ארכיון הבלוג
אני נשתלתי פעמיים | סבינה מסג
קריאה אקו–פואטית בשירי לאה גולדברג, המשוררת שהקדימה את זמנה בתיאור הנזק שנגרם לאדם בשל ניתוקו מן הטבע. על הכאב העמום שהפך לנושא החם של המאה ה–21 המשך הרשומה
שתילים בדרך לדגניה | ישראל רוזנסון
"תחת העץ" לעגנון, המפרנס מקראות רבות לט"ו בשבט, נע בין אגדה לריאליה וטווה סיפור ציוני המוביל לשלום עם ערביי הארץ
המשך הרשומה
לשמוע את שיח השדה / דוד מלמד
על דמותו של זאב יעבץ – רב, היסטוריון וממחדשי הלשון העברית, שנחשב לראשון שהפך את ט"ו בשבט לחג נטיעות ארצישראלי המשך הרשומה
קינה שמחה לט"ו בשבט / אילן נוב
בין עצי היער הבשל של לעתיד-לבוא ובין עולם האטדים של עכשיו, אילן נוב מחפש אחר הנגיעה האמיתית באדמה. קטע ספרותי מיוחד לכבוד חגם של האילנות
גן בית הכרם פינת ביאליק / ישראל רוזנסון
מלבד קריאותיו לחדש את מפעל הנטיעות, עולה חיבתו של ח"נ ביאליק לטבע ולגן גם מהעיזבונות הבוטניים שהותיר אחריו. על פרשיות הגנים של המשורר הלאומי
נטיעות במתכת ואבן / אריאלה הירש
לצד עצים נושאי פירות, אמנים נוטעים בארצנו עצים אמנותיים, שנוכחותם מוסיפה לצבעוניות הארץ. הענווה שבפסלים היא בכך שהם מדגישים את כוחו של העץ הטבעי
בחזרה אל הסביבה הטבעית / עינט קרמר
האקו-פואטיקה, שירת הטבע, זוכה למקום של כבוד בשירה הישראלית העכשווית. זהות סביבתית, חיבור לטבע ומאבק לשמירתו הם חלק ממאפייניה. משוררים מתחברים אל הירוק
מתיקותה המוחשית של ארץ ישראל / דוד ברוקנר
מאז הפך למועד שמציינים אותו בצורה עממית רחבה, עבר ראש השנה לאילן תמורות ושינויים. הגיעה העת לקומה השלישית, הארצישראלית והקבועה, של ט"ו בשבט
עץ על פרשת דרכים / ישראל רוזנסון
גלגוליו הרבים – ביידיש ובעברית – של שיר העם על העץ העומד על אם הדרך מספרים את סיפורה של היהדות בעת החדשה: גלות, ציונות, נוסטלגיה ויידישיזם. פרקי 'בוטניקה' יהודית
