קין והבל, סטייק וצ'יפס / לובה ר' חרל"פ

 

השחקנים הראשיים בסיפורי בראשית זוכים לאלומת הזרקורים המותירה את דמויות המשנה בצד. ספר חדש מציג אותן ממבט של פסיכולוג

דמויות משנה בספר בראשית: ניתוח פסיכולוגי, אלחנן מאיר; גילוי (ע"י בית ועד הר חברון עתניאל), תשע"א

כבן שבעים שנה היה פרופ' אלחנן מאיר בלכתו לבית-המדרש. עד אז עסק בעיקר בפסיכולוגיה תעסוקתית, והיה חוקר בכיר וחבר סגל בדרגת פרופסור מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, וזאת נוסף לתפקידים חשובים נוספים שאותם מילא במקצועיות ובהצלחה. רק בצאתו לגמלאות החליט לחבוש את ספסלי הישיבה בעתניאל והחל ללמוד ביסודיות ובשיטתיות את לימודי הישיבה. לא יצאו שנים מעטות ומאיר מילא כרסו במקצועות הקודש, והחל לתת שיעורים שבועיים בפרשת-השבוע בישיבת עתניאל ובמקומות אחרים. הספר שלפנינו הוא המשך לחמש חוברות קודמות "שבת וינפש" שהוציא מאיר על פרשות-השבוע, חוברת לכל ספר. הפעם בחר מאיר למקד את עיוניו בדמויות-המשנֶה שבספר בראשית, דמות נבחרת בכל פרשה.

בחירה זו יש בה עניין וייחוד. וכך מנמק המחבר את בחירתו בדמויות-המשנה דווקא: "הסיבה לכך היא שבדרך כלל על 'השחקן הראשי' של כל פרשה כבר נכתב ונלמד הרבה, בעוד שעל דמויות המשנה כמעט ולא נכתב" (מן המבוא). ועוד הוא מוסיף: "כמו בתיאטרון (להבדיל) – לשחקן הראשי הצופים נותנים תשומת לב רבה בהיותו מוקד העלילה, ואילו לשחקני המשנה… ניתנת תשומת לב פחותה בהרבה… כמו בסיפורים טובים במיוחד, ההנאה גוברת אם יש תשומת-לב גם לדמויות המשנה. אם דבר זה נכון לגבי התיאטרון והסיפור הלא-תנ"כי, קל וחומר שהוא נכון לסיפור התנ"כי". המחבר בא אפוא לגאול את דמויות-המשנה מאלמוניות יחסית, ובכך להעשיר את הסיפור ואת לקחיו.

וכך מצאנו שבפרשת בראשית האיר המחבר את דמותו של קין; בפרשת נח ייחד דבריו ל"אדם האנונימי" (זה שנכחד במבול ואשר כינוייו הסתמיים הם "בשר" ו"איש"); בלך-לך כתב על לוט; וכן הלאה על ישמעאל,  עפרון,  רבקה, רחל, עשו, ראובן, בנימין, יהודה, וחתם בדיון בדמותו של פרעה. לפעמים מראה המחבר שדמות הנחשבתשלילית, כמו דמותו של עשו, אינה חד-משמעית.

וזוהי דרכו של המחבר בעיונו: תחילה הוא מסרטט בקווים בהירים את הדמות ואת מקומה בסיפור תוך ניתוח פרשני מעמיק של הסיפור כולו, לאחר מכן הוא מביא "הערות ממבט פסיכולוגי". בסעיף זה הוא דן ברגש מסוים או בקו אופי מיוחד או בתופעה העולה מניתוחיו ומאיר אותם ממבט של פסיכולוג. למשל, בדברו בקין המחבר דן ברגש הקנאה; מתיאורו של לוט ומן המריבות בין רועיו לרועי אברהם יצא המחבר לדיון בקונפליקטים ביחסי אנוש; מהדיון על ישמעאל עולה שאלת התורשה והסביבה, והוא מעלה הרהורים נוקבים על שיטות החינוך בימינו שאינן מעודדות את פיתוח הפוטנציאל החבוי בחניך ואינן מייחסות את המשקל הראוי לתרומה של הסביבה החינוכית והתרבותית בעיצוב דמותו של המתבגר.

אהבתי במיוחד את הארת דמותו שלראובן לאורכמה מהאירועים שבהם היה מעורב: מעשהו  עם בלהה שיש דורשים אותו לגנאי ממש ויש המקלים בו, ובכל אופן היה מעשה לא ראוי; הפסיביות שגילה באונס דינה; מחדליו בפרשת יוסף; מעורבותו הלא-מוצלחת בפרשת מאסרו של בנימין (בהשוואה לעמדה המנהיגותית שהציג יהודה); ראובן והדודאים. כל אלה מייצגים קו של פסיביות, של אנטי-מנהיגותיות ושל שיקול דעת לקוי ובלתי אחראי. קווים אישיותיים אלו נקשרים גם לבקשת שבט ראובן להתיישב בעבר הירדן המזרחי, באופן המנתק אותו משאר חלקי העם, שסופה בהיפרדות עם בניית מזבח בעבר הירדן המזרחי כמסופר בסוף ספר יהושע. ראובן הוא בכור שהפסיד את זכויות הבכורה שלו כי לא היה ראוי להם. המחבר קושר את גורלו האישי של ראובן לבכורות אחרים בתנ"ך שגם הם לא מימשו את בכורתם. מאיר מסיק שהרשימה של בכורות אלה "מעידה בצורה מובהקת שהבכור הביולוגי איננו היורש המנהיגותי" ושהתורה רצתה להראות "כי זכויות שיוכיות (למשל זכויות שאדם מקבל על ידי שהוא נולד ראשון להוריו או שהוא נולד לאב שהוא כהן) הן זכויות במשמעות כלכלית ולא במשמעות מנהיגותית", שכן "כדי להיות מנהיג של אומה אדם צריך להוכיח את עצמו בהישגים או במידות טובות". עוד קובע המחבר: "הכשרה של מועמד להיות מנהיג היא משימה שיש לתכנן אותה".

כפי שאפשר לראות מהמובאות ששיבצתי עד כה, סגנונו של המחבר שווה לכל נפש וקביעותיו מנוסחות בפשטות ובבהירות. לשונו מתובלת באנקדוטות מחכימות, לעתים משעשעות. לדוגמה, בסיכום פרשת קין והבל הוא מביא סיפור על זוג שישב במסעדה והזמין סטייק, צ'יפס וסלט. כאשר שאלם המלצר אם שבעי רצון הם, הייתה תשובתם "בהחלט כן!". "…ואז נכנס זוג נוסף למסעדה ומזמין גם הוא סטייק עם צ'יפס וסלט. והנה הזוג השני מקבל מנות סטייק גדולות יותר מן הסטייקים שקיבלו הזוג הראשון… וכאן מתרחש התהליך הפסיכולוגי: המנות הגדולות יותר של הזוג השני מקטינות את מידת ההנאה של הזוג הראשון…". "הקנאה הקטינה – באופן סובייקטיבי – את גודל המנות שקיבלו", מנתח מאיר. בסיום מציב מאיר את האתגר המוסרי: "תשמח כאשר לזולת טוב, גם אם הטוב של הזולת טוב יותר מן הטוב אשר יש לך בעצמך", אך מודה שזהו אתגר קשה מבחינה פסיכולוגית.

השילוב בין עומק פשוטו של מקרא ובין ההארות הפסיכולוגיות הוא תמהיל מקורי וייחודי בנוף ספרי פרשת-השבוע שבשוק. לדעתי, הוצאת החיבור הנוכחי – כמו גם קודמיו – בתכריך של "חוברת" (להבדיל מ"ספר") אינה מסגרת ראויה דיה לכתביו של מאיר. מן הראוי לבקש מבית-ההוצאה  שייכרכו כל חוברותיו בספר, תוך שיפור עיצוב הדף ועריכת הלשון. קהל קוראיו של פרופ'אלחנן מאיר מחכה עתה לדמויות-המשנֶה שבספר שמות וכן הלאה.

ספרה של פרופ' לובה חרל"פ "סובב תורה – פשט, פרשנות ומשמעות בפרשות השבוע ובמגילות" יצא בהוצאת מכללת ליפשיץ

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ג בתשרי תשע"ב,  21.10.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 באוקטובר 2011, ב-גיליון בראשית תשע"ב - 741, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. אני מעוניינת לרכוש את החוברת "לימוד הלכה לפי מרכיבים" מאת אלחנן י מאיר. מה המחיר? אולי אני אקנה מספר חוברות כדי לתת גם לחברים.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: