מפעל ההצלה של הרבנים קוק / מיכאל ריגלר

 

אישורי הכניסה לארץ ישראל המנדטורית היו תעודות מצילות חיים. הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה נרתמו לסייע למבקשי האשרות. סיפורם נגלל כעת בתיק מכתבים מרגש

ובאו ציון ברינה, יוסף ברמסון;בית הרב, תשע"א 

 ה'סרטיפיקט' – תעודת האישור ששימשה אשרת כניסה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי – חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי השלטון הבריטי. מכסת הרשאים להיכנס לארץ נקבעה במשא ומתן בין הנציב הבריטי לבין ההנהלה הציונית, וכל זאת בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון שעליו הכריזו שליטי הארץ. לצד המוסדות הרשמיים שעסקו בהשגת סרטיפיקטים עבור יהודים שחפצו לעלות לארץ, עסקו בכך גם יחידים בעלי השפעה על משרדי הממשל הבריטי. על אלה נמנו הרב הראשי לארץ ישראל מרן הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה.

גזרת הספר הלבן ניתנה בעקבות טענות התושבים הערבים כי העלייה לארץ של אלפי יהודים תפגע בפרנסתם וכי ארץ ישראל קטנה מלהכיל את זרם היהודים המבקשים להתיישב בה. הספר הלבן הראשון פורסם בשנת תרפ"ב (1922), וקבע כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה שהארץ תוכל לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר ייהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים. לצורך מימוש מדיניותם, קבעו הבריטים שכל עולה לא"י (אז פלשתינה) חייב ברישיון מיוחד, שאותו הגדיר הנציב הרברט סמואל. הרישיונות נתנו בהתאם לעמידה בקריטריונים כגון הכשרה מקצועית חיונית, לימוד במוסדות להשכלה בארץ, זכאות לאיחוד משפחות, יכולת כלכלית (1,000 ליש"ט לפחות) ועוד.

הרב יוסף ברמסון, ששימש במשך שנים רבות מורה להיסטוריה ב"ישיבה לצעירים" שליד ישיבת מרכז הרב בירושלים, מקדיש את זמנו מאז פרישתו לגמלאות לחשיפת תיקים עלומים בארכיון המצוי בבית הרב קוק בירושלים. אחד התיקים המרתקים, ובו תיעוד על חלקו ותרומתו של הרב בהשגת רישיונות עלייה לרבנים ותלמידי חכמים לארץ ישראל בימי הסער באירופה, תואר בספרו הקודם של הרב ברמסון: "ופדויי ה' ישובון" (ירושלים, תשס"ו).

כבר בשנת תרס"ז (1907) יצא הרב קוק בקריאה ליהודי אירופה: "בואו לארץ ישראל אחים נעימים… הצילו את נפשותיכם… את נפש דורותיכם". קריאה זו השמיע הרב שלוש שנים לאחר עלותו לארץ ישראל. הוא ראה את הנולד. בחזונו המעמיק הבין שרק בארץ אבותינו יש תקומה לאומה הישראלית. זעקתו מעומק הלב לא חדרה ללבבות והתוצאות לא איחרו לבוא. שלטון הצאר הרוסי והשלטון הקומוניסטי שבא אחריו, ודיכויו של המיעוט היהודי בארצות מזרח אירופה, היו הגורם המרכזי לקריאת הרב לעלות לארץ ישראל. "הצהרת בלפור" וכיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים פתחו אפשרות מעשית לעליית יהודים לארץ, הזדמנות פז שהוחמצה.

כאשר אירופה עברה טלטלה איומה עם עליית הנאצים לשלטון, החלו בריחה וחיפוש מקלט לנרדפים. אחת האפשרויות הייתה ארץ ישראל. רבים ביקשו לבוא בשערי הארץ, אך שעריה היו נעולים, ורק בעלי סרטיפיקטים הורשו לעלות ארצה. כאן נכנסו לתמונה גורמים ציבוריים ויחידים בעלי השפעה, כמו הרב קוק. פניות רבות הופנו אליו לעשות ככל יכולתו להשיג רישיון עלייה לרבנים, לבחורי ישיבה ועוד.

לאחרונה גילה הרב ברמסון תיק נוסף המכיל חומר רב על פעילותו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בשליחות אביו, להעלאת יהודים לארץ בשנים תרפ"ט-תרצ"ה. הפרטים העולים מהתעודות מצביעים על מסירות נפש ומאבק איתנים למען כל אחד ואחד מתלמידי החכמים שביקשו לעלות ארצה. המאבק התנהל בשני מישורים – קבלת סרטיפיקט לכניסה לארץ, ולא פחות קשה מכך, אשרת יציאה מרוסיה שלא אפשרה הגירת יהודים מתוכה. "התיק העלום" פותח צוהר ומאיר את שנותיו של הרצי"ה קוק עוד בטרם נשא בעול ראשות הישיבה והנהגת הציבור הדתי-לאומי. באיגרות הרבות שהריץ לשלטונות נהג לציין "בפקודת אאמו"ר הגאון שליט"א". כך ביקש להצניע את חלקו בפעילות להצלת רבנים ובחורי ישיבה מהרדיפות בארצותיהם.

המחבר מגולל בספרו פרשיות מעולם הדמעות של הצעירים שפנו לרב וקראו "הצילו". יש מכתבים שבהם מתארים הכותבים את מצבם הכלכלי הקשה, שופכים דמעותיהם לפני הרב וזועקים לעזרה. בשנת תרצ"ב כותב בחור בשם צבי בוגטין ממוסקבה: "לכבוד הגאון הרב קוק, שלום. הנני פונה לכבודו בבקשה עוד הפעם: כבודו ירחם על בחור צעיר ימים שחפץ להשאר יהודי בלב ונפש… לכן הנני פונה לכבודו ומבקש רחמים ונופל לפני רגליו לראות איך שהוא לתן לי את היכולת לבוא אל הארץ הקדושה… אני בן הרב… כמדומני שכבר אבא כתב לכבודו… המחכה לתשובתו בכליון עיניים…". כמה מרגשים הדברים.

הספר מחולק לארבעה פרקים: מי הם הפונים, העולים, הרב צבי יהודה – תשובותיו ופעילותו, ונקודות לעיון ולבירור. יפה נהג המחבר בכך שצירף את הצילום המקורי של התעודות, כך שהקורא יכול להתרשם מכתיבתם של הפונים, ולהעריך את מלאכת הפענוח של התעודות המוצגות. שפע צילומי המסמכים, בכתב ידם של הפונים, מלמד כמה קשה היה הפענוח של המכתבים. הספר גדוש בתעודות-מכתבים ולצידם הסברים של המחבר. מתברר שהתיק העלום מכיל אך ורק את שמותיהם של אלה ששמם פותח באותיות א-ג, וטרם נמצא תיק של שמות המשפחה ד-ת.

הקורא בספר מקבל תמונה מאלפת על פעילותו של הרצי"ה קוק, על מסירותו לעניין העלייה ועל הרצון העז לסייע לכל פונה. המחבר חוזר ומציין את הדייקנות שבה ניהל הרב קוק את סדר המכתבים. כל מכתב נשא מספר סידורי והעתקים נשמרו, מתוך הבנה עצמית כיצד יש לשמר ארכיון היסטורי. הספר "ובאו ציון ברינה" הוא תעודה חשובה ומעניינת לתולדות היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט. נושא הסרטיפיקטים לא תמיד זוכה לתשומת לב מעמיקה אצל כותבי פרקי ההיסטוריה של ארץ ישראל, ומכאן הברכה בפרסום ספר זה המצטרף עם קודמו למסכת אחת –  פועלם של הרבנים קוק במפעל ההצלה.

לספר מצורף מפתח שמות של הנזכרים בו, עובדה המקלה על המעיין למצוא את האישיות המבוקשת. המחבר מתאר את אופיו של התיק, ומסביר כיצד נשתמרו האיגרות, וכיצד הנחה הרב את הכותבים להשגת אשרת יציאה מארצם ואשרת כניסה לארץ ישראל. תוך עיון באיגרות מביא הרב ברמסון פניני לשון של הכותבים. מרגש לקרוא את ביטויי הלשון העברית של אנשים שמעולם לא חיו בארץ ישראל. כן נגלה הצד האפל של השלטונות הבריטיים כלפי מבקשי המקלט למרות הסבל בגולה. גם מי שאינו היסטוריון ימצא בספר עניין רב. זהו ספר שניתן לקראו מתחילתו ועד סופו ולקבל תמונה רצופה של פרק בתולדות הארץ. פעילות מרן הרב ובנו היא סמל של פעילות למען מטרה אחת – הצלת כל יהודי באשר הוא שם והבאתו לארץ האבות.

כותב שורות אלה עלה לארץ בשנת ת"ש, במסגרת עלייה בלתי לגלית. הבריטים סירבו להעניק לנוסעי האוניה סרטיפיקטים והגלו אותם לחמש שנים לאי בודד באוקיינוס ההודי, וכל מאמצי היישוב נכשלו ולא הועילו. תוכנו של הספר המונח לפנינו מעיד שלפעמים היחידים מצליחים במקום שבו ההנהגה הציבורית נכשלה. יש להודות לרב ברמסון על חשיפת התיק ופרסומו, בתקווה שהמחבר יגלה גם את יתר התיקים העלומים וילמדנו על אודות פעילות ההצלה המלאה של שני הרבנים לבית קוק. 

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ג בכסלו תשע"ב, 9.12.2011 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-8 בדצמבר 2011, ב-גיליון וישלח תשע"ב - 748, יהדות, עיון ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: