'סימנים' נאכלים / יואל רפל

 

מקורותיו וגלגוליו של סדר ראש השנה

 יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רובייא דהיינו תלתן, כרתי, סילקא, תמרי, קרא; וכשיאכל רובייא יאמר "יהי רצון שירבו זכויותינו", כרתי – "יכרתו שונאינו", קרא – "יקרע גזר דיננו".

כך פותח רבי יוסף קארו, במאה ה-16, את הסימן "דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה" בשולחן ערוך-אורח חיים (סימן תקפג). עבור רבי יוסף קארו הקפדה על אכילת מאכלים מסוימים בערב ראש השנה היא בבחינת הלכה שיש לנהוג בקיומה כבמצווה.

האומנם אכילת אותם מאכלים שמציין רבי יוסף קארו היא בבחינת הלכה? ידוע שרבים מבני עדות אשכנז אינם אוכלים את הירקות שהוזכרו אך מקפידים באכילת תפוח הטבול בדבש המוזכר על ידי הרמ"א אך לא על ידי מרן.

מהו מקורו ומהו טעמו של מנהג אכילת הירקות והפירות שנקשרה בו אמירת 'יהי רצון'?

גידול ושגשוג

התקוות, הציפיות והכמיהות הנלוות לכניסת שנה חדשה נשזרו מאז ומעולם בתפילות להמתקת גזר הדין ובמנהגים ובהם משלוח ברכות, איחולים הדדיים, ברכת 'שהחיינו' ואכילת סימנים בארוחות החג.

המקור הראשוני ל'סימנים' הוא בדברי האמורא אביי (הוריות יב ע"א):

אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, לעולם יהא רגיל אינש למיחזי בריש שתא קרא ורובייא, כרתי, סילקא ותמרי.

ותרגם הרב עדין שטיינזלץ:

עכשיו שאתה אומר סימן דבר הוא (ויש בו ממש), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה בסעודתו דלעת ורובייא, כרישין ותרדים ותמרים.

מהטקסט התלמודי עולה כי מנהגו של אביי היה לפאר את שולחן סעודת ערב החג בהנחת ירקות שנועדו להיות סימן, 'סגולה' בלשון ימינו. כך במסכת הוריות. אך במסכת כריתות (ו ע"א) מובאים דברי אביי אלה בשינוי אחד: במקום "למיחזי" (לראות) נאמר "למיכל" (לאכול).

מדוע צוינו דווקא גידולים אלה? מפרש רש"י "דהני גדלי לעגל טפי", שאלו גדלים מהר יותר משאר הגידולים. וכן פירש רבנו גרשום מאור הגולה (בכריתות): "דכל אלו גדלין מהרה וכן יגדלו נכסיו".

לסימנים שציין אביי נוספו "סימנים" נוספים שאין להם מקור בתלמוד. המוכר שבהם הוא אכילת תפוח בדבש, ולצידו אכילת רימונים ו"אכילת בשר שמן וכל מיני מתיק" (מרדכי, מסכת יומא).

שלב נוסף בהתפתחות מנהג ה"סימנים" מתואר בספר אבודרהם  (סדר תפילות ראש השנה, ספרד 1340):

בתשובת הגאונים כתוב וכן מנהג כל החכמים שמקריבין לפניהן בראש השנה טנא שיש בו דלועין ופול מצרי כרישין ושלקות ותמרים ומניחים ידיהן על כל אחד ומוציאין משמותם סימן טוב, ואומרים על דלעת – קרא, "וקרע גזר דיננו", ועל פול – רוביא, "ירבו זכויותינו", ועל הכרתי "יכרתו שונאינו", ועל התרדים – סילקא "יסתלקו עוונותינו", ועל התמרים "יתמו חטאינו", ומוסיפים עוד רימון ואומרים "נרבה זכויותינו כרימון". ויש אומרים בלשון התפילה "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שייקראו לפניך זכויותינו ושייקרע גזר דיננו … ויש נוהגין לאכול בראש השנה ראש כבש ודגים ומיני מתיקה.

חשיבות רבה לדבריו של אבודרהם "המכסה" בספרו כמעט את כל הסימנים המקובלים בסעודות ראש השנה, הן בעדות ספרד והן בעדות אשכנז, והמציין כי אומרים על כל ירק "יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו". אבודרהם אינו מזכיר שאוכלים את אותם 'סימנים' ובכך מסתמך על הטקסט התלמודי למיחזי – לראות.

לא תנחשו

בין "למיחזי" לבין "למיכל" יש פער גדול. רבי יעקב בעל הטורים, בן זמנו של אבודרהם, מעתיק למיכל – לאכול: "כל מקום ומקום לפי מנהגו. כמו באשכנז שרגילין לאכול בתחילת הסעודה תפוח בדבש לומר 'תתחדש עלינו שנה מתוקה', ובפרובינציה (=פרובנס) נוהגין להביא על השולחן כל מיני חידוש ואוכלין ראש כבש והריאה לומר נהיה לראש ולא לזנב… והר"ם (=ר' מאיר מרוטנבורג) היה רגיל לאכול ראש איל, זכר לאילו של יצחק".

מהתפתחות המנהג אנו לומדים כי בתחילה היו הירקות מונחים על השולחן. מאוחר יותר, כפי שמציין אבודרהם, הוסיפו את אמירת 'יהי רצון' שהיא חלק משמעותי בטקס עצמו. כאשר היו הירקות מונחים על השולחן הרי שבהסתכלות עליהם היה חשש עבירה, שהרי יש איסור מפורש על 'ניחוש' באמצעות סימנים, כפי שכותב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה יא, ד):

אין מנחשים כגויים שנאמר "לא תנחשו". כיצד הוא הניחוש? כגון אלו שאומרים – הואיל ונפלה פתי מפי או נפל מקלי מידי, איני הולך למקום פלוני היום.

אמירת 'יהי רצון' הנסמכת לכל אחד מה'סימנים' נועדה כנראה להתגבר על הקשר בין ה'סימנים' לבין הניחוש, כאשר אמירת 'יהי רצון' היא העיקר וה'סימנים' עצמם – ראייתם או אכילתם – נעשים טפלים לאמירה.

קבוצות קבוצות

'הסימנים' – שכיום כולם נאכלים – מתחלקים לארבע קבוצות, שכל אחת מהן מתאפיינת בייחוד משלה.

הגדולה בקבוצות המאכלים של ראש השנה היא זאת שיש סמליות בשמם. היא כוללת את הדלעת – קרא, תלתן – רוביא, כרתי, סילקא ותמרים.

המוכרת פחות היא קבוצת המאכלים בעלי הצורה הסמלית. מנהג מקובל, לפחות בעבר, היה לעשות את החלות לחג בצורת סולמות, בדומה לדברי הפייטן "מי יעני ומי יעשיר, מי יישפל ומי ירום". במדרש (בראשית רבה פס"ח) נאמר שהקב"ה עושה סולמות ברקיע, משפיל לזה ומרים לזה, מוריד לזה ומעלה לזה. יש האופין את החלות בדמות ציפורים על יסוד הפסוק (ישעיהו לא, ה) "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים". מנהג נוסף הוא לאפות חלות עגולות ומוקפות זרים של בצק, על יסוד המילים בתפילה "ובכן לך הכל יכתירו".

מאכלים סמליים בתוכנם – קבוצה זו היא המוכרת ביותר בין מאכלי ראש השנה, והיא כוללת את התפוח בדבש שאכילתו מלווה בתקווה לשנה טובה ומתוקה, את הרימון שמלווה בתקווה שירבו זכויותינו כרימון ואת הדגים שפרים ורבים במהירות ואכילתם משולבת ברמז לפרייה ורבייה כמותם.

מאכלים שנמנעים מלאכול – ישנה קבוצה קטנה של מאכלים כמו חומץ שאין אוכלים בראש השנה. נוהגים שלא לאכול אגוז (בגימטריה – חטא [ללא 'א'], וכן מפני שאכילת אגוזים גורמת לשיעול – לליחה ולכיחה.

המנהג לאכול ראש של כבש מוזכר לראשונה בדברי רב נטרונאי גאון (ב"מ לוין, אוצר הגאונים, ר"ה עמ' 52-53), ואגב נימוקו נגלות כל הפנים השונות של סמליות המאכלים בראש השנה:

ושחקרתם שאנו רגילין ליקח ראש של כבש בראש השנה ולאכול ושאלתם לפרש לכם דבר זה – נחש לטובה הוא, וחכמים וכל אנשי בבל כן עושים.

ורגילים לעשות שבערב ראש השנה לוקחין בשר או ראשים של צאן ומבשלים אותם בטיסני או בדבר מתיקה. ואין מבשלים בישול שיש בו חומץ, כדי שתהא כל השנה כולה מתוקה וערבה ולא יהא בה דבר רע ודבר צרה.

היש סדר באכילת 'הסימנים'? דומה כי הסדר היחיד הוא זה הקובע קדימויות בברכות. האם חובה לאכול את הסימנים? התשובה היא חד-משמעית לא. כל המאכלים הם בגדר סימן ורמז, שיש המחפשים אותם ויש המתעלמים מהם. אלה וגם אלה מתפללים לשנה טובה ומתוקה.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ט באלול תשע"א, 28.9.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-5 באוקטובר 2011, ב-גיליון ר"ה תשע"ב ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: