מ"אפקט הגולם" ל"מבחן בוזגלו" / מאיר אביטן

 

כמו ציפייה שמממשת את עצמה, כך גורלם של תלמידים נחשלים ייקבע לפי היחס שהמחנכים יפגינו כלפיהם. על אהדה, חום ושוויון בעקבות מלמד הדרדקי

פרנסואה-ברנרד לפסייה, מורת בית הספר, המאה ה-18

ברכת הגשם אשר התחלנו לאומרה נפגשה יחד עם מקרה על אודות בני אשר נתבקש לחזור אל ביתו בעקבות מעשהו אשר לא מצא חן בעיני מחנכיו, ואמרתי אביאה בפניכם ואספרה. ועל כן אמרתי שמעו דברי חכמים על התפיסה החינוכית של מלמד-דרדקי אלמוני.

רב איקלע לההוא אתרא, גזר תעניתא ולא אתא מיטרא. נחית קמיה שליחא דציבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא, אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא.

אמר ליה מאי עובדך? אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי, וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי.

ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי  וקרי" (תענית כג ע"א).

(תרגום: רב הזדמן לאותו מקום [בשנת בצורת], גזר תענית אך לא ירד גשם. עבר לפני התיבה שליח ציבור, והנה כאשר אמר "משיב הרוח" נשבה רוח, וכאשר אמר "מוריד הגשם" החל לרדת גשם. אמר לו רב: מה מעשיך [שזוכה אתה שתפילתך מתקבלת]? אמר לו: מלמד תינוקות אני, ומלמד אני את בני העניים כבני העשירים, ומי שאין ידו משגת אינני לוקח ממנו תשלום כלל. ויש לי בריכת דגי-נוי, וכל ילד שמשתמט מהלימודים, מפתה אני אותו על  ידי הדגים, ומפייס ומרגיע אותו עד שהוא שב ללימודו).

רחש לבי האם הורדת הגשמים היא תוצאת שלוש הפעולות שעשה מלמד דרדקי זה, או שמא אחת מן הפעולות היא הדומיננטית יותר והיא שהיוותה הגורם המכריע בהורדת הגשמים? לעניות דעתי, מעשהו השלישי של מלמד הדרדקי הוא שמצליח להכריע את הכף בהורדת הגשמים. מעשה זה פותח כיוון חשיבה חדש וזאת מבלי להפחית מערך מעשיו הקודמים, המהווים "תקדימון" לאיכותו של המלמד ויכולותיו.

הגמרא משתמשת במינוח: "וכל מאן דפשע" (כל תלמיד שפשע). לא מדובר בהערת אגב של תלמיד אלא בהפרעה חמורה שבוצעה בכיתה, הגוררת בעקבותיה בדרך כלל הענשה חמורה כמו מכתב בתיק האישי, זימון הורים ואף הרחקה לשלושה ימים מביה"ס. אולם כאן, בסיפור הגמרא, מדובר במחנך מזן אחר. מחנך זה יודע לקרוא את נפש תלמידו שסרח ומתנהג עמו בניגוד לפעולת הענישה שלה מצפה הילד – הוא מובילו לצדו האחר של חדר הכיתה, משחד ומפייס אותו "עד דאתי וקרי". אף אחד אינו מכריח עתה את התלמיד לחזור ללמוד, אלא הוא בכוחות עצמו ומתוך החלטה פנימית חוזר ללימודו הרגיל.

זכור לי בילדותי, כי כאשר "פשעתי" נאלצתי לעמוד ולהחזיק את פינות הכיתה שלא ייפלו במשך שיעור שלם. מבטיח אני לכם כי כל ניסיונות השכנוע באותם רגעים להמשיך ללמוד היו עולים בתוהו…

לדעת להקשיב

ואנוכי במסע הזמן, חוזר שוב אל כיתת מלמד הדרדקי, נוכח בשיעורו וכמובן גם הפעם "פשעתי"  באמצע השיעור, ואני מצפה לצמד מילות המפתח הכל-כך מוכרות לאוזניי: "תצא בחוץ". במקום זאת, להפתעתי, שולח אותי המלמד אל הקצה השני של הכיתה ואומר: "מאיר, גש לך קמעא אל בריכת הדגים", ואני מתיישב ליד דגי האקווריום וחושב על מילותיו ועל טון דיבורו לאחר ששיבשתי את מהלך השיעור, צופה בדגים הנעים מכאן לכאן ומביט בקסם המופיע מולי – אני שומע את קולי הפנימי, וההקשבה ובריכת הדגים עושות את שלהן ואני חש כיצד הן משפיעות אט אט על מעשיי…

עובר עוד רגע ואני מרגיש יד מחבקת ואת קולו של המלמד הממשיך… "כן מאיר, אני מקשיב …", קולו מרגיע אותי ומפייסני, ועוד רגע עובר והוא כבר מלמד את שאר חבריי לכיתה. אבל המלמד לא מחזיר אותי לשיעור במליאה, הוא גורם לי תחילה רוגע, הקשבה עצמית ומחשבה רבה, ולבסוף דואג אף לפייסני. וכך, מבלי שימת לב רבה, אני מתגנב למקומי בשקט, והפעם מתוך מאמץ גדול להקשיב לדבריו (וקריצת עין כסימן מקבל ממנו…). בסוף יום הלימודים הוא ניגש אליי שוב לשיחה קצרה, ל"שוחד" נוסף. הוא מוציא מתוך האקווריום דג, שם לי אותו בתוך שקית, כמתנה, ואומר לי בשקט:  "הדגים יודעים לשחות, להקשיב וגם לשתוק".

אבל אז אני מתעורר שוב ולהפתעתי מתברר לי שאני מורחק מבית הספר עם מכתב להורים. מבט המורה והמנהל לא משאיר לי תקווה ואני מברך על עונש ההרחקה ומפטיר: "ומי בכלל התכוון לבוא מחר". ובמחשבותיי נזכר אני בספר "האם יש סיכוי לאהבה" של דוד בן יוסף:

להקשיב לאדם זה לפעמים עניין של פיקוח נפש. את זה לימד אותי הרבי שלי, ר' אריה לוין. פרופסור ירושלמי ידוע היה שולח אליו חולי נפש קשים, שהוא עצמו לא הצליח לעזור להם. ור' אריה  היה מצליח לרפא אותם. פעם פנה הפרופסור לר' אריה בשאלה ובקשה: "גלה לי את הסוד שלך איך אתה מצליח לרפא אותם? מה אתה עושה להם?". ור' אריה ענה לו: "אין לי שום סודות, אני לא עושה להם שום דבר. אני רק מקשיב להם".

הסיפור של מלמד הדרדקי נתן בי תחושה של השראה והתפעלות. במצב זה הייתי רוצה להיות מדי  פעם, ואף להבטיח כי ילדיי יהיו חלק מחוויה חיובית זאת. מאידך, כאשר התעוררתי, חשתי גם תסכול רב מכך שמלמד דרדקי זה הבליט את הפער הרב בין הרצוי למצוי.

מה אתה משדר

אותו תלמיד שפשע שידר אותות קריאה ומצוקה למלמד הדרדקי שעיקרם: 'איני רוצה ללמוד'. אנו, בתגובה ספונטנית, כופים עליו ולוחצים. אך מלמד הדרדקי עסוק בחשיבה אחרת, אשר בבסיסה עומדת השאלה איך אני מטפח את המוטיבציה הפנימית של תלמידיי? איך אגרום להם שיבואו  מכוחות עצמם ללמידה?

האידיאל החברתי של אותו מלמד דרדקי בא לידי ביטוי לא רק בלמידה, אלא גם בהבנה הראשונית שעל פיה הוא מלמד את בני העניים כבני העשירים. החברה כיום מכוונת את בתי הספר לקלוט את כל התלמידים, מכל השכבות ומכל העדות, על מנת לתת חינוך שוויוני לכול. ואולם, בלא מעט בתי ספר תנאי הקבלה תלויים ביכולת הפיננסית של ההורים, כך שאם התקבל תלמיד שלא מן המקובל מאותה "שכונה", בגדיו ולשונו מסגירים את מקום מוצאו והמחנך נופל בציפיות המגשימות את עצמן. תלמידים חלשים קולטים מסרים של חוסר אמונה ביכולתם ומגשימים את "ההישגים" הנמוכים שהמחנך מצפה מהם – "אפקט הגולם".

אותה פעולה ראשונה שביצע "מלמד הדרדקי" – "מלמד אני את בני העניים כבני העשירים" – הייתה שונה לחלוטין: ציפייה שווה מכל התלמידים ללא סטיגמה ואמונה ביכולת התלמיד. בפעילותו זו יצר מלמד הדרדקי את אפקט "פיגמליון". תלמידיו קלטו את הציפיות הסמויות של מורם ומימשו אותן. למעשה, מלמד הדרדקי התנהג כאן על פי מה שניתן לכנות בימינו "מבחן בוזגלו", אותו מבחן שהציע נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק, להשתמש בו עת צריך להחליט האם להעמיד לדין אדם רם מעלה. ברק קבע כי יש לשקול את המקרה כאילו מדובר באדם פשוט – "מר בוזגלו" – הנחשד במעשה זהה, ואם התשובה לגביו חיובית, אזי יש להעמיד גם את האדם רם המעלה לדין ללא משוא פנים.

מבחן זה יכול לשמש כל מורה בכיתתו: עליו לבחור את התלמיד הצייתן ולשקול האם היה מעמידו לדין על מעשה זהה שעשה אחד התלמידים ה'מופרעים'. אם התשובה שלילית, רצוי שהמורה יבחן מדוע הוא מפלה לרעה את התלמיד.

מלמד הדרדקי שתפיסתו החברתית באה לידי ביטוי ב"מלמד אני את בני העניים כבני העשירים" ממשיך, למעשה, ומשכלל את השיטה. הוא נמנע מלהעניש את אותו תלמיד שפשע כדי לא ליצור את "אפקט הגולם", ומשבש בכך את ציפייתו השלילית של התלמיד. הבאתו לבריכת הדגים, שיחודו ופיוסו הם הגורמים לשינוי המשמעותי בלמידה "עד דאתי וקרי".

האשמה ברב

תנאי להצלחה בלימודים הוא תקשורת חיובית בין הרב לתלמיד: אהדה, חום והארת פנים. אם אין התלמיד אהוּד על רבו, אם רבו מגלה כלפיו יחס עוין או אפילו קר, עלול הדבר להכשיל את לימודו. אז לא רחוקה הדרך "עד דאתי ופשע". לכן, במקרים רבים, כאשר אנו רואים תלמיד שפשע והוא מבקש להפסיק ללמוד, האשם תלוי ברב שאיננו מסביר פנים, כפי שאמרו חז"ל "אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים" (תענית ח ע"א); "הראה לו פנים רעות" (רש"י).

התפיסה החינוכית שמציג מלמד הדרדקי, שבה כולם שווים, שבה התגובה אל התלמיד שפשע אינה כעס ועונש אלא רק צורות שונות של עידוד, שבה בראשונה הוא גורם לו להקשיב לעצמו, לפעול פעולות פנימיות – משיבה את התלמיד לספסל הלימודים מתוך אחריות אישית ורצון פנימי. מהלך כזה מגיע עד אחרון התלמידים.

אחת מן המשימות העיקריות אשר שמתי אל לבי במכון עזריאלי להעצמה חינוכית היא שינוי תפיסתם של המחנכים כלפי התלמידים הנכשלים ואמונה שכל אחד יכול להצליח, בהתעלם ממימד ההפרעה. אל תהיה קלה בעינך משימה זו.

הרהרתי בלבי, רבים המחנכים והמורים העושים מלאכתם קודש. כל כך הרבה מורים וכל כך הרבה חסד, ועדיין גשם בשפע לא ניתך בארצנו. ואולי כדאי לאמץ, כחלק מתנאי הקבלה לחינוך, את "מבחן מלמד הדרדקי", להעלות ל"עמוד התפילה" את המורים, ולאור תפילתם ותוצאותיה לקבלם למשרה הנכספת. פעולתו זו של מלמד הדרדקי הבאה לידי ביטוי בעמידתו להתפלל ובתגובתו המיידית של ה' בהורדת הגשמים, מקבלת פומבי ב"השתלמותו של רב".

על מנת להיות מלמד צריך אתה להיות בעל תכונות מיוחדות: התמדה בהחלטות חיוביות, הסברת פנים וסבלנות. מלמד דרדקי זה הוא המשפיע על כל בני עירו ותלמידיו, עניים כבני עשירים, ובכוחו אף להשפיע על הורדת הגשמים, המשקים את כל השדות ללא משוא פנים. ואם בחינוך נצליח לעשות את השינוי, מן הסתם תפילתנו תישמע במרומים.

יסודתו של מאמר זה פורסמה בכתב העת "במחשבה תחילה" של רשת אמי"ת תשס"ז

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ד בחשון תשע"ב,  11.11.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-10 בנובמבר 2011, ב-גיליון וירא תשע"ב - 744 ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: