תגובות לגליונות קודמים – 844

בתגובה ל"זרים בבית אבא" מאת מאיר אביטן, גיליון פרשת בראשית

חאלבי ביידיש

צירוף מקרים מעניין היה שבאותו שבוע שבו הופיע מאמרו של הרב מאיר אביטן, הלך לעולמו מו"ר הרב אברהם הררי רפול בברוקלין שבניו יורק.

למדתי גמרא והלכה אצלו במשך ארבע שנים בבית ספר שהיה אז ברובו הגדול מורכב מתלמידים מרקע אירופי. כרבע היו מהקהילה הסורית מיוצאי חאלב. הרב רפול היה מאותה עדה, גדל בירושלים ולמד בישיבות הליטאיות שלה. שפת הלימוד הטבעית שלו הייתה יידיש, אך בלימוד שלנו (בעברית) הוא הדגיש את הרקע העשיר של כלל גדולי ישראל. הכרנו את האור החיים הקדוש כמו שהכרנו את רש"י, הבן איש חי כמו הגר"א וגם למדנו למה הרי"ף סבר ש"נחל מצרים" הוא האוקיינוס האטלנטי.

עיקר מעלתו היה שבזמן שבבית הספר הוא לימד בעיקר אשכנזים, הוא פעל בתוך הקהילה שלו להרים את ראשה ולשמור את מסורתה. לא כניגוד או בעימות עם האשכנזים שמסביבם אלא מתוך גאווה למורשתם בנוסף להיותם חלק מקהילת יהדות ברוקלין. בניגוד לרב עובדיה יוסף הוא לא האמין בהתנצחות והפרדה אלא בשילוב – כולם עם ישראל וצריכים לעבוד וללמוד ביחד. זאת הדרך האמיתית להחזיר עטרה ליושנה. הוא השאיר מורשת של מחבבי כל תורת ישראל ותלמידי חכמים רבים משתי העדות.

ימים יגידו מי צדק יותר. יהי זכרו ברוך.

טוביה גרוס

להכיר את 
כל העולמות

מאיר אביטן משיב למגיבים

אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון, רבים הפונים אליי בעקבות התעוררותם מן המאמר ובאתי להשיב לפונים אליי. אפתח בגילוי אישי, אנכי נשוי לנוות ביתי דור עשירי לבעל־שם־טוב, ילדיי גדלו בין שני עולמות, עולם הישיבות שבו נחשפו לעולם אחד ועולם ביתי שבו נחשפו למערב ומזרח. כותרת מאמרי הייתה "טובים השניים מן האחד" ומשיקולי עריכה הוחלפה הכותרת "זרים בבית אבא". מגילת הספר שבה הופיעו דבריי קצרה מלהכיל את כל הרוח, המחשבות וההלכה למעשה, ומה שהבאתי בפניכם מטרתו לא לבכות את הקיפוח הספרדי, אלא להראות את העולם החסר בישיבות. לא באתי לומר את  אילו חכמים יש ללמד ומי גדול מהשני, אלא לפתוח צוהר לעולמות מרתקים ומאתגרים הצריכים להיות נגישים וחשופים לילדינו.

בתגובתו של ד"ר חזי כהן שאל האם ראוי לקדש את המזרחיות של בית אבא על כל תג ותג. תשובתי: לא! אולם  איני רוצה לוותר על תרבות והגות ומחשבה עשירה, מערכת של בקשות ופיוטים הקיימת בתרבות הספרדית. יש צורך בהכרת כל העולמות. רק כאשר שני הצדדים חשופים לעולם מרתק ניתן לייצר איזון השואב מן העולמות. יכול היום אני בבטחה להישען על גזע שורשי העץ ואיני חושש משבירת הענף כי מאמין אני בכנפיי השקולות ממזרח וממערב.

בכל שנה במשפחתי לקראת החגים עולה הדיון היכן מתפללים השנה, במניין הספרדי או במניין האשכנזי? ובדור הנוכחי רבים מתחבטים בו ואשרינו. בני ביתי חשופים לכל מרחב המנגינות והבחירה בידם להיכן להצטרף. מנגינת לבה של הגב' עדי כהן היא מנגינת לבי לאורך השנים – ההתנתקות מן המשפחה, פעמים אשתי ובני במניין האשכנזי ואנכי ובתי במניין הספרדי ופעמים שנינו בספרדי או באשכנזי, אבל ב"ה מצאנו את מקומנו בחגים במניין הגרעין בקרית אונו מתלמידי מצפה יריחו, וכך הייתה תפילתם בבית מדרשם מימים ימימה. תפילתם מעורבת עם הבריות, פעמים ילחשו "ונתנה תוקף" ופעמים תפילתם תישמע במרומים "אדון הסליחות". מה נעימה מציאת הבית המשלב והגוון האישי של כל אחד ואחד כפי שגם תיאר כהן ובכך התורה שלמה.

אצלנו את השבת מקבלים ב"שלום עליכם" במנגינת קרליבך ואחר כך "אשת חיל" בסגנון הקלאסי ולסיום שרים בר יוחאי ופעמים הופכים את מנגינות השירים ובחגים הדבש יישאר על שולחננו עד סוכות ועל זה הדרך.

 ועתה לתגובתו של הרב אריה שטרן הטוען שזאת מחיר הגאולה! צר לי עליך אחי שמחיר הגאולה שאתה משלם הוא ההברה האשכנזית, אולם עולם של מחשבה והגות וספרות עשירה נחשך ממני ומבניי. הרב עובדיה יוסף גייס את כוחו כדי להכניס את כל עדת הספרדים מכל מושבותיהם לכור היתוך אחד, ומהלך זה גבה מחיר יקר מקהילות המגרב ואחרות. הרב יוסף משאש זצ"ל ובני עלייה זו ביקשו להחזיר עטרה אחרת ליושנה, אבל זה כבר עניין פנימי אצל הספרדים (ועניין למאמר אחר) כמקביל לעניין הפנימי אצל האשכנזים כפי שציין הרב אריה שטרן. ואין לי אלא להשיב על מחיר הגאולה דווקא מן חכמי קהילות אשכנז וכך הם דברי הרש"ר הירש, מחיר הגאולה לשיטתו:

אחד היה ישראל אבינו; אולם גם כשהיו צאצאיו שישים ריבוא גברים, עדיין היו כולם חברים של "בית אחד", בנים של "איש אחד"; עדיין חותמת אחת טבועה בלבם ובנפשם; והם מעבירים מדור לדור את המורשה שבידיהם – של תפקיד אחד ושל גורל אחד. אולם במסגרת האחדות היסודית הזאת – ובעצם השפעתה – שומרים ומטפחים רב גוניות של תכונות, המיוחדות לשבטים ולמשפחות… הייעוד האחד המשותף לכל אדם יוגשם על ידי כל פרט – למרות ייחודו; הוא יוגשם ברב גוניות של סגולות ותכונות אופי, של מקצועות ועמדות חיים; והגשמה זו תהיה למופת לכלל המין האנושי. כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יעבדו את התפקיד המשותף של בית ישראל; ויעצבוהו ויחנכו לו את בניהם ויורישוהו לבניהם (רש"ר הירש בד"ה לבית אבותם, במדבר).

איני מבקש כור היתוך ולא אחידות אלא דורש קשת רחבה של גוונים. מערכת ספרי הרב יוסף משאש זצ"ל מלאה בתשובותיו על היופי שבמנהגים על הגוונים הייחודים והפאר שהם מעניקים, ופשוט הוא מלצטטו. בטוחני שהרב אריה שטרן מכיר  את דברי הרב קוק על "שני בתי ישראל":

… לחדור כל אחד בעומק רוחו ולהתבונן עד מקום שהיד מגעת ברוח השונה ממנו למען יתמלא על ידו את החסר לו עד שהספרדיות והאשכנזיות תשפיע זו על זו.

דבריו של הרב קוק מבטאים את רחשי לבה של הגב' עדי כהן ויתרה מכך, אין מקום להקמת ישיבות ספרדיות, אלא מקום החותר לעולם שלם ואמיתי. ואולי קמעא ממחשבת הרב (סולובייצ'יק) במאמרו "ימי זיכרון" המציין שערכו של עם ישראל הוא דווקא מהניגודים שבתוכו:

כל המתח שבין בניו של יעקב, שהתגלה בשיאו במכירת יוסף, מקורו בשוני ובניגודים וברב גוניות של התכונות שהטביע הבורא בחטיבת שבטי ישראל. נראה שעדיפה לפניו החטיבה האחת השלמה, המשובצת והמורכבת, על פני חטיבה פשוטה ומשעממת. אומה שלמה המצויה באחדות גמורה, בפשטות מוחלטת, וחיה את חייה באופן חד גוני, תחסר כוח יוצא. אך ורק בתוך תנאים של רב גוניות והתמודדות איכותית פנימית זוכה אומה לגלות את תפארתה…  לכן גרם בורא עולם שתתגלע מחלוקת בין יוסף ואחיו, שחידדה עוד יותר את התכונות האינדיבידואליות של כל אחד מן האחים. אם אחים חיים בשלום, הרי הם מתבוללים זה בתוך זה ומטשטשים קמעא קמעא את הקווים המיוחדים שלהם (ימי זיכרון, עמ' 61־62).

דברים אלו לא נכתבו על ידי חכמי קהילות הספרדים! ומכאן חובה יתרה לפתוח צוהר לשני העולמות בישיבות.

לעניין אופנת הסמ"ס, אכן היא אינה שייכת לספרדים ואשכנזים. כוונתי הייתה לציין את סגנון השאלות אל הרבנים ועל דרך האמת שבה יש לפסוק לאדם. אבל אם הרהרתי בדבר מתברר ששורשי תופעת הסמ"ס שייכים לציבור הדתי הלאומי שחונך בגוון אחד. את שאלות הסמ"ס תמצא אצל עלוני פרשת השבוע השייכים לעולם ממוקד. בני קהילות ספרד השורשיים יותר אינם בין המסמסים, ובדרך כללs יפנה השואל אישית לרב בקהילתו.

לעניין כוח דהיתרא, מן המקובלות עד הדור האחרון שנטיית הפסיקה הספרדית להקל, והרי די לך להעמיד למבחן קל את "שמירת שבת כהלכתה" מול "ילקוט יוסף".

ובחותם דבריי, רבים מן הכותבים שאול שאלוני מה אפשר לעשות. לכולם השבתי קצרה שהיא ארוכה והיא אחת. אמור לי מה ספרייתך בביתך? מה אוצר הספרים שלך? כמה מהם מחכמי ספרד בדור האחרון או אחורה קמעא? על כן בראשונה אזן את הספרים בספרייתך, צרף אליהם חברים מהמגרב וקרא בהם, חשוף את תבונותיהם, מחשבותיהם ולשונם והם ישקעו בלבך. כאשר תתיישר דעתך  ומחשבתך סדורה  תוכל לחשוף את תבונתך, שורשיך ולימודיך לתלמידיך ולסביבתך.

שח אני לכם את מעשיי ממוכר הספרים בבני ברק כאשר ביקשתהו שו"ת מקווה המים של הרב משה מלכה זצ"ל, וחנותו עמוסה לעייפה בכל השו"תים הרבים, אבל אין. ניסיתי אולי שו"ת שמש ומגן, אבל גם זה אין. החלטתי לעשות מעשה, ובכל שבוע שלחתי חבר שישאל אם יש באמתחתו את הסדרות הנ"ל, וכך שבוע אחר שבוע. מוכר הספרים ראה כי יש ביקוש ואכן החליט להביאו. לאחר חודש, כשנכנסתי ושאלתי לשו"ת הנ"ל אורו עיניו. כעת יכולני לומר לבני "הבא לי מן הספרייה את שמש ומגן או מקווה המים", או "החזר בבקשה את אורות או את הרש"ר הירש", ואסיים בדבריו של הרב שלום משאש על שאלה שנשאל בעניין מה שנהגו לכתוב ראשי התיבות ס"ט:

ידידי הטוב הדבר פשוט וגם ברור אצלנו שהכוונה סיפיה טב, ר"ל שאחריתו יהיה טוב… ורק פירוש ספרדי טהור יצא מהמקנטרים שרוצים לעשות פירוד בין הספרדים והאשכנזים, ובאמת כל ישראל קדושים וטהורים הם בני אברהם יצחק ויעקב, אין ביניהם כמלא נימה (שו"ת שמש ומגן חלק ד, סימן יד).

אכן עולמות מרתקים.

מאיר אביטן

הרב מאיר אביטן הוא מנכ"ל מכון עזריאלי להעצמה חינוכית

—————————-

בתגובה ל"בראשית הייתה מחשבה" מאת מרדכי מרמורשטיין ו"אוהב ומקרב רחוקים" מאת ר"ב פוזן, גיליון פרשת בראשית

חברון ובני עקיבא

יישר כוחו של מרדכי מרמורשטיין על מאמרו המרגש על שירו של אבי ז"ל "בראשית הייתה המחשבה", אולם על מנת להעמיד דברים על דיוקם ברצוני להוסיף כי אכן, אבי זצ"ל היה נטוע בעולם החרדי או ליתר דיוק בישיבת חברון ובנותיה, אך יחד עם זאת רגליו היו נטועות עמוק בתוך עולמם של הראי"ה קוק ושל תנועת "המזרחי".

הוא למד בת"ת מזרחי ולאחר מכן בישיבת חברון, אך יחד עם זאת היה פעיל ב"בני עקיבא" ואין כאן המקום להאריך שכן הדבר החשוב הוא העניין העקרוני. אבא זצ"ל חשב והאמין כי התנועות הרוחניות השונות משלימות זו את זו ובכך הוא הלך בעקבות אביו הגדול הרב אברהם אליהו, שגם עליו נכתב לפני מספר שבועות מאמר גדול בעיתון זה בידי שלמה טיקוצ'ינסקי, וכן הוזכר גם במאמר של הרב פוזן על הרב מפוניבז'.

מתוך תפיסה יסודית זו שעליה התחנך על ידי אמו מרת אסתר, שהרי את אביו לא זכר, התחבר באופן טבעי למשנתו של הראי"ה ואף הגה בה כל חייו וכתב עליה מאמרים רבים (אחד מהם הוקדש לקשר הרוחני שבין אביו לראי"ה).

גם הרגשתו המיוחדת של מרמורשטיין במאמרו בדבר החיבור העמוק הקיים בשורשם של דברים עם קיבוץ משמר השרון ועם מה שהוא מייצג תאם מאוד את הלך רוחו ותפיסת עולמו; תפיסה הרואה את המאחד והמחבר מתוך ראייה עמוקה ומתוך אמונה ברצון של כל יהודי לגלות את האור הא־לוהי הקיים בתוכו.

*

במאמרו של הרב פוזן הוא מזכיר את שליח הציבור בעל הנוסח המיוחד בישיבת פוניבז ר' משה פורטמן. לאחרונה שלח לי קרוב משפחתי הקלטה של מספר ניגונים מיוחדים של פיוטי הימים הנוראים שניגן ר' משה והוא אמר לו שניגונים אלו היו מושרים בישיבת סלבודקא על ידי סבי, הרא"א קפלן, שהיה שליח הציבור בימים נוראים בישיבה. והוסיף ר' משה שנדמה לו כי סבי הוא זה שחיבר ניגונים אלו, שהרי חיבר מנגינות נוסף על השירים שכתב.

אליהו קפלן

הרב אליהו קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים

נטיעה ציונית

מרדכי מרמורשטיין פותח את מאמרו בכך "שבשנה האחרונה הלך לעולמו בקול דממה דקה הרב צבי קפלן, הוא היה נטוע עמוק בעולם החרדי ולפיכך פטירתו לא הותירה רושם בקרב ציבור חובשי הכיפות הסרוגות". ולא היא. הכרתי את צבי ז"ל משך עשרות שנים ולא כל מי שלמד בישיבת חברון ובייחוד בימים ההם היה נטוע עמוק בעולם החרדי. להפך, תוך היכרותי וחברותי עמו, הוא היה נטוע עמוק עמוק בעולם הציוני ובהוויתו. יהי זכרו ברוך.

ידעיה הכהן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' חשוון תשע"ד, 11.10.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-11 באוקטובר 2013,ב-גיליון לך לך תשע"ד - 844, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. דו שיח של חרשים

    נורא קל להיתפס לנקודה (ההברה האשכנזית) אשר מובאת כדוגמה ולזלזל בה. (ובכלל ראוי לאמץ סגנון מכבד יותר מ"צר לי עליך אחי").

    כמזרחי אתה רואה את מה ש"הפסדת" ונראה לך כי מי שגרם לך זאת הינו ממסד "אשכנזי" מאורגן אשר בא "לשכחך תורך ולהעבירך מחוקי רצונך". בא הרב אריה שטרן והעמיד מולך מראה ולפיה אין פה "כיבוש אשכנזי" כי אם מיזוג ועירוב שלא ניתן (ולא נכון) להתכחש לו וללכת נגדו. גם אנחנו האשכנזים ויתרנו מרצון ו/או מאונס על זהותינו. גם אנחנו ממש לא חשופים לדרך הפסיקה ההונגרית או לעולם המחשבה של חכמי גליציה. גם החסידות שנלמדת הינה סלקטיבית לחלוטין ומכילה בתוכה בד"כ חב"ד וברסלב הרוסים-אוקראינים וכיוצא מן הכלל את השפת אמת הפולני. כמה לומדים בצה"ד (ובכלל) את תורתם של החוזה מלובלין, רבי נפתלי מרופשיץ, רמ"מ מרימנוב ואחרים?

    אשים נפשי בכפי (בתקווה שלא אואשם בזלזול) ואתייחס לספרים שמנית. עם כל הכבוד מה הייתה מידת השפעתם לדורם? כמה מבני תקופתם (רבנים חשובים מקהילות אחרות, לא אנונימיים) שלחו להם שאלות וכמה מזכירים אותם בספריהם ובשו"תים שלהם. כמותם יש רבים מארצות אשכנז שהוציאו ספרים ושו"תים וגם אותם לא תמצא בסתם חנות ספרים בבני ברק אלא רק בספריות רציניות. בניתוח קר של אחוזים מהספרים שיצאו באירופה אל מול הספרים שיצאו בארצות האיסלאם כלל לא בטוח שהמסקנה תהיה שהספרות הספרדית "מודרת".

    נשאלת לגבי קביעתך ש"אשכנזים מחמירים וספרדים מקלים" וענית תשובה ילדותית ולא מחייבת "שש"כ אל מול ילקו"י" – פרט נמק והסבר ועדיין לא אמרת כלום.

    לגבי סמ"ס. נטען כנגדך שזו אינה תופעה "אשכנזית" וענית בילדותיות שזו תופעה "מזרוחניקית" והיות ו"מזרוחניק=אשכנזי", מש"ל! ואין לך הוכחה רקורסיבית גדולה מכך

  2. בלי להאשים אבל היסטורית מרבית הרבנים האשכנזים למדו אצל רבנים חרדיים, שדגלו בקהילות נפרדות ובהחמרה דתית, בגלל מחסור ברבנים לא חרדיים והדומיננטיות של המתנגדים החרדיים, בתקופה שלפני קום המדינה. לעומתם חלק ניכר מהחכמים התורניים הלא אשכנזים גדלו בקהילה מסורתית. לכן כיום אצל הרבנים האשכנזים יש יסודות מחמירים. ברור שאין הרבה מקלים כמו החכם התורני חיים הירשנזון זצ"ל, אבל משפחתו באה לארץ מקהילה מסורתית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: