שיח השדהיוסי אשבול, אחד מטובי צלמי הטבע הישראלים, סיפר פעם כי כדי לצלם ציפורים בקינן מבלי להפריע הוא משתמש בתחבולה. אל קרבת הקן הוא מגיע עם מחבוא ובלווית חבר נכנס לתוכו. כעבור זמן מה עוזב החבר את המחבוא, ויוסי נשאר בתוכו. הציפורים ש'אינן יודעות לספור' בטוחות שהסכנה בדמות ההולך על שתיים חלפה לה, והן שבות לפעילותן מבלי שתדענה כי הן תככבנה בצילומיו הנהדרים של יוסי.

האומנם לא יודעות הציפורים לספור? ומה באשר לכישורי אינטליגנציה אחרים? ובכלל, כמה אמת יש בביטוי המעליב 'מוח של ציפור'? בפרשתנו מופיעה מצווה מיוחדת, שעוררה עניין רב ולא מעט מחלוקות בין הפרשנים – מצוות שילוח הקן: 'כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים'. נחלקו הפרשנים בטעמה של המצווה – האם ביקשה התורה להרחיקנו מצער בעלי חיים (שלא תראה האם בלקיחת ביציה או צאצאיה) או שמצווה זו היא בבחינת גזירה שאין לחפש לה טעם, אלה לקיימה רק כי זהו רצונו יתברך? כך או כך, מעוררת מצוות שילוח הקן עניין נוסף.

צילום: thinkstock

שנים ארוכות הורונו הזואולוגים כי מוחן של הציפורים אינו מפותח דיו ובשל כך אין לראות בהתנהגויות אלו ואחרות שלהן אלא רק דחפים המוטבעים בהן. לפי תפיסה זו, יכולנו להבין כי רגשותיה של הציפור האֵם מתעוררים רק כאשר היא רואה את לקיחת ביציה או צאצאיה. בהתקרב אדם אל קינן, נוהגות ציפורים רבות לערוך הצגה מרתקת. הן מטילות עצמן הרחק מן הקן, שומטות את כנפיהן משל היו פצועות ומדדות, כדי למשוך את תשומת לבו של האויב ולהרחיקו מן הקן. כשהתרחקו דיין הן מעופפות הרחק משם.דחף זה מתעורר נוכח הסכנה, אך אילו נרחיק את האם וניקח את הגוזלים, כאשר תשוב האם לקינה היא לא תרגיש בחסרונם, ותיגש מיד להטיל ביצים חדשות.

בשנים האחרונות משתנה הגישה בכל הנוגע למוח הציפור, ובספרות המדעית מתרבים המחקרים המבקשים להוכיח כי אומנם אין האינטליגנציה של הציפורים משתווה לזו של היונקים (דולפינים, שימפנזים ואחרים) אך היא בהחלט קיימת. מחקר אחד הוכיח לדוגמה כי ניתן ללמד יונים להצביע במקורן על סדרת תמונות שהכילו ציורים עם פריטים בכמות עולה מ-1 עד 9, לפי הסדר. קיק (קרוב משפחתו של העורב) מסוגל להחביא כ-30,000 זרעים במחבואים שונים, ולמצוא אותם כעבור חודשים ארוכים. מחקרים חדשים אלו משאירים חלק מהבנתנו את מצוות שילוח הקן ב'צריך עיון', ומהווים דוגמה לכך שבניגוד למדע, שבו דעה חדשה יכולה לדחות את הישנה, ההבנה בתורה יכולה להעמיק עוד ועוד, אך לעולם לא תשתנה. אז אולי כדאי לך, יוסי, לעדכן את הסיפור שלך?

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', יג' אלול תשע"ב, 31.8.2012