אמונה בכוחות הגנוזים | נח חכם

למרות הנכות שבה לקה, אבא מעולם לא נכנע למצוקתו והפך לאחד מפרשני המקרא החשובים המאיר את פשוטו של הכתוב. דברים לזכר עמוס חכם

לפני כשנה הלך לעולמו בשיבה טובה אבי עמוס חכם, חתן התנ"ך העולמי הראשון ואחד מן הפרשנים הבולטים בסדרת "דעת מקרא". במהלך השנה האחרונה נערכו לזכרו כמה ערבי עיון ולימוד, וביניהם אחד שנערך ביוזמת המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. הדברים הבאים הם תמצית מדברים שנשאתי באירוע זה.

פירושיו של אבא הם מן הנחשבים ביותר בסדרת פירושי דעת מקרא. זכה אבא שיפוצו מעיינותיו חוצה ויילמדו דבריו בארץ ומחוצה לה. ואף זכה שיתורגמו פירושיו לתהלים ולאיוב לשפה האנגלית. אולם בטרם אתייחס לפירושיו אספר קצת עליו. רבים מתעניינים: היכן למד אבא? היכן רכש את ידיעותיו המופלגות עד כי הפך לסמל של ידענות? אספר אפוא קצת מתולדות ימיו של אבא.

יהודי של בית הכנסת. עמוס חכם (במרכז) עם הוריו, ד"ר נח ונעמי חכם

יהודי של בית הכנסת. עמוס חכם (במרכז) עם הוריו, ד"ר נח ונעמי חכם

דרך של השתלבות

אבא היה נכה. הוא נולד באלול תרפ"א (1921) בשכונת זכרון משה בירושלים, להוריו ד"ר נח חכם ונעמי לבית שפירה. הוא לקה בשיתוק מוחין בגיל עשרה חודשים לערך, עת נפל ממיטת הוריו ונחבל בראשו. נפילה זו עיצבה מכאן ואילך את חייו וחיי משפחתו. הוריו נמנעו ככל הנראה מלהביא ילד נוסף לעולם בשל רצונם להתמסר לבנם ולטפל בו. בפרקים האוטוביוגרפיים שכתב אבא לאחר שזכה בחידון התנ"ך הבינלאומי הראשון, בשנת העשור למדינה, הזהיר:

רוצה אני להשתמש בהזדמנות זו לתת אזהרה ועצה לאותם ההורים שגורלם זימן להם בן נכה ולהגיד להם מניסיוני המר כי לילד הנכה דרושים אחים ואחיות במידה גדולה הרבה יותר מאשר לילד הבריא, ועד כמה שהדבר נראה קשה בעיניהם, הרי יחד עם שאר המאמצים שהם עושים לטובת בנם עליהם להוסיף גם את המאמץ הזה למען בריאותו הרוחנית של בנם ולדאוג לכך שבנם הנכה לא יישאר בן יחיד.

בילדותו ובנערותו נותח פעמים רבות כדי לנסות להיטיב את מצבו, ומורו היחיד כל ימי נעוריו היה אביו, הד"ר נח חכם. וכך כתב אבא בסוף ההקדמה לפירוש על ספר איוב:

לא לכל הפירושים היה בידי לציין את מקורם, מפני שהרבה הרבה מן הפירושים והרעיונות הכלולים בפירוש שמעתי מפי אבי מורי הד"ר נח חכם ז"ל, אבל אי אפשר לי לציין בוודאות ובמיוחד את דבריו, משום שהוא היה מורי הראשון וכמעט היחיד בכל ימי נעורי, ועל זה יש לומר: שלי ושלו – שלו.

חשוב היה לאבא בשנת תשי"ח, מיד לאחר שזכה בחידון התנ"ך, לכתוב את הדברים הבאים על נכות ועל ההתמודדות עמה:

יש עובדות שאפילו מחיאות כפיים סוערות של כל אזרחי המדינה לא ישנו אותן. עובדה כזאת היא נכות. ולכל נכה ישנן שתי דרכים: הדרך האחת היא דרך התבודדות, בריחה מן החיים המעשיים ותלות באחרים. דרך זאת נראית בהשקפה ראשונה כמוצא הקל ביותר, אבל סופה דיכאון והתנוונות. זאת הייתה דרכי מיום עמדי על דעתי. בנפשי הרגשתי תמיד כי לא זה הדרך, כי קיימת דרך שנייה, דרך של השתלבות מלאה בחיים, תוך כדי פיתוח תכונות וכישרונות הגנוזים בכל אדם, העשויים לשמש כעין תחליף למה שאבד ואין להשיבו.

בהקשר זה חייב אני לספר בשבחה של אמא ז"ל. חידון התנ"ך אכן הפך את חייו של אבא מקצה לקצה. פחות משנתיים לאחר החידון נשא אבא לאישה את אמא, דבורה, דייזי, לבית אטאס, והם הקימו את ביתם בירושלים. אמא היא זו שאפשרה לאבא לאורך שנים להוציא את כשרונותיו מן הכוח אל הפועל. היא זו שהחזיקה את הבית ודאגה לכל מחסור, ובזכותה זכה אבא לכתוב ולהפיץ את תורתו. לא לשווא כתב לה בהקדשה לפירושו על ספר ישעיהו: "לרעייתי דבורה מנשים באוהל תבורך – שלי ושלכם שלה הוא".

קודם הפשט

אפנה לומר כמה מילים על פירושיו של אבא. אין זה פשוט כל עיקר לכתוב פירוש על דרך הפשט "ללא סטייה ממסורת ישראל" כפי שנאמר בדברי ההסבר לתואר דוקטור לשם כבוד. כדי להשיג זאת דרושה הבנה מעמיקה של המקרא, היכרות רחבה ויסודית עם מסורת ישראל, וכן יכולת לגשר עליהם, כמו גם המסוגלות לעמוד על ההבדלים בין נקודות מבט אלה. אדגים כאן מקצת משיטתו הפרשנית של אבא ותוך כך אגע גם בנקודה זו. אבא מחויב לפשוטו של מקרא ולכן בפירושו לכל פסוק הוא מקדיש בראש ובראשונה תשומת לב למילים המרכיבות את הפסוק. יש שיאמרו שמוקדשת תשומת לב יתרה לענייני לשון, אולם ברור שאין לזה שום יסוד – אי אפשר להתחיל להבין פסוק לאשורו אם אין מבינים את המילים המרכיבות אותו.

ידוע הפסוק "עולם חסד יבנה" (תהלים פט, ג). העולם נוהג לפרשו כקובע שהעולם שלנו בנוי על חסד. כך אכן נדרש במכילתא דר' ישמעאל (בשלח, מסכתא דשירה פרשה ט): "והעולם מתחלתו לא נבנה אלא בחסד שנ' כי אמרתי עולם חסד יבנה וגו'", וכך מצוי גם אצל פילון האלכנסדרוני, בחיבור "על האל שאינו משתנה", סעיף 108.

ואולם הפשט הוא אחר. כך כותב אבא ז"ל בפירושו: "כי אמרתי עולם חסד יבנה – שיעורו: כי אמרתי החסד ייבנה לעולם, ופירושו, אכן סבור הייתי שחסד ה' (בריתו, הבטחתו ושבועתו) יהא בנוי, קיים לעולם". ובהערה שם מוסיף אבא ז"ל:

וחז"ל דרשו 'עולם חסד יבנה' – העולם נברא במידת החסד ולא במדת הדין, ובפירוש מעין זה שגור הפסוק הזה בפי העם. ואולם אין זה פשוטו של מקרא, משום ששתי המילים הקובעות שבפסוק זה – 'עולם, חסד' מתפרשות לפי המדרש כמשמעותן בלשון המאוחרת ולא כמשמעותן בלשון המקרא. 'עולם' בלשון המקרא הוא הזמן ולא היקום, ו'חסד' בלשון המקרא הוא קיום הברית והשבועה.

אם כן, הפירוש מתחיל מן המילים. מובנן של המילים בהקשרן ההיסטורי הוא הנותן את המשמעות הנכונה, הפשוטה, לפסוק. במקרה זה יש לפשט משמעויות מחשבתיות מרחיקות לכת, כי לפי זה "זכרתי לך חסד נעורייך" הוא זכירת ברית הנעורים שבאה מאהבה, וההבטחה "חסדי מאתך לא ימוש" מתייחסת גם היא לברית ולשבועה. הדבר מביא אותנו לפסוקים מפורסמים המופיעים במקביל בשמואל ב פרק כ"ב ובמזמור י"ח בתהלים. נאמר שם כך: "עם חסיד תתחסד" (תהלים יח, כו), ומפרש אבא: "אתה נוהג מידה כנגד מידה: עם האיש החסיד, הממלא את חובותיו ונוהג כפי הראוי לו בין אדם למקום ובין אדם לחברו, גם אתה נוהג כפי הראוי להגן עליו ולשומרו".

תנו דעתכם שחסיד כאן מתפרש בעניין חובותיו של האדם והדרך הראויה להתנהג ולא במובן של לפנים משורת הדין. כך גם בסוף המזמור: "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם". מפרש אבא:

שומר את הבטחתו ונאמן בבריתו, וכן 'ועושה חסד לאלפים' שבעשרת הדברות ועוד", ובהמשך, כדרכו, בהתחשב בטעמי המקרא של תהלים ושל שמואל, מוסיף אבא: "לפי הטעמים, תיבות 'עד עולם' נמשכות אל 'עושה חסד', ושיעור הכתוב: עושה חסד עד עולם לדוד ולזרעו, כלומר: לבית דוד ניתנה הבטחה שתוקפה לעולם".

מובן שיש להתמודד גם עם חז"ל, המפרשים במקומות אחדים את המילה אחרת, ולהסביר מדוע הם מפרשים כך ומדוע אין לקבל את דבריהם כפשט. ואולם הפשט הוא המכריע ואין לסטות ממנו.

ידיעותיו של אבא בתחום טעמי המקרא הן מן המפורסמות; ידיעות אלה לא היו תיאורטיות בלבד. הוא היה בעל קורא מובהק, דייקן וקפדן. הכרעת בעלי הטעמים הייתה אחד משעשועיו ומן הדברים שעניינו אותו ביותר. תמיד ביקש לברר מדוע צירוף מילים מסוים מוטעם בדרך אחת בעוד צירוף זהה מבחינת כוח ההברות שלו מוטעם אחרת. כמה מהמתפללים בבית הכנסת שלו סיפרו על חרדתם לקרוא בתורה או בהפטרה בנוכחותו; הוא היה מבחין ומעיר על כל טעות. ולא רק זו, אלא גם בענייני תפילה וסדריה תמיד התעניין וחקר: מה פשרו של מנהג זה, וכיצד נהגו בבית הכנסת שלנו בעניין זה. כך, למשל, כאשר שמע שחוזרים פעמיים על הפזמון "לכה דודי" שאלני מה מקורו של המנהג, והוקל לו כשביארתי שהחזרה מתחייבת רק מן המנגינה.

חבלי אהבת הארץ

כיליד ירושלים וכמי שגדל בשערי חסד הכיר אבא היטב את מנהגי האשכנזים ואת נוסח התפילה שלהם, ואולם הוא הכיר היטב לא רק מנהגים אלה. אמי ז"ל ילידת סלוניקי. לאחר נישואיהם, וכשעבר סבי, אבי אמי, לגור עמם, הוא החל לילך עמו לבית הכנסת הספרדי שבשכונת יפה נוף בירושלים, ושם התפלל במשך עשרות שנים, גם לאחר פטירת סבא. החשיבות שייחס לתפילה ומנהגיה והיכרותו עם מנהגי התפילה השונים ניכרת היטב בפירושיו. כל הקורא בפירושיו לתהלים אינו יכול שלא לשים לב להערות הרבות בעניין מנהגי התפילה, בדרך כלל בסוף הסיכום למזמור.

במזמור שהזכרתי קודם, מזמור י"ח, הוא מעיר על המנהג לומר את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו" בברכת המזון, על החילוף בין שבת לחול, על המנהגים השונים ועל מקורותיו של חילוף זה. במזמור ט מעיר אבא  כי "נוהגים לומר מזמור זה ביום הזכרון לחללי צה"ל, והוא על פי הפירוש 'על מות לבן' = על מות הבן". וכך כמובן במזמורים הנאמרים כשיר של יום, בפסוקי דזמרה, ובעוד מזמורים רבים אחרים. בפירושיו לספר ישעיהו הוא מרבה להעיר על מנהגי ההפטרות השונים של כל העדות. בדרך דומה, במבואו לשיר השירים הוא מקדיש סעיף למנהגי הקריאה של המגילה, כולל  מקורו של המנהג ושאלת הברכה לפני הקריאה.

אבא היה ציוני. הוא נולד בירושלים, וכל ימיו חי בארץ ישראל. מעולם לא עזב את הארץ, והיה אוהב נלהב של מדינת ישראל. הוא מספר על אביו, שהכול הכירו בכשרונותיו המדעיים, "אבל הוא נמשך בחבלי אהבה אל הארץ והעדיף להיות מורה בארץ מאשר פרופסור בחו"ל. מאז עלה לארץ לא עזבה כל ימי חייו".

דומני שלאור זאת יש לראות את הדברים הבאים. כידוע, הקמת המדינה הטביעה רושם דל יחסית בסדרי בית הכנסת, וגם כיום, שישים וחמש שנים לאחר הקמת המדינה, עדיין חסרים סדרי תפילה מגובשים וראויים לאירוע זה. והנה בשנה שעברה, לקראת יום העצמאות, אבא חיבר נוסח של "על הניסים" ליום זה. אינני יודע אם ביקש להפיץ נוסח זה ברבים ולהציעו כנוסח לכלל. יחד עם זאת, סבורני כי ראויים הדברים – הן לכבוד המאורעות הגדולים של גאולת ישראל שזכינו לראותם, הן לכבוד אבא ז"ל – להפיצם ברבים, ואולי יתקבל הנוסח וייכנס לסידור התפילה. לסיום דבריי אני מציג אפוא את מה שכתב אבא בשנה שעברה:

על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לעמך בימים ההם בזמן הזה.

בימים אשר שארית פליטת ישראל, עם שרידי חרב הצר והאויב, מצא מנוח בארץ אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו ונוספו על בני ישראל היושבים שם מלפנים, יחד כולם ביקשו לפרוק מעליהם עול מלכות זדון השולטת בארץ ולייסד את מדינת ישראל. אז נועצו יחדיו בני ישמעאל יושבי הארץ והארצות אשר מסביב לה ואמרו קומו ונקומה למלחמה ונכחיד את ישראל ואת מדינתו ולא ייזכר שם ישראל עוד. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתם וקלקלת את מחשבתם ועמדת לבניך בעת צרתם ונתת לבניך עצה וגבורה למלחמה באויביהם ונצחום והכו בהם מכה גדולה וגירשום מגבול ישראל. ועשית לעמך תשועה גדולה ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. על כן קיימו וקיבלו עליהם בני ישראל לעשות את יום חמישה לחודש השני הוא חודש אייר ליום שמחה והלל והודיה. וכשם שעשית עמנו את התשועה הזאת כן תוסיף להושיענו ותגאלנו גאולה שלמה ונודה לשמך הגדול סלה. 

ד"ר נח חכם הוא מרצה להיסטוריה של עם ישראל 
באוניברסיטה העברית

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט אב תשע"ג, 26.7.2013

פורסמה ב-26 ביולי 2013, ב-גיליון עקב תשע"ג - 833 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 6 תגובות.

  1. דברים יפים על אדם גדול. תודה רבה.

  2. ש.צ. לוינגר

    על אביו ד"ר נוח חכם, נכתב ב'ספר האישים – לכסיקון ארץ ישראלי', בהוצאת 'מסדה', תל אביב תרצ"ז, עמ' קטו:

    'חכם, נוח: ד"ר לפילוסופיה ומורה מ-1913, מורה לתנ"ך והיסטוריה בבית המדרש למורים של המזרחי. נולד ז' חשון תרמ"ב, בוצ'יצ'יה (רומאניה). בן יוסף (שו"ב ומלמד). חינוך: אוניברסיטת וינה, בית המדרש לרבנים שם. תלמיד אדולף שווארץ. מ1913 בא"י. חבר הפועל המזרחי. מאמרים: בעיתונות. ספרים: תקציר של היסטוריה כללית, 1926-1936. כתובת: ירושלים, שערי חסד'.

    על העיירה בוצ'צ'יה, בחבל מולדובה שברומניה, ראו: פינקס הקהילות: רומניה, כרך ראשון, בהוצאת 'יד ושם', ירושלים תש"ל, עמ' 39. ייתכן ששם המשפחה 'חכם' מעיד על מוצא ספרדי. רבים מיהודי רומניה היו ספרדים. מרומניה (מהחלק הקרוב להונגריה) היה גם רבה של אור-עקיבא, הרב מנחם חכם ז"ל, (בעל ספר 'זהב מנחם', על שם רעייתו הרבנית זהבה חכם ז"ל בת ר' שמחה הלוי לוינגר ז"ל).

    מאמר של ד"ר נח חכם 'על הבצורת' (סיני כרך יז), באתר 'דעת'.

    בברכה, ש.צ. לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'

    על זכריה שפירא, אבי אימו של עמוס חכם, יש ערך ב'אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו' של דוד תדהר, ניתן לצפיה ברשת.

    • ש.צ. לוינגר

      בפירושו לישעיהו סו,ב: 'ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי', מביא עמוס חכם בהערה את הפירוש: 'מי שהוא "עני" -, מעונה בייסורים, "ונכה רוח", ורוחו שבורה מרוב ייסורים ובזיונות, ואף על פי כן הוא חרד על דברי'.

      אך לעיקר נקט הוא: 'אל עני – אל הנכנע לפני, כלשון "עד מתי מאנת לענות מפני", ואל המשפיל עצמו לפני; "עני" קרוב ללשון "עניו". ונכה רוח ואל מי שרוחו נכה (= שבורה) מיראת רוממותי'. וכתרגום יונתן: 'ובדין רעוא קדמי לאיסתכלא ביה, בדענוותן ומכיך רוח ומשתוי לקבל פתגמי'.

      כבחייו, כך בפירושו: דחק עמוס חכם לשולים את הייסורים, ושם לעיקר את הענווה ואת יראת הרוממות.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ. לוינגר

        לגבי פירושו על 'עולם חסד יבנה' (תהלים פט,ג), במובן 'עד עולם' – יש להעיר שמהמשך הפסוק 'שמים תכין אמונתך בהם' נראה דוקא הכיוון ש'עולם' היא הארץ, ויש כאן הקבלה: העולם, הארץ, בנויה על חסד ה' והשמים מכוננים אל אמונתו, נאמנותו.

        ייתכן ש'עולם' במובן 'נצח', 'זמן ארוך', בא בהשאלה מהמשמעות של 'עולם' – 'יקום', 'ארץ'. השמים והארץ מבטאים את הקיום היציב ארוך-הטווח, 'דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת'.

        רש"י מביא את שתי האפשרויות: "כי אמרתי עד עולם ייבנה בחסד כסא דוד… דבר אחר: סבור הייתי שתהא העולם בנוי בחסדך, ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקויימת. ומה היא האמונה? אותה הבטחה שהבטחת את דוד ע"י נתן הנביא, לאמר כרתי ברית לבחירי… להכין לעולם זרעו'.

    • על ד"ר אריה (אדולף) שווארץ, ראו במאמרו של ד"ר נ"מ גלבר, בקובץ 'מוסדות תורה באירופה – בבניינם ובחורבנם' (בעריכת ש"ק מירסקי, ניו-יורק תשט"ז), עמ' 726-728.

      בבוצ'ציה צמחה גם שושלת חסידית. ראו: ויקיפדיה, ערך 'חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן.

  3. אכן אדם משכמו ומעלה, שרבים-רבים, ואני ביניהם, חבים לו חוב גדול על פתיחת שערי הדעת של המקרא (למרות ביקורת המקרא וכו'…)
    ועליו יש לומר:
    וְיֹתֵר שֶׁהָיָה *עָמוֹס* חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן *סְפָרִים* הַרְבֵּה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: