קטגוריה: גיליון קרח תשע"ה – 932

היצ'קוק במשרד החשב הכללי | רחלי ריף

ירון זליכה, המוכר ככלכלן בכיר, מפתיע ומוציא ספר על אהבתו הגדולה – הקולנוע. את השקפת עולמו הוא מציג דרך הבימאים והסרטים הגדולים, ומסביר מה הקשר של כל זה לכלכלה, לנתניהו ולאולמרט, וגם לכניסת החרדים לשוק העבודה

המשך הרשומה ←

נשאר 
בפריפריה. מבחירה | אריאל הורוביץ

מהתלמידים "טעוני הטיפוח" והנוסח האחיד של שנות השישים, ועד הרנסנס המזרחי של שנות האלפיים: חוקר העלייה מצפון אפריקה, ד"ר אבי פיקאר, מדבר על השינוי ביחס הציונות הדתית למזרחים, על מסלולים עוקפי אינטגרציה בדמות בתי הספר הדמוקרטיים וגם על הקשר בין ש"ס לפוסט־מודרניזם

המשך הרשומה ←

האם הנשכחת | אורי־צבי תור

החיים בצלו של אצ"ג דחקו את המשוררת עין טור־מלכא מהקלאסיקה העברית. מבט מחודש על יצירתה, כשהיא לקראת שנתה התשעים, קורא להשיבה אל קדמת הבמה הספרותית 

המשך הרשומה ←

לא בבית ספרנו | יוחנן בן־יעקב

ללא התייחסות להשכלה כללית ולחינוך לדמוקרטיה, חזון החמ"ד שפורסם לאחרונה מתרחק מדרכה של הציונות הדתית ומתעלם מהשקפת עולמם של רוב ההורים

המשך הרשומה ←

פרחים מן המדבר | אורית אבנרי

הבור הקטלני שנפער באדמה משרה אווירה של מוות ואימה, אבל אז מופיע רגע אחד של חיים ומשנה את התמונה. על הבשורה הגדולה של מטה אהרן

המשך הרשומה ←

נעדרים מהשיח | משה בארי

כשהעולם הרבני מתעלם מהשאלות הערכיות שמעסיקות כיום את החברה המערבית הוא מאבד את יכולת ההנהגה שלו. לקראת יום הפליט העולמי  המשך הרשומה ←

שאלה הלכתית ולאומית | בניהו ברונר

המשך הרשומה ←

12 שאלות | הלל גרשוני

המשך הרשומה ←

חוות החיות ומשל יותם | שלום רוזנברג

שחיתות שלטונית נובעת מהתחושה כי המנהיג הוא הבעלים של הציבור ולא משרתו. בעקבות הצהרות הממון של משה ושמואל

המשך הרשומה ←

צימאון נורא לחסד | בכל סרלואי

ילד בורח על נפשו בישימון החרב ופוגש ברועה זקן. הצמא למים הוא השוועה לחמלה אנושית, שגם הדת לא נותנת לה מענה, ברומן שהוא ספרות גדולה  המשך הרשומה ←

תגובות לגיליונות קודמים – 932

המשך הרשומה ←

כשמוחמד קורא שמע ישראל | אליהו בירנבוים

בלא מעט בתי ספר יהודיים בעולם לומדים גם לא־יהודים, ולעתים היהודים הם מיעוט קטן. מדוע הקהילות היהודיות פותחות בתי ספר שכאלו?

המשך הרשומה ←

אבא פולני | חבצלת פרבר

צעיר ישראלי הננטש על ידי אשתו ובנו הקטן יוצא למפגש מחודש עם אביו השתיין, האלים והמזדקן בפולין. ספר ביכורים המעיד על עין מדייקת ויכולת סיפורית נועזת

המשך הרשומה ←

קולה של אמא | אביבה זרקה

האם העברייה, שזכתה בספרות ליחס מנוכר כדמות מזניחה ונוטשת, זוכה כעת להבנה ולהזדהות, כנראה כתוצאה מתהליך התבגרות של הילדים הכותבים. מחקר על חשבון ספרותי ארוך

המשך הרשומה ←

כתבי עת, יואב שורק – 932

המשך הרשומה ←

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל