אבישר הר שפי

אסיף
צְבָעִים שֶׁל סְתָו שׁוּב מֻשְׁלָכִים בָּרְחוֹבוֹת
עַכְשָׁו לְהֵאָסֵף
שֶׁתְּגַלְגֵּל גַּם בָּנוּ רוּחַ לַחָפְשִׁי כְּכָל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי
(שֶׁהִבְטַחְנוּ שֶׁנִּהְיֶה כָּךְ וְכָךְ
שֶׁהִבְטַחְנוּ שֶׁנִּהְיֶה אַחֶרֶת).
עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֶסְפָה כְּבָר הַחִטָּה
שֶׁנּוֹתַרְנוּ שְׁלָפִים בְּלֹבֶן אֲדָמָה
פְּשׁוּטִים מְאוֹד עַכְשָׁו
אֶל שְׁתֵּי יָדֶיךָ
רַכִּים
מְלֵאֵי חֵן
מִתְנוֹצְצִים

מי שענה
כְּנַחַשׁ מַשִּׁיל עוֹרוֹ, כָּעֵץ הַנִּכְרָת
וְאַלְפֵי הַנְּיָרוֹת הַנֶּאֱסָפִים לָשׁוּב בּוֹ
שֶׁאַתָּה קוֹרֵא עַנֵּנִי
כְּמוֹ שֶׁנּוֹלַדְתָּ
בִּתְדָרִים סְגֻלִּים
וְחַיֶּיךָ הַשָּׁבִים מְבֻסָּמִים
וַעֲנוּדֵי קוֹצִים
כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים
מִמִּי
שֶׁעָנָה

————

איתן באום

תפילת הדרך לכימותרפיה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אַב הָרַחֲמִים וְהָרְפוּאוֹת שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וּתְלַוֶּה אוֹתָנוּ בְּשָׁלוֹם וְתִתֵּן לָנוּ חַיִּים וּבְרִיאוּת שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם. תֵּן בָּנוּ כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַסַּרְטָן בְּכָבוֹד וְאֶת הַכֹּחוֹת לְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ וּלְהַבְרִיא מִמֶּנּוּ. וְתַצִּילֵנוּ מִכְּאֵב וְעַצְבוּת וְיֵאוּשׁ וְכָל מִינֵי רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת.
וְתִשְׁלַח תְּבוּנָה וְהַצְלָחָה לָרוֹפְאִים וְלָאֲחָיוֹת שֶׁיִּהְיוּ שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים לִזְרֹעַ טוֹב וְאוֹר בִּבְשָׂרִי. דַּיֵּק אֶת מְלֶאכֶת הַכִימוֹתֶרַפְּיָה שֶׁתִּתְמַקֵּד בָּרַע וְתַכְרִית הָרַע וְתָחוּס עַל הַטּוֹב שֶׁבְּגוּפִי.
עֲטֹף אוֹתִי בְּטוֹב שֶׁאֶהֱיֶה חֲזָקָה בַּגּוּף וּבַנְּשָׁמָה לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים וּמְלֵאִים. תֵּן לִי הַכֹּחַ לַעֲבֹר תְּקוּפָה קָשָׁה זוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה וְקִרְבָה.
עֲזֹר לִי לִזְכֹּר אֶת מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרַי וִידִידַי שֶׁכֻּלָּם יַחַד אִתִּי בְּמַסָּע זֶה וְאָנוּ כֻּלָּנוּ נוֹשְׂאִים עֵינֵינוּ אֵלֶיךָ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת.
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
אֵ־ל נוֹרָא עֲלִילָה עוֹמֶדֶת אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא הַכְנָעָה וְיִרְאָה. אֵינִי יוֹדַעַת עַל מַה וְלָמָּה אֲנִי חוֹלָה, אַךְ עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ. תֵּן לִי הָעֹז לְקַבֵּל רְצוֹנְךָ בְּאַהֲבָה וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱ־לֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי וְהוֹצִיאֵנִי לְאוֹר גָּדוֹל חִישׁ קַל מְהֵרָה. תְּשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן. שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כַּכָּתוּב: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱ־לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱֲ־לֹהֶיךָ".
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

התפילה נכתבה על ידי איתן באום לרפואת אמו: נעמי חוה בת חיה הנדל, מנחם אב, תשע"א

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' תשרי תשע"ג, 21.09.12