להשמיד כדי לשרוד | אסף גולן

התחרות על משאבי כדור הארץ או החשש מהשתלטות של מעצמה נגדית, מעלים אפשרות של השמדה מונעת לשם הבטחת העתיד. דילמות מוסריות במותחן עשוי היטב

3קרונוס

מתיו דן

מאנגלית: שמעון בוזגלו

ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2016, 412 עמ'

האם מותר למדינות ולממשלות לשקול מהלומה לא קונבנציונלית כנגד מעצמה אחרת כדי להסיר מהדרך מתחרה על משאבים? השאלה הזו נמצאת על השולחן, או לפחות בראשיהם של מנהיגים משמעותיים בעולם, מאז שהולך ומתברר כי המשאבים על כדור הארץ הולכים ונעלמים.

לא מדובר בשאלה היפותטית כלל. לדעת חוקרים רבים המלחמות במזרח התיכון והתפוררותן של חלק מהמדינות באזור הן ביטוי לאפקט החממה ולמדבור האזור. יש אפילו חוקרים פסימיסטים שמעריכים כי תוך כמה עשורים באזורים רבים בעולם יתחוללו מלחמות קשות מאוד על מקורות מים. ביטוי ממשי לכך הוא הסכסוך המתמשך בין הודו לפקיסטן בנוגע לסכר ההודי בגליהאר בנהר האינדוס. עימות דומה קיים בין הודו לסין בעקבות הרצון הסיני להטות את זרם נהר הברהאמאפוטרה כדי שיגיע למרכז המדינה ולמזרחה על חשבון מדינות אחרות בהודו.

שאלה זו עומדת בשנים האחרונות שוב ושוב בבסיס המאבקים הנוגעים לאמנה הבינלאומית בנושא הפליטות לאטמוספרה של מזהמים ונראה כי העולם עומד להתחבט בה בעוצמה רבה בעשורים הקרובים, כשהאנושות תמצא את עצמה בתוך ספינה רעועה המצריכה קבלת החלטות קשות. מעניין לציין בהקשר הזה כי אייזיק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המהולל, טען כבר לפני שנים רבות שהפתרון לאנושות הוא הגבלה דרמטית של הילודה. בריאיון שנערך עמו הוא קבע באופן קר וחד משמעי שאין פתרון אחר בר קיימא להצלת העולם. הוא אף טען כי ללא כיוון כזה האנושות תשמיד את עצמה לחלוטין.

לכן חוזרת במלוא העוצמה השאלה האם יש קריטריון מוסרי למלחמה שמנהלת מדינה כדי לבסס את קיום האומה שלה? האם יש חסמים מוסריים שאותם אסור לעבור או שבמלחמת קיום מותר לחסל פיזית את האויב כדי להבטיח את העתיד. בעלי השקפת עולם דרוויניסטית יענו מן הסתם על השאלה הזו בקביעה שכך הטבע מתקיים ומתקדם. החזק גובר על החלש ומשמיד אותו כדי להציל את קיומו הוא. אלא שאם אנו ממאנים להחזיק בהשקפת עולם חסלנית מהסוג הדרוויניסטי, עולה השאלה מהו הפתרון האחר והאם הוא ריאלי.

 הצלת‭ ‬רוסיה‭ ‬וארצות‭ ‬הברית‭ ‬על‭ ‬חשבון‭ ‬הדרקון‭ ‬הסיני‭ ‬העולה צילום‭: ‬CEphoto‭, ‬Uwe Aranas


הצלת‭ ‬רוסיה‭ ‬וארצות‭ ‬הברית‭ ‬על‭ ‬חשבון‭ ‬הדרקון‭ ‬הסיני‭ ‬העולה
צילום‭: ‬CEphoto‭, ‬Uwe Aranas

מלחמות בגלל גחמות

שאלה מהסוג הזה נבחנת בספר המתח של מתיו דן, "קרונוס". גם כאן עוסקים גנרלים ואנשי ביון ביצירת אמנה שתציל את רוסיה וארצות הברית על חשבון הדרקון הסיני העולה. מדובר בהכנת מתקפה מקדימה של שתי מעצמות המאה העשרים כנגד מעצמת המאה העשרים ואחת, כשבסוף המתקפה סין תפסיק להתקיים כישות על כדור הארץ. קרי, השמדה מוחלטת של רוב האוכלוסייה הסינית.

הכול נעשה מתחת לפני השטח, כשרק מספר מועט מאוד של שותפי סוד אחראים להחלטה הנוראית שתשנה בפועל את פני האנושות כולה. במילים אחרות, כמה גנרלים לוקחים על עצמם בחדר חשוך את ההחלטה לעצב מחדש את פניו של כדור הארץ וזאת מבלי לשמוע דעות אחרות או אפשרויות נוספות לפתרון הבעיה. מה שמדהים בכך הוא העובדה שהתרחיש הזה ריאלי להחריד וכבר בעבר התחוללו מלחמות ענק בעולם בגלל גחמות מהסוג הזה של כמה בעלי אינטרס שבשמו נשלחו מיליונים אל הקרב ואל מותם.

הדיון בשאלה המוסרית שמהלך מהסוג הזה מעלה על פני השטח הוא כוח המעמקים שמניע את העלילה ומייצר את מאבק האיתנים בתוכה, בין גורמים הרואים בפתרון כזה את האופציה הריאלית ביותר לשרידות ארצותיהם לבין גורמים אחרים שרואים בפתרון מעשה נוראי שאסור לעשות אותו בכל מחיר.

כמובן, ספר שנועד למתח בידורי לא יכול באמת לפתח יריעה פילוסופית כזו במלואה ולא יכול לדון באבסורד שקיים בתפיסה שכמה בעלי תפקידים יכולים לבדם לתקן את העולם. אבל עצם העלאת שאלה כבדת משקל מהסוג הזה בספר מתח מלמדת כי לא מדובר רק בדיון אקדמי, אלא בתודעה תרבותית אנושית שמחלחלת למעמקי הנפשות במערב ובעולם כולו.

לחיצה על הכפתור האדום

כיהודים שלאחר השואה, לנו קשה לדון ברצינות בשאלה מהסוג שמציג הספר. עצם המושג "השמדת עם" נתפס כמפלצת שאין להעלות אותה על השפתיים בשום מצב. אבל בספר מבצבצת טענה נסתרת הקובעת כי ישנו פער גדול בין רצח מתוך שנאה טהורה למהות התרבותית של האחר ובין רצח שמטרתו שרידותו של צד אחד. במילים אחרות, הגנרלים שמקבלים את ההחלטה מעדיפים את הפתרון שבו האויב המשותף יושמד גם אם הוא לא מאיים עליהם כרגע, מכיוון שלהבנתם זה עניין של זמן עד שצד אחד ישמיד את חברו.

טענה זו מעלה סדרת שאלות מוסריות: האמנם אפשר להתיר מבחינה מוסרית השמדה המונית של חלק מהאנושות כדי להציל את חלקה האחר? האם מותר בכלל לשקול אופציה כזו בתוך המשחק המדיני הבינלאומי? יש להניח שמקבלי החלטות רבים לא יהססו ללחוץ על הכפתור האדום כדי לאפשר את הקיום של בני עמם. אבל השאלה היא האם תהיה משמעות אנושית לקיום הזה.

הגיבור הנסתר של הספר שלפנינו עונה על השאלה הזו ב"לא" רבתי. הוא בוגד בחבריו, שובר את הטבואים הכי עמוקים של האחווה הצבאית ומניע תהליך שיעצור את המזימה הזו. כל זאת כשבכך הוא מפקיר את עצמו לסכנת מוות ומקים על עצמו אויב מפלצתי שדבר לא יכול לעצור אותו. מבחינה זו, הסופר מתיו דן, בעצמו בוגר השירות החשאי של המודיעין הבריטי, קובע כי המוסר גובר על כל אינטרס אחר. ההתנהלות המוסרית, רגש האחווה והשיתוף הטבעי לכלל בני האדם חזקים יותר מנאמנות ללאום ולחברים לנשק. זו כמובן החלטה אמיצה מצד סופר המכיר מכלי ראשון את עולם האינטרסים הביטחוניים של ארצו.

ריאליזם מצמרר

אם איש מודיעין בריטי כותב על פתרון כזה באופן כל כך פשוט וברור, אזי מדובר בהצעה שאכן מונחת על שולחנם של ראשי המדינות בעולם באופן ממשי. ואכן, המפחיד בקריאת הספר הוא כאמור בכך שהספר ריאליסטי לחלוטין. תהליכי החשיבה ופעולות הלחימה ארציים מאוד. אין כאן סיפורי ג'יימס בונד, והטוב יוצא בסוף הספר כשהוא שבור לרסיסים גם אם ניצח במערכה.

העלילה החשאית בספר אפשרית לחלוטין. אנשי ביון אכן פועלים בצורה הזו וההשפעה של הפעילות עליהם עצמם ועל משפחותיהם מוצגת בספר ללא שום הנחה. אדרבה, ראוי מאוד שאנשים הרוצים לעסוק במקצוע הקשה והאכזרי הזה יקראו את הספר ויגלו כיצד הוא משפיע על אחיהם ואחיותיהם, כיצד כל מהלך שלהם יכול לפגוע בחבריהם הטובים ביותר וכיצד כל החלטה מותירה סריטה עמוקה בנפש.

כך או כך מדובר בספר קריאה מהנה לעילא. הוא מומלץ לכלל הקוראים, שלדעתי ייהנו מעלילה מותחת, סוחפת ואינטנסיבית. הסוף אמנם ידוע כבר מהעמוד הראשון – הרי האפשרות שהרעים ינצחו אינה קיימת באמת כשהאופציה היא השמדת עם – אולם אין בכך כדי לגרוע מההנאה הרבה שנשאבת מהעלילה הקצבית ורבת התפניות העשויה היטב.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט"ו טבת תשע"ז, 13.1.2017

Advertisements

פורסם ב-17 בינואר 2017,ב-גיליון ויחי תשע"ז - 1014, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: