נתיב האהבה | אלישיב רייכנר

הרב יורם אברג'יל, שנפטר השבוע, היה אחד הרבנים הבולטים בציבור החרדי–ספרדי, אך רבים ממתיישבי הר חברון וגוש קטיף ראו בו את רבם. "קראנו לו ר' אריה לוין של הדור" 

הקהל העצום שנכח בהלווייתו של הרב יורם אברג'יל במוצאי השבת האחרונה שיקף היטב את מגוון האנשים שעמדו עמו בקשר וראו בו את רבם. בין אלפי המלווים היו מתנחלים מעתניאל, תושבי גוש קטיף לשעבר, בחורי ישיבות חרדיות וישיבות הסדר, חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים, חילונים ומסורתיים. כולם נאספו לעיר נתיבות כדי ללוות את הרב שאהבת ישראל שלו הצליחה לחצות מגזרים.

למרות שהרב אברג'יל נחשב לאחד הרבנים הבולטים בציבור החרדי ספרדי, את הלווייתו הנחה דווקא מתנחל חובש כיפה סרוגה – יוחאי דמרי, ראש מועצת הר חברון. הקשר של דמרי ושל רבים מתושבי עתניאל עם הרב אברג'יל החל לפני למעלה מעשרים שנה, כשהרב אברג'יל הגיע ליישוב כדי לתמוך במשפחה שבה אב המשפחה נפטר ממחלה. "הרב אברג'יל החל להעביר ביישוב סדרה של שיעורים ואני נשביתי בקסמיו", מספר דמרי. "הייתה לו אהבת תורה ואהבת ישראל ללא פשרות". הקשר בין הרב לתושבי היישוב הלך והתהדק במהלך השנים, כשהרב היה מגיע ליישוב לאירועים משמחים וגם לאחר פיגועים. קבוצה של תושבים הייתה נוסעת להתפלל ותיקין בכולל של הרב בנתיבות, מתייעצת עמו ומשתתפת בשיעורי התורה הרבים שהעביר.

כשהרב רא"ם הכהן הגיע לעתניאל כדי לעמוד בראש ישיבת ההסדר המקומית ומאוחר יותר התמנה לרב היישוב, נוצר קשר אישי הדוק בינו לרב אברג'יל. "מדובר בתלמיד חכם מופלג בכל חדרי התורה, בנגלה ובנסתר", מספר הרב הכהן. "הוא לימד חסידות ברמה של גדולי האדמו"רים ושלט בתנ"ך. היה בעל חסד גדול, החזיק אלפיים אברכים ודאג ליתומים ואלמנות. לא הייתה אצלו שום כיתתיות. חרדים, ציונים, כולם היו אצלו אותו דבר וזה התבטא גם בהלוויה. נוצרה בינינו שפה משותפת, קשר של תורה וידידות גדולה". הרב הכהן התבקש להספיד את הרב אברג'יל בהלוויה אך היה מנוע מלעשות זאת בשל היותו כהן.

אהד‭ ‬את‭ ‬רעיון‭ ‬הקמת‭ ‬ישיבת‭ ‬ההסדר‭ ‬בעיר‭. ‬הרב‭ ‬יורם‭ ‬אברג‭'‬יל‭ ‬בנתיבות‭, ‬2013 צילום‭: ‬פלאש‭ ‬90

אהד‭ ‬את‭ ‬רעיון‭ ‬הקמת‭ ‬ישיבת‭ ‬ההסדר‭ ‬בעיר‭. ‬הרב‭ ‬יורם‭ ‬אברג‭'‬יל‭ ‬בנתיבות‭, ‬2013
צילום‭: ‬פלאש‭ ‬90

להמשיך לחזק בקריית ארבע

הקשר של הרב אברג'יל עם הציונות הדתית מתחיל כבר מילדותו. הוא נולד לפני 58 שנים להורים שעלו ממרוקו, וגדל במושב ברוש, הסמוך לנתיבות, שתושביו מסורתיים. בנעוריו למד בישיבת בני עקיבא "בית יהודה" בכפר מימון שהייתה אז בראשותו של הרב יעקב אריאל. התפנית החרדית בחייו הגיעה לאחר מכן, כשלמד בישיבת חברון ובישיבת הנגב שהקים הרב יששכר מאיר בנתיבות. אבל גם לאחר התחברותו לציבור החרדי נשאר הרב אברג'יל מחובר לקהלים שונים. לאחר חתונתו הוא למד בכולל אברכים המזוהה עם מוסדות חב"ד. לא לחינם אחד הספרים המרכזיים שלימד בשיעוריו היה ספר התניא. השיעורים בתניא יצאו לאור בסדרת הספרים "בצור ירום", המונה עשרה כרכים.

לפני שלושים שנה הקים הרב אברג'יל בנתיבות את כולל "קול רינה רב פעלים", ובמהלך השנים הרחיב את פעילותו לרשת של עשרות מוסדות חינוך וכוללים בכל רחבי הארץ. רשת הכוללים נקראה על שמו של הבן איש חי והייתה בנשיאותו של הרב עובדיה יוסף, ובכך הצליח הרב אברג'יל לשלב גם בין עולם הנסתר לעולם הנגלה.

הרב ישי פויירליכט שעומד בראש מדרשת "מבראשית" הפועלת במכללת חמדת הדרום עבר מעתניאל לנתיבות לפני 16 שנים בעקבות הרב אברג'יל. פויירליכט, בוגר ישיבות ההסדר כרם ביבנה ועתניאל, שלמד תנ"ך בישיבת הר עציון, נקשר עם הרב בעקבות השיעורים ששמע ממנו בעתניאל. "השיעורים שלו והמסרים שהעביר היו פשוט ממגנטים. למרות שהוא למד בישיבות חרדיות, הוא שלט בתנ"ך באופן שאתה לא מוצא גם בקרב בוגרי ישיבות הסדר, ובשיעורים שהעביר בעתניאל הוא היה מצטט גם את הרב קוק". גם פויירליכט מציין את אהבת ישראל כאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הרב אברג'יל. "קראתי לו ר' אריה לוין של הדור. הייתה לו אהבה לכל יהודי והיא באה לידי ביטוי בחום ובחיוכים שהעניק לכל אחד".

כשנה לאחר שעבר לנתיבות פרצה האינתיפאדה השנייה, ופויירליכט שלימד בין השאר גם בישיבה בקריית ארבע התלבט אם להמשיך לנסוע לקריה בכבישי הר חברון שידעו באותם ימים פיגועי ירי רבים. "כשהגעתי להתייעץ עם הרב אברג'יל, הוא שאל כמה ימים אני מלמד בקריית ארבע. אמרתי לו יומיים. הוא אמר תלמד שם כמה שיותר. אתה לא יודע כמה אתה מחזק את האנשים שם. הוא ביקש שאתן צדקה לפני כל נסיעה, ושאשים בכיס שלי עלה מעץ הערבה שגדל אצלו בחצר, וכך נסעתי לקריה במשך שנה".

חסות על ההסדר

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" בנתיבות זוכרת לרב אברג'יל חסד נעורים. במידה מסוימת אפשר לומר שלולא הוא, הישיבה לא הייתה קמה. בשנתיים הראשונות להקמתה המתינה הישיבה לאישור של איגוד ישיבות ההסדר ופעלה בינתיים כישיבה גבוהה. כדי שהישיבה תוכל לקבל תקציבים ממשרד הדתות, פרס עליה הרב אברג'יל את חסותו. תלמידי ישיבת ההסדר, שבית המדרש שלהם היה אז מול הכולל של הרב בנתיבות, היו רשומים כתלמידים בכולל של הרב.

"הרב אהד מאוד את הרעיון של הקמת ישיבת ההסדר בנתיבות", מספר שמוליק פרידמן בן שלום, מנהל הישיבה ומייסדה. "נפגשנו איתו מספר פעמים ומצאנו איש נעים הליכות, טוב לב ואוהב אדם". שיעור ניכר מהתלמידים במחזורים הראשונים של ישיבת "אהבת ישראל" היו בני הקהילה האתיופית. רבים מהם הפכו עם השנים לתלמידיו של הרב אברג'יל וחילקו את זמנם בין ישיבת ההסדר לכולל של הרב.

מאחז ציוני דתי נוסף של תלמידי הרב אברג'יל היה בגוש קטיף. רבים מתושבי הגוש היו קרובים לרב, פוקדים את חצרו ונועצים בו. הרב, שהיה מתומכי ההתיישבות ביש"ע, חיזק משפחות נפגעות טרור בגוש, ועודד את התושבים בתקופת המאבק נגד העקירה. הרב איציק אידלס, מתושבי הגוש הוותיקים שהתגורר בעצמונה ובמורג, התוודע לרב אברג'יל בזכות גיסו, הרב דן מרצבך ז"ל, תושב עתניאל, שנהרג בשוגג מירי של כוח צה"ל לפני ארבע שנים. לרב מרצבך היה קשר הדוק עם הרב אברג'יל והוא אף למד אצלו בכולל בנתיבות יומיים בשבוע.

"בזכות הרב דן זצ"ל כל המשפחה שלנו נקשרה לרב אברג'יל", מספר הרב אידלס. "באחד הביקורים שלי אצל הרב הוא נתן לי עצות איך לחזק את האנשים בגוש קטיף בזמן המאבק. הוא הגיע בעצמו לגוש פעמים רבות, במיוחד בתקופת המאבק, כדי להעביר שיעורי תורה ולחזק את האנשים באמונה, שיחזיקו מעמד ויישארו בגוש". הרב אידלס מתגורר כיום ביישוב טנא עומרים שבדרום הר חברון, וגם שם, הוא מספר, יש לא מעט תושבים הקשורים לרב אברג'יל. "הקהילה בטנא עומרים קשורה לרב אברג'יל בזכות הרב דן מרצבך שהעביר ביישוב שיעורי תורה. הרב עזר לתושבי היישוב בגיוס כספים לבניית בית הכנסת שלהם, וחיזק אותם רוחנית".

בדירת שיכון

לפני שלוש שנים דורג הרב אברג'יל במקום השמיני ברשימת הרבנים העשירים בישראל שפרסם המגזין פורבס. על פי המגזין הונו של הרב נאמד אז בכ–35 מיליון שקלים, אבל מכריו של הרב מזכירים שכל ההון הזה הוזרם ישירות למימון המוסדות והכוללים של הרב, שבהם לומדים כאלפיים אברכים. הרב אברג'יל עצמו חי חיי צניעות והתגורר כל חייו בדירת שיכון פשוטה בקומה שנייה של בניין מגורים בנתיבות. יוחאי דמרי מספר שכספי המתנות שקיבל הרב מהמשתתפים בחתונות ילדיו הועברו ישירות למוסדות.

"אחד מהמוזמנים התפלא לקבל קבלה מהמוסדות של הרב על צ'ק שהוא הביא לחתונת בנו של הרב. התברר שכל הצ'קים, בסכום של מאות אלפי שקלים, הוכנסו ישירות לחשבון המוסדות, והמוזמנים לחתונה קיבלו קבלות. בפעם אחרת, כשנוצרה לרב בעיה בתשלום המלגות לאברכים, הוא ובנו שיעבדו את הדירות שלהם כדי לשלם את המשכורות בזמן. צריך לזכור שהרב גייס כשני מיליון שקלים מדי חודש לתשלום מלגות ומשכורות".

באופן יחסי לחצרותיהם של רבנים אחרים בנתיבות את חצרו של הרב אברג'יל לא פקדו טייקונים ופוליטיקאים רבים, אך הרב עצמו לא התנזר לחלוטין מזיקה פוליטית, לא ברמה המקומית ולא ברמה הארצית. בבחירות המוניציפליות האחרונות תמך הרב בגלוי בראש העיר המכהן והוותיק יחיאל זוהר, בניגוד לרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") והבבא ברוך (הרב ברוך אבוחצירא), שתמכו ביריב אייל מסיקה.

ימים ספורים לאחר הבחירות נעצר הרב אברג'יל יחד עם העבריין שלום דומרני ושישה מאנשיו, בחשד שאיימו על הרב איפרגן במטרה להטות את הכף במערכת הבחירות לטובת זוהר. מעצרו של הרב אברג'יל הכה את תלמידיו בתדהמה. רבים מהם יצאו למחות נגד המעצר וברחבי הארץ הופצו אלפי כרוזים ומודעות תמיכה ברב. אחד מאלו שביקרו את הרב במעצר הבית שבו היה נתון היה הרב רא"ם הכהן.

"התלונות נגדו נבעו מתוך קנאה", אומר הרב הכהן. "הוא היה נקי לחלוטין. נסעתי לבקר אותו כי חבר צריך להיות חבר אמיתי. כמו שביקרתי אותו לאחר תאונה ובזמן מחלתו, ביקרתי אותו גם כשהוא היה במעצר". לפני שנה וחצי הודיעה פרקליטות מחוז דרום על סגירת התיק נגד הרב אברג'יל לאחר שלא נמצא קשר ישיר בין הרב לבין מעשי האיומים.

את הקרבה של דומרני ועבריינים נוספים לרב אברג'ל מסביר יוחאי דמרי באהבת ישראל הגדולה של הרב. "הרב היה מביט בכל אחד ואחד באהבה, ולא היה משנה לו אם הוא חובש כיפה או לא, ואם הוא עבריין או לא. לא מעט מהעבריינים חזרו למוטב בזכותו ועלו על דרך הישר".

להיות חזקים באמונה

בזירה הפוליטית הארצית, עד לבחירות האחרונות היה הרב אברג'יל מזוהה שנים רבות עם ש"ס. לאחר הפרישה של אלי ישי והקמת יחד, הביע הרב תמיכה במפלגה החדשה. העמדות המדיניות הניציות של המפלגה והשילוב בין חרדים לציונים דתיים תאמו מאוד את דרכו של הרב. התמיכה של הרב אברג'יל ב"יחד" עשויה להסביר את ההישג שרשמה "יחד" בנתיבות – כמעט 20% מקולות התושבים בעיר, שלושה אחוזים פחות מש"ס.

ירון סמימי, דתי לאומי תושב נתיבות, תמך ב"יחד" בבחירות לכנסת למרות שבבחירות המקומיות היה מספר 2 ברשימת "הבית היהודי" למועצת העיר. את חציית הקווים הוא זוקף בעיקר לזכותו של הרב אברג'יל. ההכרות של סמימי עם הרב החלה לפני שנים רבות בעיר הולדתו אשדוד. "הרב היה מגיע להעביר באשדוד שיעורים מדי שבוע ומאות אנשים היו באים לשיעורים שהתקיימו בשעה מאוחרת בלילה. השיעורים היו בבית הכנסת הכי גדול באשדוד, ובכל זאת אנשים רבים עמדו או ישבו על המדרגות, מחוסר מקום".

השיעור האחרון שמסר הרב אברג'יל בכולל שלו, יומיים לפני חג הסוכות, עלה השבוע בעמוד הפייסבוק של ישיבת ההסדר עתניאל. הרב, שחולשתו מהמחלה כבר ניכרת בו, מדבר במאמצים רבים על החשיבות להפנים את התורה שלומדים, ועל הצורך להיות חזקים באמונה מול כל ניסיון ומול כל צר ואויב, ומסיים את דבריו במילים הבאות. "יהיו תקופות יותר קלות ויהיו יותר קשות, והסיסמה היא 'וישמחו כי ישתוקו'. 'יקם סערה – לדממה', והמשכיל בעת ההיא ידום". #

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ג חשוון תשע"ו, 16.10.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-18 באוקטובר 2015, ב-גיליון נח תשע"ו - 949 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: