ארכיון הבלוג
הלימוד הוא התגלות | אריאל פיקאר
משנתו החינוכית של עמנואל לוינס רואה בתלמיד אדם שאין להשתלט על גופו ועל נפשו ויש לאפשר לו מרחב גדילה, להכיר בייחודיותו ולאתגר אותו. משה, הלא–כריזמטי, כמופת למורה
נוכחות אלוהית למחרת השואה | אליהו רחמים זייני
עמנואל לוינס, ששובץ ובצדק בראש הפירמידה האינטלקטואלית של המאה ה–20, הראה את עליונותה של המחשבה היהודית על פני בבואתה הכלל אנושית. עשרים לפטירתו המשך הרשומה
המהפכה הצרפתית | נחום אבניאל
במאה העשרים צמחה חבורת הוגים יהודים בצרפת, היוצרת בתוך המסורת הפילוסופית המערבית אך מובחנת ממנה בהשראתה היהודית. טקסט, אלוהות ופוליטיקה
פילוסופיה ויזואלית | יותם יזרעאלי
מפגש שכמעט התרחש בין שני סטודנטים מפריז הוביל את יורם רון ליצור ולביים סרט בעקבות המוסר היהודי של עמנואל לוינס, המוקדש ל"אחר" שנהרג בפיגוע בקפיטריה של האוניברסיטה העברית. המצלמה בעקבות הפנים והפוליטיקה, ישראל והציונות
המשך הרשומה
ערבות צד ג' | שלום רוזנברג
אדם אחראי לא רק להתנהגותו כלפי האחר אלא גם על מה שנעשה לאחר בידי גורם שלישי. בעקבות לוינס
המשך הרשומה
צא מן הבועה | אריאל פיקאר
הבדידות שולחת את לוינס למצוא דרך לפרוץ את האני ולהיפתח להפתעה הטמונה באחר. להיות "תלמיד"־חכם נצחי משמעו להיות תמיד פתוח ללמידה ולהתחדשות
המשך הרשומה
ערבוּת על הערבוּת | שלום רוזנברג
כיצד זכויות צומחות דווקא מתפיסה חברתית של חובות? על האחריות לאחר והאחר של האחר במשנתו של לוינס המשך הרשומה
לשמור על ניצוצות הקדושה / שלום רוזנברג
עיקרון ביהדות הוא שאת הערכים הישנים לא קוברים בהיסטוריה אלא ממשיכים לגדול איתם. יש גם ישן שהוא אסור מן התורה
כלבי שמירה על צלם אנוש / שלום רוזנברג
התכונות המיוחסות לכלב יכולות להיות שליליות או חיוביות ותלויות באדם המעצב ומאלף אותו. לעתים טבעו המקורי יכול להציב דגם לאנושות
מי כאן הלל? / משה נחמני
'מר שושני', הגאון המסתורי שלימד את לוינס ואת שלום רוזנברג, את מניטו ואת אלי ויזל, היה בצעירותו תלמיד קרוב של הראי"ה קוק. כלתה של אחותו מאשרת את הזיהוי
אהבה על תנאי / אוריה מבורך
חזיון החורבן הסוריאליסטי של אם האוכלת את בנה מתפרש כסמל לטשטוש הגבולות שבין האם לבנה וחושף את אהבתה אליו כאהבה עצמית רקובה. 'האם הבולענית' היא גם אפיון תרבותי אשר מגדיר מחדש את חטא שנאת החינם
אל מול פניך / ישי מבורך
ההתגלות הא-להית דורשת מהאדם את כולו, את התמסרותו המוחלטת, וכדי להיענות לה עליו לקבל על עצמו תחילה את העול המטפיזי הכרוך בה. מסה בעקבות ר' צדוק מלובלין ולוינס על הארה, אהבה ומחויבות
המשפחה כנקודת מוצא / ישי מבורך
בנימיני רואה במסורתיות את הביטוי של 'רוח אברהם' מלאת הצחוק. אולם גם החיים ההלכתיים טומנים בחובם חיי צחוק עמוקים המתבטאים, למשל, במכירת החמץ
לומר הן: שלב ראשון בתרבות יהודית / אבי-רם צורף
אין אדם תורם לתרבות האנושית אלא דרך השפה, וזו היא השתקפותה של האומה שאת שפתה הוא דובר. לפני כל דבר אחר, המעוניינים לעצב את התרבות צריכים לומר הן לתרבות היהודית
מותם של המביטים בא-ל / אילן גראזי (לפרשת כי-תשא)
כשה' עונה למשה בשלילה על הבקשה "הראני נא את כבודך", הוא מאפשר לאדם להמשיך להיות קשור לא-לוהים ולערכים בכלל. לשם כך יש לוותר על הפרויקט המודרני של הפיכת הכול לאובייקט, ועל הרצון לקבוע את קיום ה' כעניין אובייקטיבי
ההלכה כשירת רבים / אבי-רם צורף
צורתה הפורמלית המגבילה שואבת אליה את רוב ההתייחסויות. מעבר לחזות מטרידה זו, טמון בהלכה המפתח לקיום מוסרי, לחיבור לאומי ולחוויה דתית עמוקה. ההלכה כפי שקיבלתי מא"ד גורדון ועמנואל לוינס
מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות 