בין קירות החדר

בֵּין קִירוֹת הַחֶדֶר
רוֹחֲשִׁים בְּנֵי הַבַּיִת
כִּנְמָלִים בְּקִנָּן.
בַּחוּץ רוֹעֵד הַחֹרֶף
וְאֵין מִי שֶׁיֹּאחַז
בַּגַּג. 

על רפסודת מיטתנו
עַל רַפְסוֹדַת מִטָּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ שְׁנֵי שׁוֹטִים
צָפִים בְּתֵבַת הַחֶדֶר.
מִסָּבִיב מִתְהַפֶּכֶת עָלֵינוּ
הַהִיסְטוֹרְיָה.
עֲקוּדִים עַל הַבָּמָה
אֲנַחְנוּ טוֹמְנִים רֹאשֵׁנוּ
אֲחוּזִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה.
שׁוּם אַיִל לֹא נִרְאֶה בָּאֹפֶק.
מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת
טוֹבְעוֹת בִּמְעַרְבֹּלֶת הַחֲדָשׁוֹת.
דָּבָר לֹא נוֹתָר. הַדָּם הֻתַּר. אֲנַחְנוּ
לֹא נִשְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ז מרחשוון תשע"ז, 18.11.2016