מה חושבת השפה על התיבה / אבידֹב ליפסקר

תיבת נח היא עולם סגור המגונן על קיומו, כמו השפה. השירה השכלתנית-הגותית-מודרנית של שטרנפלד יונקת ממסורת השירה הפולנית

על סף התיבה
צביקה שטרנפלד
קֶשֶׁב לשירה, תשע"ב, 74 עמ'

בפתח הספר מוטו מתוך 'קולות האדמה' מאת צ'אונג-טסה, בתרגומו של יואל הופמן: "הקוּאֵי (יצור אגדי בעל רגל אחת) מעריץ את מרבה-הרגליים, מרבה-הרגליים מעריץ את הנחש. הנחש מעריץ את הרוח. הרוח מעריצה את העין, והעין מעריצה את הלב".

ההערצה נעה לכיוון מהופך משום שהיא תלויה בעין, ומשום שהיא משתוקקת אל מה שאין לה; רוב רגליים לבעל רגל אחת, תנועה חופשית במקום הליכה, וריחוף ללא מגע גוף במקום זחילה על גחון. המבט מייצר את התשוקה שבלב ולפיכך הדיבור של הלב מונחה אל מה שמעבר לכל היגיון, של רצון או של בחירה. הקדימות הזו של הלב המדבר לכל דימוי שמייצרת העין הוא היסוד לספר השירים של שטרנפלד.

תיבת נח היא דימוי לקיום שאליו העין נשואה, אולם השיר מעריץ את הלב ומייצר שפה של היפוכים לדימוי  הזה. "בַּצִּיּוּרִים", כך כותב שטרנפלד, "הֵן נִכְנָסוֹת זוּגוֹת זוּגוֹת". אולם בשיר הפתיחה, המילה "זוג" מייצרת את כל האפשרויות המהופכות שלה עצמה: "הַמְאַהֲבוֹת שֶׁהוּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר", "הַדָּגִים שֶׁהוֹעֲלוּ לַתֵּבָה בְּעַל כָּרְחָם" ו"תּוֹלְעֵי עֵץ מְכַרְסְמוֹת בַּדְּפָנוֹת".

הדימוי השירי שנולד ממבט שב אל הלשון החושבת אותו ונרשם מחדש כשיר. בעולם הדימויים של הספר הזה, תיבת נח – כדימוי של עולם סגור המבקש לשמור על קיומו בפני מבול –  היא 'תֵּבָה' שבהוראתה העברית היא גם 'מִלָה'.

'על סף התיבה' הוא ספר של עמידה מול השפה שנולדה מדימוי ציורי החושב את מחשבותיו מתוך הערצת הלב ולא מן המבט:

"עַל סַף הַתֵּבָה/ עָצַר אוֹתִי סֶלֶקְטוֹר/ בְּטְעֲנָה שֶׁמִתְקַבְּלוֹת/ חִפּוּשִׁיּוֹת מְנֻקָּדוֹת, / אַךְ לֹא כָּאֵלֶּה,/ שֶׁעַמּוּד הַשֶׁדְרָה שֶׁלָּהֶן,/ הוּא סִימַן שְׁאֵלָה, / וְסִימַן  הַקְּרִיאָה בְּקִרְבָּן/ הוּא שַׁפוּד. השיר הקצר הזה, שממנו ניטל שמו של קובץ השירים, הוא הצורה השירית המובהקת של כתיבה המעמידה את סימני הדקדוק והמבע של עצמה (הניקוד, סימן השאלה וסימן הקריאה) כתווי המהות העודפים על פני סימני ההיכר התמונתיים של החיפושיות המנוקדות.

אולם בלי הביטוי הזה, 'חיפושיות מנוקדות', שהוא בעברית קרוב כל-כך אל הביטוי 'מילים מנוקדות' – אף הן סימנים של השפה – לא היה נולד הפסוק השירי על עמוד שדרה שהוא סימן שאלה, או הציור המבעית של סימן הקריאה שהוא כשפוד הנעוץ בקרבן. 'השפה החושבת את עצמה' אכן מצודדת מבט אל העצמים המקיפים אותה, אולם זאת רק כדי ליטול משם את הדימויים החושבים שלה, שיש להם תנועה חופשית ורצון בלתי מוגבל משל עצמם. הם כלשון המוטו 'עין המעריצה את הלב'.

שירי 'על סף התיבה' מבקשים לפרום את "אגדת הבלעדיות" של תיבת נח (רק תיבה אחת ורק פריט אחד מכל סוג של בעל חיים), ומסמנים אופק מתרחק של השתקפויות לשוניות אינסופיות מכל נקודה שירית "סופית", כביכול, שאליה השיט השיר את הדימוי הבסיסי שלו 'תיבת נח': "הַנְּקוּדוֹת שֶׁעָלַי", אומרת החיפושית, "הֵן הֶחְלֵטִיוֹת אֶל מוּל הָרִיק,/ סִיּוּמֵי מִשְׁפָּטִים שׁלֹא נֶהֱגוּ". בעלילה השירית שלהם מזכירים שירי הקובץ הזה את הפואמה הסימבוליסטית היפהפייה של המשורר ש' שלום 'תֵּבת נח שָׁרָה' שבספרו 'פלא גמע' (1930).

שירתו של צביקה שטרנפלד היא, כמדומה, הביטוי המובהק ביותר לצורה שירית שכלתנית מודרנית, המוכרת בעיקר מן השירה הפולנית בעשורים האחרונים, שהדמויות הבולטות בה הן ויסְלָבָה שימבּוֹרסקה, צֶ'סלַב מילוש, זְבִּיגנייב הֶרבֶּרט, אדם זגייבסקי ואחרים. משוררים אלה חיברו טקסטים שמנסים להבין את המציאות ולא רק לשקף אותה כצורה פואטית ואסתטית של חוויה רגשית.

השכלתנות המודגשת של שירתם מרוסנת תמיד בתהייה חוזרת על השבירות המצמררת של המציאות שנתפסה כבר כוודאית. שירה זו הוצגה בפני קוראי השירה העברית על ידי מתרגמים עתירי כישרון כיורם ברוּנוֹבסקי, דוד וַינפלד ורפי וַייכרט. אין זה אפוא מקרה כי הספר הזה של שטרנפלד מצא משכן בהוצאת 'קשב', שעורכה  הראשי הוא וייכרט, מתרגם בולט וחשוב מצד עצמו לשירת ויסלבה שימבורסקה. וייכרט העניק לספר חזות גרפית אנינה (כדרכו בכל ספרי הסדרה שלו),  בפורמט מוקטן אך בעל נוכחות ציורית יפה בצבעי כחול עז, ובדרמטיות סוריאליסטית של הציור שעל חזיתו מאת ולנטין לוסטיג: 'המדים של נמו'.

הטון המודרני-הגותי של השירה הפולנית המונח ביסוד הכתיבה של שטרנפלד (יליד פולין ובקיא היטב בשפתהּ), הוא שהוליך אותו אל ההרהור השירי על מיתוס המבול שבספר בראשית – אל סיפור נח המסתיים בהבטחה "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ" (בראשית ט יא).

הישגיו של שטרנפלד בכתיבת שירה טמונים תמיד ביכולתו הספרותית להעמיד, כמו אצל המשורר הפולני זביגנייב הרברט, עלילה שירית הנפרשת על פני קובץ שלם, ובמרכזה גיבור לירי הכובש את רגשותיו השיריים כדי להגיע לביטוי מדויק של עמדה בעלת תוקף תבוני, אתי ופוליטי. יחד עם זאת, הדידקטיות שלו היא תמיד משעשעת, מרוחקת מעט באופן אירוני – כלומר תמיד שירית. הדיבור, שהוא שם בפי החיות שבתיבת נח, מוליד מתוך התמונה המקראית הציורית מחשבה דידקטית, השבה ומהרהרת באירוניה סלחנית על יומרתה שלה.

הנה כך אומרת תולעת המשי: "אֲנִי מְוַתֶּרֶת/ עַל הַפַּרְפָּרוּת/ וּמִתְגַּלַּחַת,/ שֶׁתּוֹלָעִים פּשׁוּטוֹת/ יְבַקּשׁוּ אֶת חֶבְרָתִי". העמדה הדמוקרטית, כביכול, מתקבלת כמגוחכת בקריאת הפשט של המילה 'פשוּטוֹת', שמציינת מובן חברתי-מעמדי, אך גם מראה גלוח ועירום לתולעת שאינה לבושה – כלומר למי שהופשטה משערותיה. בדיבור השירי מַגלָה השפה את הדובר שלה מתוכה ומחזירה אותו אל המקום שלפני דיבורו – אל העירום שמתחת לכיסוי המשי שלו. הגלות הזו, שלא ניתן להיחלץ ממנה, היא אולי הנושא החשוב ביותר שאליו שב שטרנפלד בכמה מקובצי השירה שלו, ובעיקר בספר שבעיניי הוא מהטובים ביותר שנכתבו בשירה העברית בשנים האחרונות, 'פליטים של זמן' (כרמל, 2004).

גיבורת הקובץ היא ד"ר רוברטה גביאזדופולסקי, 'מומחית לאיברים זוגיים' – וכמו נוסעיה של תיבת נח שבקובץ הזה – היא פליטה של זמן. שטרנפלד מצטט מדיבורהּ בקובץ ההוא ושם בפיה בספר הנוכחי את 'שיח החסידות שאינן שולות', כלומר, את ההצהרה של החיה המסרבת להיות בת הסוג שבגינו היא נבחרה להיכנס לתיבה. וכך שרה החסידה את געגועיה למה שהיא אינה: "חָמַקְתִּי מְהַשּׁלֶג / הַמִּתְקַנֵּא בַּנוֹצוֹת הַצְּחוֹרוֹת./ יֵשׁ לִי חֲלוֹם: / מַגָּפַיִם שְׁחוֹרִים,/ מַקּוֹר מֻשְׁחָז/ וְאוֹתוֹת עַל הֶחָזֶה".

בשירי הספר הזה, כמו בכתביו של צ'אונג-טסה, מה שמתקנא בנו מגלה לנו את היפוכנו, ובזכות מה שסימן אותנו כסוג, בניגוד לרצוננו, אנו מוצאים עצמנו ניצולים בתיבה רעועה על פני מבול.

פרופ' אבידב ליפסקר הוא חוקר, סופר ומשורר. מרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ח בסיון תשע"ב, 8.6.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-8 ביוני 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון בהעלותך תשע"ב - 774, שירה ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: