יושבי מדבר | חיליק אברג'ל

מה עלה בגורל בני ישמעאל? רסיסי מידע בתנ"ך קושרים אותם לספר הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל, הידוע כמקום נבואה והתרסה

כפתיח להתמקדות בצאצאי יצחק בפרשת תולדות, פרשתנו מסיימת בתולדות ישמעאל, בנו של אברהם (בראשית כה, יב־יג):

וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם. בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.

המקורות מזכירים את בני ישמעאל וקושרים אותם לסְפר הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל. הצלתו ובחרותו של ישמעאל קשורות למדבריות אלו (כא, כ־כא): וַיְהִי אֱ־לֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

זיקתו של ישמעאל לדרומה של ארץ ישראל באה לידי ביטוי בכינויה של אמו "הגר המצרית" ובנישואי ישמעאל לאישה מצרית. נשיאי ישמעאל ואומתם השתכנו בספר המדבר הארץ ישראלי (כה, יח): "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה".

השראה להתנצלות אהובת שיר השירים. היישוב קדר  צילום: moshe_mane

השראה להתנצלות אהובת שיר השירים. היישוב קדר
צילום: moshe_mane

מגדלי גמלים

רסיסי מידע פזורים על אודות בני ישמעאל. נתמקד בקדר, שבזמן מסוים היה בכיר השבטים של ישמעאל. כך מספר לנו הנביא ישעיהו (כז, טז־יז):

כִּי כֹה אָמַר אֲ־דֹנָי אֵלָי. בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר. וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי ה' אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.

התיאורים בתנ"ך מתארים את בני ישמעאל כנוודים מגדלי גמלים וסוחרי בשמים. כך בפסוקים העוסקים במכירת יוסף בדותן (בראשית לז, כה): "וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה", וכך גם בנבואה (ירמיהו מט, כז־כט):

וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת דַּמָּשֶׂק וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד. לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל כֹּה אָמַר ה' קוּמוּ עֲלוּ אֶל קֵדָר וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם. אָהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִקָּחוּ יְרִיעוֹתֵיהֶם וְכָל כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם יִשְׂאוּ לָהֶם וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב.

החצר המקראית היא יישוב קטן, ללא חומה. לעומת החצר, ישבו בני ישמעאל גם בטירות. במובן המקראי, מובדלת הטירה בסוללה או בחומת אבנים פשוטה.

חוקרים זיהו שתי קבוצות בבני ישמעאל בהלימה לאזורים גיאוגרפיים: קבוצה ראשונה בזיקה לספר הדרומי של ארץ ישראל – יטור, נפיש וקדמה; וקבוצה שנייה בזיקה לספר המזרחי – אדבאל, מבשם ומשמע. במאה השביעית לפני הספירה עמדו בני קדר בראש השבטים המזרחיים. הם סגדו לאל עתר שמים וגידלו צאן וגמלים (ישעיהו ס, ו־ז):

שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ. כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.

תעודות אשוריות שונות מן המאה השביעית לפני הספירה מעידות על מלחמה תכופה במלכי קדר שממלכתם השתרעה מבבל במזרח ועד עבר הירדן במערב. סנחריב המלך תוקף אותם ומאז קדר מקבל את השם "ערב" (יחזקאל כז, כא): "עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִם וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ". עם מנהיגו, גשם הערבי, אנו נפגשים בימי שיבת ציון (נחמיה ב, יט).

מקום בריחה

סְפר המדבר הינו גיא חיזיון לאירועים, דמויות ונבואות שונות. דוד בורח לספר מדבר יהודה, שאול רודף אחריו למדבר זיף. עמוס מתקוע, ירמיהו מענתות, אליהו מסתתר בנחל כרית ויורד להר חורב. המרחק הגיאוגרפי הקצר לארץ הנושבת בשילוב מרחק מנטלי רב הפכו את סְפר המדבר למקום מקלט, בריחה, נבואה והתרסה.

גם השילוב המוצלח בין חציבת בורות המים בסלע הקִרטון הרך לגידולי שדה למרעה בסלעי הגיר יצר אזור מגוון בעיסוקיו. האקלים החורפי הנוח במדבר לעומת האקלים הקיצי הנוח בהר אפשר לתושבי ספר מדבר יהודה ליהנות מכל העולמות.

בסְפר מדבר יהודה נמצא היישוב קידר, צופה על פני מרחבי המדבר. הישוב הוקם בשנות השמונים במסגרת משקי חרות בית"ר והוא משתייך למועצה האזורית גוש עציון. במקום מתגוררות כ־250 משפחות שהחלו בבניית בתי הקבע בשנות התשעים. האוכלוסייה מגוונת, והגישה מהכניסה למעלה אדומים. המתהלך בגבעות היישוב יוכל לפגוש את המאהלים הבדויים העשויים יריעות חומות מצמר גמלים או יריעות שחורות העשויות צמר עזים. אלו שימשו השראה להתנצלותה של אהובת שיר השירים (שיר השירים א, ה־ו):

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ.

נחתום בתפילה שחששו של דוד (תהילים קכ, ה): "אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר", יהפוך ברבות הימים לנבואת ישעיהו (מב, י־יא):

שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"א חשוון תשע"ה, 14.11.2014

פורסם ב-14 בנובמבר 2014,ב-גיליון חיי שרה תשע"ה - 901, פרשת דרכים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: