בין נינווה לפינוקיו | גילה וכמן

בפירוש החדש לספר יונה אפשר למצוא מלבד פרשנות לפסוקים גם מידע על מקור המילה "מַלח" ועל הקשר בין הסיפור לשירו של דני סנדרסון. מסע בים אנציקלופדי 

יונהספר יונה

פירוש ישראלי חדש

יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן

קרן אבי חי וידיעות ספרים, תשע"ה, 158 עמ'

 

תפילת מנחה של יום הכיפורים אינה נחשבת, בדרך כלל, לאחד מרגעי השיא של היום הקדוש. אין בה ההתרגשות הראשונית של "כל נדרי", לא היופי הפיוטי של סדר העבודה ולא ההתעלות הרוחנית של תפילת נעילה. היא פותחת בקריאה בתורה של פרשת העריות מספר ויקרא, פסוקים מאוד לא חגיגיים (בלשון המעטה), ורק ההפטרה בספר יונה – היחיד בין ספרי הנביאים שאינו אוסף נבואות אלא סיפור קורותיו של נביא הבורח מבשורה – מצילה איכשהו את כבודה האבוד.

לא בכדי זכתה הפטרה זו להילה מיוחדת בקהילות ישראל, והיא נחשבת סגולה לפרנסה ולשנה טובה. כעת זוכה ספר יונה לעדנה מחודשת עם הופעתו של פירוש ישראלי חדש, פרי יצירתם המשותפת של יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, שאת פועלם מן הסתם אין צורך לפרט מעל במה זו.

חמש עשרה שנים לאחר "סידור אבי חי" ושש שנים לאחר "פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש" (שניהם פרי עבודתו של אביגדור שנאן) רואה אור הפירוש של זקוביץ ושנאן לספר יונה, וכמו קודמיו בסדרת הפרסומים של ספריית אבי חי (גילוי נאות: אף החתומה מעלה עתידה לקחת חלק בסדרת פרסומים זו) מציע גם הוא בפני הקורא הישראלי פירוש בהיר, קריא ורב-אנפין לספר מקראי המשמש גם בתפקיד ליטורגי, ועל כן משתייך למה שמה שמכונה "ספרות בית הכנסת" (ביטוי שטבע חוקר המדרש והתפילה יוסף היינימן).

תפיסה‭ ‬חזותית‭ ‬חדשה‭. ‬יאיר‭ ‬זקוביץ‭ (‬מימין‭) ‬ואביגדור‭ ‬שנאן‭  ‬ליד‭ "‬הלוויתן‭ ‬של‭ ‬יונה‭" ‬בירושלים‭, ‬מאת‭ ‬הפסל‭ ‬
דרור‭ ‬אשד צילום‭: ‬יעל‭ ‬אור–לי

תפיסה‭ ‬חזותית‭ ‬חדשה‭. ‬יאיר‭ ‬זקוביץ‭ (‬מימין‭) ‬ואביגדור‭ ‬שנאן‭ ‬ליד‭ "‬הלוויתן‭ ‬של‭ ‬יונה‭" ‬בירושלים‭, ‬מאת‭ ‬הפסל‭ ‬
דרור‭ ‬אשד
צילום‭: ‬יעל‭ ‬אור–לי

מובי דיק

כותרת המשנה שנתנו המחברים לספר היא "מסעות יונה בים הספרות היהודית לדורותיה". למען הדיוק יש לציין שלא רק בספרות היהודית מדובר, כי אם בספרות העולם ובתרבות המערבית, כמו גם בהווי הישראלי בן-זמננו. התפיסה הרעיונית והחזותית של הספר דומה עד מאוד לדגם שעוצב בפירוש על פרקי אבות. זוהי תפיסה אנציקלופדית, המבקשת להעשיר את הקוראים בתחומים שונים: לשון, ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד.

מאחר שכאן אין מדובר בחיבור לקטני מסוגה של מסכת אבות אלא בספר מקראי נרטיבי ברובו, עוקב הפירוש בעיקרו אחרי פשט הפסוקים, תוך שהוא ממקד את עיקר תשומת הלב במה שמכונה "תולדות ההתקבלות" של הטקסט, בייחוד בהקשר היהודי והישראלי. באופן טבעי זהו עיסוק נרחב הרבה יותר מן הרגיל בפירושים, וחלק גדול ממנו הוא עבודת ליקוט ובחירה, התואמת מן הסתם את טעמם האישי של המחברים.

זקוביץ ושנאן מנצלים את הפסוקים להרחבת הדעת בנושאים שונים ומגוונים, החל מפירושי מילים (הידעתם שהמילה "מַלח" שאולה מן האכדית, ופירושה "מי שמניע [את הספינה]"?) וכלה באזכורים ספרותיים ופופולריים של יונה ביצירות כגון "מובי דיק" להרמן מלוויל, "פינוקיו" של קרלו קולודני, ואפילו "אמא ודני" של דני סנדרסון.

בין היסטוריה למדרש

המבוא לספר מאלף ונרחב, והוא כולל בין היתר סקירה של הסיפורים המקראיים המהדהדים בספר יונה: סיפור המבול, סדום ועמורה, חטא העגל ועוד; דיון בלשונו של הספר, זמן חיבורו המשוער, מקומו ברצף המקראי ותפקידו הליטורגי.

העיצוב נעים לעין, מפריד באופן בולט בין הפסוקים המבוארים לבין ההרחבות השונות, ומקל על הקוראים להתמצא ברבדים השונים שמציע בפניהם הפירוש. ירצו – יעיינו בפירוש הצמוד, ירצו – ידלגו להנאתם בין ערך אחד למשנהו (סוג קריאה שכמדומה רווח יותר בעידן שבו אנו חיים).

מלבד הפירוש וההרחבות הנלוות אליו, כולל הספר תוספות רבות: הוא פותח במעין פרולוג הנקרא "ראשיתו של יונה", ובו נסקרים אזכוריו של הנביא מחוץ לספר עצמו והמסורות השונות במקרא ומחוצה לו, המתארות את חייו של הנביא קודם שנשלח אל נינווה. בסיום מובא האפילוג 'אחריתו של יונה', הסוקר את המסורות השונות על קורותיו של הנביא לאחר שתמה שליחותו ועל מקום מגוריו, ואף את הניסיונות השונים לזהות את אתר קבורתו.

לקראת סוף הספר מובאים שני נספחים: האחד הוא גרסתו של יוסף בן מתתיהו לסיפור יונה, והשני – "מדרש יונה", המופיע כיחידה עצמאית בתוך "פרקי דרבי אליעזר", חיבור מדרשי מן המאה השביעית או השמינית.

בסיום מובא מעין לקסיקון למקורות הבתר-מקראיים הנזכרים בספר – מנהג רב-תועלת שהנהיגו המחברים גם בפרויקט קודם שלהם, רב המכר "לא כך כתוב בתנ"ך" (ידיעות ספרים, 2004) – וכן מפתחות מפורטים של הנושאים שנדונו בספר ושל היוצרים שהוזכרו בו. מפתחות אלה הם בגדר חידוש מרענן שכלל לא צפוי היה למצוא בספר כה מצומצם בהיקפו, אך גם הם כלי עזר שימושי לקורא וטוב אם יהפכו לסטנדרט בספרים הבאים בסדרה. בעמוד האחרון מצפה לקוראים הפתעה – תמונת המחברים ליד פסל "הלוויתן של יונה" הניצב בסמוך לבית הספר "קשת" בירושלים.

תרבות בת זמננו

באופן טבעי לפירוש מעין זה, אין עקביות מוחלטת באופן הפירוש ולמרות המבנה האחיד שקבעו המחברים אחדים מן הפסוקים זוכים לפירוש נרחב יותר מאחרים. כמו כן, בגלל האופי האנציקלופדי של חלק מן הפירוש, פעמים שהערכים 'נתלים' בפסוק בקשר רופף. כך, למשל, בעקבות הפסוק "ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה" (ב, יא) מפורטת בהרחבה דרכו של יוסף בן מתתיהו לחמוק מסיפורי ניסים ונפלאות המוזכרים במקרא, ובכלל זה סיפור הצלתו המופלאה של יונה שאותו הוא מגדיר כ"אגדה". בהמשך מוזכר "מבצע יונה" (מבצע צבאי להבאת נשק לארץ ב-1956, כהכנה למבצע קדש). בשני המקרים נראה כי הקשר לפסוק עצמו רופף למדי, ובאותה מידה ניתן היה לשבץ ערכים אלה במקום אחר בספר.

למי מתאים הפירוש? לכל אוהבת ספר ולכל תאב ידע, במיוחד למתעניינים באמנות עתיקה וחדשה ובתרבות בת-זמננו. הוא ישרת נאמנה את העוסקים בחינוך ובהוראה (במיוחד הוראת מקרא), וגם ילדיהם ותלמידיהם יוכלו למצוא בו עניין, שכן הוא כתוב בשפה ברורה ונעימה, ועיצובו מזמין ומאיר עיניים.

יש לשער שגם הספר הזה, כמו קודמו, יחשוף קהלים רחבים לטקסט העתיק ולגלגוליו בספרות חז"ל, בספרות העולם ובתרבות הישראלית. נותר רק לקוות שגם הספרים הבאים בסדרה – פירושים לחמש המגילות – ימשיכו בדרך הרחבה והמזמינה שסללו שני המחברים, ויעשירו את מדפיו של ארון הספרים היהודי-ישראלי. #

ד"ר גילה וכמן מלמדת מדרש ואגדה במכון שכטר ובאוניברסיטה העברית

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ה' תשרי תשע"ו, 18.9.2015

פורסמה ב-18 בספטמבר 2015, ב-גיליון וילך תשע"ו - 945, יהדות, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: