משב רוח עדין | עוז בלומן

ספר פירושים לתפילות ראש השנה מקפל בתוכו חשבון נפש נוקב על השפה הדתית השגורה ומזמין את הקורא לבחון מחדש את מילות התפילה וגם את דתיותו

רוח-חןרוח חן

כיוונים בתפילת ראש השנה

חיים וידל

הוצאה עצמית, הדפסה שניה עם תיקונים והוספות, 377 עמ'

לסיומה של השנה מגיעים בדרך כלל באפיסת כוחות. כביכול, מכל הדלק של השנה החולפת נוצל עד תום, וצריך להתמלא מחדש. אין אפשרות לצבור את החיים המוכתבים משנה לשנה; לפיכך יום הדין – הוא וכוחותיו באים כאחד. הטיסה לאוּמן יכולה לשמש כאן כפרדיגמה: אתה גמור, השנה גמורה, ודרוש מקום אחר, היולי, עם חשמל באוויר. במצב כזה, קשה לחשוב על הכנה. נגיע – נדבר.

ספרו של הרב חיים וידל, "רוח חן", מזמין אותי מזה כחמש עשרה שנה להכנה מסוג אחר, וכעת הוא מופיע בהוצאה שנייה ומחודשת. אין מדובר בספר מאמרים או דרשות העוסקים במהותו של היום, נושאים ונותנים במקורות או באופן העמידה לפני ה'. מדובר ביצירה שעומדת על גבול השירה והפרשנות, ומנסה לדובב מחדש את התפילה בגוף ראשון יחיד: מבט מבפנים על כוונות המוח והלב, בזמן שהגוף עומד נכוחה והפה מדבר.

על פי ההקדמה (עמ' ז-ח), לספר שלושה חלקים מובחנים בצורתם ובאופיים, בשל דרך צמיחתם: הראשון, רוב הפירוש לתפילת שבע ותפלת מוסף, שצמח בעיקר מתוך עבודת התפילה, הועלה על הכתב במוצאי ראש השנה, ועוּבּד רק לאחר מכן. השני, הפירוש לפסוקי "מלכויות זיכרונות ושופרות", שנכתב בעיקר מתוך עיון במפרשי המקרא, ומהווה ניסיון לשזירת הפירושים למהלך אחד. השלישי, הפירוש לברכות "עבודה", "הודאה" ו"שלום", שנכתב ברובו בשלבים האחרונים של העריכה, ולכן הוא רציף ושיטתי יותר מן האחרים.

אקדים ואומר: מעבר לתענוג שהקריאה מייצרת, מקופל בספר גם חשבון נפש נוקב על השפה הדתית השגורה – ומכאן ההכנה המיוחדת שהוא מסוגל לייצר לתפילות ראש השנה. מול הרצון להרפות ולעוף, עומד הרב וידל ומציב תמרור עצור דקדקני: אם אנחנו עומדים לחזור על אותן מילים שוב ושוב, וטעות קטנה בהן עלולה לעכב, בואו לא נרפרף מעליהן אלא ניתן להן להוביל.

עוד‭ ‬תוצר‭ ‬דתי‭-‬לאומי‭ ‬שנולד‭ "‬בגלל‭ ‬המלחמה‭ ‬ההיא‭". ‬חיילים‭ ‬מתפללים‭ ‬בסוכה‭, ‬מלחמת‭ ‬יום‭-‬כיפור צילום‭: ‬דניאל‭ ‬הירשלר‭, ‬לע‭"‬מ

עוד‭ ‬תוצר‭ ‬דתי‭-‬לאומי‭ ‬שנולד‭ "‬בגלל‭ ‬המלחמה‭ ‬ההיא‭". ‬חיילים‭ ‬מתפללים‭ ‬בסוכה‭, ‬מלחמת‭ ‬יום‭-‬כיפור
צילום‭: ‬דניאל‭ ‬הירשלר‭, ‬לע‭"‬מ

לתרגם את אלוהים

השפה הפרשנית של "רוח חן" ממוקמת בכוונה תחילה ומתוך מודעות בבית המדרש של הראי"ה והרצי"ה קוק. שפה של תהליכים פנימיים, שעוסקת באופן שבו ההוויה עובדת מ"בפנים". היגדים מטפיזיים מתורגמים ומותמרים בה להיבטים נפשיים, חברתיים וקוסמיים, תוך העמדת האדם והאדם מישראל במרכז התמונה.

מעט נכתב על מפעל תרגום המושגים הדתיים של הראי"ה קוק, ועל האופן שבו עליו לקבל את יישומו המדויק בעבודת ה'. "כל מעשינו לשם כך מכוונים הם", כתב הראי"ה, "לגלות את האלוהות שברצון האדם" (קובץ א, תצ). ספרו של הרב יוסף קלנר "מילון הראי"ה" הוא אבן דרך משמעותית במפעל זה, וספרו של הרב וידל נסמך עליו במידה מסוימת.

מדובר בעבודה שהיא מ"הקשות שבמקדש": התרגום של "אלוהים", לדוגמה, ל"איכות האינסופית שבאדם", ל"מגמה הראשית של כל היש" או ל"צימאון התהומי שבנפש" היא לדעת מספר הוגים וכותבים צורך השעה, מענה עמוק לכפירה – בעוד לדעת אחרים מדובר בהחמצת העושר הרעיוני והנפשי העמוק שיש בטרנסצנדנטיוּת. לדידם של האחרונים מדובר ברדוקציה של הדת, שהיא השער הראשון לשכחת אלוהים כללית. יתר על כן, תרגום עלול להיות מסורבל ומנותק, ולרוב הוא גם מייצר שיח מופשט ומטפיזי, שתופס את מקומה של חמימות אנושית פשוטה. מכאן גם הקושי להתאים את מפעל התרגום לעבודת התפילה.

הרב וידל מתרגם, אך ספרו אינו נופל בפח הרדוקציה, המטפיזיקה או הפאתוס. אדרבה: הדיבור הכן והאינטימי בגוף ראשון עוטף כל הגדרה ונבירה לשונית בסוג חדש של מסתורין: המסתורין האופף את הנוגע-באופן-אישי. זוהי עמידה נוכח אלוהים, אם כי אלוהים חרישי יותר; משב-רוח עדין שמאחורי המילים. לחלק מהקוראים הוא עשוי להיראות חרישי מדי וחיוור, אחרים ימצאו בו ענווה והשלה של קליפת הגשמה נוספת. נפקד מקומן של צעקות-שבר, התפלשות בעפר וכניעה חד-צדדית, כמו גם של השהייה הנינוחה במתחם הדתי. מילות הספר מזמינות את הקורא להתייצב לבחינה מחודשת של דתיוּתו, שנדמית עכשיו כְנעה על קו התפר שבין וולגריוּת ואדישות.

 שירה ופרשנות

דוגמה קצרה מתחילת הספר, על המשפט: "א-דוניי שפתיי תפתח, ופי יגיד תהילתך":

שפתי, שפתי הפה, שתי שפתותי, מוצאי הדיבור,

החיצוני והפנימי, התחתון והעליון,

של חול ושל קודש,

שתי שפתיים לפה אחד דווקא,

והתפלה תבוא משתיהן

ותזכך ותעדן ותקדש את שתיהן,

במרום קודש הקודשים.

שפות, קצוות, קליפות, ערלות,

כל סוגי ומיני האוטם והטמטום, הכהות והגסות,

ייפתחו, ייבקעו, יוסרו כליל,

תיגלל האבן מעל פי באר,

ויעלו המים לקראת התפילה, התהילה.

השפתיים הממשיות הופכות לקצוות; בתחילה לכל מה שהוא כפול-פנים בתוכי, ובהמשך לכל מה שמצוי הרחק בקצוות האישיות ובמקומות אחרים. המודעוּת מתרחבת, והבקשה שטוחה כעת לפתוח גם את השפתיים-השפות הללו. את שם ה', "א-דני", מתרגם הרב וידל קודם לכן כ"מכלול היראה במלוא היקפו וחידורו הנפשי, יראה תחתונה ויראה עילאה, וביניהן כל גוני קשת היראה" – תרגום שעלול היה לצמצם, אלמלא נאמר כתחינה שקטה לעמידה-שמתוך-יראה נוכח אלוהים שמתמקם מחוץ לשיח. בכך משמר הרב וידל את האינסופיוּת, תוך שהוא חושף אותה בין קפלי הנפש. פירוש זה, אגב, הוא רק חלק ממה שנכתב בשנת תשנ"ו, והספר עצמו מכיל עוד כהנה וכהנה פירושים על אותו משפט, משנים נוספות.

לפנינו, אם כן, שילוב של שירה, לימוד מקורות, מעקב דקדקני אחרי פירושי המילים והפסוקים, ובעיקר תנועה נפשית אישית ומשוחררת שמקורה בכתבי הראי"ה. בסופו של הספר מופיעים מראי מקומות מפורטים, למעוניינים לפתוח שערים נוספים ללימוד והכנה.

דיבוב ללא דובון

בהסתמך על דפי ההקדשה של הספר אסתכן ואטען שלפנינו עוד תוצר דתי-לאומי שנולד "בגלל המלחמה ההיא", מלחמת יום הכיפורים, שסדקה את שיח "אנו באנו" לכיוונים חדשים. אין מדובר בהזדכות על "כלל ישראל", אלא בניסיון לדובב אותו מחדש ללא הדובון, העוזי, הנוקשות והגבינים הקפוצים. "כלל ישראל" שמבקש לא רק לפרוט על הנימה האישית, אלא להתגלות במעשה-יצירה של איכות אישית-אנושית חדשה: רגישה, עדינה ומודעת.

לאוזן שאינה אמונה על כתבי הראי"ה קוק הדברים עלולים להישמע זרים, או לכל הפחות סתומים. גם לאוזן האמונה על כתבי הראי"ה יש עוד מקום רב לפתוח מושגי-יסוד ולפרק אותם מגולמיותם. כל שפה מעצם טיבה כשפה חיה צריכה כל העת עדכון וטיפוח, קל-וחומר לשפה שמשתמשת בכוונה תחילה באותן מילות-בראשית העומסות על כתפיהן את משא הדורות. אולם זו תחנה חשובה במסע נפלא מאין כמותו – מירושלים של מעלה אל ירושלים של מטה ובחזרה.

הרב עוז בלומן הוא ר"מ בכולל מר"ץ, מבשרת ציון‎

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, כ' אלול, 4.9.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 בספטמבר 2015, ב-גיליון כי תבוא תשע"ה - 943, יהדות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: