון בוער / חבצלת פרבר

עיתונאי ותיק חוקר הצתות. סיפורו, המציג היטב את שחיתותה ושקיעתה של העיתונות בעידן האינטרנט, הוא יותר כלי לביקורת חברתית מאשר מותחן יעיל המשך הרשומה

זכויות באותיות / ראובן גפני

היכרות מחודשת עם סבא מולידה מסע בעקבות רפובליקה ספרותית נשכחת. על ראובן גפני הסב, זכותנו (המשפטית) על הארץ, והעיתונות הדתית של ימי המנדט

המשך הרשומה

תגובת מערכת 'שבת' להתקפה של הרב ישראל רוזן

לצערנו, בעלון 'שבת בשבתו' המופץ בבתי הכנסת בשבת זו, משתלח הרב ישראל רוזן במוסף 'שבת' ובעורכיו בצורה חריפה, רצופה השמצות אישיות וקביעות שאינן נכונות – ולא הקדים לכך כל ניסיון לברר את המניעים ואת העובדות לאשורן, ללמד זכות או להכהות עוקץ, כפי שהיינו מצפים מתלמיד חכם.

בלי כל קשר לכך, מתפרסמות בגיליון הנוכחי של 'שבת' תגובות על ספרו של הרב רוזן, ספר הכולל דברי פולמוס והשמצות אישיות כלפי העוסקים בסוגיית הגיור. מערכת 'שבת' הקדישה זמן רב לדיון בשאלת פרסום התגובות והחליטה לצנזר, לעדן ולקצר אותן כדי שלא לפרסם עובדות שאינן בדוקות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בכבודו של הרב רוזן. במקביל, נשלחו אליו התגובות הקשות כדי לאפשר לו להגיב עליהן במקום. וכך אמנם עשה.

מוסף 'שבת' יורד לדפוס כבר ביום שלישי. והנה אמש הופתענו לגלות, שבה בשעה בה אנו עסוקים בהגנה על כבודו של הרב רוזן תוך שיתופו בדיונינו, כבר היתה מוכנה עמו (כדבריו, מאמרו נכתב במוצאי שבת שעברה) מתקפה מסיתה כנגד העיתון בבמתו האישית.

*

לא נשיב כאן להשמצות ולא נתקן את הטעון תיקון (על כך ניתן לקרוא כאן) – ורק נתייחס ללוז הענייני של הטענות, באשר לאופי התכנים של המוסף.

א. רוב החומרים המתפרסמים במוסף 'שבת' אינם תוצר של הזמנה מצד חברי המערכת, ובוודאי לא ניסיון להכתבת קו רעיוני מסוים. השקפותיהם של חברי המערכת אינן זהות וכמובן אינן מכתיבות את תוכן המאמרים.

החומרים המתפרסמים הם שיקוף של תסיסה רוחנית ורעיונית הקיימת בציבור הקוראים, תסיסה שמולידה כתיבה שמגיעה למערכת, ומתפרסמת על פי שיקולים של איכות ועניין. בדרך הטבע, יש שקולות מסויימים נעשים דומיננטיים יותר בעת מסויימת; אך אין זו אלא יציאה זמנית ומקרית ממערכת איזונים, שלעולם אינה יכולה להישאר מדוייקת.

ב. ומכאן לעיקר – ההתקפות על מוסף 'שבת', הן ב'עולם קטן' והן ב'שבת בשבתו', מציגות תמונה מעוותת. כל קורא של 'שבת' מרגיש מיד ברוח הנושבת ממנו, שהיא רוח של אהבת התורה והמסורת. רוח של אהבת העם והארץ, אהבת האדם ואהבת החכמה.

יש מי שמתקשים לקבל את העובדה שהרוח הזו אינה מוגבלת לתחומיה של החברה הדתית ולאידיאולוגיה דתית מסוימת. בניגוד ל'שבת בשבתו' ולעלונים אחרים, איננו מבקשים להיות שופרו של מגזר, אלא להשמיע בחברה הישראלית קול שמושתת על זהות יהודית עמוקה. אנו דוגלים בדיון פתוח באופן כללי – ובמיוחד בדיון שפתוח לכל מי שהזהות היהודית יקרה לו, לכל המבקש ללמוד מן התורה ולהיות בן ברית.

הציונות הדתית, שחרטה על דגלה את האמונה באחדות ישראל ואת הפתיחות לכלל ישראל, יכולה לראות במה שמתהווה מעל דפי 'שבת' את הדבר שלו ייחלה שנים רבות: שיח ערני, מרתק ומעמיק על שאלות היסוד הערכיות שהכל מאמינים שצריכות להעסיק את החברה הישראלית כולה.

מערכת 'שבת'