ארכיון רשומות מאת: מערכת 'שבת'

הטוב, הרע והמצפון | ירון אביטוב

דה־ויט יצר רומן שנון הבנוי על מסורת מערבוני המערב הפרוע וחותר תחתם. האחים שכירי החרב נשלחים למשימת חיסול בעוד תודעתם מתחילה להשתנות. "חטא ועונשו" אמריקני המשך הרשומה

מחתרת הספרים | יוסף סאקס

לרגל יום השנה הראשון למותו של ריי ברדבורי יצאה גרסה מחודשת לספרו שניבא את זרימת הבידור אל מוחותינו המנוונים. למה לקרוא בספרים כשהכול נמצא ביוטיוב? המשך הרשומה

הסוד הנלחש לסוסים | חבצלת פרבר

נישואים שנועדו מראש לכישלון בין האחות המתלמדת לפועל החקלאי מתפוררים כמו המושבה הוותיקה. משחק הצעיפים החצי־שקופים, הרמזים והסודות, שומר על מתח ברומן חדש, יפה ומורכב המשך הרשומה

לתפור כפתורי חלום על חולצות היום יום | גלעד מאירי

שירתו של סומק מתאפיינת בשילוב בין נרטיבים עממיים לפופולריים והסינתזה ביניהם 
היא פטנט פואטי הרשום על שמו. השפעתה על דור השירה הצעיר כבר ניכרת

כוח סוס

רוני סומק

זמורה ביתן, 2013, 70 עמ'

אבולוציה במבצע

הַבַּיִת הַזֶּה בְּ־ הַמֶּלֶךְ גּ'וֹרְג' 24 שֶׁנִּבְנָה
כְּבֵית חֲרֹשֶׁת לְקֶרַח
וְהָיָה 'נֶגֶב קֶרָמִיקָה'
וְ'כֶּתֶר פְּלַסְטִיק'
הוּא עַכְשָׁו AM:PM שֶׁקָּם
עַל חָרְבוֹת הַפִּיצוּצִיָּה.
אֲנִי מְצַלֵּם אוֹתוֹ לָעֵרֶךְ אֶבוֹלוּצְיָה
בְּמִלּוֹן הֶעָרִים אֲדֻמּוֹת הַשְּׂפָתַיִם
וּמְתַיֵּג:
קֶרַח,
קֶרָמִיקָה
פְּלַסְטִיק,
וּמַלְכַּת שְׁבָא הַמְּחֻפֶּשֶׂת לְקֻפַּאִית אֶתְיוֹפִּית,
הַיּוֹשֶׁבֶת בְּשָׁלוֹשׁ בַּלַּיְלָה בֵּין עֲרֵמוֹת שׁוֹקוֹלָד,
וְרוֹאָה אֵיךְ עֲצֵי גַּן מֵאִיר קָדִים עֲמֻקּוֹת
לְעֶבְרָהּ.

"כוח סוס" הוא ספרו האחד עשר של רוני סומק (לא כולל שני ספרי ילדים שכתב עם בתו, שירלי). הספר שומר על העיצוב התמטי והצורני המסורתי של ספריו. לדוגמה, תיאוריהם של גיבורי תרבות, בין־תחומיות (ריקוד, מוסיקה, אמנות), מחוות למשוררים, מחאה (חברתית, פוליטית ומגדרית) ועוד הם מוטיבים חוזרים בשירתו. גם אופי הפורמט זהה: מינימליסטי (42 שירים) ובין תחומי, קרי ספר שירה המשלב עבודות אמנות. בשנים האחרונות סומק משלב בספריו ובאסופות תרגומי שירתו בעולם עבודות אמנות מקוריות. ב"כוח סוס" 11 עבודות פופארט בשחור־לבן המקיימות דיאלוג עם שירים בספר. אחת מהן מעטרת את הכריכה. היא עוסקת בשמות האנטומיים של איברי הסוס ומתייחסת לשיר הפותח "כוח סוס" (אגב, גם בכריכת ספרו השני, סולו [1980], מופיע דימוי הסוס). הרוח הסגנונית הקולאז'ית של העבודות פותחת עוד מסך פרשני לשירתו ומחזקת את הממד הפופואטי שלה.

זמר הרוק והטרובדור

כותרת הספר טומנת בחובה עיקרון אסתטי מרכזי בפואטיקה של סומק והוא השילוב בין ישן לחדש או במילותיו של המשורר עצמו – “אבולוציה במבצע“; השילוב בין הסוס למכונית מסמל סינתזה בין טרום־מודרני, טבעי, אותנטי ומאגי לבין מודרני, תעשייתי, ממוחזר ופירוטכני. פן משמעותי במפגש בין ישן לחדש הוא התרבותי: השילוב בין תרבות עממית לתרבות פופולרית. זהו שילוב ניו־אייג‘י מקורי בין חכמת המונים עתיקה לחכמת המונים מודרנית. מאפיין זה משקף נרטיב משמעותי באתוס הישראלי, כי ישראל היא מדינה שנולדה בתפר התרבותי בין פולקלור לפופולריות האופייני לשנות ה־50 של המאה ה־20. לכן כנראה סינתזה זאת היא מפתח מרכזי להתקבלותה היפה של שירת סומק בכל שדרות העם.

ההבחנה בין העממי לפופולרי איננה חד משמעית. עם זאת, מקובל לאפיין את ההבדלים העיקריים בין שתי התרבויות בין השאר על בסיס תכונות אלה: כאמור, ישן וחדש (המאה ה־20 מציינת את החדש), אוניברסלי (פופולרי) ולוקלי (עממי) ולפני ואחרי בכל הנוגע לתקשורת המונים (המהווה כלי הכרחי של התרבות הפופולרית). ההבדלים בין התרבויות הם לא אחת ביטוי של הקשר: הרי זמר הרוק הוא טרובדור מודרני או להפך, הטרובדור הוא הרוקר הקדום.

הסינתזה בין נרטיבים עממיים לפופולריים היא אחד מתווי הזיהוי המובהקים של שירת סומק: זהו פטנט פואטי הרשום על שמו. המפגש בין הנרטיבים מטשטש את סימני ההיכר המובהקים שלהם ומעניק לשירת סומק את ישראליותה ובין השאר את ייחודה. לרוב יש מתח בין שתי תרבויות אלו, כי התרבות הפופולרית החדשה מבקשת לדחוק את התרבות העממית הישנה. לכן זו סינתזה מקורית, מפתיעה וחתרנית. השילוב קיים בכל רובדי הספר: לעתים שני הקולות נשמעים בשיר הבודד, אך לעתים קיים בו רק פן אחד של הסינתזה.

לדוגמה, בשיר “ברכיים. עצה שמינית לילדה רוקדת“ נפגשים הפופולרי (הכדורסל) והעממי (מחולות עממיים):

“הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל לִיגַת הַ־NBA/ הִיא הַבִּרְכַּיִם./ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים מְכַדְרֵר כָּל שַׂחְקָן/ כִּמְעַט 80 מִשְׂחָקִים. מִשְׁקָלוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְ־130 ק“ג,/ וּכְשֶׁהוּא נוֹחֵת לֹא נָכוֹן עַל הַפַּרְקֶט הַבִּרְכַּיִם/ דּוֹמְעוֹת./ הַבֶּרֶךְ הִיא מָנוֹעַ. הִיא צִיר הָרָצוֹן לְהַגְבִּיהַּ עַמּוּד שִׁדְרָה./ תְּנוּעַת בֹּרֶג תְּפָאֵר אֶת/ הַקְּפִיצָה/ לְמִי שֶׁבָּא לִרְאוֹת/ בָּלֶט/ עַל לוּחַ הַתּוֹצָאוֹת./ וְיֵשׁ גַּם בִּרְכַּיִם הַמִּסְתַּנְּנוֹת מִתַּחַת שִׂמְלַת רַקְדָנִית פְלָמֶנְקוֹ,/ בִּרְכַּיִם צַיְתָנִיּוֹת עַד מְאֹד בְּטַנְגּוֹ,/ בִּרְכַּיִם שֶׁנּוֹלְדוּ לְלִטּוּף הַסַּלְסָה/ וְיֵשׁ אֶת הַבִּרְכַּיִם שֶׁלָּךְ./ אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַיּוֹם בּוֹ הִתְחַלְתְּ לִזְחֹל./ הֵנַחְנוּ אֶת בִּרְכַּיִךְ עַל שֻׁלְחַן בִּילְיַארְד,/ וְהַכַּדּוּרִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ סָבִיב הֵחֵלּוּ לְאַבֵּד צֶבַע./ לֹא וִתַּרְתְּ, וּכְשֶׁנִּסִּית לַעֲמֹד נָפַלְתְּ בְּאוֹתוֹ יֹפִי/ שֶׁל מְחִיאַת כַּף/ בְּיָד אַחַת.// מֵאָז, בְּקֶשֶׁר לַבִּרְכַּיִם, אֲנִי פָּחוֹת מֻדְאָג“ (11).

סומק משכפל באופן פרודי את השיח הסטריאוטיפי בין גבוה לנמוך האופייני לאולפן תקשורת ההמונים על ידי יצירת טריטוריה אחת, הספר, אשר בו נפגשים לשיחה נציגי עולמות גבוהים ונמוכים. למשל, הפושע והמדען: קובי הרוצח (25) ואלברט איינשטיין (18).

נציגי עולמות גבוהים ונמוכים נפגשים לשיחה. אלברט איינשטיין ולברון ג'יימס צילומים: AP

נציגי עולמות גבוהים ונמוכים נפגשים לשיחה. אלברט איינשטיין ולברון ג'יימס
צילומים: AP

אגדות ילדים ומנחי טלוויזיה

המוטיב הפופולרי בשירת סומק בולט יותר מזה העממי הודות לדיאלוג הישיר עם גיבורי תרבות, תיאורים מעולם הספורט וכדומה, אשר מוכרים לקהל הרחב מהמדיה. לכן להלן מספר דוגמאות שימחישו את מאפייני העממיות המבוססים על הגדרות של הסיפור העממי.

שני מאפיינים מובהקים של הסיפור העממי הם סוף טוב ומשאלה. ואכן, ברוב שירי "כוח סוס" יש סיום הנתון בהקשר אופטימי או חיובי של אהבה או גאולה (ראו בשירים לעיל); ולעתים קרובות השיר מעובד כסוג של משאלה גלויה או כמוסה. לכן חלק מהשירים מעוצבים על ידי מילות תנאי (אם) ובזמן עתיד (ראו בציטוט בהמשך ועוד למשל, 18, 32, 43).

מוטיב עממי משמעותי נוסף הנמצא בשירת סומק הוא דיאלוג רחב עם אגדות ילדים – ככל הנראה מהמקיפים ביותר של משורר ישראלי עם מקורות אלה. לדוגמה, פתיחת ה"שיר על הכתף הכי יפה בעולם": "אִם הָיִיתִי נוֹלַד כָּתֵף,/ הָיִיתִי מַתְחִיל אֶת חַיַּי בְּקוֹפֶּנְהַגֶן/ מִתַּחַת לְצַוַּאר הַבְּרוֹנְזָה שֶׁל בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה" (33). "בת הים הקטנה" היא אגדה מאת הסופר הדני האנס כריסטיאן אנדרסן. ראוי לציין שסומק מתייחס כבר לעיבוד האמנותי של האגדה, קרי לפסל "בת הים הקטנה" המוצב בנמל קופנהגן. זו גם המחשה לגיאולוגיית הציטוטים של סומק האופיינית לרוח השעתוק של תקופתנו.

המשוררים הפופואטים הראשונים בשירה העברית, נתן אלתרמן של "רגעים" ו"הטור השביעי" ודוד אבידן, נמנעו באופן יחסי מהתרבות העממית ונטו לפופולרי. סומק שדרג את קודמיו ושכלל את המהלך הפופואטי באמצעות השילוב הקרנבלי בין העממי לפופולרי. הוא שילב בין ההגשה של מספר סיפורים עממי לבין זו של מנחה תוכנית רדיו או טלוויזיה, בין הלץ לסטנדאפיסט. כך הוא יצר סגנון חדש של שירי אגדה פופולריים ליריים, אשר הם לא אחת הומוריסטיים.

עמדת הדובר ההיברידית יצרה הכלאה מקורית בין גיבורי תרבות משני עולמות רחוקים: הגיבור העממי וגיבור התרבות הפופולרית. למעשה, זהו אחד המקורות לווירטואוזיות הנרטיבית של שירת סומק, אשר באה לידי ביטוי לירי בעיקר באשכולות דימויים מורכבים ועמוסים הניצבים על כנם באופן פלאי ביציבות ובאיזון.

lebron4_ap

חיבור בין שירה למציאות

ראוי להדגיש שלמרות מוצאו העיראקי, מקורות העממיות של סומק אינם בהכרח מזרחיים, אלא רב תרבותיים. תיאורי הפלמנקו, הטנגו והסלסה בשיר לעיל הם דוגמה למוטיב זה. הרב־תרבותיות היא שיקוף לחיים בחברת המהגרים הישראלית. הרב־תרבותיות בשירת סומק מייצגת את ההכרה הפרדוקסלית בשונה ובמאחד של החברה ללא ביטול פן זה או אחר שלה.

מאפיין עיקרי של הסינתזה העממית־פופולרית הוא שילוב וחיקוי של שפת היומיום. החיקוי הוא לעיתים פסטישי או פרודי, קרי פולמוס החותר תחת השפה והסמנטיקה השחוקות. ב"כוח סוס" יש כר נרחב של ציטוטים, קלישאות עממיות (13) ותקשורתיות ("גַּם הַשָּׁנָה אוּלַי/ יִהְיֶה חַם בַּמְּקוֹמוֹת/ הַנְּמוּכִים" 41) וגרפיטי (24). אחת המוטיבציות שעולות כתוצאה מסינתזה זאת היא ניכוס הקלישאות הגבוהות לשיח היומיומי. לדוגמה, שורת הפתיחה המוכרת של "ארץ הישימון" לטי. אס. אליוט ("אַפְּרִיל הוּא הָאַכְזָר/ בָּחֳדָשִׁים" 30) מופיעה ככתובת קעקע על זרועה של נערה חטופה, קרי ציטוט שירה בהקשר של תת־תרבות.

הפואטיקה של סומק ייחודית בנוף השירה הישראלית מסיבות נוספות, רובן נעוצות בפואטיקת עירובין מסולסלת. למשל, תמהיל של קולאז' פיגורטיבי המשורשר כערבסקה לאורך השיר ביחד עם מרכיבי לשון שיחתיים; שילוב אוקסימורוני בין הסוריאליסטי ליומיומי והאקטואלי; טון מחוספס, קיטשי וגרוטסקי המהול באנינות ובדיוק ליריים ועוד. מאפיינים סגנוניים אלה הפכו את שירת סומק לאבטיפוס של פואטיקה ישראלית, אשר הופנם במינונים שונים על ידי משוררים צעירים (לרוב גברים מזרחיים), למשל אבי אליאס, יקיר בן־משה, מתי שמואלוף, משה אוחיון, שגיא אלנקווה, מאיר דדון ועוד.

"כוח סוס" הוא עוד נדבך ספרותי חשוב במפעל של שירת סומק המבקש "לִתְפֹּר כַּפְתּוֹרֵי חֲלוֹם עַל חוֹלְצוֹת הַיּוֹם־יוֹם" (7). הכמיהה של פואטיקת סומק לחבר בין השירה למציאות ובין המציאות לשירה מעניקה לה קסם ותנופה אקזוטיים. זו שירה המשקפת בדיוק רב את רוח הזמן והמקום. היא פורצת דרך במקוריות של הסינתזות שלה וברלוונטיות התרבותית שלה. לכן כבר עתה רואים את השפעותיה העמוקות על הדורות הצעירים בשירה הישראלית.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ז תמוז תשע"ג, 5.7.2013

שילם בזמן. מגיע צל"ש | ליאור אנגלמן

סיפור  המשך הרשומה

לחבב את התורה | נעה לאה כהן

בעזרת איורים מופשטים, צלילים ופנס, מנגישה סופרת הילדים המוכרת, מיריק שניר, קיבוצניקית מלידה ואם לתשעה, את סיפורי הבריאה לציבור הרחב. תנ"ך, אמנות וילדים  המשך הרשומה

חלום יעקב | הילה מלמד

יעקב בוסידן ברח ממצרים לישראל, נדד מהמעברה לקיבוץ והרחיק עד ללונדון, והכול בעקבות חלומו – האמנות. בעשור השמיני לחייו ולאחר שהציג ברחבי אירופה, הוא שב לארץ ומבקש ליצור בה אמנות שורשית המשך הרשומה

יש גבול לקיצונות | רפאל קדוש

אפילו האדמו"ר מסאטמר, המתנגד הגדול ביותר שקם לציונות בציבור החרדי, הציב להתקפותיו גבולות ברורים. חסידיו המשתפים פעולה עם אויבי ישראל מעוותים את משנתו המשך הרשומה

קדושת החילון | אריאל לוינסון

המצאת הדפוס והמדע המודרני, ההומניזם ותנועת ההשכלה, הדאיזם והחסידות. על שבירת הדיכוטומיה בין הקודש לבין החול העולה מתוך הבקשה להרחבת תחום המגע עם האל המשך הרשומה

הסופרנוס ובני עקיבא | חיותה דויטש

בין תלמידות י"ב המפגינות למען מסורבת גט ובין "הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה. על קבוצות מיעוט הנאבקות על מקומן בתרבות הרוב המשך הרשומה

בשפה אחרת – סקירת יוני 2013 | זאב שביידל

סקירת כתבי עת מן העולם המשך הרשומה

לא רק חובות | שלום רוזנברג

ההלכה היהודית מכירה גם בזכות, והיא לא רק הצד השני של החובה. על "זכויות האדם" כניצוצות שנפלו מהקדושה המשך הרשומה

אינסטלטור, נגר ותלמיד חכם | רועי זמיר

לא פעם משמשת התורה בעולם הישיבות אמצעי להשגת יעדים חומריים כמו פרנסה או מעמד חברתי. על המתח שבין המסגרת לתוכן  המשך הרשומה

קנאות של אהבה | אורי וייל

חטא ישראל בבעל פעור פגם בברית שבין ישראל לקב"ה, ובשעה כזו אין תיקון אלא בקנאות. סובלנות או רחמים יתגלו דווקא כזלזול המשך הרשומה

שיפוט מהיר | צור ארליך

מפגש עם חוליית הבריונים | תיבת נח | סודות אלי האולימפוס המשך הרשומה

עסקה מאירה | נסים ליאון

ספרו של רייכנר על תופעת הגרעינים התורניים מצטרף למסורת של סיפורי מהפכת החלוצים הציונית שנכתבו בידי החלוצים עצמם. סיפורים המעלים סוגיות חברתיות מעניינות ונוסכים אופטימיות  המשך הרשומה

לכתוב כדי להאיר את האמת | לב ארן

הספר על ספינת העבדים הוא מופת לכתיבת משכרת חושים של סיפורים אנושיים שנועדו לקלף שכבות זיוף. הסופר, אנתרופולוג הודי אוהב אדם וחושף צביעות, ידע גם להדוף שקרים של מחרימי ישראל המשך הרשומה

שירות עצמי | ניר מן

כל מסכת פעילותו של אהוד ברק מצטיירת בספרו החדש של כספית כרצף של תככים חסרי מעצורים בשירות האגו הפרטי. יחי החתרן הבלתי נלאה החדש  המשך הרשומה

להקת השיעים | יעקב עציון

מקור בתרגום המשך הרשומה

ההמונים צריכים להכיר שירה | יעל טומשוב

מנחם בן מוציא את אנתלוגיית "השירים הכי יפים בעברית" ומסביר מה הנחה אותו בבחירה ולמה ברי סחרוף ואתי אנקרי הם המשוררים החדשים. מי אמר ששירה לא מוכרת? המשך הרשומה

עבודה שלא על פי כללים | ישראל קורן

משנתם של האדמו"ר מאיזביצא ומרטין בובר נוגעת בחיפוש אחר רצון ה' האמיתי, הדינמי והמשתנה. על המתח שבין החוק להתגלות ועל הספק שמלווה כל ודאות המשך הרשומה

מטפל במרחב הפצוע | ליטל קפלן

גיא פרל, משורר, פסיכותרפיסט ורץ מרתון, מבקש לחשוף בכל סיטואציה יום־יומית את הסדק. שיחה על טיפול בעידן גוגל, מערבולות רגשיות בתוך החולצה המכופתרת ותאונה שגילתה את החופש המשך הרשומה

חיפוש אהבה בלי הרף | נעמה אלדר

כיצד נראתה חווית ההתיישבות בתקופת העלייה השנייה? קטעים מיומנו של גרשון חנוך חושפים את הכאבים, האקסטזה והמסירות לאין קץ. מאה שנה לעלייתו המשך הרשומה

השבירה כתקדים | ישעיה שטיינברגר

בעוד התורה מתאחה במהירות בשל היותה מרכז החיים היהודיים, הגלות הלאומית אינה פוגעת בכוח הישרדותנו, ולכן נמשכת המשך הרשומה

אבא של שבת | גלעד קורינאלדי

"שמירת שבת כהלכתה" ומחברו, הרב נויבירט, מוכרים ומזוהים כיחידה אחת, אך היו שדרשו לעצמם חלק מזכויות הספר עד שנתגלגל הדבר לבית המשפט. על הדין והצדק   המשך הרשומה

להחזיר טבילה ליושנה | נעמה פלסר

כשברקע ניצבת דמותה של מרים, קבוצת "אדוות" מבקשת לשנות את פני המקוואות בישראל ולהשיב את חוויית הטהרה והאותנטיות למקום שמשדר כיום לא פעם ניכור וזרות המשך הרשומה

אימוץ תרבות המחלוקת החרדית | ראובן הכהן־אוריה

בתגובה ל"חוסר קבלת מרות רבנית" מאת הרב אריאל בר־אלי, גיליון פרשת חקת המשך הרשומה

בתגובה ל"אמפתיה אינה לגיטימציה"

מאת הרב חיים נבון, גיליון פרשת קרח המשך הרשומה

מאבק מעורר השכנה | יעקב עציון

מקור בתרגום המשך הרשומה

קסם של בדידות

בלעם מצטייר בתורה ובדברי חז"ל כאיש בודד בעל רצון קמאי לשלוט לבדו בעולם. ההנגדה לבדידותו של אברהם מעידה כי מניעיו הם הגאווה והכבוד המשך הרשומה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל