נרדמו בלב הסערה | יהודה הרטמן

כשמיליוני יהודים מגורשים ומושמדים סביבם יהודי הונגריה עדיין האמינו שלהם זה לא יקרה. על האמון התמים ב"מולדת" הבוגדנית במלאת שבעים לפלישה

בבוקרו של עשרים לחודש מארס, בדיוק לפני שבעים שנה, הונחו על מדפי החנויות היהודיות בבודפשט גיליונות טריים של השבועון היהודי־אורתודוקסי, שהוקדש כולו לחג החרות הממשמש ובא ודפיו היו משובצים מודעות על מכירת מצות, יין כשר ומצרכי פסח אחרים. שום דבר במראהו השגרתי ובתוכנו הרגוע של העיתון לא הסגיר את העובדה שזו לו הופעתו האחרונה ושביום האתמול חל מפנה טרגי בגורל יהודי הונגריה.

בתשעה עשר במארס פלשה גרמניה הנאצית להונגריה לאחר שהבינה כי היא מבקשת לעבור לצדן של בנות הברית. גרמניה אפשרה עד כה להונגריה, בעלת בריתה, לנהל את ענייניה הפנימיים באופן עצמאי וגורל יהודיה היה עדיין טוב לאין שיעור מגורלם של יהודי הארצות הסמוכות, שראו בה מקום מקלט. הם סבלו אמנם מדחייה חברתית חמורה, מקשיים כלכליים קשים ומשורת חוקים מפלים, אך לא נפגעו בגוף ובנפש, וקיוו להישאר במצב זה עד לסיומה של המלחמה, שנראה קרוב. תקופה של ביטחון יחסי עבור יותר משבע מאות אלף יהודי הונגריה באה אל קיצה באחת והפתיעה את הקהילה היהודית, כפי שזועקת השלווה של העיתון, שכלל לא מדמיין לעצמו שאחריו אין עוד.

איך ייתכן שבשנת 1944, בלב לִבה של אירופה הבוערת, כאשר מיליוני יהודים כבר נספו, חי ציבור יהודי גדול בשלווה יחסית? האם לא הבינו כי האסון עלול לגלוש גם למדינתם, המקיימת קשרים הדוקים עם גרמניה ומנהלת מדיניות אנטישמית? מדוע האמינו שלהם "זה לא יקרה"? מצד שני, אילו תנאים פוליטיים אפשרו לאי בודד, במרחב ההשפעה הגרמני, להתקיים באופן שהסערה המשתוללת מסביב פוסחת עליו?

במאה התשע עשרה התפתחה בהונגריה תנועת תחייה לאומית ששאפה לחדש את השפה ההונגרית שהייתה אז רק שפת דיבור, לטפח את התרבות ההונגרית ולקדם את מטרותיה הפוליטיות של מדינת הלאום. הונגריה השתרעה על שטח גדול וכללה מיעוטים אתניים רבים ממוצא רומני, סלובקי, סרבי, קרואטי, אוקראיני ואחרים, שהיוו יחד מעט יותר ממחצית האוכלוסייה, אך שפתם לא הייתה הונגרית, וכך גם שפתם. מתוך מגמה להרחיב את מעגל התרבות ההונגרית במדינה ולתת לגיטימציה למדינת הלאום ההונגרי, הציעה התנועה הלאומית ההונגרית למיעוטיה להצטרף לאומה על ידי מאדיאריזציה – אימוץ דפוסי השפה והתרבות והזדהות עם מטרות הלאום.

רוב המיעוטים שנשארו קשורים לאחיהם במדינות השכנות דחו את הצעת המאדיאריזציה, אולם היהודים נרתמו ברובם בהתלהבות לפרויקט ההיקלטות, שגם פתח בפניהם אפשרויות כלכליות מסעירות. ואכן, בעזרת הציבור היהודי, ששימש לשון מאזניים, זכו המאדיארים לעמדת הרוב במדינתם הם. היהודים שלמדו את השפה והזדהו עם התרבות והמטרות הלאומיות של המדינה החלו תוך זמן לא רב לראות את עצמם כחלק בלתי נפרד מהאומה ההונגרית הנבדל רק בדתו.

ההיסטוריון יעקב כ"ץ כתב כי יהודי הונגריה לא ראו את עצמם כמסתפחים לגוף לאומי קיים – כיהודי צרפת או גרמניה – כי אם כשותפים ליצירת חברה לאומית חדשה. "חווית היצירה המשותפת העלתה את עומק ההזדהות עם האומה החדשה", ובנתה ציבור יהודי שאהבת המולדת הייתה אחד מסימני ההיכר הבולטים שלו. במילותיו של בכיר העיתונאים היהודים בהונגריה – סאבולצ'י – שניסה לשכנע את הרצל בשנת 1903 כי יהודי הונגריה יפנו עורף לרעיון הלאומי הציוני ואל לתנועה לפעול בהונגריה – "אהבתנו למולדתנו המאדיארית כל כך אמיתית, ונספגה כל כך בדמנו, שאף אם היינו רוצים שלא לאהבה לא היינו יכולים לעשות זאת, בדיוק כפי שאם אינה יכולה שלא לאהוב את ילדה, גם אם אין היא רוצה בכך".

 למעלה מחצי מיליון יהודים נטבחו תוך חודשיים בלבד. יהודים הונגרים בהגיעם למחנה ההשמדה אושוויץ צילום: אי.פי

למעלה מחצי מיליון יהודים נטבחו תוך חודשיים בלבד. יהודים הונגרים בהגיעם למחנה ההשמדה אושוויץ
צילום: אי.פי

הגנת הארץ הקדושה

כך הפכו יהודי הונגריה בראשית המאה העשרים לגורם מכריע בעיצוב דמותן של הכלכלה והתרבות ההונגרית. בעוד שבתחילתה של המאה התשע עשרה התגוררו כמעט כל היהודים באזורים כפריים, הרי שבתחילתה של המאה העשרים התהווה ריכוז יהודי משמעותי בערים הגדולות, בעיקר בעיר הבירה, שעד מהרה הפך לעמוד השדרה של המעמד הבינוני במדינה. הפיתוח המואץ פתח בפני הציבור היהודי אפשרויות כלכליות מרחיקות לכת. משום שלא היו במדינה תשתיות מודרניות היזמות היהודית לא נתקלה בתחרות חזקה.

תוך זמן קצר יחסית החלו להתפתח תעשייה ומסחר, חקלאות ומערכות בנקאות ופיננסים מודרניות שהיהודים מילאו בהן תפקיד מרכזי. שיעור היהודים בחיי הכלכלה, המסחר, הרפואה, המשפט, התרבות והאקדמיה עלה במהירות לקראת סוף המאה ובמספר תחומים תפסו היהודים עמדות דומיננטיות. "יהודי הונגריה נעשו גורם מכריע בעיצוב דמותה של החברה והתרבות ההונגרית… חלקם של יהודי הונגריה בפיתוח ארצם היה גדול יותר מתרומת כל קבוצה יהודית אחרת באירופה לקידום סביבתה" (יעקב כ"ץ).

ככל שהתחזק מעמדם של היהודים בחיים הכלכליים והתרבותיים הלכה האנטישמיות החברתית וגברה, אולם השלטון וחוגי האריסטוקרטיה התמידו בעמידה לימין היהודים, ולכן לא נתפסה האנטישמיות בעיני יהודי הונגריה כאיום קיומי והיא לא הצליחה לערער את מצב דו־הקיום בין היהודים להונגרים ששרר במדינה מאז שנת 1867. דחייה מסוימת של היהודים ניכרה אמנם בתחום החברתי, אך לא ניתן לה ביטוי במערכת החוקים, כפי שאירע מאוחר יותר, בין שתי מלחמות העולם. הגם שהשתלבותם המוצלחת של יהודי הונגריה בתרבות ובכלכלה הייתה הסיבה העיקרית לשנאה כלפיהם, דווקא הישגים אלה הקנו להם את תמיכת האליטה השלטת, שהכירה בתרומתם המשמעותית למודרניזציה של המדינה ולמטרותיה התרבותיות והלאומיות.

במשך השנים עד למלחמת העולם הראשונה, הנחשבות לתור הזהב של יהדות הונגריה, נוצקו אצלם דפוסי נאמנות ופטריוטית והתבססו רגשות עמוקים של קרבה לעם ולארץ. ההצלחה הכלכלית החריגה, השיתוף בבניית הלאום והתמיכה העקבית של האליטות נטעו בציבור היהודי יחס של אמון מלא בשלטון, בהנהגה ובעם. אין תמה לכן כי בתחילת מלחמת העולם הראשונה קרא העיתון היהודי־ליברלי לציבור היהודי להתגייס להגנת "הארץ הקדושה" ואף להקריב את החיים למען "האומה הגדולה והאצילה הזאת". יהודים רבים אכן נמנו על הלוחמים ושליש מקציני צבא הונגריה שנהרגו בקרבות היו יהודים.

אולם תוצאותיה של אותה מלחמה עצמה הביאו לערעור נוסף במעמד יהודי הונגריה. עם תבוסתן של מעצמות המרכז במערכה פורקה המונרכיה האוסטרו־הונגרית, ולפי הסכם השלום של טריאנון (1920) כשני שליש משטחה של הונגריה וכשישים אחוזים מאוכלוסייתה סופחו לשכנותיה. הונגריה הייתה לאחר המלחמה למדינה חד־לאומית, מעוטת שטח, שבה מצאו היהודים את עצמם כ"אחרים" היחידים. מאמצי המאדיאריזציה שלא היה בהם עוד צורך פסקו והיהודים איבדו את ערכם כלשון המאזניים במאבק על המאדיאריזציה.

ההבדלים הדתיים והחברתיים בין הנוצרים והיהודים ובעיקר מעמדם הכלכלי של היהודים, שלא הובלטו בעידן הקודם, נראו עתה מהותיים ועוררו רגשות דחייה וקנאה. מעמדם והשפעתם של היהודים במסחר, בתעשייה, ברפואה, במשפטים, בעיתונות ובאקדמיה היו אמנם גלויים וידועים גם לפני מלחמת העולם הראשונה, אלא שאז הם נתפסו כחלק מהאומה ההונגרית ולכן לא עוררו התנגדות רחבה. עתה הוצבו היהודים בתודעה ההונגרית כזרים והשתלבותם המוצלחת במדינה ובתרבות, שזכתה בעבר להערכה, נראתה עתה באור אחר לגמרי ופורשה כהשתלטות זרה על המולדת.

תוכנו לא הסגיר שזו הופעתו האחרונה. השבועון היהודי־אורתודוקסי

תוכנו לא הסגיר שזו הופעתו האחרונה. השבועון היהודי־אורתודוקסי

אשליית הביטחון

גם כאשר ממשלות הונגריה לאחר 1920 נקטו עמדות ימניות ולעתים אף אנטישמיות, אמונם של יהודי הונגריה בארצם לא התערער. הם היו משוכנעים כי האנטישמיות היא יבוא מארצות אירופה האחרות, שכן העם ההונגרי בבסיסו הוא הגון וסובלני ולכן היחס השלילי אליהם יחלוף במהרה. נאמנים לשיטתם זו, הם דחו בתקיפות ניסיונות של יהודי צרפת ואנגליה להתערב לטובתם אצל ההנהגה, כאשר חוקק בשנת 1920 חוק שהגביל את מספרם של היהודים במוסדות להשכלה גבוהה, בטענה כי הסכמתם להתערבות חיצונית ב"עניין פנימי הונגרי" מהווה הבעת אי־אמון בהונגריה.

הם גם נמנעו מלהקים מסגרות פוליטיות יהודיות כדוגמת יהודי מדינות אחרות באירופה, בראותם בהן פגיעה בנאמנות להונגריה. אפילו עם תחילתה של חקיקה אנטי־יהודית לקראת סוף שנות השלושים האמינו כי החקיקה זמנית ומיועדת להשקיט את האופוזיציה של הימין הקיצוני שתבע לפתור את "הבעיה היהודית" בדרכים רדיקליות. התייחסותם של היהודים לארצם בשנים שבין המלחמות תאמה לחלוטין את דברי סאבולצ'י להרצל: "האנטישמיות יכולה להשתולל כמו שלא התחוללה מעולם מגפה, אבל את הרגש הפטריוטי של היהודים המאדיארים לא תזעזע לעולם. אם תפרוץ נסבול תחת עולה, אבל את היותנו מאדיארים לא תשנה".

הנאמנות היהודית להונגריה לא זועזעה אפילו כאשר, החל מראשית שנות השלושים, צצו קבוצות ומפלגות שונות של הימין הקיצוני שהושפעו מעליית הפאשיזם האיטלקי והנאציזם הגרמני והפיצו תעמולה גזענית ארסית שהלכה והקצינה. אחת מקבוצות אלה הייתה מפלגת "צלב החץ" שלימים מילאה תפקיד מכריע בשואת יהודי הונגריה. גם אז, ראוי לציין, עמדה הנהגת המדינה לרוב – הגם שבאופן בלתי רשמי – לצד היהודים ותמכה באינטרסים של האליטה הכלכלית־פיננסית שלהם. כך, האמון במדינה, שנוצק בעידן השגשוג שלפני המלחמה הראשונה, קיבל חיזוק מסוים ולא התבסס אך ורק על זיכרון העבר.

עמדות ההנהגה ההונגרית אפשרו את הקיום היהודי בהונגריה ביציבות יחסית למרות הלחצים מבית ומחוץ. במרוצת השנים 1943־1942, כאשר הונגריה לחמה לצדה של גרמניה, לחצו הגרמנים על בני בריתם לנקוט מדיניות נוקשה כלפי יהודי המדינה – להדירם מחיי הכלכלה והתרבות, לאלצם לשאת טלאי צהוב ולהתחיל בטרנספורטים למזרח. אולם הממשלה ההונגרית בראשותו של מיקלוש קאלאי דחתה דרישות אלה וטענה כי כל מדינה עצמאית חייבת למצוא את הפתרון המתאים לה ל"שאלה היהודית". קאלאי טען כי לא ניתן לגרש את היהודים באופן פתאומי מבלי לערער את כלכלת המדינה כולה. טיעונים דומים העלה העוצר הורטי לפני היטלר נוכח מחאתו על היחס ה"פרו־יהודי" של ממשלת קאלאי. למרות הסנטימנטים האנטישמיים של קאלאי וחברי ממשלתו, הם נקטו מדיניות עצמאית וסירבו להיענות לתביעות הגרמניות ולשלוח את "היהודים שלהם" מזרחה.

מסמכי משרד החוץ ההונגרי מעידים כי בשלב זה ידעו חברי הממשלה שמתבצעת הריגת יהודים בקנה מידה גדול והם לא היו מוכנים להרחיק לכת עד כדי כך. מה גם שהמפלה בסטלינגרד והלחץ הבריטי הגובר על צבאות רומל בצפון אפריקה סימנו את תחילת מפלתה של גרמניה וקאלאי הבין כי מדיניותו כלפי היהודים תשפר את מעמדו בעיני בעלות הברית. כך קרה כי האמון הבסיסי של היהודים במדינה, שנרכש בזמנים טובים יותר, יצר אצלם גם בשנות מלחמת העולם השנייה אשליה של ביטחון ותקווה – שהקשתה עליהם לאמוד את עומקה של התהום שעל שפתה ניצבו.

כל זה קרס באורח טרגי עם פלישת הצבא הגרמני למדינה בתשעה עשר במארס אלף תשע מאות ארבעים וארבע. דפי העיתון של עשרים במארס מעידים על הפתעת הציבור היהודי באותו יום גורלי. בבת אחת התלקחה האש ואחזה גם במקלט אחרון זה, שאליו נשאו פליטי התופת האירופית את עיניהם. הימין הקיצוני עלה לשלטון, החלה גטואיזציה והעברתם של מאות אלפי יהודים למחנות ההשמדה. תוך תקופה של כחודשיים בלבד, בקיץ 1944, נטבחו על ידי הנאצים הגרמנים וההונגרים למעלה מחצי מיליון יהודים.

ד"ר יהודה הרטמן הוא מתמטיקאי ודוקטורנט לחקר ההיסטוריה של יהדות הונגריה

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"ט אדר ב' תשע"ד, 21.3.2014

פורסמה ב-27 באפריל 2014, ב-גיליון שמיני תשע"ד - 867 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 8 תגובות.

  1. בס"ד כ"ט בניסן ע"ד

    מחשבתם של יהודי הונגריה שההשמדה לא תגיע אליהם, היתה מעוגנת במציאות, ולא התבססה רק על אמונה תמימה ב'מולדתם' ההונגרית.

    הונגריה נהגה כשאר בעלות בריתה של גרמניה הנאצית – בולגריה, רומניה ואיטליה: שיתפה פעולה עם הגרמנים בגזירות כלכליות קשות על היהודים, בשליחת יהודים בגיל הגיוס לפלוגות עבודה בחזית, ובהסגרה לידי הגרמנים של יהודים שלא היו אזרחי המדינה, מתוך ידיעה ברורה שאותם אנשים יישלחו לגטאות או למחנות השמדה. אולם את היהודים שהיו אזרחי המדינה סירבו מדינות אלה להסגיר לידי הגרמנים, למרות לחציהם הכבדים של הגרמנים. ולא מחמת עכבה מוסרית, אלא מחמת שיקול מדיני – שמירת ריבונותן.

    באיטליה, השתנה המצב כאשר ממשלת איטליה ניסתה להינתק מהגרמנים ב1943, ואז כבשו הגרמנים את איטליה והחלו בהשמדת היהודים שבה. היה סביר להניח שבהונגריה זה לא יקרה. מה פתאום יכבשו הגרמנים מדינה שהיא בעלת ברית שלהם? הם לא פלשו לבולגריה ולא לרומניה. למה שיעשו כן בהונגריה?

    שיקול זה היה בהחלט הגיוני, אך לא הביא בחשבון דבר אחד. גרמניה הנאצית לא פעלה רק משיקולים של הגיון. ריכוז עצום של יהודים, כחצי מיליון, שלא יושמדו, היווה בעיני הנאצים סיבה לעשות מה שלא עשו במקומות אחרים – לכבוש מדינה בעלת ברית שלהם!

    יהודי הונגריה נחלצו לתמיכה ולהצלה של רבבות הפליטים שברחו להונגריה והיו נתונים בסכנה תמידית של גירוש והסגרה לגרמנים (ראו בספרה של אסתר פרבשטיין, 'בסתר המדרגה'), אך הסגרה של אזרחים הונגרים לא עמדה על הפרק לפני הכיבוש הגרמני, שהיה בלתי צפוי.

    יהודי הונגריה היו יהודים גאים. ככל יהודי מערב ומרכז אירופה, היו אזרחים נאמנים למדינה שבה זכו לאמנציפציה; ככל יהודי מערב ומרכז אירופה, היו ברובם הגדול לא ציונים, וקיוו שהתרבות המערבית הדמוקרטית תגבר בסופו של דבר על ההסתה האנטישמית. מה שלדאבוננו לא קרה.

    יהודי הונגריה לא התנכרו לעמם. אפילו פטריוט הונגרי נלהב ומתנגד חריף לציונות כמיקלוש סאבולצ'י, ביקר בארץ ישראל בשנת תרס"ה עם משלחת גדולה, ותיאר את רשמיו בחמישים כתבות בעיתונו ההונגרי 'אג'נלושייג' (שוויון), ואת יושבי הארץ תיאר בצורה חיובית.

    אפילו הלא-אורתודוכסים שבהונגריה לא שינו את סידור התפילה ולא הוציאו מתוכו את התפילות המבטאות את הכמיהה לשיבת ציון. בניגוד לשאר ארצות מערב אירופה, הרבו אנשי 'חכמת ישראל' שבהונגריה לכתוב את ספריהם ומחקריהם בעברית. כתבי עת מדעיים יצאו בהונגריה בעברית, והתמידו בכך שנים רבות – 'הצופה מארץ הגר', תרע"א-תרע"ה; 'הצופה לחכמת ישראל', תרפ"א-תרצ"א. אפילו תחת השלטון הקומוניסטי (בשנותיו הראשונות), יצאו קבצים מדעיים בעברית! (אף נעשה נסיון לייסד כתב עת מדעי בשם 'הסוקר', שיהווה המשך ל'הצופה לחכמת ישראל').

    לגבי התנגדותם של יהודי הונגריה להתערבות יהודי העולם נגד הגזירות של משטרו של הורטי בשנות ה-20 -צריך להבין את הרקע.

    התגברות השנאה באה בעקבות הנסיון ב1919 להפוך את הונגריה לדיקטטורה קומוניסטית. נסיון שנעשה על ידי בילה קון (כהן – כמובן), וחבריו שרובם היו יהודים, דבר שהגביר מאד את השנאה ליהודים. הגזירות לא היו חמורות ועיקרן 'נומרוס קלאוזוס', הגבלת מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לשיעורם באוכלוסיה. היהודים העדיפו, איפוא, לשלוח את בניהם ללמוד בארצות אחרות באירופה שבהן לא היתה הגבלה. הם סברו שהתערבות של יהודי העולם בענייניהם, רק תאשר בעיני שכניהם את העלילה האנטישמית על 'היהדות הבינלאומית' המנסה להשתלט על העולם, ושכרה ייצא בהפסדה.

    ברוך ה' שאנו כיום יושבים במולדתנו האמיתית, ב'ארץ הקדושה' שלנו. גם כאן לא חסרות התלבטויות קשות, אך הן שונות. ייתן ה' בנו דעת לקבל את ההחלטות הנכונות.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • על אופיה של יהדות הונגריה ראו: א' פירסט, קהילת בודפשט'; י"צ מושקוביץ, 'החינוך היהודי בהונגריה', שניהם באתר 'דעת'.

      על פעילות ההצלה בהונגריה, ראו: מ' קראוס, 'הצלת יהודי בודפשט 1944', באתר 'דעת'

      • על ביקורו של מיקשה (מאקס) סאבולצ'י בירושלים והתרשמותו החיובית מתושביה, ראו: ש"ז זוננפלד, האיש על החומה (על הגאון רבי חיים זוננפלד), ב, עמ' 204. נמצא ב'היברובוקס'.

  2. ד"ר לאה הבר גדליה

    על תרומתם והשתלבותם של יהודי הונגריה בתרבות ההונגרית הכללית ראה עבודת דוקטוראט של ד"ר יאנוש קובאניי באוניברסיטה העברית 2012

  3. בתור אחד ממוצא הונגרי -סבי וסבתי ע"ה היו ניצולי שואה מהונגריה- שהתעניין בנושא אני יכול לומר שאני מזדהה מאוד עם תגובתו של ש.צ

    בשנת 1944 למניינם כבר היה די ברור שגרמניה הולכת לקראת תבוסה וכלל לא היה ברור שפתאום מאמצע שום מקום היטלר ימ"ש יחליט על כיבושה של הונגריה כאילו לא היו חסרות לו ולארצו צרות אחרות אז

    ויהודי הונגריה נהגו בדיוק כמו יהודי רומניה [שנרצחו בחלקם] ויהודי בולגריה שרובם הגדול ניצל

    נכון שאפשר לתהות ולומר שהונגריה כבעלת ברית של גרמניה הנאצית ובהתאם גם חוקקה חוקים אנטישמיים הייתה אמורה לשמש ליהודים שם כתמרור אזהרה לברוח מהונגריה מבעוד מועד בטרם יהיה מאוחר כי סוף כל סוף הונגריה הייתה קרובה עד העצם למה שקרה במלחמה ולא הייתה כמו שוויץ שהייתה אי של שלוה בתוך האנרלמוסיה בארצות הגובלות לה

    אך צריך לזכור שגם בהונגריה עצמה לא ידעו היהודים בדיוק מה קורה בתעשיית המוות בפולין ושהם חשבו שדווקא הקרבה לגרמניה הנאצית באופן פראדוקסאלי תתן להם הגנה כי יש לגרמניה אינטרס בשיתוף פעולה עם ארצם

    כך אכן קרה באיטליה ובבולגריה וברומניה[בעיקר רומניה גופא ,בפריפריה כמו טרנטריסטיה וכד' נשפך דם יהודים כמים]כמו שציין ש.צ

    חשוב לזכור שבהחלט היה צפוי שהגורל של יהודי הונגריה היה יכול להיות זהה לגורל יהודי בולגריה שניצלו מהתופת.

  4. אגב אזכור השתתפות היהודים ההונגרים בהתלהבות במלחמת העולם הראשונה

    -דבר שהיה משותף להם אם שאר יהודי הקיסרות האוסטרו -הונגרית שהעריכו וכיבדו מאוד את הקייזר הישיש פרנץ יוזף השני הידוע כ "הקיר"ה" [ר"ת של -הקיסר ירום הודו] בפי היהודים שהיה סובלני מאוד וכיבד את הקהילה היהודית בממלכתו-

    בצבא האוסטרו הונגרי באותה מלחמה השתתפו יהודים העתידים להתפרסם מאוד כמו המשורר אורי צבי גרינברג והמשורר והסופר אביגדור המאירי שהיה מהונגריה וכקצין בצבא האוסטרו הונגרי נפל בשבי הרוסי וכתב את אחד הספרים הידועים על המלחמה "השיגעון הגדול" שמדבר על המלחמה ועל חוויותיו בה באור ביקורתי

    כמו כן סיפור מעניין בהקשר זה הוא ספרו של הרב חיים סבתו "בואי הרוח" שמספר שם סיפור אמיתי על חייל יהודי הונגרי ממלחמת העולם הראשונה ועל הסיטואציה השכיחה ממלחמה זו שיהודים נלחמו דרך קבע נד יהודים אחרים בצבאות היריבים.

    כדאי לקרוא הן את "בואי הרוח" והן את "השיגעון הגדול"

    • אמת הדבר, שיהודי הקיסרות האוסטרו-הונגרית העריכו את הקיסר פרנץ יוזף על יחסו הטוב אל היהודים,
      אך הפטריוטיות היתה נחלתם של כל יהודי ארצות המערב. גם יהודי גרמניה, איטליה, צרפת, אנגליה ובנותיה וארה"ב, נלחמו במסירות ובגבורה למען ארצם. לא אחת לחמו יהודים נגד אחיהם, כפי שהזכרת. היתה זו נאמנות למדינה

      [מספרים שאחד המלכים שאל רב: אתם מתפללים ב'תפילה לשלום המלכות' שמלככם ינצח את אויביו. הרי גם היהודים בארצו של המלך האויב שלי מתפללים שה' יעניק למלכם נצחון על אויביו. מה אמור אלקיכם לעשות עם התפילות הסותרות?

      ענה הרב: בתפילה לשלום המלכות 'הנותן תשועה למלכים' מכונה הבורא גם 'הנותן בים דרך, במים עזים נתיבה'. כאשר אניה אחת זקוקה לרוח צפונית ואניה אחרת לרוח דרומית – הקב"ה מזמן לכל אניה את מה שהיא צריכה בלי שהדבר יפגע בחברתה. כך הוא גם לגבי המלכים. הקב"ה ידאג שכל אחד יגיע להצלחה ושגשוג מבלי שיצטרך לפגוע ולדכא את האחר].

  5. אכן הפטריוטיות ושותפות היהודים בהתלהבות כלוחמים במלחמת העולם הראשונה היו נחלת היהודים בכל ארצות המערב שהשתתפו במלחמה ואפילו ברוסיה הצארית שהייתה מדינה אנטישמית כמעט במוצהר חצי מיליון! יהודים לחמו בצבאה עד כמה שזה נשמע מוזר

    פשוט הזכרתי באופן ספציפי את הצד ה"הונגרי" שבעניין ואת האהדה המיוחדת שהייתה ליהודים לפרנץ יוזף כמנהיג סובלני

    ברור שהפטריוטיות למען הארצות בהם שכנו היהודים הייתה משותפת לכלל ארצות המערב ולא רק לאוסטרו-הונגריה והערתך נכונה אלא ששמתי דגש בתגובה על מה שנכתב במאמר ספציפית על יהדות הונגריה בתוך המכלול של שאר יהודי מדינות המערב באותה העת

להגיב על אמיר שכטר לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: