מתח באוקיינוס השקט / חבצלת פרבר

שני נערים אמריקנים, שאבותיהם נעדרים לתקופות דיג ארוכות, מוצאים עצמם עזובים לנפשם וחשופים לסוד שמציב בפניהם דילמות מעשיות. חספוס רגיש ופיוטי

כשקפיטן פלינט עדיין היה אדם טוב

ניק דייבק

מאנגלית: דורית בריל־פולק

מודן 2013, 270 עמ'

 קפיטן פלינט, שעל שמו נקרא הספר, הוא הפיראט מ"אי המטמון" של רוברט לואי סטיבנסון. פלינט אינו מופיע אף פעם באופן ישיר לעיני הדמויות בסיפור, אך הוא מוזכר בפיהם לעתים קרובות, ומעלליו מניעים את העלילה: הוא הפיראט שהחביא את האוצר, שאותו יוצאים גיבורי "אי המטמון" לחפש. אחר כך שרטט את המפה המסתורית שמדריכה את גיבורי הספר בחיפושיהם ורצח את פקודיו על מנת שלא ישובו ויגנבו ממנו את האוצר. לבסוף הטמין את גופותיהם באדמת האי, באופן שהגפיים יצביעו על מקום המחבוא שאליו קיווה לשוב בעתיד.

הילד קאל, גיבור ספרו של דייבק, שואל את אביו, ג'ון בולינגס הדייג, האם לפני שפלינט הפך לפיראט ורוצח הוא היה אדם טוב, כיצד נראו חייו אז ובעיקר: מה הפך אותו מאדם טוב לרוצח? התשובה לשאלה האחרונה תהיה המפתח לעלילת הרומן החדש המתרחש במחוזות הדיִג של ארצות הברית.

גורל העיירה

מרכז חייהם ושדה הדיג של הדייגים באיים אלה נמצא במרחק אלפי קילומטרים מן הבית, מעבר לחופי אלסקה, ובעיקר בים בֶּרינג הלוט בערפילים ובמסתורין. עונת הדיג היא דווקא בחודשי החורף החשוכים והקפואים. הדייגים נעדרים אפוא מבתיהם כשישה חודשים בשנה, והקשר איתם מתקיים רק באמצעות תחנות תקשורת של מפעלי שימורי הדגים שאליהם הם מביאים את שללם.

ניק דייבק עצמו הוא יליד שיקאגו ובנו של סטיוארט דייבק, סופר מוערך שכמעט אינו מוכר בארצו, ואלמוני לגמרי מחוצה לה. משיקאגו עבר להתגורר בסיאטל שבמדינת וושינגטון, ומשם נדד לאורך החופים ובין האיים הרבים הגובלים עם מדינות וושינגטון ואורגון, על מנת להכיר מקרוב ומבפנים את חייהם של הדייגים החיים בחלק זה של העולם.

 קאל עכשיו הוא כמעט בן ארבע עשרה. משפחתו מתגוררת בלויאלטי איילנד – עיר פיקטיבית באי דמיוני, המצוי מעבר לחוף הצפון־מערבי של ארצות הברית, לא רחוק מגבולה הימי עם קנדה.

קאל גדל אפוא במשך מחצית מחייו כיתום־קש, לצד אמו ששונאת את האי ואת החיים בו, ומרכז חיי הנפש שלה הוא על היבשה, בסנטה קרוז, במרחק רב דרומה מן האי. כדי להחזיק מעמד היא בונה סביבה עולם סגור במרתף הבית, ושם היא מחזיקה אוסף ענקי של תקליטים. ההאזנה למוסיקה תופסת מקום מרכזי בחייה, והופכת מאוחר יותר למרכיב חשוב בסיפור.

חיי הדייגים מתנהלים בדרך של שגרה סדירה: חצי שנה על האי בהמתנה להפלגה הבאה וחצי שנה בים. זאת עד שג'ון גאונט, שבידו מרוכזת למעשה כלכלת האי – הבעלות על האוניות והמזחים ומפעלי שימור הדגים שמהם כולם מתפרנסים – מת באופן פתאומי, זמן קצר לפני תחילת החורף ועונת הדיג. בנו, ריצ'רד, שב הביתה מנדודיו חסרי התכלית ביבשה ובידיו נתונים עכשיו גורל העיירה וגורלה של קהילת הדייגים.

ריצ'רד – נער־תפנוקים, נווד ואנטיפת – מתלבט מה לעשות עם הירושה, וכולם נכנסים למתח של לחיות־או־לחדול. בסצנה מכוערת ומעליבה מודיע ריצ'רד לדייגים ממש לפני מועד ההפלגה שהחליט לממש את הירושה ולמכור את ספינות הדיג למתחרים היפנים. כאן מתחיל המפנה בעלילה.

הבן שב מנדודיו ביבשה וגורל העיירה בידיו  צילום: thinkstock

הבן שב מנדודיו ביבשה וגורל העיירה בידיו
צילום: thinkstock

רגישים ומבולבלים

דייבק בחר לספר את הסיפור מפיו של נער. קאל מתאר כיצד הוא קרוע בין הוריו, ג'ון הדייג ודיאנה. האב רוצה שימשיך בדרכו והאם מתנגדת. ג'ון הוא אב חם ובעל אישיות חזקה ומוצקה, ואילו האם היא אישה קרועה ובלתי יציבה. הקשר של קאל עם אביו הוא קשר של הערצה ויראה, קשר חם אך קטוע בתוקף הנסיבות. לעומת זאת הקשר עם האם קרוב וכמעט קשר בין שווים, אך חוסר היציבות והגיחות התכופות שלה אל מחוץ לאי מערערים את שניהם. כתוצאה מכך קאל הוא נער מבולבל, חסר ביטחון עצמי ונעדר כיוון. גם לחברו ג'יימי יש בעיות דומות: אב חזק אך נעדר, אם מעורערת. שני הנערים מתקרבים זה לזה, והידידות ביניהם מתהדקת בזמן המשבר שיצר היורש ריצ'רד גאונט.

הבחירה בדמויות של שני נערים רגישים, מבולבלים אך שוחרי צדק ומוסר היא בחירה מבריקה. היא מאפשרת לסופר לבנות את המתח בעלילה בתנודות קטנות ובקצב איטי המתאים לתהליך ההתפכחות וההתלבטות של נערים מסוגם של קאל וג'יימי. תחילה לא ברור לקאל מה קורה. הוריו משדרים מסרים מוזרים, בלתי מפוענחים, ולמרות ההכרזה הברורה של ריצ'רד על מכירת העסק – הדייגים יוצאים כרגיל לשדות הדיג באלסקה. משם מתקבלת הידיעה שריצ'רד מת. לכאורה המשבר נפתר, אך כשמתגלה שריצ'רד לא מת מתגלגלת שאלת גורלו לידי שני הנערים.

נסיבות חיי המשפחה של קאל וג'יימי מותירות אותם לבדם לכל אורך הדרך, תלויים זה בזה וללא מבוגרים שאיתם יוכלו להתייעץ: האבות נמצאים בים והקשר איתם מקוטע. אמו של ג'יימי משמרת בעמל ובקושי רב את שפיות דעתה. אמו של קאל, הנמצאת בסוף הריונה השני, עזבה ונסעה לסנטה קרוז, ותחושת הבגידה שגרמה לקאל גורמת לקשר ביניהם כמעט להתנתק. שני הנערים, בגיל שבין ילדות להתבגרות, מוצאים את עצמם עזובים לנפשם ולתובנותיהם הנעריות.

שאלות שונות מתעוררות באופן בלתי צפוי: מדוע אמו של קאל עזבה במפתיע את הבית והוא נדרש לעבור לביתו של חברו ג'יימי? מדוע נאסר עליו לבקר בביתו, ואביו אף נטל ממנו את מפתחות הבית באמתלה קלושה ובלתי משכנעת? לאט לאט נחשפות לפני קאל חלק מן העובדות.

לנסיבות חייהם נוסף הפחד שמשליטה בהם ידיעת סודו של ריצ'רד. האם לגלות למבוגרים שהם יודעים את הסוד או לא? מה יקרה לריצ'רד אם יתגלה לגברים שקאל וג'יימי יודעים שהוא חי? אלו דילמות קשות, בוודאי לבני ארבע עשרה מן הסוג של ג'יימי וקאל, שבקושי יודעים מה לעשות עם עצמם, ועכשיו גורלו של אדם אחר נתון בידיהם.

ערפל ומסתורין

תיאורי השיחות בין הנערים לבין עצמם ועם ריצ'רד וההתלבטויות של קאל וג'יימי שואבים את הקורא אל הסערה הרגשית שעוברת עליהם ואל המתח העלילתי. דמותו המוזרה של דון ברוק – הדייג שהופקד לשמור על ריצ'רד – מוסיפה עוד משקל למתח הזה, ומעוררת בקורא אסוציאציה, מוצדקת או לא, לדמותו של הפיראט מ"אי המטמון".

האווירה, החורף החשוך בלויאלטי איילנד, הנשים המעורערות והנערים המתלבטים והמבולבלים עוטים על הסיפור כעין צעיף אפרפר, שקוף ומעמעם כאחת. הרבה מן הנאמר או הנעשה אינו מובהר. קאל הנער לא תמיד מבין מה נעשה סביבו, וכך גם אנחנו לא תמיד מבינים. הערפול הזה הוא חלק מקסמו ואיכותו של הספר, והוא הופך אותו מסתם סיפור מתח, חזק ומעניין כשלעצמו, ליצירה מעניינת, פיוטית ועשירה. זהו ספר "גברי" מבחינת הרקע שלו וגלריית הדמויות הגבריות המאכלסות אותו, המחוספסות על גבול האלימות; וזהו ספר "נשי" בפיוט, ברגישות ובמאפיינים הנפשיים שבו. והוא מומלץ בעצם לכולם.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ג אייר תשע"ג, 3.5.2013

פורסמה ב-3 במאי 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון בהר בחוקותי תשע"ג - 821, סיפורת ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: