שרי האלפים והמאות ממונים בפרשה כשופטים, אך במקומות אחרים הם מופיעים כמנהיגים פוליטיים ואנשי צבא. על התפקיד המשולש במנהיגות הישראלית

מינוי שרי העשרות, החמישים, המאות והאלפים בפרשתנו נעשה, על פי המסופר, כחלק מהקמתה של מערכת משפט חדשה במחנה ישראל. מינוי זה נעשה על בסיס כישורים: אנשי חיל, שונאי בצע וכו'. אלא שבסיפור המקביל, בפרשת דברים (דברים א), מתייחס משה אחרת לפרשה:

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם. וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת. וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם.

 פרשת המינוי בדברים, שכוללת אלמנטים הן מפרשתנו והן מפרשת מינוי הזקנים שבבמדבר יא, מסתיימת במינוים של אותם השרים; אלא שבניגוד לפרשתנו, המינויים אינם על בסיס כישורים בלבד, אלא על בסיס שבטי, הנזכר שלוש פעמים: הן בדרישה – "הבו לכם אנשים… וידועים לשבטיכם", הן בראשית תיאור הנבחרים – "ואקח את ראשי שבטיכם", והן בסוף הקטע – "לשבטיכם".

ובאמת הדברים מסתברים על רקע החברה השבטית הישראלית בת הזמן. חלק גדול מההתמרדויות החוזרות ונשנות של ספר במדבר באו על בסיס שבטי. קורח, למשל, ממריד מאתים וחמישים נשיאים, כלומר הנהגה שבטית זוטרה. אפילו משלחת המרגלים, שלכאורה אין מקצועית ממנה, מורכבת על פי מפתח שבטי – "איש אחד לשבט". שבטי ישראל עדיין אינם בשלים להנהגה לאומית, ומינוי מלמעלה לא יעבוד. ראשי השבטים לדרגותיהם הם גם הבוררים והשופטים, גם הנכבדים ומורי הדרך הרוחניים וגם מנהיגי הצבא לעת מצוא. כך היה הדבר גם אחרי תקופת הנדודים במדבר ובמשך כל תקופת השופטים, ואף במשך תקופת המלוכה המשיך מוסד הזקנים השבטי לתפקד.

זאת ועוד: כאן בפרשה השרים מתמנים לשופטים, אולם בספר דברים מדובר בהקשר של הכנה למסע מלחמה. מערך השרים הזה לא נזכר עוד בשאר סיפורי התורה, מלבד במלחמת מדיין (במדבר לא, יד), ושם נזכרים "שרי האלפים ושרי המאות" בהקשר צבאי מובהק. למעשה, ברוב המקרא המונחים האלה באים בהקשר צבאי ומינהלי. יחידות של עשרה נמנות בצבאו הפרטי של דוד (המשלחת אל נבל הכרמלי, שמ"א כה, ה); שרי חמישים ו"חמישיהם" נשלחו לעצור את אליהו (מל"ב א); אצל דוד ושלמה נזכרים כמה פעמים "שרי הצבא ושרי האלפים והמאות" (דהי"א כז).

על פי זה ניתן אולי לומר שהמערכת המוקמת בפרשתנו היא מערכת צבאית־מנהלית אבל גם חינוכית, של נציגי העם שהם גם שרי הצבא, והם חייבים להיות גם אנשי לימוד ואף הוראה, אנשי רוח ולא רק אנשי לחימה ופיקוד.

איור: מנחם הלברשטט

מהפכה שקטה

איננו יודעים כיצד הוגשמו העקרונות האלה בתקופת המקרא, והאם הוקמה אי פעם מערכת מעין זו שתוארה בפרשתנו. אולם בידינו תיאור אירוע ששרי מאות ושרי אלפים מעורבים בו, ואולי עקרונות הפרשה שלנו הם שסייעו לו להצליח. הבה ונעיין בפרשת מרד יהוידע.

בעקבות מרד יהוא בממלכת ישראל ורצח המלך אחזיה, עלתה ביהודה לשלטון עתליה, אם חזקיה, משושלת בית עמרי. שלטון הדמים שלה נמשך שבע שנים, עד שהנהיג יהוידע הכוהן הגדול הפיכת נגד, שבה הומלך יואש בן אחזיה.

שנים לא רבות קודם לכן הנהיג יהושפט, אביו של אחזיה, מספר רפורמות במִנהל הממלכה. הרפורמה עמדה בסימן המספר חמש: על פי ספר דברי הימים ב יז חילק יהושפט את ממלכתו למחוזות, ומינה חמישה שרי אלפים – עדנה, יהוחנן, עמסיה בן זכרי, אלידע ויהוזבד, לראשי המחוזות ביהודה ובנימין. תחת פיקודם היו מאות אלפים ולא אלפים בודדים, וברור שהדרג הזה הוא דרג בכיר שסמכויותיו רחבות יותר מפיקוד צבאי.

יהושפט היה גם המלך הראשון ביהודה שראה כתפקידו את הקמתן של מערכות המשפט והחינוך, שעד ימיו היו כנראה מופרטות ושבטיות. הכתובים בדברי הימים (ב, יט) מספרים על ארגון מערכת משפט ריכוזית והיררכית, שמרכזה בירושלים. ובפרק יז נזכרת מערכת נוספת, של חמישה שרים נוספים שלא נזכרה דרגתם, והם בן חיל, עבדיה, זכריה, נתנאל ומיכיהו. לצידם מונו לעזר לוויים וכוהנים, ותפקיד המערכת הזו היה "וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת ה' וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם" (שם פס' ט).

שנים מעטות אחר כך הגיעה שעת המבחן של תיקוני יהושפט. "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת לַעֲזַרְיָהוּ בֶן יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן עוֹבֵד וְאֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן עֲדָיָהוּ וְאֶת אֱלִישָׁפָט בֶּן זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִית וַיָּסֹבּוּ בִּיהוּדָה“. גם שרי המאות הם חמישה. אלישפט בן זכרי שר המאה הוא כנראה אחיו של עמסיה בן זכרי שר האלף, אפשר שישמעאל בן יהוחנן שר המאה הוא בנו של יהוחנן שר האלף, ואולי אף עזריהו בן עובד הוא בנו של עובדיה השר שנזכר בין חמשת השרים הסובבים ומלמדים את העם. התפקידים מחולקים לפי מעמד חברתי והשתייכות משפחתית ושבטית, כפי המתואר בספר דברים. הביטוי “ויסובו ביהודה“, הזהה לביטוי “ויסובו בכל ערי יהודה“ שנזכר למעלה, מעיד על כך שהסיבוב נעשה כאילו במסגרת לימוד העם, כרגיל לפני כן, ועל כן לא חשדה עתליה שיש כאן הכנות למרד. המשטר של עתליה כנראה החליף את שרי האלף מימי יהושפט ואחזיה, מכיוון שתפקידיהם הבכירים כרוכים בפוליטיקה ובדיפלומטיה, אולם שרי המאה נתפסו כדרג שאינו מעורב בפוליטיקה ואין ממנו סכנה, ועל כן הושארו על כנם. לאותם שרי מאות היה גם תפקיד מינהלי, והם היו גם בעלי סמכות צבאית על כוח אדם, וכך התאפשרה ההשתלטות על המקדש והמלכת יואש, מתחת לאפה של עתליה.

זוהי כנראה ההפיכה היחידה הידועה לנו שבוצעה על ידי אנשי החינוך וההוראה. הזרעים שזרע משה נבטו ונשאו פרי, ושרי הצבא שהיו גם נושאי התורה, הם הם שהחזירו בסופו של דבר את עטרת בית דוד ליושנה.

ד"ר חגי משגב הוא חוקר ולומד מקרא וכתובות עתיקות, מלמד באוניברסיטה העברית ובמכללות הרצוג וגבעת וושינגטון. בעל הבלוג misgav.blogspot.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"ז שבט תשע"ה, 6.2.2015