פאי לימון עם קצפת | אביבה זרקה

חייהם של חמש נשים וגבר מתנהלים במשך כמה חודשים לאור תובנות מספריה של אוסטן הידועה. קליל, מענג ומתקתק, כמו הכיבוד המוגש במועדון

מעדון-קריאהמועדון הקריאה של ג'יין אוסטן

קארן ג'וי פאולר

מאנגלית: אביגיל בורשטיין

כנרת, זמורה–ביתן, 2015, 284 עמ'ֿ

חוקרי ספרות קוראים מבעדן של תיאוריות ותורות. חברי מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן – מבעד ללב ולרגש. כל אחת משתי הדרכים משרתת בהכללה את צרכיה: לחשוב מול להתרגש; להיות מודע לכל אמצעי אמנותי בטקסט מול למצוא בו קצה חוט ללא מודע שבחייך; להבין טקסט מבעדה של אחידות פרשנית כלשהי, שבדרך פלא גוללת אותו מחדש בפניך, מול להבין באמצעותו את עצמך.

לא בכדי ספרה המלבב של קארן ג'וי פאולר מתאר עקב בצד אגודל מפגשי מועדון קריאה אחד בקליפורניה לצד צמתים בחיי גיבוריו. פרדה, בדידות, כמיהה לסערת הלב, שברון לב וראשיתו המהוססת של קשר רומנטי. כולם ביטויים למודוס הרגשי השביר של חמש נשים וגבר אחד, הנפגשים לדון ברומנים המהוללים פרי עטה של הסופרת האנגלייה בת המאה השמונה–עשרה ג'יין אוסטן, ובמקביל מפנים עין בוחנת גם לעבר חייהם.

מאז ומתמיד הייתה השפעתה של הספרות על החיים האנושיים צנועה מצד אחד ומורכבת מצד אחר. קשריה עמם מעולם לא היו קשרי סיבה ותוצאה, אלא קשרי הדהוד, אנלוגיה והפנמה. לכן באף לא פסקה אחת מפסקאות הספר לא נמצא הצהרה של מי מגיבוריו כי ספריה של אוסטן שינו את חייו ללא הכר. כי אם אכן מתוארת השפעה שכזו, כשם אחד מהרומנים הידועים של אוסטן, הרי שהיא עקיפה ואגבית. ועדיין, זו השפעה חשובה בה במידה, בהיותה מודעות חדשה שמפתחים גיבורי הספר בעקבות הקריאה בספריה של אוסטן.

כך שאם באחד מספריה הנקראים במועדון מתארת אוסטן רומן שמקיים בחור לא צעיר עם נערה צעירה, תמצא אחת מהמשתתפות דמיון לרומן מסוג כזה שמקיים בעלה בנפרד. וכעס יעלה אצלה לרגע, אבל במקביל יצטייר בעלה לפתע פתאום באור פתטי, והיא תשקול למחול לו דווקא משהילת הזוהר מעליו התנפצה. ואם אוסטן חשדנית כלפי גברים נאים, לפי הבחנתה של משתתפת אחרת במועדון, יעלו אצלה מחשבות על חשיבות הנאמנות, האמון והכנות בזוגיות, תכונות שגברים נאים פטורים מהן לכאורה.

האמונה‭ ‬שמה‭ ‬שאנו‭ ‬קוראים‭, ‬בזמן‭ ‬שאנו‭ ‬קוראים‭, ‬אירע‭ ‬במציאות‭. ‬מתוך‭ ‬הסרט‭ "‬מועדון‭ ‬הקריאה‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬יין‭ ‬אוסטן‭"‬ צילום‭: ‬יח‭"‬צ

האמונה‭ ‬שמה‭ ‬שאנו‭ ‬קוראים‭, ‬בזמן‭ ‬שאנו‭ ‬קוראים‭, ‬אירע‭ ‬במציאות‭. ‬מתוך‭ ‬הסרט‭ "‬מועדון‭ ‬הקריאה‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬יין‭ ‬אוסטן‭"‬
צילום‭: ‬יח‭"‬צ

לקרוא ולכרסם

אין זה מקרי שמועדון הקריאה המתואר בספר מורכב מנשים בעיקר. פרודי, סילביה, ג'וסלין, אלגרה וברנדט הן בנות המין היפה שמתפעלות את המועדון באדיקות וניחנו בהערצה יוצאת דופן לאוסטן. עוד מימי מועדון הקריאה המפורסם של מאדאם דה–סטאל (de Stael), שפעל ערב המהפכה הצרפתית – היו נשים המין השולט במועדוני הקריאה. בעיקר נשים לבנות בנות המעמד הבינוני שנטשו את קבוצות התפירה או את "קבוצות הכנסייה" שלהן על מנת ליצור באמצעותם מסגרת חברתית מאתגרת מהקיים שבה יתאפשר להן להשמיע את קולן.

מאמר משעשע שפרסמה העיתונאית ג'ואן קאופמן ב"ניו יורק טיימס" ב–5.12.2008 גילה על מה בדיוק הנשים משוחחות שם במועדוני הקריאה שבשליטתן. או על רקע מה הן מתחרות שם זו בזו. התשובה היא לכאורה – על הפרשנות הראויה לספר שעומד במרכז מפגשן. ולא פחות מכך – על מידת כישוריה הקולינריים של מי שהוטל עליה הפעם לארחו.

בהקשר זה שורת הדיוק מחייבת לומר כי במועדון של פאולר אוכלים טוב. קרקרים, גבינות, יין פטיט סירה, פשטידות, פאי מרנג לימון עם קצפת, סלט חסה עם חמוציות ואגוזי מלך מסוכרים, עוגת קנטקי ויסקי וריבועי קרם מנתה וסהרוני שקדים, הם פירוט חלקי של התקרובת המוגשת בו. וזו מעוררת נינוחות מערפלת בקרב הקורא ורצון גדול להצטרף באחת למפגשי המועדון. מה עוד שניכר שחברי המועדון נהנים ממנה הנאה מרובה, ואינם עסוקים במחלוקות בטלות באשר לאיכותה.

בנקודה זו יש להדגיש כי עניינם של מועדוני קריאה הוא בקריאת ספרים בעיקר, ופעמים חורגת השפעתם האינטלקטואלית מעבר לגבולות מנדט זה. בחיבורה "Printing and the People” מציינת ההיסטוריונית נטליה זמון–דויס (1975) כי משחר הקמת מועדוני הקריאה נטו משתתפיהם לא רק לדון יחד בספרים שקראו, אלא גם להביע בכתב את רעיונותיהם ולהוציאם לאור.

דיון תמים

בכל מה שנוגע למועדון הקריאה שמתארת פאולר אפשר להתווכח עם קביעה זו. איש ממשתפי המועדון שלה אינו רץ לכתוב ספר או לכתוב על ספר. אופי קריאתם ברומנים של אוסטן הוא אינטואיטיבי ולא מודרך באופיו. הגבר שבחבורה יכול למשל לקבוע כי אוסטן יוצרת "דמויות משנה ממש נהדרות" (עמ' 57), אבל בלי להסביר כיצד. ומשתתפת אחרת במועדון יכולה לקבוע ש"מה שמעציב אותה באמה קשור לענייני המעמד של החברה שלה, הארייט" (עמ' 41), ובכך להתעצב לרגע ביחס לדמות שאינה קיימת כלל וכלל. ובלי לעסוק בשאלה שחוקרי ספרות היו שואלים – מדוע עוצבה דמות זו כפי שעוצבה.

ובכל זאת, ישנו דבר מה מלבב ביותר באופי הקריאה הזה והוא בעיקר "השהיית הספק". כלומר, האמונה הלא שכלתנית שמה שאנו קוראים, בזמן שאנו קוראים, לכאורה אירע במציאות. ושלרגע אכן מתקיימות בעולם דמויות מעציבות כמו הרייט או אמה, והן אינן רק פרי דמיונה של אוסטן. באופן הזה ניתן להבין גם דיון כה תמים שמתקיים במועדון של פאולר בשאלה האם הדמויות שיצרה המחברת האנגלייה ראויות או לא ראויות לגורלן ולהמשך חייהן שיבוא. כאילו הן או חייהן יכלו כלל להיות אחרת, והן אינן במתכונתן זו רק פרי ארטיפיקציה לשונית של אוסטן, ושרק במסגרתה, ובמסגרת הקריאה בכתביה – הן מתקיימות.

פאי מרנג לימון עם קצפת. זהו לסיכום הדימוי שהולם את "מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן". מענג, קליל ופריך פה ושם, כי מדובר אחרי הכול בדיון בכתביה של אוסטן. גם מנטרל חמיצות קלה למקרא איכות הדיון בתועפות של קצפת אהבת אדם. ובמיוחד בני אדם שאוהבים לקרוא ספרים.

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ו' אלול, 21.8.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 באוגוסט 2015, ב-גיליון שופטים תשע"ה - 941, סיפורת ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: