הכול נפתח לי / דוד סמסון

 

בניגוד לתפיסה האומרת שיש חומה ואו שאתה בפנים או בחוץ, הרב קוק אומר שאין חומה, אלא אנחנו פה בשביל כולם. הנקודה הזאת משפיעה מאוד בכל הניסיונות החינוכיים שלי

נולדתי וגדלתי בבולטימור ולמדתי שם בישיבת 'חפץ חיים' החרדית. אבא שלי היה אדם ציוני ועצמאי בדעותיו, והוא דחף אותי ללמוד בישיבה בארץ ישראל, אבל הוא אמר לי שאם אני הולך לישיבה שזה יהיה ל'הרווארד של עולם הישיבות', לישיבת 'מרכז הרב'. הוא רחש הערכה רבה לתורת הרב קוק, ורצה שאכיר אותה.

כשהגעתי לשם לא הכרתי דבר מתורת הרב קוק. ממילא הייתי אז ממש על סף עזיבת הדתיות, כי התפיסה החרדית הייתה מצומצמת עבורי. בבולטימור כל מה שהכרתי הוא מושגי דת חרדיים, שיש להודות שהם קרובים בתפיסתם לנצרות. רציתי למצוא מקום לאידיאליזם, לאיכות הסביבה, לאכפתיות לכלל העולם והאנושות, כמו גם לאנשים שונים ומגוונים, ולא רק להצטמצם בארבע אמות של הלכה.

וכשפגשתי את כתבי הרב קוק, הכול נפתח לי.

לולא שפגשתי את תורת הרב קוק ברור לי שלא הייתי אדם דתי היום. הפגישה שלי הייתה דרך הרב צבי יהודה קוק. הרב צבי יהודה לא אמר לאדם מה לעשות, אלא דיבר בעקרונות. כששאלתי אותו על דברים מפורטים, הוא לא הסכים להיכנס לכך. זה מאוד השפיע עליי ביכולת הזאת לכבד את השני, לא להשתלט עליו.

אחרי שנחשפתי לכתבי הרב קוק רציתי לשתף אחרים בדברים, והחלטתי לתרגם חלק מהכתבים לאנגלית. לכן הוצאתי את כתבי הרב קוק, בשפה פשוטה ולאנשים פשוטים, כדי שאנשים אחרים גם ייהנו מהם. פגשתי במשך השנים עשרות אנשים שאמרו לי שהם עלו ארצה בעקבות הספר הזה.

התפיסה החרדית אומרת שיש חומה ואו שאתה בפנים או בחוץ, אבל הרב קוק אומר שאין חומה, אלא אנחנו פה בשביל כולם ואין כל חומה. הנקודה הזאת משפיעה מאוד בחינוך. כך, למשל, אין ילד רע, אלא ילד שהוא לא במקום. זה הכול נובע מתפיסת הרב קוק. הרב צבי יהודה היה אומר שהשאיפה של מרכז הרב היא להוציא יהודים פשוטים, וזה לא פשוט להיות יהודי פשוט, ושבישיבה אין גאונים, אבל פתאום הפכנו לאלטיסטים וכל המוסדות הם רק למצוינים וילדים רבים נפלטים. כך, התחלתי לפתוח בתי ספר ערב לבנים, ואחר כך לבנות. לאחר מכן פתחתי בית ספר ערב ביום, וזה התפתח לישיבת 'לך לך' – ישיבה לתלמידים שצריכים יחס פרטני ומיוחד. אלו הם בתי ספר עירוניים שעיריית ירושלים אחראית להם, ולמעשה ניר ברקת הוא ראש המוסדות.

אחר כך החלטתי לפתוח ישיבה תיכונית שמיועדת לעולים מארצות הרווחה, ולמנוע את זליגתם לרחוב. לכן פתחתי את YTA, שהיא בעצם ישיבה-תיכונית לדוברי אנגלית שחיה בתוך 'נתיב מאיר'. אנחנו לא בונים חומה אלא נותנים מענה לקיבוץ הגלויות. הרב קוק עודד את הרב צבי יהודה ללמוד חכמות חיצוניות, וזה חלק מהרעיון של הרב קוק. לכן אנחנו מלמדים חכמות כאלו. בעיניי, ירושלים צריכה להיות מודל למערכת חינוכית, ואני חושב שאנחנו הולכים בדרך הזאת. זהו תרגום חזונו של הרב קוק לפרגמטיקה של החיים.

הרב דוד סמסון הוא ראש ישיבת  YTAבירושלים

  

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 בינואר 2011, ב-75 שנה לפטירת הרב קוק, גיליון שופטים תש"ע - 679 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: