חי בסרט | רבקה מנוביץ־מעייני

שלום עליכם התלהב כילד מהצעצוע החדשעולם הראינועוראה בו כלי למטרות לאומיות ותחום חדש לביטוי יצירתי. תסריטים שהותיר מלמדים עליו ועל עולם הסרט היהודי

Kotlerman-coverDisenchanted Tailor in Illusion

Sholem Aleichem Behind the Scenes of Early Jewish Cinema 1913-16

Ber Kotlerman

Bloomington: Slavica Publishers / Indiana University) 2014)

לילה. החייט עם סחורתו מוצא עצמו לבדו ברחבת השוק כשהחנויות הסגורות והדוכנים המכוסים מקיפים אותו. הוא מתיישב על הקרקע באמצע כיכר השוק. תיש קשור ברצועה צועד לעברו ומתיישב גם הוא. מבוהל מביט החייט אל היצור הזה ונראה לו שבמקום רגליים קדמיות יש לתיש ידי אדם, גם הפנים נראות לו כפני אדם, רק הקרניים והזקן הן כשל תיש (כדי לעשות זאת, השחקן צריך ללבוש מסכה של תיש עם זקן וקרניים). התיש מתיישב ליד החייט ומתחיל לדבר אליו כאילו הוא יצור אנושי, החייט מביט בו רועד, ואז התיש־אדם מרים אותו מהאדמה, מחבק אותו ומציע לו ללכת לטיול רגלי ביחד. לאחר שהוא עושה מגוון של פעלולים פנטסטיים, מתחיל התיש לרקוד איתו. החייט לא מעז להתנגד והם נסחפים לתוך ריקוד עליז לצלילי מוסיקה רוסית עממית

להפתעתי, למרות תיאור התיש האנושי על רקע העיירה היהודית, הדברים אינם קשורים לאף יצירה של שאגאל. אלה הן הוראות בימוי שכתב שלום עליכם בתסריט לראינוע משנת 1914 עבור היצירה המפורסמת שלו: "החייט המכושף". קטע סוריאליסטי אף כי חביב זה מצוטט בתחילת ספרו החדש של פרופ' בר קוטלרמן מאוניברסיטת בר־אילן, שנקרא בתרגום מאנגלית: החייט המאוכזב ב'אילוזיון': שלום־עליכם מאחורי הקלעים של הראינוע היהודי המוקדם 1913־16. "אילוזיון" הוא כינוי נפוץ בעיתונות היידיש בת התקופה לבתי הקולנוע או נכון יותר הראינוע.

בתחילת הספר מופיעים מספר צילומים אופייניים של שלום עליכם הסופר או שלום בן נחום רבינוביץ‘ (או סלומון נחומוביץ‘ רבינוביץ‘ בשמו הרוסי), בחברת אשתו ובלעדיה, בחדר מלון ליד שולחן כתיבה. קוטלרמן מגלה שמדובר למעשה בתמונות מבוימות שצולמו בריגה, לשם הוזמן הסופר לערב הקראה במאי 1914, ושנועדו לשמש סצנת פתיחה לסרט אילם המבוסס על תמות מיצירתו. התמונות היו אמורות לשמש מעין הופעת קמע מקורית, בדומה לאלו שהפכו פופולריות בסרטי הראינוע של אותם ימים, במטרה לגרום לקהל לזהות את הדמות המוכרת ובכך לקבוע את הטון להמשך הסרט.

הפקה יהודית אותנטית

מתברר ששלום עליכם העריץ את אמנות הסרט החדשה והתפעל ממנה כמעט מימי בראשיתה. ובסוף 1913 הוא דיווח לחתנו י"ל ברקוביץ שהוא שוקל ברצינות "לעשות סרט". התלהבות שכזו מצד סופר חשוב לא הייתה מובנת מאליה באותה תקופה. היחס אל הראינוע המוקדם היה לרוב מזלזל, חשדני, והדעה הרווחת הייתה שהוא מתאים לאנשים פשוטים, לנוער ולנשים עלובות חיים.

ומה לגבי היהודים? כפי שמתואר בספר, בתקופת טרום מלחמת העולם הראשונה יחסם של אנשי המעגל הספרותי ביהדות מזרח אירופה כלפי הראינוע המוקדם, נטול הדיבור ובעל האופי ההיתולי, היה פושר למדי, מכיוון שהמילה הכתובה והמדוברת שמרה על מעמדה הדומיננטי בתודעה הקולקטיבית, ואחת הביקורות העיקריות שעלתה כלפי הראינוע הייתה שחסר בו טקסט מילולי דרמטי. קוטלרמן מביא את ההתכתבות שבין אלתר דרויאנוב למנחם אוסישקין בהקשר לכך כבר ב־1909: "לנו דרושה לא רק השפעה על העין אלא דרוש לנו גם דיבור חי המשפיע על הלב והמוח".

קוטלרמן מספר שבחינה שטחית של דפי הפרסומות בעיתון הוורשאי "היינט" מראה שרובם הגורף של הסרטים שאליהם הוזמן הקהל היהודי בשנת 1914 כללו בעיקר מרדפים, יריות, תקיפות וטרגדיות בגרוש. מבחינה יהודית לא היה לסרטים אלה שום ייחוד, למרות שלעתים הודבקו להם כותרות ביניים ביידיש ולעיתים הרכבי נגנים יהודים ניצבו לצד הבמה וליוו את ההקרנה האילמת באופן חי. מרבית הסרטים הללו הופיעו על המרקע בבתי הראינוע הרגילים ברחבי האימפריה הרוסית.

על רקע זה, כבר החלו לדון באפשרות של יצירת סרט לאומי איכותי, לטובת "הרנסנס היהודי", שיעסוק ב"נושא היהודי" ואולי יוכל אפילו לשמש כלי להפצת מידע לקהל הרחב לגבי חיי היהודים, בין השאר בארץ ישראל. כתוצאה מכך הוקמה בשנת 1913 באודסה חברת סרטים יהודית בשם "מזרח", במטרה להפיק סרט יהודי אותנטי.

קוטלרמן מנתח חומרי ארכיון חדשים על חייו ועבודתו של שלום עליכם, כולל התסריטים שכתב בשנים 1913־14, המאפשרים לאפיין את תפיסתו את המדיום החדש. השימוש במונחים נרדפים שונים ורבים לראינוע באותה תקופה, כמו קינו, קינמו, מסך, תמונות חיות ועוד, משקף עמימות מסוימת בתפיסתו את התופעה, למרות עיסוקו בה. הייתה זו תפיסה שניתן לכנותה אינטואיטיבית. הרי הוא מעולם לא לקח חלק בצילומים מעשיים לסרט ולא חווה מעולם התנסות מעשית של הפקת סרט. הבנתו את המדיום נבנתה על צפייה בסרטים בלבד.

לפיכך, אל תסריטיו יש לגשת לא מנקודת מבט של התיאוריה והפילוסופיה של הקולנוע, אלא מנקודת מבט של כותב ושל צופה העוסק בנושא במסגרת עבודתו הספרותית והשתתפותו בדיון הציבורי לגבי המדיום החדש וקשריו עם התיאטרון והספרות.

מעריץ של צ'פלין

ואכן, כותבים בולטים וחשובים באירופה נשאבו באותה התקופה לתוך הדיון הזה. חלקם ניבאו עתיד גדול לאמנות הסרט עוד בראשיתו, וחלקם אף נטלו חלק פעיל ביצירת אותו עתיד. על רקע ההתלהבות הכללית מהפקת גרסאות קולנועיות לקלסיקות ספרותיות, עשתה תעשיית הסרטים מאמץ לגייס אישים בעלי משקל מתחום הספרות. למשל, כ־30% מהסרטים שיצאו ברוסיה, מולדתו של שלום עליכם, בשנים 1917־1907 היו עיבודים ליצירות ספרותיות מקומיות וזרות. נראה כי תנאים אלו יצרו לגיטימציה לפתיחות הדעת בנושא הראינוע והם שהשפיעו על התעניינותו של שלום עליכם במדיום זה.

בתקופה זו נפוצה עלילת בייליס בקייב. הסערה שפקדה את העולם היהודי בעקבותיה נתנה את חותמה ביצירתו של שלום עליכם. התסריט הראשון שכתב התבסס על הרומן שלו "מהתלת הדם", שהוקדש לאותה פרשה שטרם נפתרה באותה עת. היה זה ניסיון שנועד לאחד יהודים, להגן על האינטרסים שלהם ולעזור להם להכיר את עצמם ואת "אחיהם לשבט" באמצעות האמנות החדשה.

עם זאת, כותב קוטלרמן, אמנות זו משכה את שלום עליכם לא רק בשל היותה כלי למטרות לאומיות, אלא גם בשל היותה תחום חדש ומרגש לביטוי יצירתי. כמי שהיה מסור במיוחד לז'אנר הקומדיה, הוא נמשך לספונטניות הילדית שאפיינה את הסרט האילם המוקדם, והעריץ ואף קינא בצ'רלי צ'פלין על יכולתו לעורר הנאה ושמחה בקרב הצופים, ובעיקר בילדים שבהם.

קשריו של שלום עליכם עם דמויות שונות מתחום הראינוע לא הביאו לתוצאות מוחשיות במהלך חייו. תוכניותיו לצלם סרט בריגה ב־1914 נגנזו עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה. גם בהמשך, לאחר שעבר לארצות הברית, לא צלחו תוכניות אלה בידו, אף כי יצר קשר עם אגדות הוליווד לעתיד, כמו ויליאם פוקס, מייסד חברת "פוקס המאה ה־20". שוב ושוב ניסה להיות מעורב בהפקות לראינוע, ועד לחודשיים לפני מותו עוד עסק בכך ללא תוצאות.

רק שנה לאחר מותו יצא ברוסיה הסרט הראשון המבוסס על כתביו, ולאחריו יצאו מספר סרטים נוספים בארצות אחרות. לו יכול היה לראות את הצלחת "כנר על הגג" שנעשה על בסיס ספרו "טוביה החולב", מן הסתם לא היה מאמין. האם גם היה חותם על העיבוד? זו שאלה אחרת… כך או כך, כיום ניתן לומר ששלום עליכם נותר אחד הסופרים היהודים הפופולריים ביותר בתעשיית הסרטים העכשווית.

 האם שלום עליכם היה חותם על העיבוד? חיים טופול ב"כנר על הגג"‎ צילום: פלאש 90


האם שלום עליכם היה חותם על העיבוד? חיים טופול ב"כנר על הגג"‎
צילום: פלאש 90

התמכרות למדיום

קוטלרמן צירף לספרו מספר תסריטים ששלום עליכם הותיר אחריו. הם נשתמרו במרוצת השנים בארכיון בית שלום עליכם בתל אביב ומעולם לא פורסמו. מרבית החוקרים שעסקו בחייו ובעבודתו של שלום עליכם לא התייחסו לתוכן התסריטים הללו, שמאפשרים הצצה אל "מאחורי הקלעים" של יצירותיו הידועות של הסופר, כגון: "החייט המכושף", "מוטל בן פייסי החזן", "טוביה החולב" ועוד.

האינטגרציה שנעשתה כאן לראשונה בין פיסות המידע השונות משלל ארכיונים בארץ ובחו"ל, מסמכים שנכתבו על ידי שלום עליכם או מכותביו, מכתבים, גלויות, תזכירים ותצלומים אפשרה לשחזר את תמונת קשריו הענפים של שלום עליכם עם עולם הקולנוע ולשפוך אור על חלק בלתי נודע זה בעבודתו, ועל ההיסטוריה של הסרט היהודי המוקדם באופן כללי.

בערב ההשקה של הספר הצביע פרופ' דן מירון על החסר הקיים בחקר שלום עליכם עד היום ועל חשיבות ספר זה שנוגע לראשונה בתחום כל כך משמעותי ביצירותיו של הסופר היידי הגדול. ואם יותר לי, אני יכולה להוסיף שלי אין ספק שהשתעשעותו של שלום עליכם בטכנולוגיה הפנטסטית של המדיום חסר הגבולות הזה, אין כמוה לאפיין את הסופר "השובב" הזה שהצעצוע החדש מרתק אותו עד להתמכרות. אין ספק שאילו היה מאריך ימים היה נכבש אליו לגמרי ואנו אוהביו היינו זוכים ליצירות פנטסטיות מרחיקות לכת כפי שרק מוח ממציא גאוני ואוהב כשלו היה יכול להמציא.

כל מי ששייך למועדון אוהבי שלום עליכם יֵצא נשכר מהיכרות עם ההתחלות שלו כתסריטאי, שכן אלה יכולות לתרום להבנת אישיות ספרותית ילדית זו מחד, שהיא גם עמוקה ובוגרת מאידך. מה שנותר לעשות הוא לתרגם את הספר החשוב הזה לעברית.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אלול תשע"ד, 24.9.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-24 בספטמבר 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון ראש השנה תשע"ה - 894, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: