אקורדיון בא לקפה / מירון ח' איזקסון

 

סיפורו האישי של המחבר, בין מרוקו, ישראל ופאריס, נשזר בסיפוריהן של חמש נשים המופיעות בבית הקפה-ספרייה שייסד. סיפור של זהויות מתרוצצות

רחוב הבקתה הגדולה: מאחורי הקלעים של החיים הפריסאיים, מיכאל פריאנטה; StavnetBook 2010, 215 עמ'

בספרו "רחוב הבקתה הגדולה" פורש מיכאל פריאנטה את תוכני זהותו כאקורדיון. כמו כלי הניגון המיוחד הזה הוא מגלה ומכסה את בדיו כמעט בעת ובעונה אחת. איני מצליח להשתחרר מהאקורדיון כמטפורה לסיפורו של פריאנטה. כלי פשוט, כמעט ילדותי, המסוגל להיות גם מורכב ומתוחכם. כלי שאין לדעת מה מצבו הטבעי, פרישה או סגירת שערים. כלי שמציג צבעיו כדגלים ומיד מוריד אותם מהתורן ומחביאָם בקרבוֹ. מי שקורא את הסיפורים המנוגנים שבספר מרגיש שנחשפים בפניו הסודות הכמוסים והאינטימיים ביותר של הדמויות. אולם לאחר רגעים אחדים הקורא חש שאת העיקר לא הצליח לגלות. האם פריאנטה עוסק בחייו או בחיי אחרים, האם הנשים הבאות והולכות שבספר נואשות או בונות עולם והאם בית הקפה-ספרייה של המחבר היה עבורן מקלט לגחמותיהן, מקום של גילוי לב, או אולי אפילו אפשרות לגילוי עצמי.

לי נדמה שפריאנטה הספרותי הביא את הנשים האלה לעולם כדי לדגדג את זהותו שלו באמצעותן, מצד אחד ללא רחמים עצמיים ומצד שני תוך נקיטת אמצעי הגנה על עצמו. חמש הנשים הפריסאיות המופיעות בבית הקפה-ספרייה של המחבר כוללות באישיותן ובניסיונן הרבה מדברי ימי האדם בעולם. האחת סבלה מאדישותם של הוריה האגוצנטריים, השנייה יהודייה שהסתבכה בנישואי תערובת בלי שהעריכה את משמעותם, השלישית שנישואֶיה נראים כמעט מתחילה מיותרים, הרביעית ש"זכתה" להביא לביתה נציגות מהטרור העולמי והחמישית שקשורה גם כן בנישואי תערובת, אלא שהפעם היא המוסלמית ובעלה הוא היהודי. בכל הספר העיסוקים במין הפיסי ובזהות הנפשית דומים, מתחלפים ולמעשה נמצאים במקום  תודעתי קרוב. המשפחה נראית בדרך כלל לא כפתרון ואפילו לא כמשימה, אלא יותר כזירה נוספת ומרכזית לגוף המנסה למקם ולנחם את עצמו.

בשיחה עם מיכאל פריאנטה הוא מספר: "נשאלתי גם על אודות שפת האֵם שלי. תשובתי נשמעה מתחמקת אך היא משלבת את מורכבות זהותי. המילה הראשונה שאמרתי הייתה בערבית, כנראה 'אמא'. לא הכרתי את אמא שלי… עד היום המילה "אמא" נפלטת מפי בערבית". פריאנטה לא הכיר את אִמו, אבל גם לאחר למעלה מ-60 שנה הוא מנסה לאתר אותה בלשונה ובמקומה. פעולת איתור זאת נכרכה בריבוי הזהויות שלו עצמו, ריבוי המסרב לקבל הכרעה. לידתו במקנס שבמרוקו, ילדותו ובחרותו בישראל, חייו הפעילים בצרפת, מביאים אותו לקבוע: "מרוקו ארץ לידתי, ישראל ארץ עַמִּי וצרפת ארץ מושבי".

מובן שהחן של פאריס וניחוחות בית הקפה הספרותי הם צבעים נוחים ואף תורמים להתרוצצות הגופנית והנפשית. לכך יש להוסיף את האותנטיות של פריאנטה עצמו ואת החן המיוחד שלו כאדם וכסופר. ילדותו המקוצרת ביותר (עקב פטירת אִמו) ונערותו המורכבת בארץ הם כרגל קצרה של אדם הממשיכה ללוות אותו בכל הליכותיו. העובדה שרגל אחת של אדם לא זכתה לגדול עד סופה לא הופכת אותה לפחות משמעותית בבגרותו של אותו אדם, אלא להיפך. כן יתמותו ונערותו המיוחדת של הסופר מהלכות בכל דפי הספר. לא לחינם פריאנטה האדם ופריאנטה הסופר נמשכים לזיכרון בעל-פה של טקסטים, בין אם מדובר בברכת המזון ובין אם מדובר בקריאת הפרק "אשת חיל" מספר משלי. הזיכרון המדויק של טקסטים נותן מימד של מולדת.

רחוב הבקתה הגדולה מוגדר על כריכתו כדיבור על "מאחורי הקלעים של החיים הפאריסאיים". אמת, פאריס של מגדל אייפל ופאריס של מטה ניתנות כאן להרחה ולמגע. אבל מעבר לכך לפנינו יהודי מיוחד המְספר בכישרון וברגש את עצמו באמצעות נָשִׁים מרתקות שכמעט הולכות לאיבוד בעיקר בתוך עצמן. זהותו שלו אינה זהה לאף אחת מהן ואף לא לזאת של המְספר הרשמי בספר. כפי שכתוב בסוף הספר "נדפס בישראל, דפוס קורדובה, חולון". דווקא חולון ודווקא קורדובה שבחולון הם מקומותיו של פריאנטה הסופר, שבחר בדמויות זרות כדי לספר על עצמו, אך גם כדי לא להיות מחויב בזהות אחת קובעת. נדמה לי שכמו בכל ספר שיש בו עניין, גם כאן הציור הסופי יותר מחייב ממה שהתכוון בעליו. משום מה יש בבית משירו של חיים גורי "האיש הבא" שמבקש לסיים את דבריי: "קראתי בעברית וגם משפות אחרות נודע לי / איך שערי החכמה נפתחים ובא איזה יופי שקט, / התרגעות פסנתרית בין ערביִם, / פיצוי מאוחר".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' באדר ב' תשע"א, 11.3.2011

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 במרץ 2011, ב-גיליון ויקרא תשע"א - 709, סיפורת ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: