אלפי נשים באות לשמוע אותן, הנסיעות לקברות צדיקים בהנהגתן מלאות עד אפס מקום, ילדות מתחפשות לדמותן ושיעורי התורה שלהן מגיעים לעשרות אלפי שומעות – חרדיות, חילוניות ודתיות. מי הן הרבניות החדשות ומה סוד כוחן? התחקות אחר התופעה הסוחפת

"מדובר על פמיניזם?", אני שואל את הרבנית רונית ברש. "לא. רק שאנחנו העם החזק. אישה היא המשפיעה. מי משפיעה בבית?". "ולמה את לא מגדירה את זה כפמיניזם?", אני מוסיף להקשות. "כדי לא לעורר מחלוקת. זה לא עניין של פמיניסטיוּת. די כבר עם ההגדרות האלה, פמיניזם, שוביניזם. הכול זה שיתוף פעולה. אי אפשר כבר להשתיק את האישה". הדיאלוג הזה הוא תמצית המתח שבתוכו פועלות "הרבניות", מנהיגות רוחניות מזן חדש שלא כולן מוכנות להגדיר את עצמן כרבניות.

"פרצתי בגלל שהקהל שאני מתעסקת איתו הוא קהל חילוני". הרבנית רונית ברש בכנס בהיכל התרבות בתל אביב, 2015
צילום: עידן צרור

יש חלה ביש עתיד

לכל הדעות כבר מדובר בתופעה: מנהיגות נשיות שעומדות בזכות עצמן ומובילות אחריהן קהילות מעריצות. שיעורי התורה שלהן מגיעים לאוזניהן של אלפי נשים, והערבים ההמוניים בכיכובן מתחרים בכבוד רב בטישים החסידיים ובכנסי הרבנים. ההוויה הזו מבעבעת בעיקר במסגרת תנועת התשובה הישראלית. המחזירים בתשובה שהיו בשיא כוחם בעשור הקודם פינו את מקומם למחזירות הנשיות. המחזירים עדיין משפיעים, אולם השנים האחרונות לא הצמיחו כוכב גברי חדש בסדר גודל של הרב אמנון יצחק. המקבילה הנשית, לעומת זאת, נמצאת בשיא פריחתה. הרבניות רונית ברש, ליסה דדון וורד סיאני הן רק דוגמאות בולטות מתוך שורה של רבניות כדוגמתן שפועלות בקרב קהל שוחרות המסורת והמתחזקות.

חלק מרכזי בהן משתייך לחסידות ברסלב, ואחת מצורות הפעולה המרכזיות היא נסיעה משותפת של קבוצת נשים לאומן בהובלת הרבנית. אבל מוכרים יותר הם ערבי הפרשת החלה, טרנד לוהט שגם מפלגת יש עתיד זיהתה וניסתה באמצעותם לתחזק את האגף הדתי שלה במערכת הבחירות האחרונה. ליהיא לפיד, אשתו של יו"ר המפלגה יאיר לפיד, גויסה למשימה. חלק מהרבניות גם מוסרות שיעורים של ממש, ואלה מועלים ליוטיוב וזוכים לאלפי צפיות.

התופעה זכתה להד תקשורתי כאשר הרבנית ליסה דדון הצליחה "למלא את קיסריה" בטקס ענק של הפרשת חלה. הסצנה הזו כוללת רבות, שאינן העתק זו של זו. ישנו גם סולם היררכי, וביניהן נמצא גם כאלה שיימנעו מהגדרתן כרבניות ומציגות את עצמן כמרכזות של נסיעות לאומן. אחרות ישתמשו בתואר 'יועצת זוגית', ויהיו גם אלו שלא יימנעו מחלוקת ברכות ויופיעו על במות ענק מול המוני מעריצות. התואר המדויק פחות משנה מהעובדה שמדובר בעולם חדש שמתרחב ומקיף המוני נשים.

דמות של רבנית שקרובה לדמותן של הרבניות המחזירות בתשובה ועם זאת שונה מהן היא הרבנית ימימה מזרחי, שהחלה לפרוץ בתחילת שנות האלפיים. חלק מהרבניות המחזירות שונות לחלוטין מהרבנית מזרחי ופועלות בצורה אחרת, אבל ישנם מוטיבים דומים ואין ספק שרבניות רבות הגיעו בעקבותיה. הרבנית מזרחי איננה חוזרת בתשובה, ובשונה ממרבית הרבניות שפועלות בקרב נשים חילוניות היא נוגעת במיינסטרים הדתי ואפילו החרדי. בפורים האחרון אף היו ילדות חרדיות שהתחפשו לדמותה.

בדומה לרבניות המחזירות, הרבנית ימימה מקיימת ערבי הפרשות חלה, מובילה נסיעות לאומן, מחלקת ברכות ונותנת עצות, והיא דמות רוחנית עצמאית. אבל בשונה מחלקן, היא מעמיקה יותר ומוסרת שיעורים גדושים במקורות בפני אלפי נשים. היא איננה פועלת רק בקרב הקהל המסורתי. אל שיעוריה נוהרות נשים דתיות, אולי בעיקר דתיות, והיא מצליחה לגעת גם בנשים חרדיות רבות. היא משדרת פינות בשתי תחנות הרדיו החרדיות, קול חי וקול ברמה. הצפייה בשיעוריה ברשת האינטרנט מוגבלת לנשים בלבד ונעולה על ידי קוד. לעומתה, שיעוריהן של מרבית הרבניות המחזירות פתוחים לכול ביוטיוב.

שיעורים‭ ‬גדושים‭ ‬במקורות‭. ‬הרבנית‭ ‬ימימה‭ ‬מזרחי‭ ‬בכנס‭ ‬מגזין‭ "‬פנימה‭" ‬בירושלים‭, ‬2015
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

המבט מופנה פנימה

השאלה שמעסיקה את כל מי שמביט על הסצנה, ולעתים מוזכרת ברמז גם על ידי הרבניות עצמן, היא האם מדובר בפמניזם או שמא דווקא להיפך. גם אם רובן לא אוחזות באידאולוגיה ברורה, בפועל, כמו כל אסכולת רבנים, היהדות שהן מציעות היא יהדות מסוג מסוים, שמדגישה מוטיבים מסוימים ומעט מזניחה אחרים, וההשפעות הנשיות ניכרות בבירור. אבל קודם כול, איך הכול התחיל ולמה דווקא עכשיו?

"אני חושבת שהצמיחה הזו התאפשרה הרבה בגלל עידן הרשתות החברתיות. תמיד היא הייתה במינונים קטנים יותר. אבל בפייסבוק נשים דתיות וחרדיות מתקהלות, שמחות וטוב להן, מעלות תמונות וכותבות. בתוך כל זה, נוצרו להן גם רבניות", אומרת יערית אלבז, אשת תקשורת חרדית ועורכת אתר "מאמע", אתר נשי חרדי מבית "כיכר השבת". "בתפיסה הקבלית, מבחינת התפתחות העולם אנחנו עכשיו בעידן הנשים. רואים את זה בכל מקום. גם בבתים החרדיים, נשים היום נותנות הרבה יותר ביטוי בחינוך ובפרנסה של הבית. הן מוחצנות יותר. והרבניות מובילות את הכול".

אבל עם כל הכבוד לפייסבוק, אין ספק שלתנועת התשובה חלק מרכזי בהתפתחות הרבניות. האם מדובר בתהליך פנימי בעולם הדתי או בבשורה חיצונית של בעלות התשובה? ככל הנראה, גם וגם. באופן כללי, היחסים בין עולם התשובה לעולם הדתי השתנו. בעבר בעלי התשובה ניסו ככל יכולתם להשתלב בחברה החרדית וביקשו להסיר מעליהם את סממניהם הייחודיים.

בעל התשובה המפורסם בישראל, אורי זוהר, הוא הדוגמה המובהקת לכך. הוא נטש לחלוטין את עולם המשחק והפך לחרדי–ליטאי מחמיר. בעלי התשובה המפורסמים של היום, כמו אהוד בנאי ושולי רנד, ממשיכים ביצירתם המקורית, וחרדים רבים מוצאים בה מענה לחוסר שהעולם החרדי לא מספק. בעלי התשובה של היום צועדים בראש מורם בדרך משלהם, וכך מצליחים גם להשפיע על העולם החרדי ולא רק להיות מושפעים ממנו. היה זה עניין של זמן עד שנשים בעלות תשובה יפתחו קהילה בועטת משלהן. כיום הנשים אף הפכו להיות ראש החץ של התנועה. שני השינויים הללו – שינוי פניה של תנועת התשובה והעובדה שנשים מובילות אותה – התרחשו במקביל. לא ברור מה גרם למה.

"קהילות בעלי התשובה כבר התמסדו, והחייאת תנועת התשובה היום מתבצעת באמצעות הנשים", אומר ד"ר ניסים לאון, סוציולוג מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "יש הבדל משמעותי בין תנועת התשובה הגברית לתנועת החיזוק הנשית הנוכחית. הגברים הפנו את המבט חוצה, ורצו לגייס לשורותיהם עוד ועוד. אני לא מרגיש שזה הסיפור של החיזוק הנשי. המבט שלהן מופנה פנימה. הם מנסות לחזק את הקיים. כשהן פונות לחילוניות, הן לא ינסו להביא אותן אל תוך הקהילה. הן ינסו לעורר באותן חילוניות נקודת מבט דתית, שקיימת בה או שלא קיימת, והן מנסות לבנות אותה".

עדיין‭ ‬בשיא‭ ‬פעילותה‭.‬הרבנית‭ ‬לאה‭ ‬קוק‭, ‬באירוע‭ "‬מתחזקים‭ ‬עם‭ ‬כוכבים‭", ‬ראשון‭ ‬לציון‭
צילום: "‬למען‭ ‬אחי‭" ‬הפקות‭ ‬קודש‭ ‬

שיחה על הלכה

פעילות הרבניות במסגרת עולם התשובה מספקת גם מגן מפני מבקרים חרדים. בעולם החרדי מפרידים בין פעילויות הנעשות בתוך הבית פנימה לבין אלו המופנות כלפי חוץ. אם זה "קירוב" זה בסדר, נֶאמר לא פעם. הרבנית רונית ברש מספרת על ביקורת שהיא מקבלת מגורמים חרדיים. "המון ביקורת יש. אומרים שזה לא מקובל. אישה פתאום מגיעה ועושה ערבים באולמות גדולים ובהיכלי התרבות. זה לא מקובל, זה לא משהו שהיה קודם. אומרים לי – את עושה עבודת קודש, אבל אישה צריכה להיות במטבח ולאפות עוגות. ואם אני לא טובה בלאפות עוגות?"

התשובה לקולות הללו, מבחינתה, היא זו: "אני פרצתי החוצה בגלל שהקהל שאני מתעסקת איתו הוא קהל חילוני. הקהל הזה אי אפשר להביא לו פרשת שבוע. אתה לא יכול לספר להם על יעקב ועשו. אני יכולה לספר להם על החיים שלהם, איך יעקב ועשו היו מתנהגים. לאירועים שלי אני מביאה גם כוכבי זמר. החרדים מרימים גבה, אבל הכול נעשה תוך שמירה על הצניעות. יש שני שירים ואז רב שמדבר שעה. הבנות נמשכות לזה".

ועם זאת, הקהל של הרבנית ברש כולל גם חרדיות, והיא סבורה שיש לה תרומה גם עבורן. "כולנו צריכים לחזור בתשובה וללמוד תורה. תמיד הבעל הלך לשיעורי תורה, האישה נשארה בבית והוא פתאום חזר ואמר לה 'תקשיבי, זה לא כשר. צריך הכשר מחמיר יותר'. ישר הייתה התנגדות מצד האישה. אבל אם גם היא יושבת ולומדת, זה יהיה פחות קשה. בכלל, אני לא אוהבת את המושג רבניות. ניסיתי להתנגד לו כל כך הרבה שנים. זו שיחה על הלכה. הן שואלות אותי ויחד אנחנו לומדות".

‬הרבנית‭ ‬בת‭ ‬שבע‭ ‬קוק‭ ‬עם‭ ‬רינת‭ ‬גבאי‭ ‬באירוע‭ "‬מתחזקים‭ ‬עם‭ ‬כוכבים‭", ‬טבריה‭, ‬2017‭ ‬
צילום: "למען אחי" הפקות קודש

"מחטיאה את בנות ישראל"

ברש, בת 40 ואם לחמישה, חזרה בתשובה לפני כ–15 שנה. היקף הפעילות שלה גדול. היא ברסלברית, ומתחזקת משרד פעיל שמעסיק עשר בנות. מאה מכתבים ביום מתקבלים בדוא"ל. המשרד מתכנן ומפיק נסיעות לאומן בהובלתה, ומארגן שיעורי תורה וערבי הפרשת חלה. השיעורים שלה ארוכים, וכוללים ציטוטים וסיפורים רבים. ביוטיוב ניתן למצוא הרצאות שלה, בנושאים ממוקדים, הניתנות במתינות ובהסברה מיטבית.

"אני לא מעסיקה עובדות ממודעות דרושים", היא מספרת, "כל הצוות הוא תלמידות שהיו חילוניות ועברו את אותו תהליך. היום הן שומרות הכול, אני מאמצת אותן אליי". היא מתוקשרת מאוד, וידיעות חדשותיות על אודותיה מתפרסמות בכלי תקשורת כלליים. לא רק כתבות מגזין, גם דיווחים על אשפוז קצר שלה הופיעו. הסגנון החדשני שלה עורר עליה בשנה שעברה את רוגזו של הרב אמנון יצחק. לאחר ערב שקיימה שבמהלכו הופיע בפני הנשים הזמר ליאור נרקיס, פרסם אתר "שופר" סרטון מההופעה ולצידו ההאשמה כי "הקליפה רונית ברש מחטיאה את בנות ישראל. מופיעה עם ליאור נרקיס ששר לנשים ולא מתביישת לרקוד לידו". ברש עצמה הגיבה תגובה קצרה. "ואני בתומי אלך", מסרה לאתר "כיכר השבת", ומשרדה הרחיב והבהיר כי פוסקי הלכה, גברים כמובן, מגבים אותה: "שום החלטה לא נעשית על דעת עצמנו, פעילותנו בקירוב רחוקים מלווה ברב פוסק". כך או כך, היריבות הזו סימנה יותר מכול את הופעתם של מוקדי כוח חדשים, נשיים, בתוך עולם התשובה, ואת הזעם שהם גוררים מצד חלק מהשולטים בכיפה הוותיקים.

אבל עולם הרבניות החדשות כולל גם כאלה שמזכירות לעתים כוכבות פופולריות. לא כולן. הופעותיהן מאופיינות בהרבה שואו. כניסתה של הרבנית ליסה דדון אל במת הענק באמפיתיאטרון בקיסריה הייתה כניסה של כוכבת. הזמנה נלהבת אל הבמה, מתח בקהל, קולות תופים ופירוטכניקה: רק אחרי כל זה נגלתה אל הקהל. בשמלה לבנה ארוכה ומיקרופון צד הפעילה את קסמיה על מעריצותיה. הביקורות נגדן מתמקדות גם בצד הזה. ככלל, הרבניות הינן צנועות ומכוסות מכף רגל ועד ראש, אבל גם מטופחות מאוד ולבושן מוקפד. לבעלות התשובה היום גם אופנה משלהן, ובמידה רבה הרבניות הן קובעות הטעם: מידת האורך של הבגדים תיחשב למחמירה גם בסטנדרטים חרדיים, לצד הופעה בולטת, איפור ותכשיטים שלא יעמדו בתקנון ממוצע של סמינר לבנות.

הרבנית‭ ‬ליסה‭ ‬דדון‭ ‬באמפיתיאטרון‭ ‬קיסריה‭, ‬2016
באדיבות חדשות 10

אם מחפשים את הבשורה בכל הסיפור הזה, במידה רבה היא טמונה כאן: הרבניות מבקשות להוכיח כי צניעות איננה הזנחת הממד הנשי. אולי מתוך הבנה מיטבית לנפש הנשית, חלק מהרבניות מבקשות את המינימום כשהן מנסות לגרום לתלמידותיהן להפוך צנועות יותר. במהלך הערב בקיסריה העלתה דדון אל הבמה אישה לבושה במכנסיים, שסיפרה כי התחזקה בצניעות בשל דרישת הרבנית והבריאה מאפילפסיה. "צניעות זה אומר ככה", אמרה דדון והצביעה על האישה, "זו הצניעות בדור שלנו". אצל חלק מהרבניות זו הגישה המעשית בלי שהיא מדוברת ומוסברת. בשיעוריה של הרבנית ימימה מזרחי, המאופקת והמעמיקה יותר, מונחת גם תשתית אידאולוגית, והיא מרבה לתמוך בטיפוח הנשיות.

"אשה ניתנה ליופי, וברגע שהרבנית מופיעה רק בפני נשים אין לה שום בעיה לטפח את עצמה ולהראות את עצמה במיטבה", מסבירה אלבז. "יופי זה מושך. וכשבעלות התשובה מסתכלות על רבנית יפה ומטופחת, הן נמשכות. היא מדברת בשפה שלהן. יודעת מה זה סטייל".

רבניות האצולה

האבולוציה של העולם הרוחני הנשי מרתקת. רבניות מקומיות ששימשו כתובת לנשים תמיד היו. אם מבקשים רבניות שמרכזות סביבן קהל נשים נרחב, ניתן לומר שגל הרבניות הנוכחי הוא השני בסיפור ההתפתחות הזה. קדמו לו הרבנית בת שבע קנייבסקי המנוחה והרבנית לאה קוק שעדיין בשיא פעילותה. הרבנית קנייבסקי החלה לקבל נשים לברכה בשנות התשעים, והייתה חריגה בעולם החרדי. היא קיימה גם טקסי הפרשת חלה. השפעתה, כמו השפעת הרבנית קוק, חרגה הרבה מגבולות החברה החרדית, ונשים מסורתיות רבות עלו לביתה.

אבל שתיהן הן בנות של ורעיות של. הרבנית קנייבסקי הייתה בתו של הפוסק והמנהיג החרדי הרב יוסף שלום אלישיב ורעייתו של הרב חיים קנייבסקי, הנחשב לשני בכוחו כיום בעולם החרדי לאחר הרב אהרן לייב שטיינמן. הרבנית קוק היא בתו של הרב יצחק זילברשטיין, פוסק רב השפעה בבני ברק. בתה של הרבנית קנייבסקי, הרבנית לאה קולדצקי, מילאה את מקומה של אמה אחרי פטירתה וממשיכה בפועלה. מי קרא לה אל הדגל? הבעל והאבא, הרב חיים קנייבסקי.

מלבד היותה של יערית אלבז עורכת אתר הנשים החרדי "מאמע", היא גם כלתו של הרב ראובן אלבז, מגדולי מחזירי התשובה בישראל וחבר מועצת החכמים של ש"ס. חמותה, הרבנית שרה אלבז, גם היא מרצה בפני נשים. לדבריה, ההבחנה בין הרבניות הוותיקות לחדשות ברור. "הרבניות הוותיקות קשורות למשפחות רבניות, וזה לא משנה מה היא תגיד, ואיזה סממן, היא דמות. הדברים שלה תמיד יישמעו כי היא שייכת למשפחות מנהיגות. החרדיות יותר ילכו לאלה. הרבניות החדשות לא באות ממשפחות של רבניות. הרבניות מהזן הישן ילבשו לבוש פשוט יותר, הרבניות החדשות שונות. האם הן רדודות? לא, כי יש מגוון של רבניות".

ללכת יותר לחילוניות

מי שממוקמת בין שני העולמות היא הרבנית בת שבע קוק, כוכבת עולה בז'אנר. היא בתם של הרב דב והרבנית לאה קוק, אך אל תטעו: העובדה שהיא עדיין נושאת את שם המשפחה קוק איננה אקט פמיניסטי. אביה של בעלה, הרב רפאל קוק, הוא בן דוד של הרב דב קוק, ובני הזוג עצמם הם בני דודים שניים. למרות הייחוס, היא עצמה פועלת לפי הכללים העדכניים. גם בנראות החיצונית, גם בהופעות ההמוניות באולמות רחבי ידיים, גם בסגנון הדיבור.

כלפי חוץ היא דומה לרבניות החדשות, אולם כשביקשתי לראיין אותה ההבדלים ניכרו. בעוד עם הרבנית ברש הצלחתי לשוחח באמצעות שיחת טלפון ישירה, כדי להגיע אל הרבנית קוק נדרשתי לדבר קודם כול עם בעלה, הרב רפאל קוק. הוא רשם את הבקשה ואמר שיתייעץ עם חמיו, הרב דב. לאחר שנעניתי בחיוב, הוא חייג והעביר לי את אשתו. במהלך השיחה היא הרבתה לגבות את עצמה באביה ובבעלה. "לא חשבתי שאלך למקומות כאלה, ישר אחרי החתונה אבי ובעלי כיוונו אותי לזה. כל מה שאני משפיעה זה לא בזכותי. מה שמשפיע זו התורה שבעלי מתמסר אליה והתפילות שאבא שלי עומד שעות על הרגליים".

לדבריה, את צורת ההשפעה שלה, שחריגה בעולם החרדי, אביה מכוון בעיקר אל הקהל החילוני. "אבא שלי הנחה אותי ללכת יותר לחילוניות. הדתיות פחות צריכות את זה. האישה היא בתוך הבית ויונקת מהבעל שלה. אני פועלת איפה שאין מי שיעורר וידבר".

כמו רבניות רבות אחרות, גם קוק מסובבת בנשים מפורסמות, סלבס. היא מתארת את עצמה כמי שאינה מכירה את העולם ההוא. "היו לנו ערבים עם זמרות מפורסמות. אני לא מכירה אבל שמעתי שהן מפורסמות. אני אוהבת ללכת לבתים של המפורסמות הכי גדולות, שחקניות או זמרות. אני באה אליהן הביתה, אוהבת להסתכל אליהן אל תוך העיניים. זה גם בצניעות ובתוך הבית. כל מי שמזמינה אותי אני באה, ויצא לי הרבה להגיע למפורסמות. אבא שלי אמר שאמנים יש להם רגש בעולם גבוה, עוד פסיעה והם מגיעים אל האמת. את הערבים שלנו אנחנו פותחות עם פרקי תהילים מלווים במוזיקה. היכל הנגינה הוא הכי גבוה. העיניים דומעות עד בכי. זהו הכוח של הנגינה והקדושה שהכי מרוממת. אנחנו כולנו באונייה אחת והאונייה עלתה על שרטון. כל אחד שיכול לעורר מביא את האונייה לחוף מבטחים".

כשאני מבקש מהרבנית קוק הצעירה הסבר לתופעה החדשה הזו, היא רואה בה סימן של גאולה. "מרוב חומר הכול מתמוסס. אנשים אומרים שיש להם הכול ואין להם כלום, ולנשמה יש צימאון אמיתי. זהו מסימני הגאולה המובהקים ביותר. בזכות נשים צדקניות נגאלנו וניגאל. יש עניין שכשאישה מדברת אל אישה זה יותר מעורר. מסירות הנפש של הנשים באה מהעצמה של גאולה".

בגלל ההדרה

השאלה האם סימן הגאולה הזה הוא פמיניסטי מבלבלת. התופעה הזו מצמיחה מנהיגות נשים ונותנת מענה לחוסר רוחני שנשים דתיות רבו חשו בו. אלו רבניות שסללו את דרכן בעצמן ללא גיבוי רבני גברי, כשבעליהן משמשים פעמים רבות כגלגל עזר שלהן וכאמרגנים. מנגד, רמת הדרשות של חלק מהרבניות גורמות לזעם בקרב נשים שרוצות יותר. עצם קיומן של הרבניות הוא חדשני, אבל התוכן שהן מעבירות איננו כזה. חלקן יגיבו בחרדה אם יאשימו אותן בפמיניזם, ודמות האישה האידיאלית שיציגו תהיה כזו שמקדישה את זמנה לבעל ולילדים.

“זו תופעה שצמחה בדיעבד בגלל ההדרה המוחלטת של נשים מכל החוויה הדתית הקהילתית", טוענת אסתי שושן, מייסדת ארגון "נבחרות", נשים חרדיות למען ייצוג שוויון וקול וממובילות קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות". "נשים כיום, חרדיות וודאי דתיות, נמצאות כמעט בכל מקום שאליו הן רוצות להגיע בעולם הכללי, וברוב הקהילות האורתודוקסיות היהודיות עדיין נמנעת מהן גישה לחוויה הרוחנית הקהילתית שמאוד משמעותית לגבר האורתודוקס ומעצבת את עולם הרוח שלו ואת הקשר התמידי והמעשי שלו לעבודת ה'. בחלל הזה שנוצר צומחות התופעות הללו של טקסי הפרשת חלה וכנסי נשים המוניים המנסים ליצור חוויה רוחנית אלטרנטיבית. קשה להתעלם מהתנועה הפמיניסטית שוודאי הייתה לה השפעה ביצירת נשים שבונות לעצמן חדר משלהן, ועדיין אני מתקשה לראות בזה תופעה פמיניסטית, בעיקר בשל המסרים המועברים על ידי אותן רבניות".

הכפילות הזו מלווה גם את פעילותן של הרבניות. מצד אחד, באירוע הענק של הרבנית דדון בקיסריה הוזמן הרב הראשי לישראל יצחק יוסף לשאת דברים, ודרשות הרבניות מעלות על נס את הצורך לכבד את הבעל. מצד שני, באחד השיעורים שהועלו לרשת, כשהרבנית ברש מצטטת את אמרת הגמרא על בת הקול שמזווגת זיווגים, היא מציגה אותה בטבעיות כך: "בת קול יוצאת מן השמים ומכריזה: פלונית בת פלונית מיועדת לפלוני בן פלונית". שינוי קל מהגרסה הרווחת שלפיה נוסח ההכרזה הוא "בת פלוני לפלוני". גם הרבנית דדון שרה בכנס הענק "פתחו לי שערי קיסריה, צדיקות יבואו בו". בלי שום חתרנות, אבל השינויים בולטים.

בקבוצת הפייסבוק הסגורה "פמיניזם חרדי" עסקו לא אחת בתופעה. "הרגע הזה שאשתך הולכת להרצאה של רבנית וחוזרת שוביניסטית", כתב דווקא אחד הגברים החברים בקבוצה. פוסט אחר ביקש מחברות הקבוצה להתגייס להגיב על פוסט של הרבנית חגית אמאייב. הרבנית אמאייב מתעסקת רבות בנושאי זוגיות ומשפחה, מפעילה את מרכז "בשניים", ופעילה גם ברשת החברתית. הפוסט שלה עסק במקרים שבהם האישה יכולה למנוע משברים במשפחה, ובקבוצה היו שראו בו "סופר מקומם" מהעין הפמיניסטית החרדית.

נשים בתפקידי צמרת

יפית אטיאס, בתו של רמי לוי, סמנכ"לית השיווק של "רמי לוי – שיווק השקמה" ומי שנחשבת למספר שתיים בחברה, חזרה בתשובה והיא משומעות לקחה של הרבנית רונית ברש. לדבריה, "גם בעולם המקביל יש יותר נשות קריירה, יותר נשים בתפקידי צמרת. התהליך הזה מתבטא גם בעולם הקדושה וגם בעולם החול". היא מתארת את דרישת הרבניות להקדיש יותר זמן למשפחה: "הן לא מביאות לך את הדברים מהמקום של להכריח אלא כהזמנה – בואי תשמרי על מה שבנית, על המשפחה. בסופו של דבר המשפחה היא העסק הכי חשוב של החיים. לא משנה אם את קרייריסטית, העסק הכי חשוב של החיים וגם הכי קשה הוא המשפחה. אם זה להיות יותר עם הילדים או יותר להשקיע בבית, מדברים על זה רק ממקום של בחירה".

והנקודה הזו – של הניסיון להביא את האישה לבחירה עצמית בסולם העדיפויות המסורתי – היא תמצית המורכבות. "רוב המנהיגות הרוחניות הללו מעודדות בהחלט מסרים אנטי פמיניסטיים. נשים שלא מסוגלות לחיות בלי במה, נצנצים ומיקרופון מסבירות לנשים את חדוות הפשטות והכניעות", מסבירה שושן.

"רבניות כמו ימימה יודעות להעביר מסרים בצורה מתוחכמת שמשאירים בסוף את האישה במקום שבו רוצים להשאיר אותה, אולי קצת יותר שמחה ונינוחה, והעיקר – עם פחות רצון לשינוי חברתי. לנשים עם מודעות גבוהה קשה להתחבר לזה, הן יודעות להבין את הסאב טקסט של מה שנאמר ומבינות את משמעותו החברתית, הזוגית והאישית. אבל לא נכון יהיה לבטל את התופעה הזו. היא הצמיחה משהו שהיה חסר. המון דברים צומחים בדיעבד ולא כתוצאה מאג'נדה. בהפוך על הפוך הן מדלגות שלב ועוברות לפמיניזם מתקדם המבקש לא רק זכויות אזרח, אלא חוויה רוחנית דתית שלא לגיטימית במיינסטרים. יהיו שיגידו שזה הפמיניזם החדש, שבו הנשיות וסממניה זוכים לעוצמה ולהכרה ולמין הוויה נפרדת ולגיטימית, אבל כל עוד המסרים הנושבים שם בעוצמה לא מחדשים דבר מלבד שימור מבני הכוח הקיימים, קשה לקנות את זה. כך או כך, אלו רק ניצני התופעה שתלך ותגדל לכיוונים שונים. לאן זה יגיע? מי יודע".

———————-

חמש הגדולות

ימימה מזרחי

בת 50 ואם לתשעה. התחנכה במוסדות דתיים לאומיים, למדה באוניברסיטה העברית והוסמכה כטוענת רבנית ועם השנים התקרבה אל החרדיות, אך מאופיינת בסגנון עצמאי משלה. קהלה כולל דתיות לאומיות רבות, אבל גם חוזרות בתשובה, חרדיות ואף חילוניות. היא מופיעה בכל רחבי הארץ וביישובי יהודה ושומרון. שיעוריה מרובי מקורות אך נאמרים בשפה פשוטה. כשמבקשים, היא מברכת.

לאה קוק

בת 57 ואם לשלושה עשר. בתו של הרב יצחק זילברשטיין, חבר מועצת רבני "דגל התורה", ורעייתו של הרב דב קוק, רב ומקובל מטבריה. סגנונה מסורתי מאוד, ואמירותיה נאמרות בצורה פשוטה ופונה ללב. סרטונים קצרים שלה מככבים ברשת, באתר יוטיוב וברשתות החברתיות.

בת שבע קוק

בת 30 ואם לשישה. בתה של הרבנית לאה קוק. פועלת בעשור האחרון בסגנונן של הרבניות החדשות ומופיעה בערבי נשים המוניים. היא מדברת בלשון עכשווית מאוד, עם דימויים מחיי היום יום. בהופעתה הוזמנה אמה לפתוח בדברים, והוצגה לנשים כ"גדולת הדור".

רונית ברש

בת 40 ואם לחמישה. חזרה בתשובה לפני 15 שנה. בעברה החילוני שימשה מפיקת מסיבות, ובעקבות בעלה, אילון, החלה בתהליך התקרבות לדת. היא משתייכת לחסידות ברסלב, וחלק מרכזי בפעילותה הוא הובלת מסעות נשים לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן. בקרב קהלה לא מעט ידועניות, וגם היא עצמה מלווה בסיקור תקשורתי נרחב.

ליסה דדון

בת 47 ואם לשמונה. בעברה שימשה סַפרית וחזרה בתשובה לפני כ–25 שנה. פועלת כרבנית במשך כעשור. קהלה מורכב בעיקר מנשים חילוניות. הוגדרה כ"כוהנת הפרשות החלה", הופעותיה מאופיינות באפקטים רבים, בהם שופרות, אורות, מתופפות ורקדניות מלוות.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ח ניסן תשע"ז, 14.4.2017