דמותו החידתית של ר' נחמן מברסלב מעוררת סקרנות רבה. ספר חדש מתאר את תודעתו העצמית כצדיק המעמיד עצמו בניסיונות מיניים, את סוד משיכתו העזה ואת תופעת הברסלביות העכשווית והעלייה לקבר באומן בראשה

תיקון והתגלות בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב, צבי מרק; מאגנס, תשע"א, 311 עמ'

ערב ראש השנה, שתיים בצהריים, שידור חי בלוויין מאומאן האוקראינית: התיקון הכללי העולמי. אלפי אנשים מצטופפים סביב קברו של ר' נחן ועשרות אלפי אנשים אחרים מאזינים לשידור ברחבי העולם. החזן מקריא את עשרת פרקי התהילים שסידר ר' נחמן מברסלב והציבור מאמין שבזכות אמירתם הצדיק ישלים את תיקון נשמתם. בפרספקטיבה היסטורית, יש כאן תופעה בלתי נתפסת, שהרי לפני כ-200 שנה, כשר' נתן מנמירוב (תלמידו הידוע של ר' נחמן) אמר ש"יגיע עוד עת כזו שיסעו ויבואו מכל העולם בערב ראש השנה להשתטח על ציון רבינו ז"ל ויהיו עם רב כזה עד שיצטרכו להעמיד שומרים ושוטרים להשגיח על הציבור שלא יתמהמהו יותר מדיי ויפנו מקומם להבאים אחריהם", הוא היה חלק מקומץ קטן ונרדף שבקושי החזיק מנין! ואילו היום אדם מן השורה עלול למצוא את עצמו מתנצל ש"עוד לא" ביקר באומן… כאילו שזו חובה דתית (או לפחות פולקלוריסטית) ראשונה במעלה.

כתרים הרבה נקשרו לר' נחמן מברסלב – היו שראו בו "בעל היסורים" (כשם ספרו היפה של פרופ' א"י גרין) והזדהו עימו דווקא מזווית זו; יש המוקסמים מעצותיו החכמות לחיים; ורבים אוהבים את סיפוריו העמוקים והמושכים את הלב; אך דומה שכתרו הראשי בתודעת ההמון, וכל שכן בתודעת חסידיו ה'פורמליים', הוא כ'צדיק' במובנו המצומצם החסידי: שורש נשמותיהם של חסידיו, פטרונם הרוחני בעולם הזה ובבא, מקור השפע, החכמה והחיות, ובעיקר בעיקר, מי שיכול 'לתקן' את נשמותינו הפצועות. האמונה בר' נחמן כצדיק האולטימטיבי וכמתקנו של 'התיקון הכללי', היא מקור משיכתו העצומה, מעבר לכל שאר הסיבות (הטובות, לדעתי) להתעניין בדמות רבת אנפין זו. ללא הבנת הנקודה הזו לא ניתן להבין את מה שמתחולל כיום. אך כיצד התחיל הדבר? מנין הגיע ר' נחמן עצמו לתודעה זו? מהן חוויות היסוד שיצקו בנפשו את אמונתו העזה בעצמו ובגדולת נשמתו?

החיבור שלפנינו איננו מחקר סוציולוגי בתופעת אומן ואף לא מחקר היסטורי בתולדות חסידות ברסלב; החיבור עוסק במישרין בדמותו של ר' נחמן וספציפית בתודעתו העצמית כ'צדיק', כמשיח וכמעין משה רבינו חדש(!). ללא הבנת תודעתו העצמית של מייסד החסידות, לא ניתן להבין כלל וכלל את תופעת הברסלביות כיום. ברם, חסידי ברסלב הסתירו שנים רבות את החומרים ה'עסיסיים' באמת שבהן חושף ר' נחמן את עולמו המיסטי-אישי, ואפשרו גישה לר' נחמן רק מבעד ל'תורתו' (בדומה למה שנעשה סביב הרב קוק). צבי מרק, מלבד שסלל דרכים חדשות בהבנת עולמו המיסטי-שגעוני של ר' נחמן (כשם ספרו הקודם, 'מיסטיקה ושגעון ביצירותו של ר' נחמן מברסלב', עם עובד תשס"ד), הצליח לשים ידיו על מרבית הכתבים האיזוטרים הברסלביים, מהם דברים שלא שזפה עין חוקר מעולם, ולמעשה כמעט אף עין מכל סוג שהוא.

בראש ובראשונה יש להזכיר את קודש הקודשים של כתבים אלו, 'מגילת סתרים', חיבור שבו פורס ר' נחמן את חזונו המשיחי, ושאותו פרסם מרק זה לא מכבר, ובשנים האחרונות הוא דן בשאר כתבים סודיים אלו בסדרת מאמרים. כעת קיבץ המחבר את המאמרים לחיבור שלפנינו והוסיף עליהם פרקים אחדים. הכתבים הנידונים כאן פורסמו בשנים האחרונות על ידי החסידים עצמם (ועצם פרסומם חולל סערה בקרב החסידים, שחלקם סבורים שעדיין אין רשות לפרסמם!) ומרק תורם רבות להבנתם וצירופם לקלסתר דמותו של ר' נחמן. מבעד לכתבים סודיים אלו ויחד עם עיון זהיר ומנומק של מרק בכתבים הגלויים, מתגלה לפנינו 'כור ההיתוך' של תודעתו של ר' נחמן – כמיהותיו העזות, חוויותיו המיסטיות, הפיתויים העזים שבהם עמד והשלבים השונים בדרך להצהרתו כמי שמסוגל לתקן 'תיקון כללי', היינו תיקון המסוגל להעלות נשמתו של כל אדם, מכל תהום שאליה נפל. תודעה זו חלחלה בקרב חסידיו והיא שמפעפעת בפריחה הברסלבית הנוכחית.

לחיבור שלפנינו שני שערים, 'שער ההתגלות' ו'שער התיקון'. בשער הראשון ריכז המחבר שלוש עדויות מסוגים שונים לכך שר' נחמן ראה עצמו כמי שזוכה להתגלויות עליונות. שתי עדויות מן הכתבים הברסלביים הסודיים, המתעדים אירועים קונקרטיים, והשלישית צומחת ועולה מתוך עיון ספרותי בסיפור 'אורח נכנס'. "עדות" זו האחרונה נראית מעט זרה בספר זה, שרובו ככולו בירור רעיוני של אירועים קונקרטיים וביוגרפיים בחייו של ר' נחמן ופחות עיונים ספרותיים בסיפוריו (דבר השווה כמה חיבורים בפני עצמם); אך על כל פנים יופיו של הניתוח שווה את הכנסתו לכאן.

העדות החשובה ביותר, שהיתה לסוד כמוס עד לאחרונה, ידועה בשמה 'המעשה מלחם'. זהו למעשה סיפור המשמר בתוכו התגלות רבת עוצמה שהיתה לר' נחמן, המשקפת את כמיהתו הסודית של ר' נחמן (שאותה חושף המחבר) 'שה' יתברך יחזור ויאמר לו התורה כמו למשה רבינו עליו השלום' (עמ' 41), לא פחות ולא יותר: התגלות כפי שהיתה למשה בסיני, בה משה אמר את התורה לכל ישראל ('משה ידבר והאלקים יעננו בקול'). ר' נחמן ראה עצמו במדרגת משה רבינו, וכפוף למסורת שלפיה המשיח יאמר תורה חדשה לישראל, ובהתאם לתודעתו המשיחית, התפלל לקב"ה לזכות למעמד דומה. בפועל הייתה לר' נחמן התגלות מיסטית מעין זו שהיתה למשה בסיני אך כידוע היא לא זכתה לפומביות שזכה לה משה. בעיני זו אחת התעודות המיסטיות היפות של המסורת היהודית. ניתוחו של מרק עשיר מעניין וזהיר, אולי זהיר מדי, ופעמים יש תחושה כאילו הוא מנסה להגן עלינו מפני האש הרותחת של ר' נחמן. אוסיף גם כי ראוי היה לשים את שאיפות ההתגלות העזות של ר' נחמן בקונטקסט החסידי הרחב, ובראש ובראשונה על רקע הידוע לנו מזקנו של ר' נחמן, הבעש"ט (שהוא עצמו גיבור במעשה הנידון!), כפי ששח באוזנו של נכדו האהוב, ר' אפרים מסדיליקוב, הוא דודו של ר' נחמן: "פעם אחת שמעתי ממנו (מן הבעל שם טוב) בליל שבת שאמר אלי, בתוך אשר ביאר פסוק 'מי יעלה לנו השמימה', וחיבק ונישק אותי… ואמר בזה הלשון שיש איש בעולם ששומע תורה מפי קודשא בריך הוא ושכינתיה, לא מפי מלאך ולא מפי וכו'" (דגל מחנה אפרים, בסופו). החסידות כולה מאופיינת בהתפוצצות נבואית, בתחושת רנסנס עזה של התגלותה של תורה חדשה, תורת משיח. בתוך הקשר זה גם ר' נחמן ראה עצמו ראוי לקבלת תורה חדשה. אמנם ר' נחמן, כמו ר' נחמן, עושה את זה בדרכו האופיינית לו – בשאיפותיו הטוטאליות, בחן רב ובתיאור ספרותי עשיר.

בשער השני, 'שער התיקון', סדרת פרקים שבהם חושף המחבר את תולדות רעיון ה'תיקונים' אצל ר' נחמן והקשר שלהם למקום קבורתו באומן. למען הקורא אביא כאן פרשה מוזרה ומפתיעה. מסתבר שר' נחמן מברסלב שאף להעמיד עצמו בנסיונות, במיוחד בתחום המיני, ולא זו בלבד אלא שהעלה אותם על הכתב בקונטרס סודי מיוחד, 'קונטרס הנסיונות'. המכיר את הספרות הברסלבית, יתכן ויצא לו להיתקל בסיפור מוזר למדי (המופיע רק במהדורות הכוללות 'השמטות') על ר' נחמן הצעיר. מסופר שם שאחר חתונתו היה נוהג לנסוע לבקר את הוריו בעיר מז'בוז', שם היתה אשה שנתאוותה אליו מאוד וניסתה לפתותו. ר' נחמן הצליח לעמוד בנסיון (ומשמע מן הסיפור שבקושי רב) ובסופו של דבר, בדרך פתלתלה סגר חשבון עם האשה הפתיינית על ידי פגיעה באחיה הקטן שבא לבקש ממנו מחילה בשם אחותו. אעיר שזהו סיפור שאינו מחמיא כלל לר' נחמן, לפחות בעיני הקורא המודרני. בספרו של מרק המעשה מובא ומוסבר מוצאו והקשרו, ובנוסף מבאר המחבר עניינים נוספים בהקשר זה: מסתבר שר' נחמן ראה עצמו בדרגה גבוהה כל כך עד שלו ורק לו מותר לבקש נסיונות מהקב"ה על מנת להתעלות עוד יותר, ושמעלתו העצומה בתור מי שעומד בנסיונות אלו (היכן שדוד המלך ואף הבעש"ט זקנו לא עמדו) היא הנותנת לו את מעלתו כ'מתקן תיקונים' לכלל הציבור. גם כאן, כבתחומים נוספים, מתגלה אישיותו וסיפור חייו של ר' נחמן באור ססגוני ומרתק במיוחד. הרי את מתיחת גבול ההלכה עד לקצה קצותיה בתחום הניסיונות המיניים, אנו מכירים כבר מחסידות אשכנז בראשית ימי הבינייים, עבור בשל"ה הקדוש ועד לספרות דרוש שלמה ב'ימי צמיחת החסידות' (כשם ספרו של מנדלי פייקאז', עליו השלום, שבו הוא מביא עשרות דוגמאות לדרשנים המטיפים להביא את עצמך עד לגבול העבירה, על מנת לעשות תשובה אמיתית). אלא שרק אצל ר' נחמן נמצא 'קונטרס' שלם של נסיונות, לא כהוראה תיאורטית אלא כסיפורי חיים ממשיים.

כאן, בתחום הנסיונות, מצטלבים שני שערי הספר – שער ההתגלות ושער התיקון – בקשר כפול: מעלתו הגבוהה שזכה לה בעקבות ההתגלויות הרמות הביאה אותו לכדי יכולת להתקין 'תיקונים' שעיקרם התחום האירוטי מחד גיסא, והנסיונות שעמד בהם בתחום זה הביאוהו למעלתו הרמה ולהיות זכאי להתגלויות הרמות מאידך גיסא. אין פלא אפוא שר' נחמן נתפס בעיני עצמו ובעיקר בעיני חסידיו כ'הצדיק', ממש כיוסף הצדיק שעמד בנסיון אשת פוטיפר, ועל כן רק הוא יכול 'להבין' עד הסוף את גודל התאווה, ולפיכך רק הוא – מי שתיקן עצמו בתחום זה עד תום – יכול 'לתקן', להעלות את נשמת החוטא בתחום זה ומימלא בכל שאר התחומים, שהרי – כפי שגם גרס שלויימ'ה (זיגמונד) פרויד מאה שנים אחריו – זהו שורש החטאים כולם.

הפרק החותם את הספר חורג מאופיו הכללי של החיבור, שבו מרשה לעצמו המחבר לא לנתח טקסטים, אלא לתאר מציאות חיה – "לאחר מאתיים שנה – מתיקון אישי לתיקון עולם", הכולל את תופעת הברסלביות העכשווית על גילוייה השונים, לרבות כמובן העליה לרגל לאומן האוקראינית. זהו פרק מרתק במיוחד המעניק הצצה לעולם קסום זה. גם מי מהקוראים שיצא לו לחוות על בשרו את מה שמתחולל באומן בראש השנה, ימצא כאן זוויות נוספות ואופני חוויה שונים של המתרחש שם. אנקדוטה אחת, מרגשת לטעמי, מתארת את התשליך באומן הנעשה ברוב עם סביב אגם לא גדול. מתוך קבוצה של בחורים, משליך נער אחד את מה שבידו למים, תוך כדי צעקות. מסתבר שנער זה נבחר להשליך את תכשיטי ה'פירסינג' של החברים שסבבו אותו ושהחליטו להיפרד לעולם מהפירסינג ומכל מה שהוא מייצג עבורם. הבחור זכה בכבוד לזרוק את הפירסינג של כל החבורה, מאחר שהפירסינג שלו היה מעוטר ביהלום יקר ערך. "הם צועקים, הסבירו לי, כי זה כואב" (עמ' 271).

דומני שאנקדוטה זו מתמצתת את כל סיפור ברסלב –  הנסיונות והחטאים המיניים, השאיפה העמוקה לתיקונם, ההתמסרות והאמונה בר' נחמן כצדיק עליון, המטא-מורפוזה הנפשית הרדיקלית, הצעקות, שחרור שלטון הדעת והשכל והכמיהה העמוקה לתשובה ולתיקון. כל אלו ועוד הביא ר' נחמן לעולם, וספרו של מרק מאפשר הצצה לבית היוצר של נפש גדולה וסוערת זו.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' בתשרי תשע"ב, 30.9.2011