המנסיך מלכים ולו המלוכה / יעקב עציון (לפרשת האזינו)

 

"אֲשֶר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְתּוּ יֵין נְסִיכָם" (דברים לב לח)

משיחת דוד למלך, בית הכנסת בדורא אירופוס

 

כשרצה ר' אברהם בן עזרא להדגים את ביקורתו על דרכם של הפייטנים הקדומים, ובראשם ר' אלעזר בירבי קליר – בחר ראב"ע את פתיחת פיוט המלכויות של הקליר, שנהוג היה לאומרו בקהילות רבות בימי הביניים בתפילת המוסף של ראש השנה.

כך טבע ר' אלעזר: "אַנְסִיכָה מַלְכִּי לְפָנָיו בְּהִתְהַלְּכִי אָמְצוֹ בְּהַמְלִיכִי יְֶאְזֹר עֹז וְיִמְלֹך".

קצפו של ראב"ע יצא על השימוש בפועל נס"ך בבניין הפעיל, במשמעות הקדשה והמלכה. לטענתו אמנם מצאנו שימוש בפועל נס"ך במובן המלכה ומשיחת מלך, אך רק בבניין קל ולא בהפעיל – ואין להחליף באופן חופשי בין הבניינים.

כך כתב בפירושו לקהלת ה' א', על הפסוק "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים כִּי הָאֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים":

… הדבר השלישי, אפילו המלות שהם בלשון הקודש יש בהם טעויות גדולות כמו "אנסיכה מלכי לפניו". והנמצא מזה העניין [בתנ"ך הוא] "ואני נסכתי מלכי", והוא מן הבניין הקל על משקל 'נפלתי' ו'נדרתי', והעתיד 'אֶסּוֹך' או 'אֶנְסוֹך'… והנה יהיה פירוש 'אנסיכה מלכי' אעשה ממנו נָסוּך, כמו 'בל אסיך נסכיהם מדם'. ויש מפרשים 'נָסַכְתִּי מלכי' כמו 'מָשַׁחְתִּי', ואם היה הפירוש אמת תהיה טעות שנית – ולמה לא אמר 'ארומם מלכי' או 'אשבח' ו'אודה' או 'אקדש'; רק ביקש מילה להראות חכמתו לשומעים. ואנחנו חייבים לדעת דקדוק הלשון היטב שלא נטעה…

במקרא מופיע מספר פעמים שם העצם 'נסיך' במובן שליט ומנהיג. כך למשל נאמר בפרק יג ביהושע: "וְכָל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".

כך גם מובא בתפילתו של אסף המשורר בתהילים לניצחון ישראל על אויביו ומשנאיו (מזמור פ"ג): "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ". כיום אנו מבדילים בין המלך לבין הנסיך, ואף בלשון חכמים מצאנו הבדלה כזו (ראו במדרש רבה לפרשת בלק: "בלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא – והלא מתחילה נסיך היה?") – אך התרגום הארמי לתהילים מזהה את הנסיכים הנזכרים כאן עם מלכים: "שוי יתהון ורבניהון היך עורב והיך זאב, והיך זבח וכצלמנע כל מלכיהון".

ימות הנסיך

מדוע נקרא המלך נסיך? נראה שמקור שם זה הינו במעשה ההכתרה של המלך על ידי משיחתו בשמן. 'לנסך' במקרא פירושו לשפוך וליצוק, והנסיך הוא אפוא שם נרדף למשיח. כשם שהמָּשִׁיחַ הוא בעצם מָשׁוּח, מי שנמשח למלוכה (וכדברי דוד: "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ"; ש"ב ג) – כך הנסיך הוא מי שנסכוהו כציון לכניסתו לתפקיד. אם אכן כך, המילה 'אנסיכה' אכן מתאימה לתיאור פעולת ההכתרה וההמלכה, העומדת במוקד תפילותינו בראש השנה.

יש שכתבו (למשל רש"י פין במילונו 'האוצר') שאין לפרש ש'נסיך' הוא מלשון ניסוך, שכן במקרא הניסוך תמיד נקשר ליין או למים ואף פעם לא לשמן. ברם, המקרא משתמש בלשון נס"ך גם בהקשרים של שפיכה כללית. כך, בנבואת תוכחה בישעיהו כ"ט מדמה הנביא את אדישות העם ומנהיגיו לשינה שאחזה בהם: "כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה". ובכן, אם אפשר לנסך רוח, לא רחוק הוא שאפשר לנסך גם שמן לאות משיחה.

אגב, גם המַסֵּכָה, הנזכרת רבות בהקשרי אליל ופסל, עניינה צלם מתכת שיצקוהו וניסכוהו לתוך תבנית מסוימת. כשנוקט הכתוב צירוף כמו "עגל מסכה" מציטיירת מול עינינו כיום מסכה בצורת עגל – אך למסכה הנזכרת כאן אין קשר לכיסוי הפנים (mask באנגלית), ופירוש הצירוף הוא פשוט 'פסל שניסכוהו ויצקוהו בתבנית עגל'. תרגום אונקלוס למילה מַסֵּכָה הינו תמיד "מַתְּכָא", כלומר מַתֶּכֶת – מן השורש נת"ך, שעניינו יציקה והפיכה לנוזל ("ומטר לא נִתַּך ארצה", שמות ט; "וַיַּתִּיכוּ את הכסף הנמצא בבית ה'"; דבהי"ב לד).

יין המלך?

בשירה הגדולה שנושא משה בפרשתנו מוכיח הוא את העם, ומתאר את יום הדין העתידי שבו ידון ה' את עמו על עזבם את דרכו והליכתם אחרי פסל ומסכה:

"וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ, אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם. יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם, יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה".

מה פירוש "יין נסיכם"? בלשון המשנה ובספרות ההלכה אנו מכירים את הצירוף "יין נסך", היינו יין שנוסך לשם עבודה זרה, והדעת נותנת שאף כאן זו המשמעות. יין נסיכם הוא יין שניסכוהו לכבוד אלהים אחרים, ואחר שתוּהוּ. כך אכן מסבירים רוב המפרשים. לצד פירוש זה, מביא ראב"ע דעה נוספת:

"יין נסיכם" – כמו 'ונִסְכּוֹ יין', ויהיו שני שמות [כלומר, לצד המילה 'נֶסֶך' קיימת צורה מקבילה במשקל אחר: 'נָסִיך']. ויש אומרים: יֵין מלכם, כמו 'נסיכי מדין', כי המלך היה נותן יֵין העולה. והראשון קרוב אלי.

ראב"ע מעדיף את הפירוש הראשון, שלפיו הנסיך הוא נסך, ובכך תומכת אף ההקבלה הפנימית שבפסוק – "חלב זבחימו" לעומת "יין נסיכם".

ניסוכים מניסוכים שנים

אחת מדרכי השירה שחביבות היו על משוררי ספרד בימי הביניים הייתה הדרך הנקראת 'צימוד', היינו שימוש בשתי מילים שצורתן זהה אך משמעותן שונה.

ר' משה בן עזרא, שחי לפני כ-900 שנים בספרד ונחשב לאחד מגדולי משורריה, חיבר ספר גדול מימדים שכולו מיוסד על עניין הצימוד. השם שניתן לספר הינו 'ספר הענק', היינו שרשרת חרוזים המשובצת אבני חן. בשל מספר בתי השיר – 1,210, כמניין 'תרשיש', קראו לספר גם בשם 'התרשיש'.

רמב"ע מקדיש לשורש נס"ך את אחד מבתי שירו, ומוצא בו שלושה משמעים שונים. כך לשונו בשער העשירי והאחרון של הספר, שעניינו "תפארת האמרים וחרוזי השירים":

שָׁר יָרִים אֶת גֵּאוּת שָׁפֵל

                  וּבְשִׁיר פִּיהוּ מֶלֶך נוֹסֵךְ

גַּם יַכְנִיעַ אֶת שִׂיא מוֹשֵׁל

                  וּלְבוּשׁ שָׁפֵל עָלָיו נוֹסֵךְ

הִשָּׁמֵר לְךָ מֶנְהוּ כִּי צוּף

                  נוֹפֶת עִם רוֹשׁ תוֹך פִּיו נוֹסֵךְ.

ה'נוסך' הראשון הוא מושח וממליך, על פי הפסוק "ואני נָסַכְתִּי מלכי" (תהילים ב); השני עניינו מלביש ועוטף, על פי הפסוק "המסכה הַנְּסוּכָה על כל הגויים" (ישעיהו כה); והשלישי הוא שופך ויוצק (המדקדקים יוכלו לשים לבם לכך שהשורות שקולות בדקדוק, כדרך השירה הספרדית, ובכל אחת מהן שמונה הברות).

כ-100 שנה לאחר מכן כתב גם ר' יהודה אלחריזי ספר שכולו צימודים, כשהוא מקפיד שלא לכלול בחרוזיו מילים ששיבצן רמב"ע בספר הענק שלו.

כיוון שהפועל 'נסך' כבר 'נתפס' על ידי קודמו, בחר ר"י אלחריזי את שם העצם 'נסיך', והוא מביאו בשתי משמעויותיו – הנסך והמלך.

נביא כאן ארבעה בתי שיר מתוך מחברת האות נו"ן שבספר, שעניינם קריאה לאדם להיטיב דרכיו ולהניח את ענייני הגוף ורצונותיו:

 קָרוֹב רְצוֹן הָאֵ-ל לְכָל דּוֹרְשָׁיו / נָרוּץ לְהַשִּׂיגוֹ וְגַם נָחוּשׁ

טֶרֶם בְּכוֹר מָוֶת בְּשָׂרֵנו / יֹאכַל וְאִלּוּ יֶהְיֶה נָחוּשׁ

 אֲשֶׁר רָווּ בּיֵין תַּאֲוָה לְשָׁכְרָה / יְקַוּוּ טוֹב וְתַגְמוּל הַנְּזִירִים

וְהַמָּוֶת יְעוֹלֵל אֶת הֲמוֹנָם / כְּסַלְסִלּוֹת וְיִלְקוֹט הַנְּזִירִים

 אֲשֶׁר נִפְתּוּ בְּתַעְנוּג הַזְּמַנִּים / וְצוּף טַעֲמוֹ וְיִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם

שְׁאוֹל יֵרְדוּ וְשָׁכְבוּ רֹאשׁ וְזָנָב / וְהִשְׁתַּוָּה בְזוּיָם עִם נְסִיכָם

 עוּרָה חֲצוֹת לַיִל עֲמֹד מוּל אֵ-ל / עַד לִבְּךָ נֶגְדּוֹ יְהִי נִשְׁפָּךְ

וּבְעֵת מְאוֹרִים יֶחְשְׁכוּ יַחַד / הָאֵר בְּטוּב הַמַּעֲשִׂים נִשְׁפָּך.

 ————————————————————————————————

 פרימוס עם פרנציפים

הזכרנו כי המילה נסיך פירושה כיום 'בן המלך', המיועד לרשת את המלוכה, אך במקור הנסיך הוא מקבילו של המלך, שנמשח להנהגה.

תופעה דומה פקדה את המילה האנגלית לנסיך – prince. מקור המילה בצורה הלטינית primus, שפירושה 'הראשון'. המילה שימשה בעבר במשמעות 'המנהיג', היושב ראשונה במלכות – ובהמשך קיבלה משמע של הראשון לרשת את המלוכה, כנסיך של ימינו.

עבור הוותיקים שבינינו 'פרימוס' הוא שמה של פתיליית הנפט ששימשה לבישול בעבר – וזאת בזכות השם המסחרי שבחרו להם מפתחי המכשיר, שהתכוונו ודאי לציין את היותו 'במקום הראשון'.

בין הנוצרים בימי הביניים הפרימוס היה תואר של אחד מראשי הכנסייה, ובאופן מפתיע – גם במקצת קהילות יהודיות (כגון פראג) היה נקרא ראש הקהל בשם זה.

גם המילה 'פרנציפ' שנשמעת רבות מקורה באותו יסוד לטיני, ומובנה עיקרון ראשוני ויסודי.

yetsion@gmail.com

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' בתשרי תשע"ב, 30.9.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-6 באוקטובר 2011, ב-גיליון האזינו תשע"ב - 738, עוד מילה / יעקב עציון ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: