מיקרוקוסמוס יהודי | אליהו בירנבוים

השנה חגגתי את הפסח בהרי הקרפטים, בביקור במקומות שמהם הגיעה משפחתי. הרהורים על חירות בנכר, הניצחון היהודי וחיפוש שורשים

השנה, לאחר לבטים רבים, ביליתי את ליל הסדר וימי חג החירות בגלות. יצאתי עם קבוצת מטיילים מאורגנת אל הרי הקרפטים להיכרות עם ההיסטוריה הייחודית של אזור זה וחיפוש שורשים של בני היהודים צאצאי האזור. בשבילי, מטרת הנסיעה הייתה להכיר את השורשים של משפחת אבי ז"ל, שהתגוררה באזור זה.

המנהג הרווח בשנים האחרונות בקרב הציבור הדתי והחרדי, אירוח בבתי מלון בארץ ובחו"ל במשך ימי הפסח, זכה כבר להלצות אין ספור. יש האומרים שהנוסעים בפסח לחו"ל עושים זאת כדי לומר בכוונה יתרה בסוף הסדר: "לשנה הבאה בירושלים". אולם לאחר היותי בפסח על אדמת אוקראינה באזור הקרפטים, התחדשו לי כמה תובנות ביחס לחגיגת הפסח במקומות שבהם היו בעבר קהילות יהודיות ונעלמו כלא היו בתקופת השואה. כמובן, אין בכוונתי להצדיק את הנסיעה לחו"ל בחגים אלא לכתוב מהרהורי לבי בלבד.

חירות מוגדרת כאפשרות בחירה, כהחלטה אוטונומית איך, איפה וכיצד לחוג את חג הפסח. קיום סדר פסח באזור שהיו בו חיים יהודיים תוססים שנעלמו כליל בגלל רשעותם של הנאצים היווה עבורי סימן לחירות וגאולה. גם הפרט הקטן אבל הסמלי שישבנו בסדר פסח במלון על אדמת אוקראינה, שתושביה לא היו ידועים כאוהבי ישראל וכעת הם אלו שמשרתים את הציבור היהודי והישראלי היושב סביב השולחן, נסך אף הוא תחושה שכיום ידנו על העליונה.

עד‭ ‬השואה‭ ‬חיו‭ ‬בקרפטים‭ ‬כמאה‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭. ‬בית‭ ‬הכנסת‭ ‬בחוסט‭, ‬הרי‭ ‬הקרפטים

עד‭ ‬השואה‭ ‬חיו‭ ‬בקרפטים‭ ‬כמאה‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭. ‬בית‭ ‬הכנסת‭ ‬בחוסט‭, ‬הרי‭ ‬הקרפטים

שורשי הזהות

סבי, אליהו יהודה זוסמאן, שעל שמו אני קרוי, נולד בעיר סאטמר, נפטר בשנת תר"ץ וקבור באזור טשאפ, כיום עיר קטנה במעבר הגבולות בין אוקראינה להונגריה. סבתי חיה נלקחה מטרנסילבניה ונרצחה באושוויץ בג' בסיוון תש"ד. המשפחה התגוררה בערים ובכפרים שונים באזור טרנסילבניה ומרמורש, סיגעט, טעשט, ערד, סירט, מונקאץ' וטשאפ. למרות שכבר ביקרתי בכמה וכמה מקומות סביב כדור הארץ והעולם היהודי, לא מצאתי עד כה פנאי נפשי להכיר את מקום הולדתה של משפחתי.

מה גורם לאדם לעיין בספרים ובאתרי אינטרנט ולנדוד בימים ויבשות ולחפש את השורשים שלו? האם מדובר בסקרנות בלבד, לדעת מאין באתי ולאן אני הולך, או שמא יש בכך צורך נפשי המקשר את האדם לאילן היוחסין שלו לא רק במובן הביולוגי אלא גם במובן הזהותי?

בבדיקה מהירה שערכתי בין חבריי, התברר שרובנו לא מכירים את הרקע המשפחתי שלנו. מעטים הם אלו שיכולים לתאר ולספר מי היו בני המשפחה יותר מדור או שניים אחורה. בדרך כלל, לרוב הציבור אין מושג מי היו ההורים של הסבא או הסבתא, איפה הם גרו, במה עסקו ומה היה אורח חייהם.

אמת, אנו מכירים יותר את ההיסטוריה הלאומית שלנו מאשר את ההיסטוריה המשפחתית שלנו. את ההיסטוריה הקולקטיבית אנו לומדים בבית הספר ובספרים אבל את ההיסטוריה המשפחתית רק מעטים שומעים מההורים והסבים. את ההיסטוריה הזאת יש צורך לבנות מחדש על ידי איסוף השברים וציור הפאזל המשפחתי. ייתכן שלפני השואה הכול היה אחרת. ייתכן שהשואה קטעה את רצף הסיפורים המשפחתיים המועברים מדור לדור, אבל ייתכן גם שזו תכונה של העולם הפוסט–מודרני, הנוטה להתנתק מההיסטוריה הקולקטיבית ולבנות נרטיב אישי חדש.

היסטוריה היא לא רק תחום דעת מרתק, אלא גם כלי להכרה עצמית של היחיד, של האומה ושל העולם סביבנו. נדמה שחיפוש השורשים היא דרך לחבר אותנו להיסטוריה מתוך משמעות אישית. הרב יונתן זקס מסביר את ההבדל הקיים בין מושג ההיסטוריה לזיכרון האישי ואת הצורך בחיפוש שורשים משפחתיים:

יש הבדל תהומי בין היסטוריה לזיכרון. היסטוריה היא סיפור של אירוע שקרה בזמן אחר למישהו אחר. זיכרון הוא סיפור של אירוע שקרה לי והוא חלק ממי שהנני. ההיסטוריה היא מידע. זיכרון לעומת זאת הוא חלק מזהותבלא זיכרון אין מקום לזהותוכמו הפרטים גם העם: יש לו זהות מתמשכת רק במידה שהוא יכול לזכור מנין בא ומי היו אבותיולהיות יהודי פירושו לדעת שמעל ומעבר להיסטוריה ניצבת משימת הזכירה.

מולדת החסידות

אזור הקרפטים, או זקרפטיה, היה חלק מהאימפריה האוסטרו–הונגרית עד סוף מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן הוא עבר מיד ליד בין הרומנים, ההונגרים, הסלובקים, הפולנים והאוקראינים. כיום מחולק אזור זה בין המדינות השונות הגובלות בהרי הקרפטים. בעבר, אזור הקרפטוס נמנה מבחינה תרבותית על יהדות הונגריה המסורתית. עד השואה חיו בקרפטים כמאה אלף יהודים, אך כיום יש בצד המשויך לאוקראינה כאלף יהודים בלבד, בעיקר בערים חוסט, אוז'הורוד, אונגוואר ומונקאץ'.

הדעות באשר לראשית התיישבותם של יהודי הקרפטוס שנויות במחלוקת, אולם ברור שההגירה הראשונה של יהודים לחבל ארץ זה התרחשה לאחר פרעות ת"ח–ת"ט (1648) מאזורי גליציה ואוקראינה. רוב האוכלוסייה באזור ובכללה היהודים התרכזה בכפרים ובעיירות, ורבים היו למעשה עניים מרודים. באזור זה נולדו חסידויות סאטמר, צאנז ומונקאץ', ושם צמחו אדמו"רים שונים (גם הבעל שם טוב צעד על אדמות אלו). בנוסף, כאן נולדו כמה ממקבלי פרס נובל, כבשביס זינגר, ש"י עגנון ואלי ויזל.

אחת הערים המרכזיות בערי הקרפטים הייתה העיר מונקאץ' השוכנת על גדות הנהר לאטוריצה. עד סוף מלחמת העולם הראשונה הייתה העיר בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו–הונגרית, ועד ערב השואה הייתה מונקאץ' הקהילה הגדולה והחשובה באזור זה של הקרפטים. התגוררו בה כ–14,000 יהודיים. כיום מונקאץ' נקראת מוקצ'בו. היא עיר באוקראינה וחיים בה בסך הכול כמאה יהודים.

מונקאץ' ידועה בעולם היהודי בגלל האדמו"ר ממונקאץ', הרב חיים אלעזר שפירא, אשר ייסד את החסידות במקום והיה בין מתנגדי הציונות החריפים והנודעים. החיים היהודיים במונקאץ' תססו בין קצוות מנוגדים – חסידות קיצונית ואנטי–ציונית לעומת הציונים, המשכילים והגימנסיה העברית, והיהודים שזנחו את הדת. כמו כן היו גם מחלוקות בין חצרות חסידים שדרו אלו לצד אלו בעיר – חסידי בעלז, חסידי סאטמר, חסידי ספינקא וויזניץ', ולעומתם מתנגדים, ניאולוגים, רפורמים, יהודים קומוניסטים, אנשי השומר הצעיר ובית"ר. כולם נלחמו זה בזה במרץ רב.

בביקורי ברחובות מונקאץ' ברובע היהודי, בחצר האדמו"ר, בגטו היהודי, ניסיתי לשחזר בדמיוני את החיים היהודיים שהיו ואינם. בסופו של דבר הגעתי למסקנה מעט עצובה שאף העיבה על שמחת החג: "אין חדש תחת השמש". מונקאץ' הייתה מיקרוקוסמוס של העולם היהודי. יהודים בעלי השקפות דתיות ופוליטיות שונות חיו זה לצד זה, מתוך מלחמות ומחלוקות, ולא הצליחו לקיים יחס של אהבה ואחווה ביניהם.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ח ניסן תשע"ו, 6.5.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 במאי 2016, ב-גיליון קדושים תשע"ו - 978, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. אם המחבר רוצה ללמוד פרטים נוספים אודות סביבה זו שיכנס לאתר
    sighet.org
    שם ימצא גם את הדרך להגיע אלי ואל ספרי

  2. דבש, ירושלים

    עד כמה שאני יודע אונגוואר ואוז'הורוד הן שני שמות לעיר אחת: השם ההונגרי והעתיק – אונגוואר,והשם הרוסי-אוקראיני והחדש – אוז'הורוד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: