בן יורש את אביו ברבנות? / יהודה זולדן

מכון הלכה ברורה מסכם סוגיות תלמודיות ומתייחס ליישומן הלכה למעשה. הכרך האחרון – על מסכת הוריות – מהווה דוגמה לדיונים אקטואליים שיכולים להתבסס על העיון במקורות

 מסכת הוריות בצירוף עדיות ואבות

עורך ראשי: הרב אריה שטרן

מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, תשע"ג

 מסכתות התלמוד הבבלי עם "הלכה ברורה" הן סיכום של סוגיות הגמרא על פי מפתח הלכתי. כל סוגיה שנמצאת בפסקי הרמב"ם או השולחן ערוך זוכה לעיון נרחב ומעמיק, כשהקריטריון הוא אמירות של פרשנים ופוסקים הלכה למעשה. אין במהדורה פלפולים ודיונים מופשטים, אלא דיונים יישומיים בלבד, מהתלמוד עד פוסקי זמננו. השיטה מבוססת על דברי הראי"ה קוק שהדריך ללמוד את הגמרא הלכה למעשה. הוא עצמו העתיק את פסיקת הרמב"ם והשולחן ערוך בתוספת הערות קצרות תחת הכותרת: הלכה ברורה.

צוות של אברכים ותלמידי חכמים חברי מכון הלכה ברורה הוסיפו ופיתחו את העיון במקורות ההלכה תחת הכותרת "בירור הלכה". בסדרה זו כבר יצאו למעלה מ־20 מסכתות, ולאחרונה יצאה מסכת הוריות, יחד עם מסכתות עדויות ואבות. במסכת זו, כמו גם במסכתות שיצאו בשנים האחרונות, הוסיפו חוקרי המכון גם לקט ביאורים על אגדות שבמסכת הוריות וכן הערות של הרב צבי יהודה קוק על המסכתות הללו.

מנהיג נושא באחריות

מסכת הוריות היא מסכת קצרה מאוד, שלושה עשר דפים בלבד. הנושא המרכזי שבפרק הראשון הוא הוראה שניתנה בשוגג על ידי בית הדין הגדול. זאת בעקבות האמור בתורה: "ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו" (ויקרא ד, יג). "עיני הקהל" הם בית הדין שהורו לקהל הוראה לא נכונה. הדיון הוא באיזה מצב ותנאי על בית הדין שהורו בשגגה להביא קרבן. בשני הפרקים הנוספים שבמסכת, הנושא המרכזי הוא קרבנו של כהן שנמשח בשמן המשחה שחטא בשגגה, ומלך או נשיא שחטאו.

רשימת הביבליוגרפיה על מסכת זו היא קטנה. מעטים כתבו על מסכת זו, כנראה בשל העובדה שמדובר על נושאים שאינם מצויים כיום – סנהדרין, מלך וכהן שמשוח בשמן המשחה. כך אירע למסכתות אחרות דומות, ואף חמור יותר. אין בידינו תלמוד בבלי על סדר זרעים (למעט מסכת ברכות) שתוכנו מצוות התלויות בארץ, וכן למסכתות מסדר קודשים וטהרות, מאחר שתוכניהם לא היו מעשיים לאחר חורבן הבית והגלות מהארץ. זכינו שעל מסכת הוריות יש בידינו תלמוד.

עיון בסוגיות שפותחו במסגרת הלכה ברורה מלמד שמסכת הוריות מציפה שאלות משמעותיות שמתכתבות עם המצב החדש שבו עם ישראל ריבון בארצו ובמדינתו. כאמור, מסגרת הדיון בפרק הראשון היא בהוראת טעות של בית הדין הגדול – הסנהדרין – ל"קהל", לכל שבטי ישראל בארץ ישראל. חסר פיתוח דיון הלכתי בשאלת הגדרת ה"קהל" ומיקומו במסגרת הגבולות הגיאוגרפיים: "אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל… הני הוא דאיקרי קהל" [אלו הם הנקראים קהל] (הוריות ג, א). לפי זה, הגרעין הקשה של עם ישראל הם אלו המתגוררים בארץ ישראל. המקורות הרבים בלקט האגדות בנושא זה יכלו להעשיר עוד יותר, לו היו מצטרפים להרחבה ההלכתית.

 הזיקה והמחויבות שבין בית דין הגדול לבין קהל ישראל והעיסוק בשאלות כגון אלה לא מוכרים לנו כיום, אבל הם משקפים מצב שבו יש לכידות לאומית תחת הנהגה תורנית סמכותית ומחייבת. העובדה שבית דין הגדול, המנהיגים התורניים הבכירים ביותר בעם ישראל, יכולים לטעות ולהטעות את כל העם או רובו בהוראות הקשורות לקיום מצוות מעוררת מחשבות על שקיפות, על הודאה בטעות ועל נשיאה באחריות. כבר עמד הרמב"ם (בהקדמתו לפירוש המשנה) על תוכנה הייחודי של המסכת בהסבירו את מיקומה בסוף סדר נזיקין לאחר מסכת אבות: "כאשר גמר דברי המוסר לדיינים [פרקי אבות], דיבר על שגגתם. לפי שמטבעו של אדם, לא ייבצר שלא יחטא. ולכן קבע הוריות אחר אבות, ובה חתם סדר נזקין".

מה מעמדו של מי שירש מלוכה בעת מחלוקת? שלמה ומלכת שבא, ג'ובאני דמין, 1789־1859

מה מעמדו של מי שירש מלוכה בעת מחלוקת? שלמה ומלכת שבא, ג'ובאני דמין, 1789־1859

ירושה במינויים ציבוריים

הפרק השלישי במסכת הוריות עוסק במעמדם של מלך ונשיא שחטאו. "אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה' א־לוהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם" (ויקרא ד, כב). הביטוי בפסוק "ה' א־לוהיו" הוא ייחודי. הוא מופיע פעם נוספת בתורה כשמלך מצווה לכתוב ספר תורה ייחודי לו, שמטרתו היא: "למען ילמד ליראה את ה' א־לוהיו" (דברים יז, יט). מכאן למדו תנאים שהנשיא האמור בפסוק הוא המלך, ולא בעל שררה אחרת, מפני שהוא זה העומד בראש העם, ומעליו רק ה'.

כשהעומד בראש העם חוטא אין זה כמו חטא של אדם רגיל, מפני שהוא מייצג ומסמל את העם ובמובן מסוים חטאו הוא כתם על העם. התורה מצווה עליו להקריב קרבן מיוחד, שדומה לקרבן ציבור. השאלות שנידונו בנושא בבירור הלכה הן: מה מעמדו של מלך־מנהיג שהעם מרד בו ולא מקבל את סמכותו? מי יקבל הכרה כסמכות השלטונית הבכירה ביותר שאין על גביה "אלא ה' א־לוהיו"? מה מעמדו של מי שירש מלוכה, וכשיש מחלוקת ואי הסכמה למינוי זה? האם כל בן ראוי לרשת ללא כל תנאי וסייג? מאיזה שלב נחשב אדם כמלך – מזמן שהוא נמשח בשמן המשחה או מאז שהעם קיבל את שלטונו, ועוד. האזכור של שמן המשחה בסוגיות הללו פתח דיונים על נושא המשיחה. את מי מושחים, כיצד מתבצעת פעולת המשיחה של המלך ושל הכהן הגדול, באילו תנאי שימוש שגויים בשמן המשחה נחשב המשתמש "מועל בקודשים", ועוד.

במסגרת הדיונים בשאלות הללו הורחב הדיון בסוגיית ירושה במינויים ציבוריים. במסגרות הכלכליות והשלטוניות הדמוקרטיות המקובלות, בן אינו יורש את אביו. אין לירושה שום משמעות. אך הדבר שאפיין את השלטון המלוכני הוא הירושה (גם בזמננו, רק לאחרונה ירש בנה של מלכת הולנד את המלוכה מאמו). בשונה מאומות העולם, בישראל הירושה עוברת לבן רק אם הוא ראוי. במקורות רבים בדברי חז"ל ניתן להבין שגם תפקידים אחרים הועברו בירושה, כמו חזקה על מצוות, או ירושה ברבנות. לגבי רבנות יש הטוענים שאין זה כך, ויש למנות את הגדול ביותר, כמו שאמרו ביחס למינוי חברים בסנהדרין שיש למנות את המומחים ביותר. בדיון מעניין זה היה מקום להביא מפסקי דין רבניים שפורסמו בשנים האחרונות, שבהם התייחסות לשאלות מעשיות בנושא. בהרכב בתי הדין שעסקו בנושא ישבו למשל הרב שאול ישראלי, הרב מרדכי אליהו ועוד.

קומות נוספות

אחד המאפיינים של התקופה המודרנית הוא הנגישות הגדולה לספרים ולמקורות, והקלות בהשגת מידע רב על כל נושא ועניין. גם חוקרים תורניים נעזרים בכלים הללו, ואנו זוכים לאסיף חומרים מסוגים וגוונים שונים. מכון הלכה ברורה בחר להתמקד בניתוח ובסיכום ההלכה הפסוקה בעקבות הדיון בגמרא. איסוף החומרים, סידורם וניתוחם מאפשר לראות תמונה כוללת ורחבה של הסוגיה, ושל סוגיות נושקות וסמוכות. לטעמי, אלה צריכים לשמש תשתית ובסיס לדיונים בשאלות חדשות שחורגות מעבר למיקום הנקודתי בסוגיה המוצעת ולחיפוש אחר משמעות ערכית, משפטית והלכתית לסוגיות שנלמדו. דרישה זו מופנית ללומדים ולמעיינים ובעיקר לבעלי היכולת – רבנים, דיינים, מגידי שיעור ועוד. הראי"ה קוק ראה במפעל זה "בניין התורה לדורות", ואכן יש להוסיף עוד קומות לבניין נאה זה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', א' סיון תשע"ג, 10.5.2013

פורסמה ב-10 במאי 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון במדבר - שבועות תשע"ג - 822, יהדות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: