שושן פורים בבני ברק? / כרמיאל כהן

בפורים נחלק העם בין ירושלמים לשאר העולם, אף שירושלים החדשה אינה מוקפת חומה ויישובים אחרים אולי כן. ספר הלכתי־היסטורי על קריאת מגילה

 מגילה במוקפות חומה: מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון

הרב יהודה זולדן

הוצאת המחבר, תשע"ג, 470 עמ'

הפצה ראשית: יפה נוף, טל': 1-599-581-581

 אם לשפוט לפי ההתעניינות העולמית בזמן האחרון, אז ביתנו צופה על אחד המקומות החשובים בעולם כיום – מבשרת אדומים (E1). זה מחמיא למדי שרבים ממנהיגי העולם עסוקים בשאלה הגורלית האם לבנות על ההר שמולנו או לא, אולם מסתבר שאיש מהם אינו יודע שהבנייה במבשרת אדומים והחיבור לירושלים עשויים לשנות את זמן קריאת המגילה במעלה אדומים.

בעקבות ההיתר ליהודי שושן להיקהל ולעמוד על נפשם גם ביום י“ד באדר, הופרדו ימי המשתה והשמחה: יהודי שושן חוגגים בט“ו באדר, “ושאר היהודים אשר במדינות המלך“ חוגגים בי“ד באדר (אסתר פרק ט). בהמשך נקבע: “כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר“ (משנה מגילה א, א). הקשר בין המגילה ליהושע בן נון התבאר ברמב“ם הלכות מגילה א, ה (על פי הירושלמי): “ולמה תלו הדבר בימי יהושע? כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותו הזמן…“. כיום, אם שואלים אדם מצוי, ההפרדה היא בין ירושלמים לשאר העולם. “שושן פורים“ הוא חג מיוחד של ירושלמים.

אמנם, הדבר אינו מדויק לשני הכיוונים: קריאת מגילה בט“ו באדר בירושלים של היום אינה דבר מובן מאליו, וגם אין סיבה מהותית לכך שרק ירושלמים יחגגו בט“ו באדר.

במכלול הדיונים על זמן קריאת מגילה בירושלים ובשאר ערי ישראל עוסק ספרו של הרב יהודה זולדן – מפמ“ר תלמוד ותושב“ע בחינוך הדתי במשרד החינוך – “מגילה במוקפות חומה“, המבוסס על עבודה לשם קבלת תואר שלישי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן. שני חלקים לספר: “ירושלים ושכונותיה“ ו“ערי ארץ ישראל“. הספר דן מבחינה היסטורית והלכתית על תקופת זמן של כ־150 שנה, משנות השישים של המאה ה־19 ועד היום. באשר לירושלים, עוסק הרב זולדן בתקופה של היציאה מן החומות, בהתרחבות השכונות הירושלמיות עד מלחמת ששת הימים ובהתרחבות לאחר מלחמה זו.

חג של ירושלמים

דיון מעניין הוא על מעמדה של ירושלים החדשה בעת הניתוק מהעיר העתיקה, כאשר לא היו תושבים יהודים בעיר המוקפת חומה. הבסיס לדיונים על זמן הקריאה בשכונות החדשות מבוסס על דברי התוספתא (מגילה א, א): "הסמוכין לכרך ונראין עמו הרי הן כיוצא בו". על פי מקור זה ברור באופן כללי שקריאת המגילה בט"ו באדר אינה רק ליושבים בין החומות, אולם המושגים "נראה" ובמיוחד "סמוך" זקוקים להגדרה מדויקת יותר. אכן בגמרא מגילה (ב, ב) מצויה הגדרה מדויקת למרחק הנחשב "סמוך", והוא שיעור מיל (אלפיים אמה), אולם התברר במהלך השנים שיש כמה אפשרויות להבין מושג זה, ובכלל להגדיר מה נכלל בשטחה של העיר.

באופן פשוט לכאורה יש להבין שמרחק מיל נמדד מהחומה, אך תפיסה כזו עלולה ליצור מצב שבו החלוקה בין קוראי י"ד לקוראי ט"ו יהיה בתוך אותה השכונה או אפילו בתוך אותו הבניין. הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, כתב: "בעצם יש לפנינו עיר אחת לגמרי ואין לך דומה לאגודות אגודות גדול מזה, ואין סברא לחלק עיר אחת לשתיים". על חוסר ההיגיון הבסיסי בחלוקה מעין זו, ולאו דווקא בשל איסור "לא תתגודדו – לא תעשו אגודות אגודות", כתב הרב אליהו ברוך קעפעטש: "איש אחד שבית הכנסת שלו רחוקה מביתו כמה אמות, בוודאי שאי אפשר לומר דבבית הכנסת יתפלל ערבית רגילה ובביתו יזכיר על הניסים, שאין לך חוכא ואיטלולא גדולה מזה".

לאור בעיה זו התחדשו תובנות שמטרתן להרחיב את דין הקריאה בט"ו באדר גם לשכונות מרוחקות מהעיר העתיקה. היו רבנים שנתנו משקל נכבד לרצף הבתים אפילו כאשר מדובר על שתי ערים עצמאיות מבחינה מוניציפלית (החזון איש והרב פרנק), היו רבנים שהחשיבו את השייכות המוניציפלית גם בלא רצף בתים (הרב שלמה זלמן אוירבך), והיו שהחשיבו את הקשר החברתי כלכלי ואת היכולת להגיע במהירות בכלי תחבורה ממקום למקום (הרב שלום משאש, רבה של ירושלים), והיו גם דעות נוספות.

חוגגים בט"ו באדר. פורים במאה שערים צילום: מרים צחי

חוגגים בט"ו באדר. פורים במאה שערים
צילום: מרים צחי

מעניינת במיוחד היא תגובת הציבור לכל הדיונים ההלכתיים לאורך השנים. הרב זולדן מחלק בין התקופה שלפני מלחמת ששת הימים לבין התקופה שאחריה. לתושבי השכונות החדשות שקמו מאז היציאה מן החומות ועד מלחמת ששת הימים היו זיקה וקשר ישיר לעיר העתיקה. "חלקם היו תושבי העיר העתיקה שהעתיקו את מקום מגוריהם לעיר החדשה ההולכת ומתפתחת. הייתה להם גאווה על היותם 'ירושלמיים' והם רצו להמשיך להרגיש כך גם לעניין מקרא מגילה, על אף שהתגוררו בשכונות הרחוקות מרחק רב מאוד מהעיר המוקפת חומה, ולא היה רצף אורבני בין השכונות המרוחקות לבין השכונות הצמודות לעיר המוקפת חומה. הם המשיכו כהרגלם לקרוא מגילה בט"ו באדר בלבד, ולא קיבלו את עמדות המיעוט שטענו שיש לקרוא מגילה בט"ו באדר רק במרחב מיל מהחומה".

בדעת המיעוט יש לציין במיוחד את הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי שפרסם את דעתו ב'לוח לארץ ישראל' שהופץ בבתי כנסת רבים במשך חמישים שנה (תרס"ה־תשט"ו), אך רובו המוחלט של הציבור הירושלמי לא נשמע לו בזה.

בשכונות החדשות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים וגרו בהן תושבים לאו דווקא ירושלמים, המצב היה שונה. היו שקראו בהן בט"ו באדר, היו שקראו בי"ד באדר, והיו שקראו בשני הימים. אמנם, הבנייה שהתרחבה בירושלים והשלימה את הרצף האורבני לשכונות הוותיקות יותר פתרה את הבעיה. לדברי הרב זולדן, "עד פורים תשע"ב, עדיין נשארה שכונה אחת בירושלים, שכונת רמות, שהתושבים קראו בה מגילה בזמנים שונים… הקבוצה הבולטת שקוראת בי"ד באדר היא הקבוצה הנשמעת לפסיקות הרב עובדיה יוסף שטען שאין רצף אורבני בין שכונת רמות לשכונות הצמודות לעיר המוקפת חומה". בכל מקרה, גם מצב זה עשוי להשתנות כאשר ייווצר רצף אורבני ברור בין שכונת רמות לשאר ירושלים, וכפי שהיה בעניין שכונת הר נוף ושכונת הר חומה, שהרב עובדיה שינה את פסיקותיו לגביהן בהתאם למציאות האורבנית שהשתנתה.

כבוד הארץ

בחלק השני של הספר, כאמור, עוסק הרב זולדן בערי ארץ ישראל. אמנם עד כה אין אפילו יישוב אחד בארץ שבו קוראים את המגילה רק בט"ו באדר, אבל דיונים על אפשרות כזו, או לכל הפחות על קריאה מספק בשני הימים, יש לגבי עשרות ערים ויישובים בארץ. בארבעה מקומות בלבד התקבעה מסורת ציבורית לקרוא בשני הימים: בחברון ובקריית ארבע, בעיר העתיקה בצפת, בטבריה תחתית וביישוב שילה. אבל יש שסברו שיש לנהוג כך גם במקומות אחרים (עכו, חיפה, לוד, בני ברק, בית שמש, אשדוד, באר שבע ועוד ועוד). שני עניינים מרכזיים ליוו את הדיונים שהתעוררו, מלבד הדיונים שעלו גם בירושלים, והם: השתמרות שמות המקומות על ידי הערבים יושבי הארץ, וממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו באזור. על העניין האחרון במיוחד ניטש ויכוח מהי מידת הוודאות שיש לייחס לממצאים אלו המלווים בדרך כלל בפרשנותם של העוסקים בתחום.

הרב זולדן מציע גם תרחיש עתידי בעניין קריאת מגילה בט"ו באדר. מעלה אדומים מועמדת לכך בעוטף ירושלים, אם ייווצר רצף אורבני דרך השכונות הערביות של ירושלים, סילואן וראס אל עמוד, ודרך העיירות עזריה ואבו דיס הסמוכות למעלה אדומים; או לכשיבנו את מבשרת אדומים (E1).

בין שאר ערי הארץ מועמדים לכך, לדברי הרב זולדן, שלושה מקומות: לוד, חברון ושילה. באשר ללוד – רבה של העיר, הרב נתן אורטנר, מוכן להורות שיש לקיים את פורים בט“ו באדר בלבד, וזאת על סמך אזכורה במשנה כעיר מוקפת חומה, על סמך מסורת ועל סמך ממצאים ארכיאולוגיים. אולם “בתנאי שגם רבנים נוספים הידועים כבעלי סמכות יורו כך“. לעת עתה הוא מורה לחגוג בשני הימים, אך רק חברי הגרעין התורני המתגוררים בלוד נשמעים לפסקו.

בחברון ובשילה, כאמור, קוראים גם בט“ו בלא ברכה, אבל ממצאים ארכיאולוגיים בשני המקומות מחזקים את היות ערים אלו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לפני כחמש שנים אף נמצא בשרידי אחת הכנסיות שליד תל שילה פסיפס ובו כתובת ביוונית שבה ברכה לתושבי המקום: “רחם על תושבי שילה אמן“. בעקבות זאת הוסיף רב היישוב, הרב אלחנן בן נון, שיש להעצים יותר את מעמדו של ט“ו באדר על ידי הוספת “על הניסים“ בסוף ברכת המזון.

גם כאן חשובה המודעות של הציבור. להערכתו של הרב זולדן התושבים בשני יישובים אלו ישמחו להשוות את מעמד יישוביהם לזה של ירושלים, אולם כדי שזה אכן יקרה נצרכת עבודת הכנה רבה במגוון דרכים כדי “להכשיר את הלבבות וליצור אווירה מתאימה כדי שאותה פסיקה הלכתית תתקבל“.

הספר “מגילה במוקפות חומה“ מעניין וכתוב בבהירות רבה. ניכרת השקעה רבה באיסוף כל הנתונים – ספרים, מאמרים, מכתבים ועדויות בעל־פה – ואין לי ספק שהספר יהווה בסיס איתן לדיונים עתידיים. חסרים בספר מפתחות (מקורות, מקומות, אישים וכדומה), וכן רשימה ביבליוגרפית מסודרת, וכדאי להשלים זאת בעתיד.

כבודה של ארץ ישראל, שהזכרנו בתחילה, משמש מניע חשוב לקביעת דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון ביחס למקומות נוספים חוץ מירושלים. כך כותב הרב זולדן, בעקבות דברי הראי“ה קוק: “הזוכרים והמזכירים את כרכיה של ארץ ישראל, את מעלות הקדושה שבערים מוקפות מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשוורוש, אלא יהיו עבדי ה‘ בשמחה ויבואו לפניו ברננה“.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב באדר תשע"ג, 22.2.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בפברואר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון תצווה תשע"ג - פורים - 811, יהדות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: