על הצניעות: בין קדושה לתועבה / בכל סרלואי אולמן

 

חברה צנועה תוחמת את המיניות לגבולות נכונים, ומאפשרת לנשים קיום כבני אדם. החברה הדתית והחרדית מתרחקת מאידיאל זה, בשל תרבות צניעות שיש בה מן הפורנוגרפיה

נשות טאליבן בבית שמש

 

לא מזמן נסעתי בטרמפ. הנהגת היתה אישה חביבה, בת גילי בערך. כדרכן של נשים הבטתי בלבושה. היא הייתה אישה יפה, רק שאי אפשר היה לראות את גופה. שערה היה מכוסה כולו וגופה – עטוף ברדיד שחור. מתחתיו – שכן הרדיד הזה לא היה אטום לגמרי, אלא כמין רשת שחורה דמוית תחרה צפופה מאוד – לבשה חולצה לבנה, ועליה עליונית. ריחמתי עליה – היה חם מאוד ובאוטו לא פעל מזגן; אך מסתבר שרחמיי נבעו יותר מתחושתי שלי מאשר מרגשותיה שלה. היא נראתה מאושרת.

מדוע אישה המתלבשת על פי גדרי ההלכה החמורים ביותר עוטה על עצמה של? נימוסיי לא עמדו בפני סקרנותי ושאלתי אותה.

היא השיבה בחביבות שבעלה ביקש זאת ממנה. בעלה, יש לציין, לומד באחת הישיבות הציוניות הגדולות. הוא ביקש ממנה להוסיף קדושה. היא הסכימה. ביישוב אין היא הולכת כך; אבל כן בירושלים – שבה נעשה הדבר מקובל יותר ויותר. היא סיפרה על רב גדול שפנתה אליו אישה וביקשה להתחזק במשהו, והוא אמר: בתוספת צניעות.

צניעות פלוס

למילה הזו, צניעות, יש ערך של פצצה. איש אינו יודע את טבעה המדויק ואת מרכיביה הממשיים אך מהרגע שבו את משליכה אותה לאווירו של חדר היא מכתימה את הקירות, מחריבה את הרהיטים ומשאירה פצעים וצלקות בגופן של כל אלו הדוברות עליה. יהיו כאלה שיתארו אותה כהתגלמות הטוב וככוחה של האישה; יהיו כאלה שיתארו חוויות קשות ואף יזכירו צלקות נפשיות.

אך מהרגע שהטלת את המילה הזו לאוויר, משהו בו ישתנה. שוב לא תוכל הנשימה לחזור לקדמותה.

 אני אישה דתייה. אני שומרת מצוות מאז שנולדתי, ובזמן מסוים גם התחלתי לשמור מצוות לא מתוקף החינוך אלא מתוקף הבחירה. ויותר מכך: קיבלתי על עצמי מערכת של מושגים והלכות כחלק מאורח חיי גם אם אני חשה קושי ממשי בביצוען. לכן אני מכסה את ראשי ומפרידה בין בשר לחלב; אני מתפללת בבוקר ומקפידה על טהרת המשפחה. אני מתלבשת לפי כללים הלכתיים מובהקים, כפי שאני מקפידה על מזון כשר. נכון, אני מאמינה שעולמי הרוחני אינו שלם עדיין; הרבה הרבה יש לי ללמוד ולהבין, תמיד אוכל להקפיד יותר. אך זוהי דרכה של תורה; ובכל השתלמות בעבודת המידות או המעשה – הדרך תמיד ארוכה מהיעד. ועם זאת – זוהי דרך מחויבת, דרך שאני שמחה בה; הנה אומר זאת בשמחה ובגאווה: אני אישה שומרת מצוות, אישה דתייה.

והנה, יש נשים המתבקשות על ידי בעליהן לעשות מעבר למקסימום שדורשת ההלכה, בשם מידת החסידות. זוהי, יש לציין, אופציה ראויה עבור אנשים שהקדושה בוערת בדמם. אך קדושה זו נראית לעתים כנחלתן של נשים בלבד. מהי מידת החסידות שהוא דורש מעצמו, כגבר? האם הוא מקפיד שלא ללכת בזרועות מגולות? האם יקבל על עצמו – שהרי כל רצונו להרבות בקודש – תפילות נוספות, ארבע ביום אולי? או שמא יקום לתיקון חצות? נראה שלא. נראה שמידת חסידות עבור גבר היא בינו לבין א-לוהים, ו מידת חסידות עבור אישה היא בלבושה; צניעותה שלה היא סממן עבור רמתו הרוחנית. ונראה שצניעותה של אישה לעולם אינה מספקת. היא ממלאת אחר דרישותיה החמורות ביותר של ההלכה ועדיין אין הדבר די; היא נדרשת לדברים שאף אינם נחשבים למידת חסידות. למעשה, היא נענית לבקשתו של בעלה (ומפניה נראה היה שהם מאושרים ביותר) שתוסיף על עצמה יותר מהמקסימום שקיבלה על עצמה.

כנשוך נחש

וכאן יש לעצור, ולספר סיפור.

אני מתגוררת ביישוב ועובדת בעיר; בדרכי לעבודה אני נוסעת באוטובוס. אני עולה עליו ומבקשת להתיישב, וכאן נראה שקרה דבר מה חמור מאוד. נראה שעשיתי מעשה נפשע – התיישבתי ליד גבר. הוא קם ממקומו כנשוך נחש ונעמד מיד ואני הרגשתי אשמה ובושה. אחרים, גברים ונשים – נראה שכולם ישבו ליד בני מינם – נעצו בי עיניהם. עליי להצטדק מיד: היה זה המקום היחיד באוטובוס בחלקו הקדמי, והרי אני ביקשתי לשבת; הדרך לירושלים היא דרך ארוכה ומלאת פיתולים שלא רציתי לעמוד בהם. מה גם שהייתי בזמן שעבור האישה הוא קשה יותר מן הבחינה הגופנית. וסת? ראשית הריון? כבר אינני זוכרת. מילא, ועוד אומרים שזיכרונן של נשים חזק משל הגברים.

הגבר שאיתרע מזלו והתיישבתי לידו העדיף לעמוד כל הנסיעה ורק לא לשבת לידי. לא משום שנדף ממני ריח לא נעים (אני נוהגת להתרחץ מדי יום), לא משום שהחזקתי בידי ספר שאינו קדוש (היה בידי סידור תפילה); משום שאני אישה.

כי בשנים האחרונות, בעולם פרוץ ביותר, התרבו הסייגים והמנהגים. נשים הורחקו לחלק האחורי של האוטובוס, ונאסר עליהן לשבת ליד גברים. נשים מתבקשות להסתיר את חלקי גופן הנשיים ולעטות של. נשים מתבקשות לא לעבור ברחובות במועדים מסוימים. נשים מקבלות שירות בקופות נפרדות במרכזי הקניות. נשים –  נראה שיש משהו מערער מאוד בחברתן של נשים. משהו אסור. אותו גבר שקפץ ממקומו כאשר העזתי להתיישב לידו לא עשה זאת מאבירות אלא מפחד; בעיניו היה כעס; בעיניו היה גועל. משהו – במעשה שעשיתי – עורר בו רגשות חזקים ביותר.

וכאן יש להעיר: אני אוהבת להיות אישה; אוהבת להתלבש, אוהבת את חברת הנשים. חונכתי בבתי ספר ובתנועת נוער נפרדת; עד היום אני מרגישה בושה בפני גברים. בקלות רבה יותר אני מסתדרת עם בנות מיני. יתר על כן: אני מאמינה שבמקרים רבים ההפרדה בין גברים ונשים היא הכרחית – כמו בבתי ספר למשל. נקודת המוצא של דבריי היא זו האורתודוקסית, הרואה את הצניעות על פי הלכה כערך ודרך חיים ואת הצניעות שבהתנהגות ובמעשה כערך חיובי המתבטא בעוד פנים, הרבה מעבר ללבוש.

לא באתי לקעקע את מוסדות הארץ, לא באתי להציע: הסירו את מלבושיכן, שבו בחיקם של גברים באוטובוס, פרקו את המסגרות –  –

כל שביקשתי הוא לשבת, באוטובוס.

משהו בי – בהופעתי, במה שאני משדרת – משהו מעורר פחד. משהו מעורר גועל. כבר אין מדובר בכיסוי הגוף אלא בהסתרה של איבר נמק, של משהו מאיים ומרתיע ומעורר חלחלה – גופי שלי, גוף האישה.

מחיקת השם

אבל, תאמרו בצדק, הרי עולמנו שלנו היום שונה בתכלית מהעולם שהיה לפני עשר, ואפילו חמש שנים. אינך יכולה ללכת ברוב בלא לפגוש פורנוגרפיה. מעולם לא היה העולם פרוץ כל כך – סרטים, תמונות, פרסומות. לא נזכיר את האינטרנט. דומה שכל מי שמבקש לקנות או למכור היום משהו, קונה למעשה את גופך שלך. גופך שלך, שהוא הדבר היקר לך ביותר, נעשה מטבע עובר לסוחר. כיום כבר לא מדובר בסחר בנשים אלא במסחר המבוסס על נשים; האישה היא מטבע עובר לסוחר.

 וגם אלו שכמו חיים על ירח פנימי ונמנעים מכל אלו, אם ילכו ברחובות ודאי יפגשו ביותר בשר חשוף נשי מאשר בכל תקופה אחרת. וכנגד כל הפורנוגרפיה הציבורית הזו, חיפצון וזילות של גוף האישה, מן הראוי להרבות בקדושה.

ומהי אותה קדושה? הפרישות כמובן. בעולם מעורבב נתרחק מן הנשים. בעולם פרוץ, נלביש אותן. ובעולם שבו הפמיניזם העניק לה קול, והוציא אותה מן המטבח וחדר הילדים, נחזיר אותה, שקטה ומכובדת, לשם.

וכאן יש לעשות הבחנה: צניעות היא כיסוי והפרדה המאפשרים מרחב ללא הפרעה מינית. פורנוגרפיה היא דריסת הגבולות הללו. צניעות מאפשרת קשר; הפורנוגרפיה משמידה אותו. הצניעות מניחה את קיומה של האישה ומקיימת את המפגש בינה לגבר; ואילו הפורנוגרפיה מוחקת את השנייםומסרסת את מקום הקשר. בעולם פורנוגרפי, מאבדת האישה את פניה. אין היא שם, גיל או מהות; היא הופכת לצביר איברים. אין לה רצון או בקשה; כל קיומה הוא ביצרים שהיא מעוררת. והמשתמש בפורנו זקוק לה כדי למחוק אותה; הוא משתמש בה כדי להעלים אותה, כדי לגרש אותה מקרבו. ועולם המאפשר פורנו והשטוף בו, עולם המלמד נשים להתלבש כפרוצות, עולם שבו התנהגות ולבוש פורנוגרפיים הופכים לנורמה, גם אם הוא שוויוני בתנאי השכר וההעסקה – הוא עולם שונא נשים.

 מול עולם כזה, תאמרו, עומד העולם החרדי. עולם שמטרתו להגן על האישה: החברה נפרדת, לבושה של האישה צנוע באמת. ההפרדה בין גברים לנשים מאפשרת את המפגש האמיתי, המתוק כל כך, בין שניים שלא הוכתמו במגע זר, בגוף ובנפש. הנה הנה קמה כאן חברת מופת שמצליחה להתעלות מעל טינופת הרחוב –  –

פורנוגרפיה הפוכה

אך משהו קורה. משהו מתערער. משהו – רע? מוזר? – עובר ברחובות בשנים האחרונות. בהתחלה, את רואה ולא ממש מבינה. את מתארחת בשמחה משפחתית ורואה שהנשים והגברים חוגגים באולמות נפרדים. את מוצאת על מדף בביתם של ידידים עשרה ספרים וקונטרסים, וכולם עוסקים בצניעות. בצאתך לרחובה של ירושלים אינך יכולה להימלט מעשרות מודעות בעניין. ברדיו, בחדשות מדברים על נשים המכסות את כל גופן מכף רגל ועד ראש, אך כאן, נאורותך וחינוכך הטוב אינם מאפשרים לך לחרוץ משפט על מורכבותו של ציבור שלם. את מנסה להפריד בין העולם שאת חיה בו לחברה החרדית שאת מעריצה ועם זאת מבקרת, ורואה כי נורמות צניעות חרדיות בלבוש ובהתנהגות נכנסות אל עולמך שלך.

 כל העולם נעשה שטוף בשיח הצניעות כשם שעולם אחר שטוף בזימה.

והצניעות הופכת לחזות הכול. היא נהפכת למדד לאיכות הנפש; היא נהפכת לקנה המידה היחיד לקדושה וסגולתה של האישה. ואט אט נעלמת האישה בפני הצניעות. תחת שהצניעות תאפשר את הקשר עמה, בלא בלבולי התאווה, היא נדרסת על ידה. חוט דק תלוי בין חובת הצניעות והזכות שבה לבין הפחד מאישה; חוט דק שתהום תלויה בו. והמרחק מהאישה – מרחק שיש עמו כבוד להבדלים בין המינים, כבוד לסוד שבמפגש בין אישה ואיש (שבחברה מעורבת כמו נשחק למשהו עייף, משומש מאוד), המרחק הזה מתפרש כהתרחקות מגורם החטא והטומאה – האישה.

 אומר זאת בפשטות: אותם חרדים המבקשים מנשים לעבור לחלק האחורי של האוטובוס; אותם אנשים המבקשים מנשותיהם לעטות של על גופן המכוסה כבר לפי דרישת ההלכה המחמירה ביותר; אותם גברים שעורכים תמונות בעיתון כדי שלא יופיעו בהן פניה שלא אישה ובוודאי לא שמה – אותם אנשים המזהים את האישה כמקור התאווה והטומאה והחטא – שטופים בפורנוגרפיה כמעט כמו החברה החילונית, שממנה הם מבקשים להיות נבדלים כל כך.

ואנשים אלו אינם רעים, אלא שעם השנים ומחנק הסגירות נטשטשה דעתם בין כיסוי ומחיקה. ואין בכוחן של הנשים להגיב כיוון שהזיהוי בין איכותה של אישה וצניעותה חד כל כך ומאיים כל כך במשמעויותיו בחברה שאמת המידה שלה היא כמעט כולה בדקדוקי מצווה ולבוש, עד שכל תגובה בעניין כמוה כמחיקת כל זיהויה העצמי, כמוה ממש כהתאבדות.

ובמסגרת תהליך ההקצנה הכללי שעובר על החברה הדתית, שבו היא נקרעת בין קוטב החרדיות לקוטב החילון, לא תוכל אישה לשאול מדוע שלא ללבוש של בעצם. היא מזהה את מעשי החברה החרדית כתוספת קדושה ולא מבינה את שורש העניין, ואם לא ייעצר הסחף עכשיו – על ידי אמירה רבנית וצעקת הנשים – הוא יהפוך לנורמה בציבור הציוני דתי בשנים הקרובות, וכבר לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחור.

וכאשר מזוהה הצניעות עם כלל המידות הטובות, כל התנגדות לה היא אסון וכל שאלה עליה היא ערעור על סלע קיומנו. והאישה, המנסה להיות יהודייה טובה יותר, נדחקת לפינות האחוריות של האוטובוס כשבד שחור מכסה את איבריה הנשיים. היא מזוהה עם החטא; ואת החטא – אין לגלות ברשות הרבים. דומה שכוחה השטני גדל שבעתיים: יהיו הרחובות נפרדים. כוחה עצום כל כך עד שיש לכסות את כל גופה ממש. והיושב לצידה באוטובוס, הרי הוא מתחייב בנפשו.

זוהי פורנוגרפיה. בפורנוגרפיה חושפים את גוף האישה כדי למחוק את פניה שהם עולמה הרגשי; כאן מכסים את גופה כדי להימנע מכוח הפיתוי העז שלה; מול הפורנוגרפיה מאבד האדם את שיפוטו המוסרי ואת שיקול דעתו. והתוצאה אחת היא: ה"אישה" נעלמת. כבר אין מדובר בגוף החי, בבשר ודם בעל רגשות, חלומות, תחושות; כאן וכאן מדובר בגוף בלבד. וכוח הייצוג של החטא עצום כל כך והפחד ממנו רב כל כך, שכמו נראה שכל ייצוג של נשיות הוא המפחיד. למעשה, יש להכחיד את הנשיות עצמה.

מלחמה בדרך

אני רוצה לצאת במשפט מפוצץ מאוד: אנו נמצאים כעת בתחילתה של המלחמה על זכות הקיום של הנשיות ברשות היחיד והרבים. קראנה לזה בכל שם שתרצו: פמיניזם, שוויון, הזכות לנסיעה באוטובוס, הזכות שלא להזיע בקיץ. המלחמה הזאת לא תיעשה על ידי קריעת של מגופה של אישה הבוחרת לעשות כן; מאבקיהן של נשים נעשים בכוחן המתנגד לאלימות.

אל תסכימו. התלבשו בצניעות אך אל תניחו לאיש להאפיל אתכן בבד שחור או לחשוף אתכן באורח מביש לאור השמש. נהגו בהתחשבות כלפי זולתכם אך אל תסכימו לפחד ולשנאה שאתן מעוררות בשל היותכן נשים. זכרו: כשאתן נענות לבקשתו של נער או ילד או גבר לעבור לחלק האחורי של האוטובוס אתן אולי הופכות לשעיר לעזאזל; אבל הוא עושה אתכן לאיברים איברים.

הכותבת היא מורה, משוררת ומנחת סדנאות כתיבה

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט' בתשרי תשע"ב,  7.10.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-10 באוקטובר 2011, ב-גיליון יום כיפור תשע"ב - 739 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 27 תגובות.

  1. הנה הבלוג שלי, אמנם באנגלית, אבל עם חומרים בעברית מכרוזים וכו' ולינקים לפשקווילים קודמים.

    http://myrightword.blogspot.com/2011/10/getting-back-very-back-to-modesty.html

    • שלום רב אחותי היקרה ,

      מה שמציק לנו בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו’ זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה “ראש של גבר ” החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את כל החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ה´ יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות. לא ניצחתי ביום אחד, אלא היו לי עליות וירידות, ואיני יכולה לספור כמה פעמים נפלתי. אך קמתי. לא התייאשתי ואחרי מאבק ארוך ועיקש, ניצחתי. אני גאה בזה גאווה טהורה. אם תצליחו בבת אחת אשריכן, אני רק מספרת מה היה אצלי. אולי אני עוד בקבוצת סיכון ועלי להיזהר, אבל אני חושבת שבס"ד יצאתי מזה.

      דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד זה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך !

      אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בתוך קופסא, שומרים בכל משמר כי הוא בעל ערך יקר, כך תשמרי על עצמך! תזכרי תמיד שאת בעלת ערך יקר מאוד! תשמרי על הכבוד שלך אחותי את יקרה לי! נסיכים בני מלכים נמשכים למידות טובות ולצניעות, תחשבי על עצמך מה את רוצה למשוך? זבובים או נסיכים. אל תנסי לרצות אחרים.

      בגלל נשים הלובשות קצר וכו’ הבנים נכשלים בהרהורים אסורים.. רואים הגוף שלכם ברחוב, בתמונות, והראש שלהם בענינים, בגללכם הם שופכים זרע לבטלה! פוגמים בברית שלהם אם אלוקים! מיי יתן על זה את הדין את חושבת? אלו הבנות ונשים היפות, שמושכים את העין בבגדים צרים וקצר! סליחה על הביוטים אבל רק ככה מבינים.

      די לעשות מעצמיכם צוחק דיי הגוף שלך יקר אחותי! יש לך כבוד? יש לך ערך? אז תשמרי עליו! אם הגוף שלך יקר תכסי אותו בבגדים ארוכים ורחבים! דבר יקר דבר שיש לו ערך שומרים עליו!! מסתרים אותו!! בכספת!! סליחה על הביוטים אבל רק ככה מבינים. רק תבדקי את עצמך….

      כתוב בהלכה: “אשה בת ישראל, לא תלבש בגדים מבריקים או מצויירים באופן רועש ומשונה, או בולט, כגון צבעים מנוגדים. ותתן דעתה שלא יהיו רווחים גדולים בין הכפתורים או הלחצנים, כי עלול שיתגלה בשרה מבין הרווחים. ובשמלה או בחצאית, לא יהא פֶּתַח או שֶׁסַע אפילו אם כולו מתחת הברך, גם כשיש לה גרביים, לפי שזוהי דרך פריצות למשוך את העיניים. הנעליים לא יהיו בעלי עקֵבים צרים וגבוהים מדאי ולא ירעישו בזמן הליכתה” לא ניתנו תכשיטים לָאשה, אלא כדי שתתקשט ותתנאה בהם בתוך ביתה רק בפני בעלה.

      כל הכבוד לך נשמה טהורה וקדושה!!!
      תמשיכי לשמור על הכבוד שלך,
      ואם את תכבדי את עצמך יכבדו אותך בחזרה!!!!!!

      בהצלחה

      חוה י.

    • "העבר עיני מראות שוא"

      אין בשום מאמר שום טענה אמיתית משכנעת להתיר את הפיאות שרוב נשות האברכים לובשות/הולכות איתם.. הפיאות הללו מושכות תשומת לב חזקה מאוד מאוד מאוד, ומחטיאות את הגברים, ובפרט את בחורי ישראל הטהורים והתמימים שמבעירות בקרבם את יצר הרע..רח”ל..

      כשבחור טהור רואה אשת איש, או אשת חבר, ברחובות של ר’ עקיבא וגאולה, וLakewood, South Aferica, Australia, 13th Avenue, Ave J’ Monsey, Las Angeles, Cleveland, Canada, מאה שערים, קרית ספר, וכו’ וכו’ עם הפאה המבריקה והנוצצת הזו, כשהיא פרועה, ופעמים רבות גם בדוקא נופלת עם המצח ומכסה את העין למקצת כידוע–זה מכניס בבחור הרהורים קשים ונוראים [הנשים הפרוצות האלו, פשוט מוציאים ממנו העניים] ומביאו לידי עבירות הכי חמורות!! ושופכין ז”ל, ומצנן לו את כל הקדושה שהשיג בעמל רב בהיותו 6 חדשים בישיבה… "העבר עיני מראות שוא" שלא תבלבלנה הבנות את השכל שהעיקר שלא תגלה את שיער ראשן. כי הפיאות של ימינו עם הגוונים וסוג השיער שיותר יפה משיערן הטיבעי הוא פריצות אחת גדולה שמכשילה ביום אלפי אנשים תמימים.

      זו עבירה שאין עליה מחילה וסליחה… וכמו שכתב ר יונה שאין כפרה בעוה”ז למי שמחטיא את הרבים… אמנם מי שרוצה להתיפות לבעלה תתיפה לו בביתם אך לא ח”ו בחוץ!! ואשרי אשה המקפידה כל ימי חייה שכל הליכותיה יהיו בצניעות אפילו שכולם צוחקים עליה, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל. "העבר עיני מראות שוא"

      נא ונא לשפר צניעות בת ישראל. ולא כמו המיקל בכל דבר שבקדושה דהיינו, פאלק מאנגליה, בספר שלו המחריב הצניעות החרדי, הנקרא “עוז והדר לבושה” שהוא גם קיים בזה “ותשחק ליום אחרון” שהמציא הלכות מהעצבע, והוציא את הספר המחריב הצניעות בפרט בחו”ל, הוא עשה צחוק מהצניעות הנכונה, בכל העולם החרדי, הוא המציא הלכות מהאצבע, ולא מן התורה, ולא מהשולחן ערוך, אנחנו חייבים לתחזק בצניעות ע”פ פסקי השולחן ערוך!!! http://www.keter-malchut.co.il/harimuMichshol.html) גם להודות בפה מלא שאנו יודעים שאסרו הפוסקים את הפאות של ימינו! בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – “צניעות והרחקה מעריות”, למרות שהם איסורי תורה החמורים ביותר, שהחריבו מקדשינו וגלינו מארצנו. לטיפשים תמיד יש תשובות מתחת לאדמה, אבל תן לחכם ויחכם עוד! והצנועות יזכו לקבל פני משיח בקרוב. "העבר עיני מראות שוא"

    • דברי הערכה של גדולי ישראל על הג"ר פסח אליהו פאלק (בעל 'עוז והדר לבושה'), בספרו 'שו"ת מחזה אליהו' (ניתן לצפיה ב'היברובוקס'). קטעים מהם ציטטתי בתגובתי בהמשך.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • תכבדי את עצמך – וגם הסביבה תכבד אותך יותר!!! איך אני יודעת שהצניעות צריך שיפור? בגלל כשאני הולכת ורואה את כל הפאות המסולסלות, ואת הבגדים הצמודים ביותר, והפרוצים ביותר, כל חלקי הגוף בולטים!! כן אני יכולה להעיד שאני רואה “כל” חלקי הגוף בולטת, מרוב נשי החרדים! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? איפה הלב שלנו? איפה ההרגש שלנו? איפה היראת שמים שלנו? איפה שרה באוהל? איפה הצניעות של יראת ד’? זה מזעזע איך השם יתברך יכול לראות ולסבול את זה ועוד מי דורש מהנשים להתלבש בפריצות?

      מי דורש? הנשים תמימות, שטוענות “אני עושה את זה בשביל בעלי” ועל זה ד’ מאוד כועס עכשיו, זה הבושה הכי גדולה לחרדים שהבעל לא שומר את העינים שלו ומסתכל ברחוב בנשים פרוצות, ורוצה שאשתו תתלבש יפה (שהיא התלבש כ-ז-ו-נ-ה כשאר נשי חרדים) שמושכת העין של בחורי חמד ואברכים, בושה!!! אלף אלפי פעם!!! אני פשוט מזועזעת שהשם ישמור את כל עם ישראל וכולם יזכו לעשות תשובה שלמה באהבה ובשמחה.

      חז"ל אומרים שאלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול, תראו איך הם בקושי נראים עושים צרכים, לעומת הכלב ההופכי לו, והם מכסים במדויק. נראה שד' נותן לנו כלי להשפיע, רק ננצל. אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק מטפחת, אמור לכל צרותינו די.

      אנחנו בדור האחרון שלפני הגאולה- דור בו תנאים לא רצו להיות. ועכשיו המלחמה האחרונה היא המלחמה על קדושת ישראל. היצר הרע משתולל עכשיו, בהבינו שעוד רגע קרב סופו, והוא יודע "אלוקים של ישראל שונא זימה הוא" אז הוא מנסה להגיע לכל סוגי הציבור בישראל וגם לצערנו אצל החרדים..

      על כן בנות ישראל קדושות עלינו להתחזק ולהיות בעוז ותעצומות נפש בכדי לקיים והדר בלבושנו ואז יקוים בנו הפסוק ותשחק ליום אחרון. כי בזכות נשים צדקניות יבוא גואל! ובל נטעה יש לנו אחריות גדולה מאוד על שלום עם ישראל וכן זה מתבטא במלבושינו אנחנו לא לבד בעולם. על כל איבר ואיבר שברא ד' באישה ביקש ואמר "בתי היי צנועה" וגם לחרדיות יש מה לשפר, החצאית הקצרה כדאי שתחזור להיות ארוכה, הפאה המתנופפת כדאי שתהיה מתפחת. ובכלל אנחנו חיילים של המלך הבנים שלו ואנו לא חסים על כבוד השכינה הקדושה? בואו נתחזק ונביא יחד את הגואל!!!

      אפילו מלכת אנגליה שומרת על צניעות כמו חרדית ויודעת שכבודה של בת מלך פנימה כל שכן כשמדובר במלך העולם ולא בבשר ודם…

    • בס"ד כ"ב בסיון ע"ה

      בלי להיכנס לדיון בשיטתו של של הגאון רבי פסח אליהו פאלק מגייטסהד בספרו 'עוז והדר לבושה' – הרי הרב פאלק ידוע כגדול בתורה ומורה הוראה מובהק, שגדולי ישראל הפליגו בשבחו. בהסכמה לספרו 'שו"ת מחזה אליהו' (מופיע ב'היברובוקס') כותב הגרי"י וייס זצ"ל: 'כי רב חיליה לירד לים התלמוד הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'. הגרש"ז אויערבך זצ"ל כותב: 'נחית היטב לעומק הדברים בעיון רב והולך בנתיבי יושר ואמת בהשכל ודעת'. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל כותב: 'שהרב המחבר עמל הרבה בדברי הראשונים והאחרונים ז"ל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ודבריו נאמרו בטוב טעם ודעת מאד, בהבנה נכונה ועיון רב'. הגר"ש וואזנר זצ"ל כותב: 'וראיתי כמה רב גובריה של המחבר הרב הגאון לרדת לעומק הדברים, וחותר למטרת האמת למצות הדברים עד מקום שידו הגאונית מגעת'.
      ענווה וצניעות ועין טובה, כלפי עצמנו וכלפי זולתנו, ממלאים את הלב ברגשות חיוביים. כשהאדם בשמחה ובטוב לבב, ליבו נושאו לעשות רצון קונו באהבה ובגבורה.

      בברכה, ש.צ. לוינגר,

  2. ישראל לבקוביץ.

    וואו, איזו כתיבה יפה, יפהפייה.
    את צודקת, המצב באמת לא נורמלי. אבל קשה מאוד לעקור אותו, בכל אופן בצד החרדי של המטבע, שנראה שאותו את מתכוונת לבקר במיוחד [או לפחות את הצד הדתל"י שמקצין לכיוון החרדי]
    הגבר הזה שהתיישבת לידו באמת לא יכל להמשיך לשבת. כל עשרים/שלושים/ או כמה שנות חייו זעקו לו – אסור, זה חטא. מה שלא היה בסדר מבחינתו זה שהוא כעס, הוא הרגיש ש'סידרת' אותו. מן הסתם היה בטוח שהתיישבת לידו כדי שהוא יקום.
    בכל אופן: מה שקיים כבר, קיים. אבל איך עוצרים את הקצנת המטורפים של קוי המהדרין? זו באמת שאלה גדולה מאוד. וכרגיל מן הסתם הקיצונים ינצחו, כמו שהם מנצחים באירן, כמו שהם מנצחים בעזה, כמו בכל העולם: המתון יותר, קולו נשמע פחות.

  3. למה הינך נזעקת מול הקיצוניות בצניעות, בה בשעה ששיח חברתכן -יום יום- היא במצות ישוב הארץ, באותה מידת קיצוניות!!!
    הרי אתן לא מחמירות בהלכות אחרות, בפרט בהלכות שבצניעות, הרי עקרתן את מסורת אימותיכם הן בצניעות הן בכשרות ועוד!

  4. מרב אפולוגטיקה (גם אני דתיה.באמת! באמת! באמת!), קשה להבין מה את אומרת.

  5. כמה שאת צודקת בכל!!! אין משהו יותר לא צנוע, מאשר לדבר,להטיף ולחשוב על צניעות.
    יש לנו מכר שיש לו סטיקר מדויק ביותר.
    "אם חולה נקיון עוסק כל הזמן בלכלוך,מי שעוסק כל הזמן בצניעות למעשה עוסק בפונוגרפיה."
    הצילו את הבנות שלנו ואת עצמנו.תעלימו את המונח הרע צניעות, ודברו על כבוד – תכבדי את עצמך. כל אחת כולל אותה בחורה חשופה, אם מגיל צעיר ידברו אתה על כבוד היא תכבד את עצמה

  6. זן אכן מלחמה על זכות הקיום של הנשיות, זכות הקיום של נשים, במרחב הציבורי – הדתי והחילוני.

  7. אני דווקא לא כ"כ מסכים איתך, הקיצוניות כיום היא לחם חוקה של החברה שלנו, בכל תחום.

    כל אחד מטיף ושומר על הצד שנוח לו, לך מפריע עודף צניעות מופגן, לאחרים חוסר צניעות מופגן, לגיטימי.

    מדוע את מזלזלת ברצונו/זכותו של אדם לא לשבת ליד אישה? גם לי זה לא נעים במיוחד ואני משתדל להמנע, ואני לא חרדי ממאה שערים.

    לכן גם הפסקתי לעצור לטרמפיסטים,כמוך אני גר בישוב דתי, אך כשיורדת מהאוטו שלי בחורה שלבושה בצורה לא צנועה במיוחד (שלא לומר חשופה כי היא בת ישוב דתי) זה לא מתאים לי ולא נעים לי. ויותר מכך, זו זכותי הלגיטימית שלא יתאים לי ואני לא צריך להתנצל.

    ומצד השני, מדוע איש (לקוחות/מנהלים) בסניף בנק שברובו ציבור דתי לאומי, לא טורח להעיר לפקידה (דתיה ע"פ כלל לבושה) שאני צריך כלקוח שמקבל שירות, לראות את כל מה שבעלה בלבד אמור לראות בפלג העליון של גופה.
    כשאני נכנס לסניפי בנק במרכז ברור לי שכך מתלבשים ואני משתדל לפנות לפקידה שלבושה באופן סביר או לפקיד, אבל בסניף שכולו כיפות סרוגות? אסור לדבר בשם בפוליטקלי קורקט? זה מוגזם לדעתי.

    אנני יודע באיזו סביבה כל אחד מהקוראים/כותבים חי, אבל בסביבה שלי, ישוב דתי, התנחלות סרוגה לכל דבר, בשנתיים האחרונות כמות הבגדים על נערותינו התדלדלה בתורה משמעותית ולא מטעמי חסכון כספי.
    מה עדיף מבין שני הקיצוניות הללו? שכל אחד יבחר לעצמו, כי דרך הישר כבר איננה.

  8. אבל את נופלת לפח של עצמך… את אומרת שהפרדה בבתי הספר ובתנועות הנוער היא ברורה מאליה (למרות שזה לא כך, ואני בסה"כ בת 30 ובתקופתי לא הייתה הפרדה בבנ"ע ואני לא חושבת שיצא משהו רע, דור מופקר ופורק עול או משהו כזה). מה שאת לא מבינה, זה שהחפצון מתחיל שם! כשגבר לא פוגש אישה אלא למטרת נישואין, הוא לא רואה אותה כבן אדם בעל רצונות ושאיפות, אלא רק כרעיה שנועדה להיות שותפה שלו בהקמת משפחה (במקרה הטוב) או כלי לשרת אותו וללידת ילדים (במקרה הרע). ואז, קצרה הדרך לתחושה שבעצם היא אוסף של איברים שנועדו לספק את צורכי הגבר וההולדה ולהקפדה על צניעות כפסגת ההתעלות הדתית.

    • נראה לי שאת "קצת" נסחפת. אני מכיר, אישית, רבים שגדלו במשפחות ובמקומות דוסים ובצורה נפרדת, ולא ראיתי שמתייחסים לאישה כאל חפץ או כאל "אוסף של איברים שנועדו לספק את צורכי הגבר וההולדה ולהקפדה על צניעות כפסגת ההתעלות הדתית", לרוב הפוך, הם אנשים עדינים ומכבדים את נשותיהם. ולנשים יש עולם פנימי עשיר ומלא. נכון, בכל חברה יש בעיות, אין מה להתבייש, מתמודדים.

      וגם על עצמי אני יכול להעיד, למרות שגדלתי בחברה מעורבת אך בחרתי בדרך אחרת שהיא לא כזאת, שהיחס שלי לאשתי הוא יחס מכבד ואוהב, כי היא פשוט אשתי. ועדיין מפריע לי חוסר צניעות.

      לרוב דווקא בחברה מעורבת ההתעסקות היא כל הזמן בין בנים לבנות והיחס שם, בלשון המעטה, הוא לא מכבד. אך כמו שאם היה בא מישהו ומכליל את כל מי שגדל בחברה מעורבת או חילונית, כאחד הרואה באישה רק חפץ למילוא צרכיו ו"שוק בשר" (מה ששוק הפרסום כן עושה) היית נזעקת, על זה נאמר "חכמים היזהרו בדבריכם".

      • נ.ה צודק!

        כל מי שמגיע למילואים רואה היטב שבשיחות על בינו לבינה וכד' שלפעמים מתעוררים שם ובדיחות גסות וכד' ישים לב שבדר"כ אלו המקוטלגים כ"דוסים" לא יהיו שותפים לעניין ואף יסלדו בשקט מהדיבורים הלא מכובדים הנ"ל

        בדוק ומנוסה!

        גם מי שלמד בישיבת הסדר\גבוהה יודע היטב שבדר"כ הבחורים לא ידברו באופן זול על נשים וגם כשמטבע הדברים יש דיבורים ושיחות על דייטים וכד' בדר"כ הדיבור הוא מעודן מאוד ולא וולגרי וגס

        כל הדיבורים על הפיכת הצניעות לפורנוגרפיה הם וכד' לא באים ממקום אמיתי ומהמציאות אלא ממקום של "להיכנס בחרד"לים" ולבעוט בממסד

        כאמור המציאות מראה אחרת

  9. ש.צ. לוינגר

    בס"ד י"ט התמוז ע"ב

    הצניעות – בין קדושה, כבוד והלכה

    מלבד הקדושה, שעמדה עליה גב' אולמן, יש בצניעות גם ענין של כבוד לאשה, כמו שנתבאר בתלמוד הירושלמי: 'מפני כבוד בנות ישראל שלא יהיו מביטין בנשים'(סנהדרין, פרק ב, הלכה ד).ראו גם במחקרו של ד"ר אריה אולמן: 'השדה הסמנטי של מלבושים בעברית המקראית', אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, בו הוא מראה כי 'צניף' הוא מטפחת יקרה הניתן בראש נשים, מלכים וכהנים גדולים (עמ' 98-100).

    כדרכה, לא הסתפקה התורה בערכים כלליים, אלא יצקה אותם לדפוסים של הלכות מוגדרות, כפי שנתבארו ע"י חז"ל ובעקבותיהם בדברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים. אחד המקורות היעילים ביותר להתמצאות בהלכות אלה הוא ספרו של הרב אליקים אלינסון: 'האשה והמצוות, ספר שני: הצנע לכת',ירושלים תשמ"ב, בו מוצגים יסודות ההלכה ועיקרי שיטות הפוסקים בשפה בהירה ושוה לכל נפש.

    במיוחד בחברה הדתית לאומית, בה יש מקילים ומחמירים, מביאה ידיעת ההלכות ויסודותיהן לידי הבנה הדדית בין האסכולות השונות.ועל זה נאמר 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    נ.ב. ה'שאל' הוא ה'רדיד' הנזכר בשיר השירים ה,ז וברמב"ם הלכות אישות יג,יא. וכבר ביאר הרב נ"א רבינוביץ ב'יד פשוטה' שם שהדבר תלוי במנהגי המקומות. לגבי ההימנעות מישיבה בצד אשה וההפרדה בקוי 'המהדרין' – בתנאי הצפיפות באוטובוסים, ובפרט בקוים שבאיזורים החרדיים, כמעט שלא ניתן להישמר מנגיעה, וההפרדה היא במצב זה 'תיקון גדול'.

  10. האדמור משאץ

    הנה הסיבה שאני לא מנוי על מקור ראשון. הכותבת לא מבינה במנהגים ומשווה בין גבר שהולך עם זרועות מגולות כחומרא לתיקון חצות. נפגעת מה שגבר קם כשהיא מתיישבת לידו… באוטובוס. לא במחלקה ראשונה במטוס. וד"א אני גם מתנגד לשאל כיום, אך זה כן מנהג קדום שהיה מקובל. חבל שכותבים כאן כתבות כמו יאיר לפיד.

  11. תכבדי את עצמך – וגם הסביבה תכבד אותך יותר!!! איך אני יודעת שהצניעות צריך שיפור? בגלל כשאני הולכת ורואה את כל הפאות המסולסלות, ואת הבגדים הצמודים ביותר, והפרוצים ביותר, כל חלקי הגוף בולטים!! כן אני יכולה להעיד שאני רואה “כל” חלקי הגוף בולטת, מרוב נשי החרדים! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? איפה הלב שלנו? איפה ההרגש שלנו? איפה היראת שמים שלנו? איפה שרה באוהל? איפה הצניעות של יראת ד’? זה מזעזע איך השם יתברך יכול לראות ולסבול את זה ועוד מי דורש מהנשים להתלבש בפריצות?

    מי דורש? הנשים תמימות, שטוענות “אני עושה את זה בשביל בעלי” ועל זה ד’ מאוד כועס עכשיו, זה הבושה הכי גדולה לחרדים שהבעל לא שומר את העינים שלו ומסתכל ברחוב בנשים פרוצות, ורוצה שאשתו תתלבש יפה (שהיא התלבש כ-ז-ו-נ-ה כשאר נשי חרדים) שמושכת העין של בחורי חמד ואברכים, בושה!!! אלף אלפי פעם!!! אני פשוט מזועזעת שהשם ישמור את כל עם ישראל וכולם יזכו לעשות תשובה שלמה באהבה ובשמחה.

    חז"ל אומרים שאלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול, תראו איך הם בקושי נראים עושים צרכים, לעומת הכלב ההופכי לו, והם מכסים במדויק. נראה שד' נותן לנו כלי להשפיע, רק ננצל. אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק מטפחת, אמור לכל צרותינו די.

    אנחנו בדור האחרון שלפני הגאולה- דור בו תנאים לא רצו להיות. ועכשיו המלחמה האחרונה היא המלחמה על קדושת ישראל. היצר הרע משתולל עכשיו, בהבינו שעוד רגע קרב סופו, והוא יודע "אלוקים של ישראל שונא זימה הוא" אז הוא מנסה להגיע לכל סוגי הציבור בישראל וגם לצערנו אצל החרדים..

    על כן בנות ישראל קדושות עלינו להתחזק ולהיות בעוז ותעצומות נפש בכדי לקיים והדר בלבושנו ואז יקוים בנו הפסוק ותשחק ליום אחרון. כי בזכות נשים צדקניות יבוא גואל! ובל נטעה יש לנו אחריות גדולה מאוד על שלום עם ישראל וכן זה מתבטא במלבושינו אנחנו לא לבד בעולם. על כל איבר ואיבר שברא ד' באישה ביקש ואמר "בתי היי צנועה" וגם לחרדיות יש מה לשפר, החצאית הקצרה כדאי שתחזור להיות ארוכה, הפאה המתנופפת כדאי שתהיה מתפחת. ובכלל אנחנו חיילים של המלך הבנים שלו ואנו לא חסים על כבוד השכינה הקדושה? בואו נתחזק ונביא יחד את הגואל!!!

    אפילו מלכת אנגליה שומרת על צניעות כמו חרדית ויודעת שכבודה של בת מלך פנימה כל שכן כשמדובר במלך העולם ולא בבשר ודם.

    • בס"ד כ"ח בחשון, שנת ת'הא ש'נת ע'ין ה'טובה

      לגבי פאה נכרית – יש מגדולי ישראל שהמליצו דוקא על פאה נכרית, ובהם הרבי מלובביץ והגר"ש משאש זצ"ל.

      ובאופן כללי, עם הצורך בשיפורים פה ושם – חשוב שלא נאבד את המבט הכולל, ונדע להעריך את ה99% של 'הכוס המליאה'.

      חשוב לזכור שהרגשת מחנק, מרמור ותסכול, הם מהגורמים החזקים לבעיות בצניעות, וב'מידה טובה מרובה' – ככל שעובדים את ה' בשמחה ובטוב לבב, קל יותר לשאת בעול הצניעות. ככל שאדם מרגיש יותר שלם עם עצמו – כך הוא צריך פחות לקבל תשומת לב מהסביבה.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  12. אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה “צניעות”

    הצניעות שלנו שצריך שיפור – זה נכון 100% לצערנו! וכל מי שבידו למחות – נתפס באותו עוון!

    אברכים (בנות ונשים) יקר/ים! בוודאי הנך רואה את מידת הדין המתוחה וקריאות ההצלה של המשפחות האומללות. אנא, עצור לרגע וחשוב: אין בית בלי צרות, אין משפחה שלא מרגישה חרון אף, וכולם תמהים ”: יש כל כך הרבה צדקה וחסד…. מה כבר נשאר לתקן?! על מה יש חרון אף כזה? הרי לא חשוד הקב”ה לעשות דין בלא צדק! מהו, אם כן, החטא החמור שפורץ את סכר הצדקה, התורה והחסד, באיזה חטא נגועים כל גווני הציבור החרדי- וכולם שותקים, ולא מוחים ולא מתקנים ולא נלחמים להסיר את מלאך המוות ממחננו ” ?

    ומצד שני כבר יותר מעשרים שנה זועקים זקני רבני העיר על הפריצות החרדית המתדרדרת של הנשים והבנות, והמצב רק הולך ומחריף. רבני העיר מזהירים כי פריצות זו מנשי החרידות מגבירה חרון אף ומחדירה מחלות נוראות ה”י בקרב הציבור. גם הפירות הנושרים הם מסיבה זו. הקב”ה דוחק בנו ודורש מהפכה בקדושת המחנה, ואנו מתעלמים! וכל מי שלא מוחה נתפס! עד מתי נחריש? כבר עלה המוות בחלוננו,.רחמנא ליצלן.

    בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – צניעות והרחקה מעריות, למרות שהם איסורי תורה חמורים שבעטיים חרב מקדשינו וגלינו מארצנו. כאן, משום מה, לא מחפשים את הלכתחילה. בחיזוק הצניעות והרחקה מעריות, לא שואפים להיות מהדרין שבמהדרין. על זה השטן מקטרג בשעת הדין: ”מה שקל ונוח לך אתה עושה, ומה שקצת קשה לך (מפריע לתאוות שלך) אתה לא עושה”…

    בשכונות הפנימיות בריכוזים החרדיים כל התושבים חרדים! אם כן כיצד יתכן הדבר שנשות ובנות השכונות החרדיות רומסות ברגליהן פסקי הלכה מפורשים ונחרצים, ומתלבשות בחולצות צמודות, ממש הכל בולט! (כולל חולצות טריקו ולייקרה כו’) ובחצאיות קצרות, מיני או צרות, בפאות שחץ ושאר מרעין בישין – ואין מוחה!

    ידוע שאין עבירה שמביאה “חרון אף” כמו פריצות, וכל השכונות החרדיות מלאות בפריצות! כבר אי אפשר לעבור ברחוב מריבוי הפריצות החרדית- ועדיין בנושא זה ישנה אטימות ושתיקה… וכולם נתפסים… לדוגמה: רח’ רבי עקיבא-בני ברק, בית שמש, אלעד, קרית ספר, מאה שערים, הר נוף, ושכונת גאולה- הממוקמים בלב הציבור החרדי הפכו ללעג וקלס בפני רבים, בהיותם מרכזי האופנה העולמית ומבשרי הקידמה בכל טומאות פאריז, עד שרשתות האופנה הטמאות הגדולות בעולם משתוקקות לשכון כבוד ‘במרכזי התורה והחסידות’ הנ”ל (מדובר במעל 200 חנויות לביגוד טריפה ושחץ ברחוב אחד!) גם החילונים כבר מלעיזים שהקובע אצל החרדיות זהו ‘צו האופנה’ ולא הרבנים. (וזה התחיל כשהפגינו בריוני העדה החרדית בשליחות הרבנים נגד נשני הצנועות הלובשות שאל בירושלם ובבית שמש) לכל ביגוד ופאה שרוצות הן מוצאות היתרים! (של רע -בנים) דיינים מספרים שהפריצות מובילה לדברים מסמרי שיער… במקומות עבודה… עין רואה ולב חומד…

    אברך יקר! הגיע הזמן לסלק את מלאך המוות הרוחני והגשמי ממחננו! פריצות המלבושים שורפת את קדושת הנשמה, שורפת העניים והלב, ומטנפת את כל התורה והמצוות הנעשים ע”י האדם, ואין הקב”ה חפץ במצוות ההן, אלא רק במצוות הנעשות בקדושה ובטהרה (כמבואר באור החיים הקדוש ויקרא, יח עה”פ כמעשה ארץ מצרים וגו’) אלא מה, בוודאי אתה מצטדק, ואומר: “זה לא נוגע אלי, אני סומך על אשתי. אצלי בבית כולם לבושים בצניעות, לכתחילה שבלכתחילה. אצלי בבית לא נכנסים שבועונים, מחשבים, סרטים, עיתונים ואינטרנט.” או אולי אתה אומר: “אשתי בוגרת ‘בית יעקב’ (ר”ל) אשה צנועה וחסודה, אשר אפילו לבתי מלון וטיולים לא הולכת. היא אחראית על הלבושים שלה ושל בנותיה וכלותיה, ואני סומך עליה 100% בעינים סגורות, ולא מתערב בזה, אבל בכל דבר אחר…”

    על זה חייבים להשיב תשובה כואבת, אבל נצחי: רוב הנשים נטולות הרגשה מה מכשיל, ולא שמות לב לפרטי צניעות ולדרגות הבלטה ומכשול, ואין בכוחן לעמוד בפרץ. מסיבה זו נשים חשובות שוגגות ולובשות חצאיות בגזרה ישרה מיני וצרה- תועבת ד’ נשים חשובות לובשות בגדי צמודות כטריקו אשר שורפות את בית ישראל ובפרט בחורי חמד. רוב מהפאות הן פרוצות ומביישות את מצוות כיסוי הראש. הגרביים שקופות ובצבע העור. החצאיות קצרות מיני –. וכל הלבוש האסור והטמא הזה יוצא מבתים של חניכות בתי חינוך החרדים ביותר, נורא!

    כבר שמענו דיבת רבים על חלק מהמורות במוסדות החינוך שנכנסות לכיתה כשהן לבושות בפריצות כדי למסור שיעור בצניעות! חלקן (מחוסר מודעות) יושבות בכיתה בשחצנות ובחוסר צניעות באמצע שיעור קודש. איזו דוגמא אישית זו? במו ידינו מסלקים שכינה ממחננו ונותנים למקטרג כח לגבות קרבנות ברוחניות ובגשמיות .

    כולנו מודים שעכשיו זמן סוף הגלות, והגיע הזמן שאתה תקח את הנושא לידיך! כי גם עליך כונו חכמים באמרם: ‘כל מי שבידו למחות נתפס באותו עוון’ . ח”ו, והכריע הרמב”ם (סוף סוטה) כי בנושא זה של הנהגת הבית בדרכי הצניעות כל אב וכל בעל יכול למחות!!! וחייב למחות! ואם אינו פוקד ובודק את ביתו שהכל בצניעות ובקדושה נקרא חוטא ולא ינקה, .רחמנא ליצלן! כל אברך חייב ללמוד את הנושא מספר מוסמך כדי שיקיים חובתו למנוע מבנותיו ומאשתו את מלבושי הפריצות הממלאים את חנויות הבגדים, ולמונעם מהנהגות פסולות ומבילויים מסוכנים הקורצים מכל עבר ומכל פיסת עיתון. אנא, קנה לאשתך ולבנותיך רק ביגוד כהלכה ואל תתפתה למוכרים בחנויות שהבגד צנוע והצבע…. עשה מהפך למענך ולמען ילדיך, למען בריאות משפחתך, למען עתידך ועתיד עם ישראל כולו!

    לסיכום: אשה הלובשת בגדי פריצות ופאה נכרית עוברת עוון חמור מאוד! ומעוררת קיטרוגים עליה בעלה ובניה מימין ומשמאל, משמים ומארץ ואחריתה מרה כלענה וכו’ כהיום אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים בשום פנים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות הספרדיות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג. ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין.

    הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כללו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. וראה 70 פוסקים מדורות הקודמות שפסקו שאסור ללכת בפאה נכרית – ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת.

    “אז מי שיש לו קצת מח בקודקודו יודע ומודה, שהרחוב יושב ומחפש עצות פשוטות מאד, איך להחטיא את הרבים. סיפר לי אדם אחד מחוץ-לארץ, שיושבים אנשים ומקבלים שכר עצום, שהתפקיד שלהם להתעמק, איך לעורר ולגרות את היצרים של האנשים. ואלו המלבושים הנדרשים ב”מודה”. ואת הזבל הזה ואת האשפה הזו, ואת העלבון והטומאה ושחץ הזו מכניסים כאן לכל ארץ ישראל, ואברך יכול להרשות לעצמו שאשתו תלך כך?! יש בזה יופי בדברים האלו? או שמטרה אחת ויחידה…

    אברך שולח את אשתו! לכי תחטיאי את הרבים! [תחטיאי בחורי ישיבות בעבירות החמורות כהז”ל ח”ו], ואמר הרב שך זצ”ל, לפני עשרים ושתיים שנה ניסו נשים ללכת במלבוש יותר קצר מהברכיים, והרב שך קרא אותנו ובא מיוחד לירושלים לאולם “טירת חן” ואמר: “אוי זה בוער לי, כל הקיום של הכוללים תלוי בזה, כל הקיום של התורה, צריך לסגור את הכוללים אם הולכים ככה נשים של אברכים, זה לא יתכן! אין קיום לתורה!” (רבי יוסף עדס שליט”א)

    והלכה למעשה: אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדור שלנו שמרן פוסק הדור הרב אלישב זצ”ל אמר שהפיאות של היום אסור גמור, משום שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג.

    ושלא לחשוב אפילו לרגע שלאשכנזיות מותר פאה, כי כל הפוסקים האשכנזים היודעים לפסוק הלכה נכונה (ולא כמו המיקל בכל דבר שבקדושה כמו פאלק מאנגליה, בספר שלו המחריב הצניעות הנקרא “עוז והדר לבושה” שהוא גם קיים בזה "ותשחק ליום אחרון" שהמציא הלכות מהעצבע, והוציא ספר המחריב הצניעות בפרט בחו"ל, הוא עשה צחוק מהצניעות הנכונה, בכל העולם החרדי, הוא המציא הלכות מהאצבע, ולא מן התורה, ולא מהשולחן ערוך, אנחנו חייבים לתחזק בצניעות ע”פ פסקי השולחן ערוך!!! כמ”ש http://www.keter-malchut.co.il/harimuMichshol.html) גם אסרו את הפאות של ימינו! ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין.

    הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כאלו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. ולא עוד אלא שגם בבית יש בעיה ללכת בפאה מכיוון שבפאות זמננו, גם אלה הנקראות “קאסטם אירופאי”, וגם אלה עם “ההכשר”, בכולן יש תערובת שער מהודו שמקורו בתקרובת עבודה זרה.

    ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת. ותימה על האברכים היקרים שליט”א שמתירים לנשותיהם ללכת בפאה, ולא מוחים בהם . מה שווה התורה שלהם? “זה חילול ה’ נורא ואיום! יש לסגור את כל הכוללים! מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא” (כמו שאמר מרן הרב שך זיע”א) “זה רשע! זא אכזר, זה משומד, זה כופר, זה עמלקי, זה ערב רב ממש, אין לו שום יראת שמים, תורתו לא שווה כלום! זהו כמו דואג האדומי שכל מעשיו היו מושחתים, איפה היראת שמים? אופה? איפה?…

    כל אחד ואחד חייב להזהר, לא ליתן את בתו לאיש כזה מושחת שדורש שתלבש דוקא פאה. זה לא אברך ישיבה, זה אברך רשע! זה אברך-חרד”ק, זה אברך מלאך המות, צריך לגרש אותו! יחפש לו אברך טוב בן תורה ויר”ש שידע את האמת, ויסכים על מטפחת ראש.” (כמו שאמר מרן זיע”א) ולפני שיוצאים ללמוד תורה הקדושה יש לוודא ש”מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר”! ועיין תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק לא תנאף (שמות כ,יג – דברים ה,טז) שעניני עריות מביאים מיתה לעולם ח”ו. ועל הפסוק ויאמר ד’ אמחה את האדם וכו’ בתרגום יונתן בן עוזיאל שהיו כוחלין עיניהן ומפרכסין ומהלכין בגילוי בשר וגרמו להרהורים – ולכן הביא הקב”ה את המבול עליהם. לצערינו לא לומדים הלכות צניעות, ולא עושים, ומואסים באחרים העושים, ושונאים את החכמים [העוסקים בהפצת ענייני הצניעות] ומונעים את האחרים מעשות, והם אומרים דברי כפירה שצניעות לא מצוה מהתורה ה"י.

    "אחד המכשולים הגדולים בדורנו הם בגדים צמודים וקצרים… חובה על כל אחד ואחד לעמוד על המשמר שמלבושי אשתו ובנותיו ומשפחתו יהיו על פי גדרי הצניעות לכתחלה. הן בכיסוי הגוף והן בצורת הלבוש, הן שמלות קצרות, שרוולין קצרין"

    אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק בגדי צניעות ובמטפחת כו’, אמור לכל צרותינו די, ובטל מעלינו כל גזירות קשות ובימים אלו הראנו רק נסים ונפלאות כאשר בימי מרדכי ואסתר וכל המחשבות והגזירות יתהפכו כולם לטובה ולברכה.

    נא ערה עלינו רוח טהרה ממרום ופרוש עלינו סוכת שלומך סוכת רחמים וחיים ושלום, ונהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד לאהבתך וליראתך ולעבדך בלבב שלם, ונזכה כולנו יחד לראות בהרמת קרן התורה היראה והצניעות בקרוב בשובך לציון ברחמים, בביאת משיח צדקנו בב”א.
    ————–
    שלום רב אחותי היקרה, מה שמציק לעם ישראל בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו’ זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד אפי’ לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה “ראש של גבר ” החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את כל החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ד´יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות.

    לא ניצחתי ביום אחד, אלא היו לי עליות וירידות, ואיני יכולה לספור כמה פעמים נפלתי. אך קמתי. לא התייאשתי ואחרי מאבק ארוך ועיקש, ניצחתי. אני גאה בזה גאווה טהורה. אם תצליחו בבת אחת אשריכן, אני רק מספרת מה היה אצלי. אולי אני עוד בקבוצת סיכון ועלי להיזהר, אבל אני חושבת שבס”ד יצאתי מזה.

    הגיעה השעה שנשתחרר מהפריצות הטמאה והבזויה, ואז נקרב קץ גאולתנו. נשוב אל הצניעות ונתבונן כי אנחנו עם אחד בארץ נבדלים לד' לקדושה ולטהרה כמו שכתוב (ויקרא כ׳) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ד׳ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. למה רואים שיש צוארון פתוח, גזרה צמודה וכו'??למה אין מישהו שמעצב בגדים צנועים נטו?!נמאס כבר מחולצות הבסיס המחניקות.

    דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד שחור וזה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף (כי כך 100% נזכה לראות המשיח) כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך! אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בפנים ולא בחוץ. מאוד נחוץ לזכור שגם בתולה צריכה זהירות יתירה בצניעות, עי’ מס’ תענית (כד.) רבי יוסי דמן יוקרת.

    ריקל פלד

  13. עדיף ככה מפתיחות יתירה, זה פשוט ריאקציה לתרבות המתירנות המקולקלת.

  1. פינגבק: צניעותנות « האחות הגדולה

  2. פינגבק: למה הפמיניזם כל כך מסוכן ליהדות האורתודוקסית « לולאת האל – תומר פרסיקו

  3. פינגבק: על הצניעות: בכל סרלואי אולמן ואחרים | רוח וצלצולים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: