יונה בורח מעורכת מציקה / עינת ברזילי

 

סיפורים קטנים ועכשוויים מאוד נרקמים בספר סביב דמויות מקראיות ידועות. הטובים שבהם הם אלה שמבודדים רגש אחד דומיננטי וטווים ממנו עלילה חדשה

רומן בכתובים, קובי אריאלי; כנרת, זמורה-ביתן, תשע"א, 143 עמ'

מה אתם חושבים על אברהם אבינו, האב הראשון, שהיה מוכן להקריב הורות פרטית תמורת הורות לאומית? האם אתם מבינים את המניעים הרגשיים של מיכל? נסיכה פריג'ידית או אולי אישה שאהובה לא מצליח להפסיק להתאהב בנשים הנשקפות בחלון? את מה שחושב על כך קובי אריאלי הוא כתב בספר "רומן בכתובים", שהוא אוסף סיפורים קצרים המבוססים על הקונפליקטים התנ"כיים הראשוניים באישיותן של הדמויות הכריזמטיות יותר בספר הספרים.

למען הגילוי הנאות אומר שקובי הוא חבר, אבל רק לאחר שקראתי את הספר כולו החלטתי לכתוב עליו את הרשימה הזו. את הסגנון העשיר ורב הרבדים בשפה, שניכרת בו השכלה תורנית יהודית וגם שליטה עמוקה וקשובה בעברית העכשווית, הכרתי כבר מהטורים בעיתון, אבל אל עולמו הפנימי של המחבר הסתקרנתי מאוד להתוודע. כי בסופו של דבר, "רומן בכתובים" הוא אולי פרשנות אישית לסצנות הגדולות של  הטקסט הקאנוני הנמכר ביותר בכל הזמנים, אבל מעבר לזה הוא השתקפות של פני המחבר. הדמויות המופיעות בו הן רק קולב – מפואר אמנם – לתלות עליו מאוויי לב, רגשות, וזוויות ראייה מאוד מאוד סובייקטיביות.

המבט של אריאלי על הסיטואציות הקולנועיות-משהו שהוא בחר להעמיד כסינופסיס לסיפורים הוא מבט מלא חמלה ויראת כבוד. השרטוט שלו את הגיבורים הגדולים מהחיים הוא רישום עדין ואנושי של צפונותיהם של בני אדם. אצלו אברהם ושרה הם הורים שכולים לבן יחיד, שהולכים ומאבדים אחיזה בחיים, עד ששורה מתה מצער ואברם עובר לגור בבית הקברות לצד בנו. רות היא אלמנה שעולה עם החמות שלה לארץ, ומתחברת למצליחן עשיר, במין סיפור הגירה מודרני. כל העלילות בספר מתרחקות מהזמן והמקום המקוריים, אבל הסיפורים הטובים יותר הם אלה שוויתרו גם על המבנה הראשוני של הסיפור, ופשוט נכתבו מחדש סביב הרגש המרכזי שמופיע בסיפור המקורי.

כמו שקישלובסקי בעשרת הדיברות שלו לקח כל דיבר ורקם סביבו סרט קולנוע מפעים שעומד בפני עצמו (בעיקר "לא תרצח" ו"לא תנאף"), כך גם רומן בכתובים חזק יותר בסיפורים שלא נשענים על הבסיס הסיפורי התנ"כי אלא מנקזים רגש אחד דומיננטי, מניע נפשי של הגיבור, וטווים ממנו עלילה חדשה. כך למשל בסיפור המצוין "יונה", שם הגיבור לא נשלח לבשר חדשות רעות אלא פשוט בורח מעורכת מציקה שבונה עליו לפרויקט עיתונאי שהתחייב לכתוב. וכך קורה שהסיפור עוסק בבריחה, בהתחמקות, ולאו דווקא בדמות של הנביא הסרבן, ומעורר חיבה והזדהות כלפי הגיבור, וגם כמה פרצי צחוק.

סיפור מרגש נוסף בעיניי הוא "מיכל". הנסיכה המלגלגת על המוניותו של בעלה היא בת למשפחת אצולת תיאטרון ישראלית שלא מפסיקה להזכיר לנספחים שלה, במקרה הזה בן הזוג, שחקן הטלנובלות, את עומק מזלו הטוב על כך שזכה לנכס לעצמו חלק ממשפחתה. את המונולוג המריר-מתוק נושא הבעל, שמשקף לאשתו את מערכת היחסים שלהם בכנות אכזרית כמעט. מערכת יחסים שלעולם לא תוכל להיות סימטרית, כי תמיד יהיו בה נסיכה מולדת ומלך שנלקח מן המרעה (כן, אני יודעת שגם שאול נלקח מן האתונות, אבל בנות תמיד בוחרות גבר שדומה או הפוך לגמרי מאבא).

ויש גם סיפור על אלישע וגיחזי בהיפוך תפקידים, וסיפור על דיני, האחות המרדנית במשפחה החרדית שמתאהבת בבן האוליגרך הרוסי שאמו איננה יהודייה. הסיפור הזה, אגב, הוא הצצה אנתרופולוגית אותנטית מאוד לחוויית החרדיות הישראלית. אח שחוזר בשאלה והתנתק, אחות שעושה צרות, ואיך כל אלה משפיעים על האחים האחרים, שהולכים בתלם. ועוד.

הערה קטנה: לו אני העורכת, הייתי מוותרת על השימוש בשמות המקוריים מן הכתובים, ומצמידה משהו ממנעד הרגשות לכל אחת מכותרות הסיפורים החדשים: אבל, יהירות, אהבה, בגידה. אבל אני הקוראת, וגם ככזו מצאתי את עצמי מתמכרת בקלות לכנות ולאהבת האדם שעולה מכל דף בספר, לדוק-של-עצבות שפרוש מעל הסיפורים, שבלי שהם התכוונו, יותר משהם עיבוד מחודש לסיפורי התנ"ך הם בעצם מניפה של מצבים ישראליים מאוד. חוויה של חיים כאן, עם עול הקיום לצד המשיכה להתנתקות מהארצי, אל עבר חיבור על-זמני, ואולי מעט נחמה מהאבות והאמהות הקמאיים של כולנו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט'ו בסיון תשע"א, 17.6.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-19 ביוני 2011, ב-גיליון שלח לך תשע"א - 723, סיפורת ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: