ז'בוטינסקי שלא הכרתם | אפרים אבן

 

"העורב", הסרט הביוגרפי הראשון על זאב ז'בוטינסקי, מביא חומרים מעניינים על ההוגה, הכותב והנואם, אך מחמיץ כמה נקודות חשובות

כבר בשנת 1930, כעשור לפני פטירת זאב ז'בוטינסקי, ראתה אור בהוצאת "מצפה" בתל אביב הביוגרפיה הראשונה שלו. היא נקראה "זאב ז'בוטינסקי: חייו ופעולותיו". כתב אותה י' יערי, והמשורר אורי צבי גרינברג "עיבד וחיבר" אותה למסכת. לאחר מותו של ז'בוטינסקי יצאו לאור שתי הביוגרפיות הגדולות והמקיפות של האיש: הראשונה מפרי עטו של ד"ר יוסף שכטמן ("פרשת חייו", שלושה כרכים, תרגם מאנגלית דוד סיוון, תל–אביב תשט"ז) והשנייה מאת שמואל כץ ("ז'בו", שני כרכים, תל–אביב 1993).

במשך השנים נכתבו על ז'בוטינסקי עוד עשרות רבות של ספרים, ומאות ואולי אלפים של מחקרים ופרקי זיכרונות. אף על פי כן, רק לאחרונה, כ–75 שנים אחר מותו, הופק, בסיועם של גופים רבים ובהם המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי שבמשרד ראש הממשלה, הסרט הביוגרפי הראשון עליו. הסרט נקרא "העורב", על–שם "העורב", הפואמה הידועה של הסופר והמשורר האמריקני אדגר אלן פו (1849-1809), שתרגומה לעברית על–ידי זאב ז'בוטינסקי נחשב עד ימינו כאחד מתרגומי המופת לשפה העברית. הסרט הופק בסדרה "העברים", שתכליתה המוצהרת לתעד ולשמר את מורשת גדולי הספרות העברית. זאב קדר יזם והפיק את הסרט, ואיילת עופרים ביימה אותו. לאחרונה הוקרן הסרט גם בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

לא רק על ז'בוטינסקי הסופר והמשורר מספר הסרט, אלא גם על ז'בוטינסקי האיש ובעל המשפחה, וכן על הרבה פרקים בחייו הציבוריים והאישיים, בהם הגדוד העברי, בית"ר והמפלגה הציונית הרוויזיוניסטית (הצה"ר). לאורך כל הסרט מובאים תמונות של נופים ושל אנשים, קטעי סרטים, קטעים מכִּתבי ז'בוטינסקי ובתים משיריו, הן העבריים במקורם, הן שתרגם מלועזית לעברית והן שכתב ברוסית ותורגמו לעברית. ראוי אולי לציין בהקשר זה כי המתרגם הגדול של שירי ז'בוטינסקי מרוסית לעברית היה המשורר חנניה רייכמן, וחבל ששמו אינו נזכר בסרט ולו פעם אחת. את הנראֶה על המרקע מתאר הקריין צחי גראד וכשבעה "פרשנים" מוסיפים על הדברים.   

"‬מהנדס‭ ‬תרבות‭ ‬מדופלם‭". ‬מתוך‭ "‬העורב‭ - ‬זאב‭ ‬ז‭'‬בוטינסקי‭"‬ צילום‭ ‬מסך‭: ‬
באדיבות‭ "‬העברים‭", ‬ערוץ‭ ‬1

"‬מהנדס‭ ‬תרבות‭ ‬מדופלם‭". ‬מתוך‭ "‬העורב‭ – ‬זאב‭ ‬ז‭'‬בוטינסקי‭"‬
צילום‭ ‬מסך‭: ‬
באדיבות‭ "‬העברים‭", ‬ערוץ‭ ‬1

מחדש הסיסמאות

דווקא משום שהסרט נעשה בסדרת "העברים", נראה לי מוזר שלא הוזכר בו ולו ברמז חיבורו הגדול של ז'בוטינסקי "המבטא העברי". בניגוד לדעתם של רבים מחכמי הלשון העברית ומחייה מאותו דור, בהם אליעזר בן–יהודה, יחיאל מיכאל פינס, ד"ר אהרון מזי"א וד"ר יצחק אפשטיין, קובע ז'בוטינסקי בחיבור זה כי כשם שהשתייכות למשפחת לשונות אחת אינה מעידה בהכרח על מוצא גזעי משותף – למשל, העובדה שהעברית והחבשית נמנות שתיהן עם משפחת הלשונות השמיות אין פירושה בהכרח כי היהודים והאתיופים הם גם בני גזע אחד – כך גם השתייכות למשפחת לשונות אחת  אינה מעידה בהכרח על מבטא משותף.

היגוין של הצרפתית ושל האיטלקית שונה מאוד, מזכיר ז'בוטינסקי, אף ששתיהן נמנות עם משפחת לשונות אחת, הלטיניות. גם העברית והערבית שייכות למשפחת לשונות אחת, השמיות. אך כיוון שכל אחת משתי לשונות אלה, העברית והערבית, התפתחה בתנאים אקלימיים וגיאוגרפיים שונים, וכיוון שאי אפשר ולא יהיה אפשר לעולם לדעת מה היה צלצולה של העברית בפי אבותינו, ראוי לדעתו שדוברי העברית יאמצו לעצמם את המבטא של דוברי השפות שנוצרו והתפתחו בתנאי אקלים וגיאוגרפיה הדומים לאלה של ארץ–ישראל, שבה התפתחה לשוננו, היינו את המבטא של עמי הים התיכון, ולמשל את מבטא השפה האיטלקית היפה.

הרבה עניינים לשוניים נוספים, הקשורים לתרומת ז'בוטינסקי להחייאת לשוננו ולהרחבת גבוליה, אינם נזכרים בסרט ולו ברמז. בין אלה האטלס העברי הראשון בעולם שחיבר ז'בוטינסקי עם ד"ר ש' פרלמן בשנת תרפ"ו (1925), המילון העברי הראשון בעת החדשה לחרוזי לשון שהתחיל בכתיבתו (רק בתשנ"ז זכתה לשוננו ל"המילון השלם לחרוזי לשון" בעברית, פרי עטו של אורי אריאל). לא הוזכרו  בסרט גם המונחים העבריים שקבע ז'בוטינסקי לרובה, ולא חידושי המילים שלו, ומתברר כי הם לא מעטים, אם כי דן מירון רמז על חידושים אלה ואף הזכיר את הצורה "דֶּפֶק" בדבריו על תרגום "העורב".

על כישרון הנאום של ז'בוטינסקי כתב זלמן שז"ר, לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל, כי "עלה ז'בוטינסקי על כל נואמי דורו בציונות והאהיל על כולם", וטוב שבסרט משובצים כמה מנאומיו, הגם שידוע כי לא הרי רושמו של נאום מוקלט המובא בסרט כרושמו של נאום "חי". אלא שיש עוד תחום אחד לפחות שבו עלה ז'בוטינסקי על כל מנהיגי הציונות כולם. כוונתי לסיסמאות שהכניס לחזון ולמעש הציוני.

מי שהעלה את עניין הסיסמאות כקנה–מידה למדידת אישיותם של המנהיגים הציוניים היה  ההיסטוריון ואיש הרוח בן–ציון דינור (1884–1973), שכיהן גם כשר החינוך והתרבות במדינת ישראל. דינור קבע כי בתולדות הציונות היו רגעים שבהם היה צורך בסיסמה, ואם רוצה אדם לעמוד על "משקלו ההיסטורי" של אדם בתנועה זו, עליו לבדוק מה הכניס זה משלו לאוצר "דיבוריה הגואלים" ו"סיסמאותיה המעשיות" של הציונות. מתברר כי שפע רב של סיסמאות תרם ז'בוטינסקי למחשבה ולעשייה הציונית,  בין אלה רבות שעדיין לא סר כוחן, כגון "הדר", "הדר הלשון", "חמש המ"מים",   "כולה שלי", "קיר הברזל", "חיסול הגלות", "הספורט הלאומי" (= ההעפלה לארץ–ישראל). חבל שרק מעט מכל אלה הוזכרו בסרט.

בנוסף, ראוי היה לטעמי להביא בסרט עוד פרקים מתולדות ז'בוטינסקי, למשל את מלחמתו להפצת השפה והתרבות העברית בגולה, את פרשת הגנת ירושלים ואת פרק ההעפלה לארץ–ישראל. על עניין ההעפלה לארץ–ישראל כותב בנימין אקצין: "בשנים 1938 ו–1939 ארגנו חבריו ותלמידיו של ז'בוטינסקי, בהדרכתו ותחת השפעתו האישית, את העלייה בממדים שלא חלמו עליהם עד אז… אלפים רבים נכנסו בדרך זו. מספר העולים הבלתי חוקיים עלה במהרה על מספר העולים בעלי הוויזות, ובתנאים האלה איבדו ההגבלות החוקיות את משמעותן… אחרי תקופה קצרה של היסוסים הלכה (גם) ההסתדרות הציונית כולה בדרך זו… שעה שתלמידי ז'בוטינסקי כבר עברו לדרכים חדשות".

הטוב בימים הטובים

מתוך אלפי המכתבים שכתב ז'בוטינסקי בימי חייו מביא הסרט כמה קטעים, למשל את מכתבו אל דוד בן–גוריון בעקבות המשא ומתן בלונדון על שלום בתנועה הציונית. מובאים גם דברי ז'בוטינסקי ב"סיפור ימי", ספר האוטוביוגרפיה שלו, על הנדר שקיבל על עצמו בעת שקידש בבית הכנסת של אודיסה את בחירת לבו יוחנה ("אניה" קרא לה ז'בוטינסקי) לאישה. "הרי את מקודשת לי", כתב ב"סיפור ימי" שאמר לה, ובד בבד נָדַר בלבו כי "הריני מקודש לך".

בהקשר הזה היה ראוי אולי היה להוסיף נופך לפרשה זו על ידי הבאת הדברים שכתב ז'בוטינסקי למנחם בגין לרגל נישואיו של זה עם בחירת לבו עליזה בקיץ תרצ"ט (1939). המכתב שבו כתב את הדברים האלה הלך לאיבוד בתלאות מלחמת העולם השנייה, אך את נוסח הדברים זכר בגין היטב, והוא הביאם על פי זיכרונו בספרו "בלילות לבנים". וכך כתב ז'בוטינסקי לבגין:

אני מאחל לאדוני מה שהייתי מאחל לבני. היו לי בחיי ימים רעים; אך גם ימים טובים רבים היו לי. עתה זקנתי, ואני יודע כי הטוב בימים הטובים היה היום שבו הידקתי טבעת סביב אצבעה של נערה ואמרתי לה פסוק בן תשע מילים.

הדברים האלה מובאים גם בהקדמה לספר "מורי זאב ז'בוטינסקי" מאת מנחם בגין.

דן מירון, המתאר בסרט את ז'בוטינסקי כ"מנהיג הציוני המעניין ביותר", נדרש בדבריו לחוברת בת 62 העמודים, "תרגומים" שמה, שפרסם ז'בוטינסקי בברלין בשנת תרפ"ד (1924) ובה תרגומיו ל"העורב" ול"אנבל–לי" מאת אדגר אלן פאו, ולעוד כמה שירים של משוררים אחרים. מירון קובע כי בחוברת זו התעלה ז'בוטינסקי למעלת "משורר גדול" ו"מהנדס תרבות מדופלם", והוא לימד את משוררי ישראל כולם, בהם שלונסקי, רטוש ואלתרמן, כיצד "להשתמש בשפה העברית".

חבל מאוד שמירון לא הרחיב יותר את דבריו על חוברת זו, שבדברי ההקדמה לה קבע ז'בוטינסקי קטגורית כי "שפת שירתנו החדשה היא העברית הספרדית". אכן, ז'בוטינסקי היה הראשון בדור התחייה שכתב שירים בהברה הספרדית, ואחריו הלכו שאר משוררי ישראל ובהם השלושה הנ"ל. עמד על כך בהרחבה פרופ' יוסף קלוזנר, ההיסטוריון של הספרות העברית החדשה, בספרו "מניחי היסוד למדינת ישראל: מסות על גדולי הציונות", שראה אור בירושלים בשנת 1955.

והערה לסיום: יש בסרט חלקים יפים, כגון החלק על הגדוד העברי, אך יש בו גם כמה חלקים פחות יפים, שהיה על העורכים לנפותם. בעיקר היה צורך לנפות את הדברים המוזרים ביותר שאמר חנן הבר. האיש הזה לא יכול היה למצוא בכל הכתבים וההגות של ז'בוטינסקי ולו משפט אחד שממנו תעלה אהדה לפאשיזם לסוגיו ולמיניו, ולפיכך המציא לעצמו תיאוריה משונה, שאם הבנתיה נכון טוענת שבעקבות שיר בית"ר, שבו כותב ז'בוטינסקי כי "בדם וביזע יוקם לנו גזע", הרים הפאשיזם את ראשו. למה צריך היה להביא את דברי ההבל האלה בסרט?

ד"ר אפרים אבן הוא יו"ר הוועד הפועל הציוני לשעבר ועורך כתב העת "האומה" שבהוצאת המסדר על–שם זאב ז'בוטינסקי. פרסם מספר ספרים ועשרות רבות של מאמרים על זאב ז'בוטינסקי

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ז אדר א' תשע"ו, 26.2.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-28 בפברואר 2016, ב-גיליון כי תשא תשע"ו - 968 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: