הורדת הדורות | אריאל הורוביץ

המהפכה הדיגיטלית בהרגלי הקריאה עוד לא לגמרי פה; הסופר הישראלי לא ממש שמע עליה וגם קוראיו נוטים לשמור על מסורת הנייר. הזמינות, המחיר והשכלול הטכנולוגי עשויים לשנות את המגמה הזאת, שאולי תדרוש בעתיד מענה הלכתי למדפדפי השבת

נסיעה אקראית באוטובוס עירוני תגלה את העובדה הבאה – לצד העוסקים בטלפון הסלולרי, קוראי העיתון וקוראי הספרים, ישנם נוסעים – ספורים אמנם – ששקועים במכשיר אלקטרוני וקוראים בו ספר. כל הפעולות השגרתיות שקשורות בקריאת ספרים מוצאות תחליף דיגיטלי פשוט: דפדוף בלחיצת כפתור, הגדלה והקטנה של המסך, כיבוי והדלקה, החלפת ספרים באמצעות כמה פעולות פשוטות. ואף שהצפייה האקראית העלתה שמדובר בבודדים, הנה דבר אחד שנדמה שכל השחקנים בזירת המו"לות הישראלית מודים בו: הכניסה של צורות דיגיטליות של קריאה לעולמנו משפיעה על עולם הספרות הישראלי; ההשפעה הזו רק תלך ותגבר בשנים הבאות. כיצד נראה שוק המו"לות הדיגיטלי הישראלי כיום? האם הוא מצליח להחליף את עולם הספרות הקלאסי, שעדיין מדפיס ספרים על גבי נייר ומוכר אותם בחנויות ובדוכנים? האם המעבר לפורמט דיגיטלי והפיכתן של חנויות ספרים דיגיטליות להוצאות ספרים דיגיטליות – פירושה גם פגיעה באיכות הספרים?

צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

מנות קטנות של ספרות

לפני כחמש שנים ייסדה שרון אלמוג את "בוקסילה", חנות ספרים דיגיטלית. הרעיון היה פשוט: בוקסילה המירה ספרים חדשים – שראו אור בדפוס ונמכרו בחנויות – לפורמט דיגיטלי, ומכרה אותם. לאט לאט החלו בבוקסילה גם לפרסם ספרים משלהם. "בתחילת הדרך האמנו שטקסטים קצרים יכולים להיות כניסה מאוד נוחה לעולם הדיגיטלי", אומרת אלמוג, "התחלנו להוציא לאור אסופות של סיפורים קצרים ונובלות, בסדר גודל של 10,000 מילה, עם חמישה או שישה סיפורים. הוצאנו אסופות של סיפורים יפניים ושל סיפורים אמריקניים, וזו הייתה התשתית הראשונה שדרכה הכרנו לקהל הישראלי את המדיום הזה. מאחורי זה עמדה ההבנה שכל העולם עובר לקריאה באמצעים אלקטרוניים, וגם אנחנו צריכים להתחיל לחתור לכיוון הזה. אסופות הספרים נראו לנו כעוגן מוצלח להתחיל בו".

לפורמט הדיגיטלי, טוענת אלמוג, יש יתרונות רבים. "הקריאה הדיגיטלית זולה יותר וזמינה יותר. הספר מגיע אליך מיד ולא צריך לדחות סיפוקים, או לקום וללכת לחנות. כשאנשים מתחילים להיכנס לעניין, הם רואים שאפשר לקרוא את הספרים הללו מאוד בקלות. היום יש אפילו מעבר די מסיבי לקריאה בטלפונים חכמים, שזה מפתיע. הפורמט של הטאבלט נראה מאוד נוח, והייתי בטוחה שהז'אנר הזה יתייצב על עולם הטאבלטים, אבל לאחרונה יש הרבה שמתרגלים לקרוא בטלפונים, גם במסכים לא גדולים.

"כיום, רוב העיסוק שלנו הוא הפצת ספרים דיגיטליים של הוצאות הספרים בישראל", אומרת אלמוג, "רוב ההוצאות נמצאות במידה זו או אחרת בעולם הדיגיטלי, והן הבינו שכדאי להשקיע בזה. ברור שכל ספר שרואה אור היום יוצא גם בפורמט דיגיטלי, אך יש הוצאות, כמו כנרת-זמורה-ביתן, שממירות לפורמט דיגיטלי גם ספרים ישנים יותר. יש גם הוצאות שמשיקות את הספר בפורמט דיגיטלי עוד לפני שהוא רואה אור בדפוס. הספר מגיע לחנויות בתאריך מסוים, אבל הוא נמצא באינטרנט כבר שבועיים קודם לכן". יתרון נוסף של הספרות הדיגיטלית, מלבד הזמינות, הוא המחיר: הספרים הדיגיטליים זולים באופן משמעותי מהספרים המודפסים. לשם הדוגמה, ספרה החדש של אלנה פרנטה, שיוצא בספרייה החדשה, יעלה ב"בוקסילה" 46 שקלים, ובחנויות – 82 שקלים; את ספרו החדש של משה סקאל, "אחותי", בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן, תוכלו לרכוש בפורמט דיגיטלי תמורת 42 שקלים; מחירו בחנויות עומד על 72 שקלים.

מלבד מכירת ספרי הוצאות הספרים, "בוקסילה" מוציאה גם ספרות מקור. אלמוג מתעקשת שהעובדה שהמדיום הוא שונה אין פירושה שיש להתפשר על רמת הטקסטים. "אני מתנגדת לוויתור על תהליך בחירת הספרים והעריכה", היא אומרת, "בראש ובראשונה אנו מוציאים ספרים שלא יורדים לדפוס משום שהם קצרים מדי. אין הצדקה להדפיס קובץ שמכיל חמישה סיפורים, או נובלה שיש לה 10,000 מילה. אין לזה אחיזה במציאות. אבל זה לא רק עניין טכני: העולם מתקדם, ואפשר להגיש מנות קטנות יותר של ספרות באמצעים חדשים. בעבר, אם הוצאה מסוימת הייתה רוצה להוציא אנתולוגיה, היו במשך שנתיים אוגרים סיפורים ובוררים אותם, כדי להגיע למבחר של שלושים סיפורים, שאפשר יהיה למכור אותו בחנויות. הטכנולוגיה מייתרת את התהליך הארוך הזה, ואפשר לשמור על המקצועיות ולהגיש ספרות קצרה יותר, ואפילו להחיות קצת את הז'אנר של הסיפור הקצר, שעידן הדפוס קצת דחק הצדה".

רשתות דורסניות

שחקנית מרכזית נוספת בעולם הספרות הדיגיטלית בישראל היא "אינדיבוק", חנות ספרים דיגיטליים והוצאת ספרים. את "אינדיבוק" הקימו רון דהן וניר גרינהויז לפני כארבע שנים, כאשר דהן רצה לשווק לחנויות את ספר השירה שכתב, אך נתקל בחומה הבצורה של רשתות הספרים. "התחלנו להבין שיש צורך רציני לפורמטים חדשים של קריאה, שמתאימים לזמן החדש, לאינטרנט ולדיגיטציה שעוברת על התרבות שלנו", אומר דהן, "יש בתחום הזה הצלחה מוכחת ברחבי העולם, אבל היא כאילו פסחה על ישראל. חשבנו שיש כאן הזדמנות לפתוח את הקוראים לז'אנרים אחרים, לתת להם משהו יותר רחב ממה שמקבלים ברשתות, וככה התחלנו למכור גם ספרים דיגיטליים. בהמשך גם התחלנו להוציא ספרים. העולם הדיגיטלי מאפשר לעשות ניסויים שאי אפשר לעשות בעולם הדפוס – אסופות של סיפורים קצרים, נובלות, תרגומים שאף אחד לא רוצה לגעת בהם. כל זה מתאפשר בתחום הדיגיטלי".

‭"‬העולם‭ ‬הדיגיטלי‭ ‬מאפשר‭ ‬ניסויים‭ ‬שאינם‭ ‬אפשריים‭ ‬בעולם‭ ‬הדפוס‭". ‬רון‭ ‬דהן צילום‭: ‬ראובן‭ ‬קסטרו

‭"‬העולם‭ ‬הדיגיטלי‭ ‬מאפשר‭ ‬ניסויים‭ ‬שאינם‭ ‬אפשריים‭ ‬בעולם‭ ‬הדפוס‭". ‬רון‭ ‬דהן
צילום‭: ‬ראובן‭ ‬קסטרו

כלומר, המעבר לפורמט דיגיטלי מבחינתך הוא לא רק עניין של נוחות קריאה על גבי מסך, קניית ספרים בזול וכדומהאלא גם מדיום שבאמצעותו אפשר להיחשף למגוון רחב יותר?

"בהחלט. זה קורה בראש ובראשונה בגלל המחיר. כשמוכרים ספר במחיר זול, הדבר מאפשר הרחבה של ז'אנרים וצורת ספרותיות שאינם מקבלים ביטוי באקולוגיה הדורסנית של הרשתות, שתפקידן למכור ולמכור ולמכור. אתה נכנס ל'צומת' או ל'סטימצקי', מגיע לשטח התצוגה, ורואה מולך 150-100 ספרים שמתחלפים. ההחלטה מה תראה על שולחן התצוגה תלויה בבעלות הצולבת, באינטרס של בעלי החנות ובאופן שבו הם רוצים לקדם את הספרות. באינטרנט, כל זה לא קיים. ספר של מאיר שלו וספר של סופר צעיר ולא מוכּר נמצאים באותה דרגה, הם שווים. אתה לא חייב לדחוף לקורא את הרומן הישראלי הנדוש או את הספר המתורגם הלעוס, אלא אתה יכול להציע לו ספרות פנטזיה, סיפורים קצרים, ספרות יפה, ספרות רומנטית, נובלות. בעצם הכול".

דהן עוסק כאמור גם בהוצאת ספרות מקור. חלק מהספרים שהוא מוציא יוצאים בפורמט דיגיטלי בלבד, וחלקם – כמו ספר השירה האחרון של אלמוג בהר, "שירים לאסירי בתי הסוהר" – יוצאים גם בפורמט דיגיטלי וגם בדפוס. "אנחנו פלטפורמה", אומר דהן, "אם מישהו רוצה להוציא ספר, אני יכול לעזור לו בתהליך ההפקה הדיגיטלית. זה כולל עורך, עורך לשון – כל התהליכים שספר מודפס עובר, רק בלי העלויות של הדפוס".

אך גם דהן מודה ששוק הספרים הדיגיטלי בישראל, במיוחד במה שקשור לספרות מקור, עדיין מקרטע. "מלבד הז'אנר הרומנטי, שתפס ממש חזק בשנה האחרונה בעולם הדיגיטלי, אין עדיין ספר או ז'אנר שאם הוא יֵצא בדיגיטלי הוא יהיה רב מכר. אחוז הקוראים שקוראים רק בפורמט דיגיטלי הוא עדיין קטן מאוד, וגם הסופרים הישראלים לא מתעניינים בעולם הזה. הגווארדיה של עולם הספרות הישראלי חיה במגדל השן שלה, ומה שלא קשור אליה – לא מעניין אותה.

"אני לא צופה שעמוס עוז או א"ב יהושע יחליטו שהם רוצים להוציא ספרים בפורמט דיגיטלי. אנחנו עדיין חיים בשוק שנשלט על ידי המסורת כפי שהיא נשקפת מעיניהם של סטימצקי וצומת ספרים – חנות משעממת שמציעה מלאי מוגבל של רבי מכר שמתחלפים, והם רובם אותו ספר. אין ז'אנרים רחבים, אין שירה, אין כתבי עת, אין סיפורים קצרים. הדבר היחיד שאני צופה שיקרה הוא שכל ההוצאות תיאלצנה לשחק גם את המשחק הדיגיטלי וגם להוציא ספרים בדפוס. לאורך זמן לא נראה הרבה הוצאות שמתעקשות לא להוציא בכלל בפורמט דיגיטלי. זה ילך וייעלם".

"אני מסכימה שרחוק היום שבו סופר ישראלי מצליח יחליט לעבור רק לדיגיטלי, אבל בעולם זה כבר קורה", אומרת אלמוג, "סטיבן קינג, למשל, מוציא את ספריו בהוצאה מסורתית, אך בין לבין הוא מוציא גם נובלות, באופן עצמאי, בפורמט דיגיטלי בלבד. אני חושבת שזה יקרה גם כאן. השוק שלנו אמנם מאוד קטן וריכוזי, ואני חושבת שעדיין יש מקום של כבוד להוצאות המסורתיות, אבל לאט לאט זה יעבור לדיגיטלי, בצעדים קטנים".

הונאה ספרותית

העורכת והמתרגמת גילי בר-הלל סמו, שהתפרסמה כמתרגמת סדרת הארי פוטר והיום מו"לית הוצאת "עוץ" שמתמחה בספרות ילדים מתורגמת, מצננת את ההתלהבות מן המעבר לעולם הדיגיטלי, וקובעת שהשמועות על מות הפרינט היו מוקדמות מדי. "הפרינט לא מת בשום מקום, בטח לא בישראל", אומרת בר-הלל סמו, "אם מסתכלים על נתונים עולמיים, השנה נרשמה דווקא ירידה במכירות של ספרים דיגיטליים ועלייה במכירות הספרים המודפסים. תהליך המעבר לדיגיטלי יארך שנים, וגם אז – יש דברים מסוימים שהדפוס לעולם יהיה עדיף בהם. בישראל ספציפית העולם הדיגיטלי עוד לא המריא. המהפכה הדיגיטלית עוד לא קרתה, אנשים לא קונים את זה. יש ספרים של ההוצאה שלי שהמרתי לדיגיטלי, ואפשר לספור את כמות המכירות על כף יד אחת".

‭"‬יש‭ ‬לדיגיטלי‭ ‬יתרונות‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬אדירים‭, ‬שבסוף‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭". ‬גילי‭ ‬בר‭-‬הלל‭ ‬סמו צילום‭: ‬אריק‭ ‬סולטן

‭"‬יש‭ ‬לדיגיטלי‭ ‬יתרונות‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬אדירים‭, ‬שבסוף‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭". ‬גילי‭ ‬בר‭-‬הלל‭ ‬סמו
צילום‭: ‬אריק‭ ‬סולטן

למה בעצם?

"כי מסתבר שזה לא כל כך נוח כמו שמספרים לנו. אין היום בישראל חנות דיגיטלית אחת שבה אפשר לבצע את כל הרכישות שאתה מעוניין בהן בקלות. כל חנות משתמשת בפלטפורמה קצת אחרת, וזה מסובך, וברגע שצריך לחשוב על זה ולהתעסק בזה ולהוריד אפליקציות חדשות, נעלם חלק גדול מהיתרון של הדיגיטלי, שהוא הזמינות. בשביל שזה באמת ימריא זה צריך להיות משהו שכל אחד יכול להשיג בלחיצת כפתור, וזה לא קורה היום. אבל אני מסכימה שכל אלה הם עיכובים בדרך אל הבלתי נמנע, שהוא המעבר לדיגיטלי.

"יש לדיגיטלי יתרונות כל כך אדירים שבסוף זה יקרה, אך זה יקרה לסוג מסוים של ספרים – בראש ובראשונה, ספרים של טקסט בלבד, כלומר ספרי עיון וקריאה. שם אני צופה שהמעבר לעולם הדיגיטלי יקרה מהר מאוד. אבל ספרים כמו אלו שיוצאים בהוצאה שלי, שבהם יש דגש על הוויזואליה, על הגרפיקה, על האיורים ועל המשחק בין הטקסט לאיורים, הם ספרים שקשה להעביר אותם לפורמט דיגיטלי, ולכן בכל מה שקשור לספרים כאלה זה לא יקרה כל כך מהר.

"צריך גם לזכור שההבדל בעלויות של ההוצאה הדיגיטלית לעומת ההוצאה בדפוס הוא לא גדול כל כך כמו שחושבים", מוסיפה בר-הלל-סמו, "אנשים מתייחסים לספר דיגיטלי כאילו ההוצאה שלו לא כרוכה בעלויות, אבל הם לא מביאים בחשבון שההשקעה הראשונית בספר לא שונה. במקרה של תרגום, למשל, עדיין צריך לשלם על זכויות יוצרים, צריך לשלם למתרגמים, לעורכים, למגיהים. כל העלויות האלה קיימות גם בדפוס וגם בדיגיטלי. לכן, הרווח על הספרים הדיגיטליים לא מאוד גדול. עבורנו, המו"לים, זה לא באמת חינם, גם אם זה נראה כך".

דיברנו עד כה על מכירת ספרים דיגיטלית, אך מה לגבי הוצאת ספרות מקור בפורמט דיגיטלי?

"הוצאת ספרים בפורמט דיגיטלי היא בעצם המפלט של כל מי שרוצה להוציא ספר בעצמו, וזה אומר שאיכות הספרים שיוצאים כך מוטלת בספק מראש, משום שכל אחד יכול להוציא ספר. בעולם הדפוס יש שומרי סף, בקרי איכות. נכון שאפשר להוציא ספר בהוצאה עצמית גם בדפוס, או לממן את הוצאת הספר בהוצאה מוכרת, אבל אז המחבר נתקע עם כמויות של ספרים שהוא לא מצליח למכור. בפורמט הדיגיטלי, לעומת זאת, אתה לא נתקע עם ערֵמות ספרים. יש לא מעט אנשים שמוציאים ספרים דרך 'אמזון', וזו חרפה בעיניי. מישהו כתב אפילו מדריך שמסביר איך להוציא ספר בהוצאה דיגיטלית.

"אני מכירה מישהו שרצה להוציא ספר ושום הוצאה בארץ לא רצתה את הספר שלו. הוא החליט לתרגם את הספר לאנגלית בעזרת גוגל טרנסלייט, לשלוח לעורכי לשון בהודו שלא גובים הרבה כסף, ולהוציא את הספר באנגלית באמזון. זו קטסטרופה. זה בכלל לא ספר, זו הונאה. אבל יש הרבה מאוד אנשים שכל כך רוצים לפרסם את הספר שלהם, ולא מבינים איך זה עובד, אז זה מה שהם עושים. הם חושבים שהעורכים והמו"לים הם סנובים שלא נותנים הזדמנות לספרות צעירה, אבל הם לא מבינים שיש כאן עניין של בקרת איכות וסינון.

"ההונאה היא לא כל כך של המחברים עצמם, אלא של כל מיני מתווכים רמאים שמנצלים אותם. כך, למשל, כשאתה מוכר ספר באמזון אתה יכול להגדיר את נושא הספר, ויש רשימות רבי מכר שמפולחות לפי נושאים. אם אתה בוחר נושא מספיק ספציפי – כמו, נניח, ספר בישול טבעוני לרובוטים שוודיים – הספר שלך יכול להיות במקום הראשון ברשימת הספרים הנמכרים של אמזון בתחום הספציפי הזה. יש היום מתווכים שמנצלים את זה כדי להונות סופרים – הם מבטיחים לסופר שהספר שלו יהיה רב מכר באמזון, בוחרים קטגוריה אזוטרית לספר, ואז מספיק שהם מוכרים שלושה עותקים לדודה שלהם – והספר הופך לרב מכר. בסופו של דבר, גם אני חושבת שהספרים הדיגיטליים הם העתיד. זה יקרה, אבל זה לא שכל אחד יוציא מה שמתחשק לו. אני מדמיינת מצב שבו גם בפורמט הדיגיטלי תהיה הוצאה עם עורך ועם מו"ל, ויהיו אנשים מקצועיים שיבקרו את איכות הספרים".

חשיבה הלכתית מחודשת

גם אם המהפכה מתמהמהת, אלמוג ודהן משוכנעים שהיא בלתי נמנעת. עד אז, הם לא כל כך מתגעגעים לספרים בדפוס. "יש מין התרפקות רומנטית על הספר בדפוס", אומרת אלמוג, "על הדפדוף, על הריח. אני שומעת את זה הרבה, אבל מה לעשות – לי כבר קשה להתרווח על הספה עם ספר פיזי. אני צריכה להדליק את האור, מה שאני לא צריכה לעשות כשאני קוראת בטאבלט; אני לא יכולה להגדיל את הפונט בספר מודפס, וזה משהו שמתרגלים אליו – בלילה ובבוקר, בשעות שבהן הראייה פחות חדה, הגדלת הפונט היא יתרון. יש הרבה אנשים מבוגרים שזה הציל עבורם את הקריאה: הם התקשו לקרוא בפונט הקטן, והיכולת להגדיל את הפונט עזרה להם. נכון, עדיין יש הרבה מאוד אנשים שרוצים להחזיק ספר אמיתי ולהריח אותו, אבל אני חושבת שברגע שמתחילים להתנסות בספרים דיגיטליים, התחושה הזו קצת חולפת".

"מצחיק אותי שאנשים מתרפקים על הדפוס, ועושים זאת באמצעות תגובה בפייסבוק", מוסיף דהן, "אנחנו מבלים שעות בפייסבוק, משקיעים הרבה זמן בעולם הדיגיטלי, אבל כשזה מגיע לספרים, אנחנו פתאום רוצים להחזיק ספר מודפס. יש יתרונות רבים במעבר לדיגיטלי, ואני גם לא חושב שצריך לשנות את כל הרגלי הקריאה בגלל העולם הדיגיטלי. ספר עדיין אמור להתחיל בהתחלה ולהסתיים בסוף, בלי הרבה הפרעות באמצע. כל מי שניסה להפריע לקורא, נכשל. הקורא לא רוצה שיכניסו לו באמצע הקריאה קטעים מיוטיוב וויקיפדיה. ספר הוא ספר. במובן הזה, גם הספר הדיגיטלי נותן את החוויה של קריאת ספר כמו שצריך, אלא שעכשיו אפשר להעמיס על האייפד ועל הסמארטפון מאות ספרים שלא ישקלו שום דבר".

אף שמהפכת הספרים הדיגיטליים בישראל נמצאת בחיתוליה, הרי שההתבססות של המהפכה הזו בשנים הבאות מעוררת כבר כעת את השאלה כיצד תשפיע הקריאה הדיגיטלית על הקוראים שומרי המצוות, שרגילים לקרוא לא מעט בשבת. בעולם שכולו ספרים דיגיטליים, האם חוויית הקריאה בשבת תעבור מן העולם? האם ייווצרו תקדימים הלכתיים שיאפשרו לקרוא ספר מטאבלט או מסמארטפון בשבת?

‭"‬מה‭ ‬יעשו‭ ‬שומרי‭ ‬השבת‭?" ‬
שמואל‭ ‬רוזנר צילום‭: ‬הילה‭ ‬שילוני

‭"‬מה‭ ‬יעשו‭ ‬שומרי‭ ‬השבת‭?" ‬
שמואל‭ ‬רוזנר
צילום‭: ‬הילה‭ ‬שילוני

"הספר הדיגיטלי יכריח את העולם הדתי לשקול מחדש את המדיניות שלו בנושא אלקטרוניקה בשבת", קובע שמואל רוזנר, עורך ספרי העיון בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן ושומר מצוות בעצמו. "העולם הדתי מאבד לאט לאט את הדברים שמותר לעשות בשבת, והוא נתון למגבלות שמבדילות אותו משאר האוכלוסייה. הדבר המרכזי שדתיים עושים בשבת הוא לקרוא. זה מה שנשאר להם. גם אם נניח שבבתי הכנסת ישתמשו בסידורים מודפסים – מה יעשו בבית? יבוא יום שבו אי אפשר יהיה לקנות ספרים בדפוס, או שהמחיר של ספרים מודפסים יהיה גבוה כל כך, שאי אפשר יהיה לעמוד בו. יבוא יום שבו כבר לא יהיו עיתונים מודפסים. מה יעשו שומרי השבת? פוסקי הלכה יצטרכו למצוא פתרון לכך, וכך לפתוח מחדש את הדיון בענייני אלקטרוניקה בשבת".

האם אנחנו קרובים לשם?

"לא. אבל זה יגיע. הספרים הדיגיטליים פרצו לחיינו בסערה גדולה, ובמשך כמה שנים הייתה עלייה משמעותית בשימוש בספרים דיגיטליים בחו"ל, אך דווקא בשנה וחצי האחרונות יש התמתנות, ואפילו ירידה ונסיגה בחזרה אל הפרינט. זה לא מפתיע במיוחד: מהפכות מסוג כזה לא מתקדמות באופן ליניארי, ותמיד יש תקלות ומכשולים בדרך. אבל אני חושב שלטווח ארוך, זה הכיוון. הדורות מתחלפים, ויגדל דור של ילדים שרגילים להסתכל דרך מסכים מגיל צעיר, וכל הסנטימנטליות שסביב הספר – להרגיש אותו, להריח אותו, למשש אותו – תעבור מן העולם. אני עצמי עברתי לקרוא באייפון. כשאני נוסע לחו"ל, אני לא צריך לארוז במזוודה ספרים, לדאוג שייגמר לי מה לקרוא או להתלבט מה להביא. יש לי חמישים ספרים על האייפון, ואני קורא בנסיעות. זו הסיבה שאני חושב שיהיו חייבים למצוא פתרון לנושא של ספרים דיגיטליים בשבת – פשוט משום שהעולם הולך לשם, ואי אפשר פשוט לא לקרוא בשבת".

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, מתקשה לראות את בוא המהפכה. "ראשית, הטכנולוגיות העכשוויות לא כל כך מוצלחות כרגע", הוא אומר, "עבור בני הדור שלי ובני הדור שמתחתיי, הספר עדיין יותר נוח מהקינדל. לא פעם אני רואה שאנשים מקבלים מסמך ארוך באימייל, ובוחרים להדפיס אותו. שנית, כשמדברים על קריאה בשבת, לפחות במה שקשור ללימוד תורה, צריך לזכור שרוב הספרים בתחום כבר יצאו לאור, והם ספרים ישנים שקיימים. ולבסוף, קשה לי להאמין שאפשר יהיה להתיר שימוש במכשירים כאלה בשבת. אני לא מזהה כרגע צורך אמיתי כזה, ולכן גם לא אפשרות לשינוי".

מה כן יכול לגרום לשינוי?

"השינוי יכול להתחולל אם הטכנולוגיה תהיה הרבה יותר יעילה, ואם תהיה הזדקקות לספרות שכבר לא תצא בדפוס. במקרה כזה יופעל לחץ כדי לבדוק את האפשרות להתיר את זה. אבל עוד לפני שמזדקקים לשאלת הספרים הדיגיטליים, תהיה הכרעת ביניים בשאלת הבית החכם – בית שיש בו חיישנים אלקטרוניים, תריסים אלקטרוניים, מיזוג וכן הלאה. האתגר שעומד כרגע לנגד עינינו הוא שאלת הבית החכם, והשאלה הזו תהיה המבוא לדיון בספרים הדיגיטליים. למעשה, השאלה שצריך לשאול היא מה המשמעות של הפסוק 'אל יצא איש ממקומו ביום השביעי' בימינו. מה מוציא אותנו היום ממקומנו? היום, כדי לצאת מהמקום שלך אתה לא צריך לנסוע: אתה מתחבר למקומות דרך האייפד.

"לכן, ביחס לשאלת הספרים הדיגיטליים, יכול להיות שהגישה הדתית תהיה הפוכה: הספרים הדיגיטליים מספקים אפשרות להחריף עוד יותר את ההבדל בין יום חול לשבת, וכך לייחד את השבת. כלומר, לאורך כל ימות השבוע אני חלק מהעולם הגדול בתחום הדיגיטלי, וביום השבת אני מתכנס לעולם שלי ומכבה את המכשירים, כולל הספר הדיגיטלי. בכנות, אני מתקשה לראות שבת שבה יש טאבלט וסמארטפון. אני מדמיין דווקא מהלך הפוך, שבו העולם קצת יתפכח מהטכנולוגיה, והבשורה תהיה שמשמעותה של השבת בבידוד המודרני שלה תהיה התנתקות ממכשירי התקשור עם העולם, והתכנסות פנימה".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"א בסיון תשע"ו, 17.6.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-19 ביוני 2016, ב-גיליון בהעלותך תשע"ו - 984 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: