געגועים לבית הרב / עקיבא צימרמן

 

גם כאשר פרש מחיי תורה ומצוות המשיך ד"ר עזריאל קרליבך לעמוד בקשר מכתבים רצוף חיבה עם רבו הנערץ – הרב צבי יהודה קוק. פרסום ראשון

עזריאל קרליבך, 1942

מכון "גנזים" לחקר תולדות הספרות העברית, השייך לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, עבר למשכנו החדש בבית אריאלה בתל אביב. במכון אלפי מכתבים של סופרים עברים וביניהם מצאנו מכתבים שכתב ד"ר עזריאל קרליבך לרב צבי יהודה הכהן קוק. למיטב ידיעתי מכתבים אלו לא פורסמו עד כה. באדיבות מכון "גנזים" ניתנה לי הרשות לפרסם את חלקם מעל במה זו.

יקה במרכז

ד"ר עזריאל קרליבך היה גדול העיתונאים היהודים בדורנו. הוא נולד בלייפציג בשנת תרס"ט (1908) ונפטר בתל אביב ביום ל' בשבט תשט"ז (1956), בתום ימי השבעה על מות אמו. רבני משפחת קרליבך השתייכו ברובם ל"אגודת ישראל" ובניהם נמנו על מייסדיה, אך עזריאל קרליבך הצטרף לצעירי "המזרחי".

מילדותו בלט עזריאל בכישרונותיו. בהיותו בן 16 נסע ללמוד בישיבות ליטא, ושם הסתגל לדרך לימודם של יהודי מזרח אירופה, השונה מדרך הלימוד שלה הורגל בבית הוריו. כאשר שב לבית הוריו והוא כבן 19 נענה לקריאת הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק לעלות לירושלים וללמוד בישיבת "מרכז הרב". הוא היה ה"יקה" היחידי בין תלמידי הישיבה, וכדרך בני הישיבות שכינו את התלמידים לפי מוצאם נקרא "עזריאל לייפציג". עד מהרה התחבר אל הרב קוק ונחשב מבחירי תלמידיו. הוא הוסמך לרבנות על ידו, ועליו כתב הרב קוק ביום א' תמוז תרפ"ז את הדברים הבאים:

הנני בכל לשון של חובה ושל ברכה מקרב לב עמוק נותן את יקר סהדותי לחתן תורה המפואר ונחמד החריף ובקי, נקי הדעת ויקר הרוח, איש האשכולות ויראת ד' היא אוצרו הרב הנעלה מו"ה עזריאל קרליבך שליט"א, אשר שנות מספר למד בישיבתנו הקדושה.

ועוד כתב הרב קוק על תלמידו עזריאל קרליבך:

מובטחים אנו שלאורו ילכו עם ד', הקרובים והרחוקים והצדיקים כולם ישכימו לפתחו של הרב עזריאל נ"י, כי לו נאה ולו יאה.

כאשר גברה מחלת הכליות שבה לקה נאלץ לחזור לבית הוריו בגרמניה, שם הוסמך למשפטים אך עסק בעיקר בכתיבה. עיסוק זה ליווה אותו עוד מימי שהותו בארץ ישראל, אז שלח כתבות לעיתוני אירופה על רשמיו מהארץ. הוא שלט ביידיש והייתה זו פליאה כי ה"יקה" שולט ביידיש בכל גווניה ומסוגל לכתוב ביידיש ליטאית, גליצאית וורשאית. בהגיעו לגרמניה המליץ קרליבך לבני דודיו, חיים ואלכסנדר כהן, להצטרף לישיבת "מרכז הרב". חיים כהן היה אז ראש צעירי אגודת ישראל, ובכל זאת נענה להמלצתו והשתלב בישיבה הציונית. לימים נתמנה למ"מ נשיא בית המשפט העליון בירושלים.

געגועים לימי הישיבה ב"מרכז הרב" הציפו את קרליבך השוהה בבית הוריו. מאז, הוא ניהל קשר של מכתבים עם הרב צבי יהודה הכהן קוק, קשר שנמשך גם כאשר פרש מחיי התורה ומצוות, כנראה בעשור האחרון לחייו.

כשהוריו עלו לארץ ישראל עלה גם הוא בעקבותיהם והתיישב בתל אביב. מלבד בעיתוני חוץ כתב גם ב"הארץ", אז בעריכת ד"ר משה גליקסון. כאשר נוסד "הצופה" הוזמן על ידי הרב מאיר ברלין (לימים בר אילן) להצטרף למערכת "הצופה", ועשר שנים היה חבר המערכת (ספטמבר 1938 – מארס 1948). כשנפטר הרב אברהם יצחק הכהן קוק פרסם קרליבך מאמר לזכרו. לא הצלחתי עד כה לברר באיזה עיתון התפרסם המאמר, אך המאמר חזר ונדפס ב"ספר הדמויות" (הוצאת "מעריב" עמ' 220-226). על מאמר זה אמר הרב צבי יהודה הכהן קוק כי זהו המאמר הטוב ביותר מכל המאמרים שנכתבו על אביו.

פרסומיו של קרליבך ב"הצופה" הגיעו לכדי מאות מאמרים (ראו מאמרי בגיליון יובל השישים של "הצופה", וכן "בקשר", חוברת 39). יחד עם עבודתו ב"הצופה" ערך את "ידיעות אחרונות" שמונה שנים. בפברואר 1948 פרש עם קבוצת עיתונאים מ"ידיעות אחרונות" וייסד את "מעריב", שאותו ערך עד יום פטירתו.

תכתובות עם הרב

לסיום, ולפני שנביא ממכתביו לרב צבי יהודה, נעיר כי עזריאל קרליבך היה בקשר מכתבים גם עם הרב הראשי, אברהם יצחק הכהן קוק. התכתובת ביניהם פורסמה בעבר. ביוזמת בתו של עזריאל קרליבך, גב' תקומה קרליבך-מאנדל, תיערך בקרוב תערוכה ובה מסמכים ופריטים רבים מעיזבונו.

את המכתבים המאוחרים, על נייר מכתבים של עורך 'מעריב', אנו מביאים מצולמים (אין צורך בתמלולם). את שני המכתבים מסתיו-חורף תרפ"ח (הראשון הוא, כנראה, מערב סוכות), יותר מעשרים שנה קודם לכן, אנו מביאים כאן משוכתבים.

אשר לראשי התיבות הרבים בכתיבה המוקדמת – כמ"ת הוא כבוד מעלת תורתו או תפארתו; כ"מ הוא כבוד מעלתו; תרכ"ת – טעות כנראה, וצריך להיות חלכ"ח – חיים לכל חי (שבק חיים לכל חי = מת).

 עזריאל קרליבך

בע"ה, לייפציג, ער"ס פ"ח.

כ"י אלוף נעורי, מורי כאב לי, ה"ה מוהר"ר צבי יהודה הכהן קוק שליט"א, החיים והשלום והברכה אין קץ!

ר"מ מאוד נערץ, בושת הגנב הנמצא במחתרת אבוש מפניו, אכלם גם על ייסורי הגוף שהרחיקוני מהגשמת כוונתי החזקה, זה מכמה: לכתוב לכ"מ.

ואחרי שאתוודה שגם אני כשאני לעצמי אשם בזה, אגיד משאר האשמים, מקצתם בפרטים הכלליים ומקצתם במצבי הפרטי ובייחוד הביתי. כפי שנודע לו ודאי מתוך העיתונות שולט דבר בעירנו וחטף גם אחת מאחותי ולא ייפלא בעיני אדוני שהורי נדכאים עד מאוד ואין מרגיע מכוח עצביהם ומסדר עסקיהם זולתי. ואף שזה גרם לחוסר פנאי אין זה האחרון הסיבה העיקרית לשתיקתי הממושכה. כאבי הגוף כשאנוסים להשתיקם ומכאובי הלב כשאסור לתת להם ביטוי כל שהוא, הם ששקעוני לתוך ערפל של מרה שחורה ר"ל ואיזה מצב ההתייאשות שלא קמה בי הרוח לכתוב למרן, דבר שלא יתואר כ"א. יחד את זיכרונות נעימים ודאבון הלב על עזבי את סביבתי זו והדברת הרגש ההרחקה בע"כ ממנה. מן המותר לספר שגופי לא סבל כל זה ויתפקע. רק זה עתה קמתי מערש דווי.

עתה הוטב המצב כבר במקצת ולא רציתי להזניח את היום הראשון ולהודיעו מזה, אף שבעצם ידי עדיין א"א לי לכתוב.

עזה תקוותי שכ"מ יסלח לי את הזנחותי מדי קראו עכשיו ספור סבתן.

אחת שאלתיו, אותו אבקש: ישלח נא לי מר אחת התמונות הטובות מדיוקן מרן אביו שליט"א. ואני תקווה שבהחיש כ"מ למלאות לי בקשתי זו, כבר אוכל לבשרו בשורות טובות יחד את תודתי העמוקה.

הרני מתפלש בעפר רגלי מנהיג הלאם וכל העומדים אתו על הדוכן לברך את עם ה' במעשיהם.

קרליבך

 

כ' מוהר"ר מרן ר' צבי יהודה הכהן קוק ריש המתיבתא דנן.

שלום וברכה אין קץ!

לדבריו הוחלתי עד הלם, ויותר לא אוכל להתאפק, ואשפוך מרת שיחי לפניו ויקל לי.

מאז כתבתי לכמ"ת, מאז צפיתי למענהו, השתנה הרבה במצבי הפרטי, אך לא לטובה, כפי שנודע ודאי גם לכמ"ת שבק דודי הרה"ג האבדק"ק קעלן וצ"ל תלכ"ת; ומאליו יובן שזה השפיע בהרבה גם על סדרי חיי אנכי, כי מרן אבא הגאב"ד שליט"א. שגם בלאו-הכי הוכרח מפאת חולשתו הגופנית ההולכת הלך והתגבר להשתמש מחלק הגון של העבודות המרובות והקשות שמשרותיו מעניקות עליו, התחיל עתה "משליך יהבו עליי" לגמרי כמעט. כך, אף שכל היום כולו עומד אני תחת שלטון עבודה "רבנית"- ולרוב צריך אני לשמש אפילו רפרזגטצי' לה- רק לעיתים רחוקות אוכל לפנות שעה קלה שאינה של יום וכל לילה ללמוד. ולו הי' כל זה עראי יותר, עוד לא הכאבני כל כך, ברם נראה, שאין זה מצב זמני אלא מתמשך. ודא עקא שאני במהותי אצטרך באופן כזה לצאת מכל גדרי ההתעסקות שקבעתי לי עד הנה ולהיות על המשמר, ולעשות עתותי הפקר לכל צורך שלא יולד ע"י מי-שהוא מבעלי בתי עירנו.

נוסף לכל זה ניתוחי הראשונים עלו בתוהו, ועודני סובל מתוצאותיהם המתישות. – ועל הכול געגועי לשוב לעיה"ק לחדש ימי כקדם, הם הם הממרמרים את מצב רוחי, ואינם נותנים דמי לי אף רגע, ומעכבים בעד כל רגש של שביעת רצון שלא יתעורר, מה אני יודע לערך עכשיו את כל מה שנהניתי בהימצאי תחת השפעתו של רבנו הקדוש, מה אני מתחרט שלא מצצתי אז את כל עסיס הטהר החכמה והקדושה שכל רגע השהי' בד' אמותיו של מרן רדכבה"ג הי' מכילם.

אמנם מה שאני משיח דאגתי כאן אינו מעלה ואינו מוריד, אבל רוצה שאני שכמ"ת ידע עד כמה אני משתוקק לשמוע ממנו דבר, ושבזכות זה, אף אם בכלל אינני ראוי והגון לכך אל יתייחס אליי כמו עד עתה, ואל יראה לי אדישות מוחלטת כ"כ, המדאיבה אותי במידה שאין לשערה. אנא יכתוב לי כמ"ת ויחזק ע"י זה בקרבי את ההכרה, שעודני, גם אני "הבוגד" קשור את מקור הקדושה בקשר פרטי כל-שהוא. לא העזתי פנים לכתוב למרן האלוקי אביו שליט"א, ישר; אבל, אם נא מצאתי חן בעיניו, אל נא ימנע ממני שורות אחדות.

וכן נפשי בשאלתי שכמ"ת אל נא ישיב פני ריקם כמו עד הלֹם וירנין את לבבי בתשובתו אלי.

כאז כן עתה אבקש ממנו מאד מאד שיואיל כמ"ת לשלוח לי תמונה דיוקן מראה הכהן הגדול, מרן אביו שליט"א, באחת מן התמונות הטובות. והריני פו"ש כמ"ת מתוך הערצה עמוקה שבלב יחד את כל מורי ורבותי הנאהבים והנערצים.

עזריאל קרליבך

נ.ב.

היום קיבלתי תמונת הישיבה. חסרונות הרבה לה. הא' שהיו צריכים לקחת תמונה יותר טובה מכמ"ת וכו'. ועוד מן המגרעות הוא, שנפקד מקומי. מצטער אני הרבה על זה, וכבר יצא לי בזיון וקצף מזה ע"י אחרים.

וכי איני נמנה כבר על בני הישיבה ח"ו?

אנא, באם תעשה תמונה חדשה יתוקן בה המעוות ע"י תמונתי הנמצאת בידי החבר כמר שמואל ליכטנשטיין, נ"י.

יהי נא תוכן כל האיגרת הלזאת כמוס אצל כמ"ת!

הנ"ל.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ד באלול תשע"א, 23.9.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 בספטמבר 2011, ב-גיליון ניצבים - וילך תשע"א - 737 ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. אפשר לעלות גם את התמונות?? זה ממש חלק מהמאמר.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: