ארכיון רשומות מאת: yoavsorek
מצוות הגוף / יואב שורק (לפרשת תזריע)
קריאה לא מתחמקת בפרשיות תזריע ומצורע מכריחה את הקורא להכיר בכך שיש לו גוף, ושהדבר נוגע בקדושה המשך הרשומה
כן, גם הקימו מדינה / אלחנן ניר
קניוק מציע אופציה חדשה לזקנה, מספר את הסיפור של תש"ח במילים שהן מעבר לבעד ולנגד ועושה הכול באירוניה עמוקה ומשכנעת. עם הזכייה ב'פרס ספיר'
לא משלי הייתה זאת הבכייה / אבישר הר שפי
הרבי היה קורא בלילה לשמש ושואל אותו אם הכיר את הכלייזמר שהיה מנגן על החתונות בעיניים מכוסות. קריאה בסיפורי חסידים ייחודיים בראי הפסיכולוגיה של לאקאן
"בקצה הקו" – מאמרים אחרונים בפולמוס בין הרב בני לאו לישיבות "הקו"
תגובותיהם של יגאל כנען והרב שי פירון המשך הרשומה
חיים בשאלה (ותשובה) / עקיבא צימרמן
עולמות שלמים של קהילות, תרבויות ופרטים ביוגרפיים טמונים בספרות השו"ת. הכרך השלישי והאחרון במפעל האיסוף המקיף של קיטלוג התשובות
לטייל בביטחון / ניר מן
מרכזיות הנושא הביטחוני בתולדות היישוב והמדינה ניכרת במורשת של אתרים רבים. מאמרים המוקדשים לנושא בכתב העת 'אריאל' מהווים מדריך מצוין לעשרות מוזיאונים
נשבה בקסמי הרב מיפו / דודו כהן
עובדיה חממה, שמקיים בגופו סוג של שילוב בין חקלאות ארצישראלית לרוחניות מוזיקלית, התחבר לשירה של הרב קוק ונמשך אל דמותו כמו מגנט. התוצאה היא אלבום של קוקניק 'חידתי'
קריסת ענקים / אריה מלקיש
הזעזועים בעולם הערבי הביאו לקיצה של המלחמה הקרה בין מצרים ובין ישראל בדרך דומה לזו שסיימה את המלחמה הקרה ההיא, בין הגוש הסובייטי למערב. מבט אחר
מעצב קהילת ההלכה / הראל גורדין
ייחודו של הרב משה פיינשטיין כמנהיג הלכתי ניכר במודעותו החריפה לעצמאותו של הפוסק, בהתמודדותו האמיצה עם אתגרי המודרנה וגם ביחסו החם לכל אדם. עשרים וחמש שנים לפטירתו
מי קרא לספרדים שפנים? / (לפרשת שמיני)
"אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ… וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת" (ויקרא יא, ד-ו)
לפעמים גם שריפות מכבות / בניה אמיד (לפרשת שמיני)
הביטוי היחידאי "וידום" רומז שיש כאן יותר משתיקה: מה שהיה חי הופך לדומם. אהרן מעולם לא התאושש מהטרגדיה של מות הבנים, ודיבוריו המעטים מכאן ואילך רומזים למציאות הפנימית הכבויה
לבטא במשפט: להיות בתחתית / גל אורן
אתר הזיכרון מאפשר לגעת לרגע במחיקת האדם הטוטאלית שהמיטה גרמניה על מיליוני יהודים באירופה אך לפני דורות מספר. שבת אחר הצהריים בברלין החורפית
עושים בית ספר / שמואל פאוסט
ממקום אפרורי למדי, מגדל שן לחוקרים, מבקשת הספרייה הלאומית במתכונתה החדשה להפוך למרכז תוסס, עדכני ובעיקר נגיש לכל אדם. הכבוד למילה הכתובה חובר לתפיסת ייעוד תרבותית, לאומית וציונית, שמימושה המעשי יושק בקרוב
גלוחי זקן ובעלי אמונה / שמואל ריינר
כשלמדתי בישיבת 'קול תורה', לא יכול הייתי להכיל את בעלי הבתים שעבדו. היום אני מתגעגע לעולם ההשכלה החרדי שהגיע לפה מגרמניה ואיננו עוד
היש כמוני מסכה? / אריאלה הירש
למה משמשות המסכות בפורים? להסתרה ולטשטוש זהויות עד דלא ידע או ראי לאמת עמוקה ולפנימיות הנפש כלפי חוץ? מסע בעקבות המסכה בתיאטרון, באמנות ובחגיגות העמים, מעלה שלל פנים למסכה
פורים הוא רק דוגמה / בן עמי פיינגולד
היעדרם של פורים ומגילת אסתר מן הרפרטואר התיאטרלי, הוא ביטוי לבעיית הזהות שפוקדת את תרבות התיאטרון הישראלי. על תכנים של מסורת או היסטוריה אף אחד לא מדבר
לעבוד ב'כאילו' / אלישע נדב
שום דבר איננו הדבר עצמו – המצוות, הלימוד והתפילות הן רק 'כאילו'. הכיסופים וההשתוקקויות הם העיקר, מהיותם 'רצון נקי' לקב"ה
שמחה יהודית / יאיר טיקטין
הניגוד בין שני המשתאות במגילה אסתר – זה של אחשוורוש וזה של היהודים – משקף את הפער שקיים בין תרבות ראוותנית ותאוותנית ובין תרבות היהודים שמבוססת על סולידריות ונתינה
תענית אסתר ויום הכיפורים / עידו רכניץ
הקשר בין תענית אסתר ובין הצום שצמה אסתר איננו קשר של זיכרון אלא קשר של תוכן. האכילה בערב יוה"כ, והתענית בערב פורים נועדו לתת לאכילה את ההקשר המתאים
עושים צחוק מהעבודה / אור יחזקאל הירש
העבודה במקדש, הנראית תמוהה וזרה ממרחק השנים, אינה אלא פרודיה המבטאת את היות הבורא מעבר לכל דרך העבודה הזו. המודעות לכך הופכת את הפולחן לאין-סופי
המלך רוצה בית / הרב שג"ר
כשאדם צוחק על עצמו הוא מגלה בכך את קיומו הרופף אל מול האינסופיות האלוהית. גילוי זה אינו מביא לייאוש אלא חושף כי יש בו משהו גבוה מכל הדרמטיות שבה הוא לוקח את חייו
מעשה ושתי / הלל גרשוני
עיון משווה בין החוק הפרסי הקדום לדין אשה מורדת מלמד על מגמה שוויונית ומתקדמת יחסית בהלכה היהודית, אך מעורר תהיה האם אין זו אלא חידוש מאוחר וזמני בלבד
הסתר בין העמים / ראובן הכהן אוריה
סיפור נס פורים הוא בעיקר סיפור הצלתו של עם ישראל מהתבוללות וטמיעה גמורה. הזהות היהודית, החשאית כל כך בחלקה הראשון של המגילה, היא הגיבור הראשי של התפנית ושל הלקח לדורות. מגילת זהות
המערכה הדיפלומטית / יגיל הנקין
באמצעות שימוש נרחב ומפורט בתיאורי מקום, מציגה המגילה את ממשל אחשוורוש כמבוסס על תככים ומזימות חשאיות לעומת מרדכי שפועל בשקיפות במרחב הציבורי
צפונות לב אסתר / שמעון קליין
אסתר פעלה בתחכום רב כאשר הזמינה את המן פעמיים למשתה שהכינה. את יחסו אל המלך היא מעמידה במבחן ומנגד מציעה אלטרנטיבה של אמון
המוציאה לפועל / גדעון ישראלי
קריאה מדוקדקת במגילה מגלה כי הכול היה מונח על כתפיה של אסתר, שבראשית המעשה הייתה פסימית לגבי סיכויי ההצלחה. מלכודת שני המשתאות קיבלה סיוע מלמעלה
רוח הקודש מתעוררת ברוח בשר ודם / יהודה ליבס
מגילת אסתר מתרחשת בתודעה נסתרת בה המלכות האלוהית מתלבשת דווקא באחשוורוש. השם 'מגילת אסתר' הוא חלק מההסתרה הגדולה של זמן המגילה. מחשבות על המגילה שמהדהדת את הימים האלו
אחשורוש ופסטריגתא החייט בשטייטעל / עקיבא צימרמן
היצירה היידית האהובה מוגשת בתרגום חדש, בציור ובצליל לקורא העברי. ה'פורים-שפיל' של מאנגר מציב את דמויות המגילה בעיירה. לעורך הטיפש של העיתון המקומי, אגב, קוראים ויזתא
(אל) תעשו אצלנו שבת / כרמיאל כהן
חוויית השבת היא לכאורה מה שיש בה: סעודות ותפילות. בספר המשלב הלכה והגות, מוצע הריסון מעשייה כתבלין המיוחד הנותן לשבת את טעמה. סוד ההימנעות
מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות 