שלוש תקיעות הכף של רבי מיכל יהודה / דוד צבי פרלמן

 

 ארבעים שנה חלפו, אך עדיין אני זוכר ברטט את שיעוריו, את התפילות המשותפות ואת אהבתו הרבה לתלמידיו. אחר מיטתו של ראש ישיבת פוניבז' לצעירים

א

שלוש פגישות משמעויות ורחוקות נפגשתי בראש הישיבה, מרן הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, והנה קיצורן בפניכם.

ראשונה: ראש חודש תמוז של שנת תשל"ט היה יום מהביל במיוחד. צועד הייתי בשעת צהרים ברחובות בני-ברק, חנוט בחליפת החתן שלי, מעונב עד צוואר ולראשי בורסולינו שחור שברוך ה' העביר אליי את קרינת השמש עד תומה. לצידי רעייתי מזה חמישה ימים. זה עתה יצאנו ממעונו של מרן הרב אלעזר מנחם מן שך, והנה היינו בדרכנו אל ביתו של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.

בחצי חיוך אמרתי לאשתי: אנחנו הולכים מ"סבא" אחד ל"סבא" השני. עודנו בפתח הבית וכבר שומע אני את הקול המוכר והאהוב: 'הו הו דוד צבי', וכבר כף-ידי טמונה עמוק בשלו. תחילה מתנצל הוא שלאחרונה אינו משתתף עוד בחתונות בירושלים, ואז עיניו הטהורות מביטות ספק כלפי שמיא ספק כלפיי ופיו מברכני בסדרת ברכות לנישואינו. בין ברכה לברכה מופיע הפזמון החוזר והוא: 'אה אה אה דוד צבי', וכשהוא מפזם אותו, כף ידו, דומה בלי משים, מלטפת את כף ידי.

זו הייתה פגישתי האחרונה עם מורי הקדוש, ולדאבון לבי לא ראיתיו עוד. אמנם ברבות השנים הזדמנתי לא אחת לאולם השמחות "וגשל" שרק קיר מפריד בינו לבין הישיבה ותמיד תמיד ניצלתי הזדמנות זו להיכנס אליה "וללטף" בעיניי את כתליה. אלא שמעולם לא נמצא ראש-הישיבה באותה השעה.

שנייה: תשע שנים לפני כן מתדפק נער בן ארבע-עשרה שנים, בוגר תלמוד-תורה בתל-אביב, על מפתנה של מלכות התורה: פוניבז'. תמיד חיוורות פניו, אך הפעם חיוורונן כשלג. דפיקות לבו מואצות ופיק ברכים אוחזו. בעוד רגעים אחדים ייקבע גורלו, האם אכן יתקבל למקום התורה שבו כלתה נפשו ללמוד? הנבחן שלפניו כבר בחדר, ואילו הוא מסתובב במסדרון הלוך ושוב ומעביר במוחו בפעם האלף את "הקצות"  שהכין בעזרת הרבי שלו מהתלמוד-תורה. והנה נפתחת הדלת, ההוא יוצא ואני בא ואתם כבר בטח יודעים – כף-יד נתקעת בכף אחרת. 'מה שמך?', שואל ראש הישיבה, 'דוד צבי פרלמן', אני משיב. 'אה אה, אתה מתל אביב?', 'כן', אני מאשר. 'מה למדתם השנה?', 'בבא בתרא עד אמצע חזקת הבתים'. 'נו, בטח חידשת משהו'. כחץ מקשת אני יורה את החידוש שלמדנו בספר "קצות החושן" ומוסיף עליו קושיה ותירוץ משל עצמי. העיניים הטובות ננעצות בי וראש הישיבה אומר: 'כאלה ילדים למדנים יש בתל-אביב'.

שלישית: ליל סופה שבטי, אנחנו סועדים פת ערבית ולפתע אבא שלי בפתח. אני נחפז אליו והוא אומר: 'הזדמנתי מסיבה כלשהי לבני-ברק וקפצתי לבקרך'. אותה השעה, אני כבר תלמיד השנה השלישית כשמורנו הוא רבי מיכל יהודה, ראש-הישיבה. וכיוון שכך, אך טבעי הוא שהצטיידתי בשתי מטריות ואבא ואנכי עשינו פעמינו לעבר ביתו. 'הו, אתה אבא של דוד צבי?  הו הו', וכף-ידי. והסופרלטיבים שהוא שפך עליי באותה השעה לא היו מביישים את בחיר הישיבה מכמה דורות. ולמען הסר ספק הייתי אמנם תלמיד טוב, אך לא מעבר לכך.

ב

סובבה ההשגחה העליונה והטילה על רבנו את תפקיד העמדת התלמידים (ובכתבנו תלמידים בלשון רבים לא דייקנו שכן העמיד רבנו תלמיד ועוד תלמיד ועוד ועוד עד שהגיעו לאלפים ולרבבות, אך כל אחד כבן יחיד). כדי להצליח במשימה זו דרושים כישרונות ברוכים ותעצומות נפש, ובאלו ואלו ניחן רבנו. ומעל הכול – הוא הקדיש לתכלית זו כל נשימה ונשימה עד לתמצית דם לבו.

צא ולמד כיצד נראית בחינת סוף הזמן אצל רבי מיכל יהודה ותקיש מכך על הדרך שבה לימד הוא את תלמידיו.

ישובים היינו כל בני השיעור ואז פתח הרב בשאלה: 'יצחק מה דעתך, למה רבנו תם לא רוצה ללמוד כרש"י?'. יצחק עונה מה שעונה, וראש הישיבה ממשיך, אולי זה בגלל שרבנו תם "לשיטתו", שכן חולק הוא על רש"י בסוגיה דומה במסכת אחרת. 'הרב', צועק אברהם יעקב, 'זה לא בגלל זה, כי הלא הרשב"א סובר פה כרש"י ושם דעתו כרבנו תם'. 'יפה, יפה, אברהם יעקב', מחייך בהנאה ראש הישיבה, 'אבל אם כך תסביר לי הרי שתידרש להמשיך את דעתך'.

ויותר משיש כאן הנחלת לימוד, יש כאן הנחלת חינוך. כי אצל רבנו הלימוד והחינוך אחד הם. ארבעים שנה חלפו אך עדיין זוכר אני ברטט של קדושה כיצד לאחר התפילה, ורבנו עודו עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, הוא מלמדנו במשך רבע שעה את "שערי תשובה" לרבנו יונה, כך שבחלוף שנה סיימנו את כל הספר. הדברים נחקקו בלבנו שכן חשנו כי דברי ה"שערי תשובה" למורנו אינם רק עצות טובות, כי אם הוראות חיים. כל אורחותיו של רבנו העידו על כך. וכמובן שאין לך השפעה גדולה יותר על תלמיד מחזיון זה.

אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו. מעטים הם הראויים לתואר זה, אך רבנו ודאי נמנה עליהם. יושרו המופלא בלימוד כבחיים, טוהר לבו ומעל הכול מסירות נפשו נשאו את פריים, ויעידו על כך רבבות תלמידיו.     

הרב דוד צבי פרלמן הוא בוגר ישיבת פוניבז'

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ג בתמוז תשע"א, 15.7.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-14 ביולי 2011, ב-גיליון פינחס תשע"א - 727 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. מוסף שבת האינטלגנטי והמעניין מפוצץ בכותבים מכל הקשת הדתית-לאומית ואף חילוניים,
    אך דל מאד בכותבים חרדיים דוגמת ישראל ל'.
    נכון שזה לא ועד בית שדורש ייצוג שוה לכולם, אבל אני בטוח שאת הקוראים מעניינת גם הדעה
    החרדית וזו גם תוסיף לצבעוניות של המוסף.
    אני מציע לעורך לבקש מבוגר פוניבז' הנ"ל (אמנם יליד ת"א אבל נשמע חרדי אותנטי)
    לכתוב מדי פעם על ענין תורני או השקפתי העומד על הפרק. תודה.

  2. מי זה הפרלמן הזה?
    כותב לא רע .
    למישהו יש מושג מה הוא עושה חוץ מלהיות בוגר פוניבז'?

  3. ובכן, ערכתי בירור מקיף אודות הרב פרלמן ואף נפגשתי איתו השבוע בביתו ואני קובע בזאת כי הוא פספוס עצום. מדובר באיש בקי בכל חדרי התורה, בזמנו בפוניבז' היה נחשב לאחד מטובי הבחורים ועד היום שומרים הוא עדיין בקשר הדוק עם הבולטים שבין המחזור שלו בישיבה כמו הרב דוד מילר שמכהן שם היום כראש ישיבה וכן עם הרב יהושע ארנברג – ראש ישיבת כנסת יצחק בחדרה -מהישיבות החזקות בעולם החרדי.
    לאחר שהשתלם בלימודי חלק ההלכה פנה לחלק האגדה וצלל לים המדרש והקבלה.
    "זה תמיד החלק שעניין אותי" הוא אומר בגילוי לב "בצעירותי למדתי מה שכולם לומדים אבל תמיד
    התעניינתי יותר בחלק האגדה של היהדות".
    הרב פרלמן מילא תפקידים שונים בהוראה ואף מוסר הרצאות מידי פעם אך בשלב מסויים הוא נטש הכל וכבר כמה שנים הוא ספון בביתו ו"חוקר את האלוקות" כלשונו. הוא עבר על כל התורות
    הפילוסופיות הקיימות ועוסק כמובן גם בזרמים השונים ביהדות עצמה כמו קוק, ברסלב וחב"ד.
    איש מרשים מאד, עמוס כריזמה, חד לשון, הגדרות חותכות ובעיקר – עומק מחשבה (עד כמה שאני הדל השגתי).
    מעניין שעם כל רוחב עולמו הוא עדיין דבק בעולמו החרדי, רואה בגדולי הדור הליטאיים – רבותיו
    ואף נוהג כל מיני חומרות הלכתיות (שהוא לא מסכים שאפרסם). יחד עם זאת הוא כואב הרדידות
    המחשבתית הקיימת בציבור החרדי ואת חוסר הידע בחלק הפחות הלכתי ויותר אגדתי בתורה.
    יצאתי ממנו בתחושת 'פספוס' מכך שאין מישהו שמכריח אותו לצאת יותר לציבור הרחב וללמד
    תורה ודעת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: