בדיקת השירים שמלווים את חג החנוכה מגלה מספר תופעות מוזרות ומקוממות: לחן כנסייתי שנטמע בקהילות ישראל ומחיקת כל מוטיב דתי ממלחמת החשמונאים. חנוכה בראי המוסיקה והשירה  

תווי המזמור מעוז צור כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי בונציה. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, קנטטות איטלקיות מתחילת המאה ה-18

משהו מוזר מתרחש בימי החנוכה. דווקא חג החנוכה, עליו נאמר בפיוט "מעוז צור" – "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים", אינו מצטיין בתפילות מיוחדות ובפיוטים כפי שנהוג בחגים האחרים, כדוגמת ט"ו בשבט, פורים, תשעה באב וימי הצומות, שזכו לפיוטים מיוחדים שמהם משולבים בתפילות הקבע.

ברכת הנרות, כמו גם נוסח 'הנרות הללו' ו'על הניסים' מקורם במסכת סופרים. בקהילות מערב אירופה וכן בקצת קהילות במזרח אירופה נהגו לשלב בתפילת שחרית בשבת חנוכה, לפני ואחרי קריאת שמע, פיוטים מיוחדים המתארים את אשר התרחש בחג החנוכה. הפיוט המרכזי הוא "שני זיתים", שמחברו הוא שלמה הבבלי שחי באיטליה.

מנגינה גרמנית

אך המנגינה העיקרית המזוהה עם חג החנוכה היא נעימת "מעוז צור", שמקורה אינו יהודי כלל וכלל. המלחין והצ'לן יהויכין סטוצבסקי והחזן לייב גלאנץ כבר התריעו על כך, ולייב גלאנץ כתב במאמרו "על חטא שחטאנו ב'מעוז צור'" (זהרים, קובץ לזכרו של לייב גלאנץ, הוצאת מכון תל-אביב למוסיקה דתית יהודית, ת"א תשכ"ה) "כי דווקא בחג החנוכה המסמן את נצחון המכבים במלחמתם נגד ההתייוונות, שרים את הפיוט המרכזי של החג "מעוז צור" בנעימה המורכבת משלושה שירים גרמניים. שניים כנסייתיים ם מהמאה הט"ו: אחד קוראל של לותר, השני קאנטוראל ממגנצה, והשלישי קטע מהשיר הגרמני ששמו "שאלמאנליר" מהמאה הט"ז. כזאת היא שירתנו הלאומית של חנוכה".

יהויכין סטוצבסקי הציע לשיר את "מעוז צור" במנגינת באנאדטו מרצלו, המלחין האיטלקי, ולייב גלאנץ חיבר לחן לבית הראשון והחמישי של "מעוז צור", המבוסס על נעימת ברכת נרות חנוכה; אך לא סטוצבסקי ולא גלאנץ הצליחו לשנות את מנגינת "מעוז צור" המקובלת. לחנו של גלאנץ אף הופיע בחוברת מיוחדת על ידי המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות הכללית, אך דבר לא עזר: העם החליט כי המנגינה הגרמנית תונצח בשירת "מעוז צור".

את הכרזת ראש חודש כסלו וראש חודש טבת, "ראש חודש יהיה ביום" שרים במנגינת "מעוז צור" הגרמנית. אפילו לפרקי ההלל הנאמרים בחנוכה חדרה מנגינת "מעוז צור", וישנן קהילות שגם הפרק "יחדשהו" מברכת החודש מושר במנגינה זו. בספר "ירושתנו" היוצא לאור על-ידי מכון מורשת אשכנז מובאים מינהגי הקהילה לכל ימות השנה. בבית הכנסת בראשות הרב בנימין שלמה המבורגר מבני-ברק נוהגים לפי מנהגים אלו, ולדברי הרב המבורגר קיימים בארץ-ישראל שבעה בתי כנסת המקיימים מנהגים אלו – ובהם שירת "אדון עולם" בחנוכה במנגינת "מעוז צור".

עוד מפליא שאפילו בסידורי הספרדים מופיע השיר "מעוז צור" בן ששת הבתים, שמחברם הוא מרדכי ושמו מופיע בראשי החרוזים, ואפילו הם החלו להשתמש במנגינה הגרמנית שלו. זהו אולי מקרה יחיד שפיוט של פייטן שחי בגרמניה השתלב בסידורי הספרדים בנוסף ללחן משם – תופעה שכשלעצמה ראויה למחקר. אולי כל זה אות לכך שהמנגינה עברה "גיור כהלכה"…

לנו הניצחון

עוד לחן זר השתרש לניגוני חג החנוכה הוא לחנו של הנדל מהאורטוריה שלו "יהודה המכבי". יש המשלבים לחן זה בשירת "לכה דודי". לוין קיפניס חיבר מילים ללחנו של הנדל "הבה נרימה נס האבוקה, ביוונים נלחמנו ולנו הנצחון".

מי שלא השלים עם הניגון הגרמני הן שושלות החסידים למיניהם. החסידים נהגו לקיים מפגשים בערבי החנוכה ובהם נשמעו פרק התהילים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (פרק ל') וכן תפילת "אנא בכח" ול"מעוז צור" הולבשו מנגינות חסידיות. החזן פנחס ספקטור, מי שהיה החזן בחצרו של הרבי מבויאן הלחין את כל בתי הפיוט המושר בליווי תזמורת. קטע מלחנו של ספקטור ל"מעוז צור", הבית "רעות שבעה נפשי", מופיע בתקליט מפיו של החזן בנימין אונגר בליווי ד"ר מרדכי סובול. הקטע "יוונים נקבצו עלי" בלחנו של הרמן ווהל מושר מפיו של יוסלה רוזנבלט. "מעוז צור" בנוסח חסידי מופיע גם בתקליטו של החזן פנחס סגל המכונה "פינציק". על מנגינתו של פיציק כותב המוסיקאי גרשון סוייט כותב כי יסודה בשיר צרפתי…

לחן חסידי מלבב מלווה את שירת "מעוז צור" מפיו של המלחין והזמר החסידי בן-ציון שנקר. ברכת נרות חנוכה הולחנה על ידי החזן יעקב שמואל מרגובסקי המכונה "זיידל רובנר". הלחן הוקלט מפיו של החזן בנימין אונגר ומקהלת הגברים של מרטין ווהייט. הקטע "הנרות הללו" זכה לעוד הלחנות רבות וביניהן של זייסל רובנר, זיינבל זילברץ, גרשון אפרת, יצחק קמינסקי, אברהם משה ברנשטיין, יוסף מילט והירש לייב בקין.

מזמור התהלים פרק ל: "מזמור שיר חנוכת הבית" נאמר בתפילה מדי יום ביומו, אך בימי החנוכה יש לו משמעות מיוחדת, אם כי אין לו כל קשר לחנוכה. הפרק הולחן על ידי שלמה זולצר, ברוך קינטסל זיידל רובנר, אוסקר ג'וליוס ומשה שטרן. משה שטרן הלחין גם את תפילת "על הניסים" והקטע "בימי מתתיהו כהן גדול". אגב – גם הלחן לתפילה זו מושפע ממנגינת "מעוז צור", כפי שניכר בקטע המסיים, 'ואחר כך באו בניך'…

השם נעלם

אנו רואים כי בספרות חז"ל ובספרות ההלכה מודגש הנס הא-לוהי בחנוכה וכמעט לא מוזכרת גבורת החשמונאים. בתפילת "על הניסים", התפילה העיקרית והיחידה של ימות החנוכה, מודגש כי "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" – לאמר: המרד היה כנגד ניסיון ביטול תורה מצד היוונים ואילו מלחמת המכבים לשחרור חלקים גדולים מארץ-ישראל לא מודגשת.

ספרי החשמונאים, המדברים על המלחמה וגיבוריה, נידונו לגניזה ונחשבו כ"ספרים חיצוניים", ורק לאחר פרסומם ניתן היה לראות את ההבדל שבין גישת חז"ל וגישתם שלהם.

מגמה זו השתנתה בספרות העברית החדשה. בניגוד ל"השתקת" גבורת החשמונאים בספרות חז"ל, בספרות העברית מהמאה העשרים הוחלפה השיטה: להם הניצחון, ואילו שם ה' הלך ונעלם מן השירים והמאמרים של חנוכה.

שיר כפירה שכזה הוא שירו של המשורר אהרון זאב (1900-1966), יליד סוקולב פודולסקי שבפולין. אהרון זאב היה עורך "דבר לילדים" ובהמשך גם קצין חינוך ראשי בצה"ל. בשירו "אנו נושאים לפידים" מתכחש המשורר הכופר לכל מעשה נס החנוכה: "נס לא קרה לנו / פך שמן לא מצאנו/ בסלע חצבנו עד דם/ ויהי אור".

השיר הולחן על ידי מרדכי זעירא והושמע לא פעם באירועי חנוכה של קיבוצי השמאל וגם במופעים של צה"ל. בזמנו מחו החוגים הדתיים על דברי הכפירה שבשיר והתרעמו על כך שצה"ל אימץ שיר זה, אך לא ידוע לי איך נסתיימה הפרשה. לצערי, גם בבתי ספר דתיים שרו שיר זה, עד שהפסיקו לאור מחאות של אחרים ושלי. הדבר היה לפני זמן רב ומעניין כיצד נוהגים כיום.

בשיר אחר נעשה מעשה שלא ייעשה, והופך על פניו את הפסוק "מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהילתו" (תהלים קו, ב) וכותב "מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה". ובהמשך – "בימים ההם בזמן הזה, מכבי מושיע ופודה, ובימינו כל עם ישראל יתאחד יקום וייגאל".

גם בשאר השירים לילדים מודגשים החנוכייה, הסביבון, הלביבות, ואילו בורא עולם לא מוזכר כלל. בשיר של שרה לוי-תנאי, שהולחן על-ידי עמנואל עמירן, נכתב "באנו חושך לגרש", והרי מילים אלו מנוצלות על-ידי מרשיעי ברית בימינו, אלה השונאים את המסורת היהודית שמבחינתם היא חושך, והם, כביכול, אנשי האור. בשיר נוסף נאמר "על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים". בבתי-הספר הדתיים שונתה פיסקה זו, כך נאמר בה "על הניסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים". אכן הבדל גדול.

ביאליק ורויסמן

לעומת זאת, שירו של ביאליק "למתנדבים בעם" איננו מכחיש ומשמיט את השתתפות הא-ל במערכה. השיר עובד לתזמורת ומקהלה על-ידי המלחין והמחנך המוסיקלי יצחק אידל, אשר הקדיש את יצירתו לראש הממשלה דוד בן-גוריון. בביצוע הבכורה שנערך בשנת 1957, לאחר מבצע סיני, השתתפו החזן לייב גלאנץ ומקהלת קול ציון לגולה בניצוח איתן לוסטיג.

גם שירים ביידיש חוברו לכבוד חג החנוכה. "ימי החנוכה חנוכת מקדשנו" מבוסס על שיר ביידיש שחיבר מרדכי ריוסמן (ולא רויטמן, כפי שכתוב בויקיפדיה). ריוסמן, שנפטר בשנת 1924 ברוסיה, היה מחבר שירים ומתרגם. הוא נמנה על חברי החברה הפטרבורגית לחקר המוסיקה היהודית. השיר נקרא במקורו "א חנוכה ליד" והופיע בקובץ "לידער זאמלבוך הארדער יידישע שול און פאמיליע" (ספר שירים לבית הספר היהודי והמשפחה), בפטרבורג בשנת 1911. הספר הופיע בכמה מהדורות ובידי נמצאת המהדורה הרביעית שהופיעה בהוצאת "יובל" בברלין. הספר נערך על ידי ז. קיסעלגאפ. בספר מופיע עוד שיר של ריוסמן לחנוכה וכן שיר לפורים. כן מופיעים תרגומים וחידושים של ריוסמן לשירים של שילר, לאורטוריה של רובינשטיין "מגדל בבל", ל"יהושע בן נון" של מוסרגסקי, לשירים של גלינקא, היינריך היינה, ולאופרה "שמשון ודלילה" של סן סנס. משיריו של ריוסמן הוקלטו על-ידי "קול ישראל" שירי חנוכה ומועדים אחרים מפיו של החזן בנימין אונגר. ארכיונו של ריוסמן נמצא כיום באוסף שלמה רוזובסקי שבסמינר התאולוגי בניו-יורק.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011