גאולת כל הדרכים / אלחנן ניר

 

מה מחפשים כמרים אירופים בין בתי היישוב בת עין? מפגש מרתק בינם לבין ראש הישיבה במקום מעלה את הסוגיה הבוערת של יחס ההנהגה הרבנית לנצרות העכשווית  

שני הפועלים בכניסה ליישוב בת עין שבגוש עציון הניחו באיטיות אבן נוספת בקיר שהחל להתגבה, קיר דקורטיבי העתיד לקבל את פניהם של הבאים ליישוב. גם כשמדובר על פועלים, בבת עין לא מדובר על פועלים מדהיישה, חוסאן ונחלין הסמוכות, אלא על תושבי המקום. כיפה גדולה, פאות ארוכות וזקן והידיים אוחזות באבנים ומסתתות. אולם דומה היה שגם הפועלים הייחודיים הללו לא שיערו את הדרמה המתחוללת מטרים ספורים מהם. מכונית ובתוכה ארבעה גברים לבושים בספורט-אלגנט גלשה פנימה אל היישוב שהפך זה מכבר לסמל של נחרצות לאומית טוטאלית, עבודה עברית, טבעיות וחזרה בתשובה.

הארבעה הם כמרים הולנדים מובילים, שהחשוב שבהם הוא האנק פוט, האידיאולוג של "נוצרים למען ישראל". המכונית גלשה אל תוככי היישוב והארבעה יצאו ממנה לעבר 'ישיבת בת עין', שם נפגשו לשיחה בת שעה עם ראש הישיבה, הרב נתן גרינברג.

"אנחנו רוצים להראות לעולם, ובעיקר לאירופה, שהציונות בכלל, והשיבה של עם ישראל ליהודה ושומרון בפרט, אינן דבר רע אלא להפך. בעולם כמעט שלא שומעים את הצד הישראלי וזה מה שאנחנו מנסים לעשות", אומר פוט, תוך שהרב נתן מראה לו ולחבריו בגאווה ניכרת את הנוף התנ"כי הנפרס למרגלות ישיבתו.

לאחר מכן הרב נתן מזמין אותם ל'משרד' שלו, משרד שהוא למעשה כיתת לימוד למתחילים את דרכם בים התלמוד, המצויה בתוך קרוואן שראה ימים טובים יותר. הרב נתן מדבר איתם באנגלית שוטפת על הישיבה שלו ומספר על ישיבה שמרבית תלמידיה הם בעלי-תשובה. הוא מדגיש שבניגוד לרוב הישיבות מן הסוג הזה, תלמידיו משרתים בצה"ל ומשלבים למדנות עם עולם מלא רגש וספיריטואליזם חסידי. הוא גם טורח לציין שהם מנסים להוציא אנשים מלאי דבקות אבל פרקטיים. "להיות יהודי זה להצליח ללכת בעולם ועדיין להיות רוחני", הוא מוסיף.

נראה שהרב נתן מעדיף לדבר על הישיבה שלו מאשר על היחסים הטעונים כל כך שבין יהדות לנצרות, ובין יהודים לנוצרים, אבל גם הוא אינו יכול להימנע מכך. "השיבה לארץ ישראל וההקפדה הנהוגה בישיבה שלנו על איכות הסביבה סובבות סביב אותה נקודה", הוא אומר, "וזו הנקודה של השבת ההרמוניה לעולם. השיבה של עם ישראל לאדמה שלו היא שיבה לטבע".

הכמרים מקשיבים ברוב קשב, מהנהנים הנהונים אירופיים מלאי רצינות וקפואים-משהו אל מול הרב המפוזר שלמולם שלא מפסיק לחייך ולצחוק. אחר כך הם מתעניינים במלוא הרצינות בעולם הדתי שלו, כיצד הוא רואה ופוגש את א-לוהים, כיצד נראית חווית ההתעלות והדבקות שלו, מהם החגים עבורו והאם הוא הולך לרופא כשהדבר נדרש ומתבקש או שהוא סומך על ההשגחה הא-לוהית בלבד.

הביקור ממוקד, ענייני אפילו, נטול כל כיבוד או אכילה משותפת. לקראת סיום הרב נתן נכנס עם הכמרים לבית המדרש. ארבעים תלמידים יושבים ועוסקים בהוויות אביי ורבא במגוון מבטאים. ראש הישיבה גאה באחד השלטים הייחודים המצויים על ארון הספרים בישיבתו, 'תרומת ידידים נוצרים של היישובים ביש"ע', וניצב בסמוך לו יחד עם הכמרים. דומה שהוא מוכן שתלמידיו יראו אותו יחד עם הכמרים, אבל גם לא עושה מאמץ חריג לשם כך. זהו כנראה המאפיין הבולט של האיש הזה: הוא חושב באופן עצמאי, מנסה לעשות בעדינות רבה את מה שהוא מאמין בו, אבל עושה הכול עם שקט פנימי רב וללא כל חשיפה.

בעמודים הבאים ייפרש הסיפור משני צדדיו. עמיתי יואב שורק יספר על שיחתו המרתקת עם האנק פוט, הכומר המוביל של המשלחת הקטנה, למחרת המפגש שתואר כאן; ואילו אני אספר על שיחתי עם הרב גרינברג. הביוגרפיה הרוחנית המרתקת ורבת התהפוכות של גרינברג, לצד הביוגרפיה הרוחנית המפתיעה של הכומר ההולנדי, פותחים את המרחב הרוחני המקומי ואת זה שמעבר לו למחשבה נוספת.

קריאה נעימה.

בגיבוי של ר' נחמן / אלחנן ניר

הרב נתן גרינברג החל את מסעו הרוחני בישיבת 'הר עציון', המשיך בחצר גור ומצא מנוח בגרסה עדינה של ברסלב. הקשר שלו עם הנוצרים, וקבלת התמיכה הבלתי מתנצלת שלו מהם, הם חלק מתפיסת הגאולה שלו

הכמרים ההולנדים בראשות האנק פוט נפרדים מהרב נתן. הם עכשיו בדרך לחברון, והרב נתן ואני מטיילים אל מול עמק האלה הנפרס תחתינו, חשים את הרוח הגדולה היורדת כאן מההרים ומשוחחים על החיפוש הנמשך שלו, על הישיבה וגם על הקשר שלו עם הכמרים. הקשר הזה מפתיע למדי כשמדובר על ראש הישיבה של היישוב בת עין, ובכלל על רב בתוך ההתיישבות ביהודה ושומרון שדומה שטרם למדה להגיב לחיזור הנוצרי העכשווי, ושמשמיעה קולות חרדה רמים בעקבות חיזור זה. הוא מדבר ברוך, אפילו בשקט כבוש. נדמה שמשהו פנימי רוחש בו ללא הרף. מדי פעם הוא צוחק קצת, זיק נזרק מהעיניים העירניות שלו והפאות הלבנות-עבות שלו מתעופפות לכל עבר.

הרב נתן גרינברג (54) נולד בניו-יורק למשפחה דתית-לאומית מודרנית. לאחר טיול לארץ בגיל התיכון עזב את בית הספר ועלה לבדו לארץ. הוא הגיע לישיבת 'הר עציון' שנפתחה באלון-שבות, שייצגה אז לדבריו חלוציות התיישבותית המשולבת עם גיוון גדול. "הרב אהרן ליכטנשטיין בדיוק אז הגיע לישיבה. הוא הביא אלינו את תורות הרב סולובייצ'יק וייצג את עולם הלמדנות ואת היחס החיובי כלפי תרבות העולם. יחד איתו היה בישיבה הרב יואל בן-נון שהיה נציגה הבולט של תורת הרב קוק, בעיקר בצדדים הלאומיים שלה, עם כל להט הגאולה שבדרך. אני זוכר שביום כיפור הרב ליכטנשטיין עשה 'מי שבירך' לרב סולובייצ'יק ומיד אחריו ר' יואל עשה 'מי שבירך' לרב צבי יהודה קוק. והיה גם הרב יהודה עמיטל שהיה מעין רבי ולימד ניגונים, דיבר לרגש והצביע על פנימיות האדם כמרכיב בעבודת השם. הרב-גוניות והמורכבות שנחשפתי אליהן שם השפיעו עלי רבות ומאוחר יותר למדתי לתת לכך ביסוס תורני מחשבתי, בתחילה דרך תורת הרב קוק ובהמשך דרך תורת ברסלב. הסדר ו'המרובעות' שאפיינו את הגוש בהמשך היו הרבה פחות מורגשים באותן שנים ראשונות.

"אחרי שנה בישיבה התגייסתי ובסוף הטירונות פרצה מלחמת יום כיפור. לאחר השירות חזרתי לישיבה לתקופה נוספת, אבל אחרי שנתיים הרגשתי משהו חסר. נהניתי מלימוד הגמרא אבל היה חסר איזה מהלך רחב יותר. לא ידעתי לשים על כך את האצבע. זה לא היה משבר אבל הרגשתי איזה צמצום".

מה חיפשת אז?

"חיפשתי קרבת א-לוהים. הסתובבתי שעות בחוץ וניסיתי לדבר עם ה'. לא שמעתי אז על התבודדות או על ברסלב, אבל חשתי שזה נכון. הייתי הולך להתפלל לבד בחוץ, בעיקר בשבתות. שאלתי את ראשי הישיבה. הם לא התלהבו מזה, אבל התפילה בישיבה הייתה קשה לי, מהירה ויבשה. חיפשתי מענה בספרים הקלאסיים של מחשבת ישראל – הכוזרי, חובות הלבבות, המהר"ל, בכתבי הרב קוק – אבל זה היה עבורי עוד דיבור לשכל. החסידות לא נחשבה אז למשהו "רציני" ולא חשבתי לחפש שם.

"היו אז כמה תלמידים חב"דניקים בישיבה, ממש חב"דניקים, ואחד מהם לקח אותי לירושלים לשיעור 'תניא' שבועי. עדיין זה לא היה זה בשבילי. מישהו אחר לקח אותי לשיעורים של הרב גדליה קניג (ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הקודם. א"נ), אבל לא נוצר לי חיבור לא איתו ולא עם הספרים שלימד".

שוטף הרצפה הקדוש

לאחר מספר שנים נוספות בישיבה החל הרב נתן ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, ועבר להתגורר בשכונת גאולה הירושלמית. כך נחשף לעולם החסידי שחי אז באותה שכונה, אבל יחד עם זאת נרתע מאוד מן ההוויה החרדית. במקביל ללימודיו באוניברסיטה הוא החל לגדל פאות, להתפלל בשטיבל של חסידי ביאלא ("היו שם בעיקר זקנים, מתוקים, הרבה שמחה פשוטה ונעימות אמיתית, אבל נשמתי הבוערת חיפשה יותר") ולאחר מכן אצל חסידי גור ("התפעלתי מהכוח, מן העוצמה ומן החריפות, אבל לא מצאתי חידוש בעבודת ה'"), ולא מצא מנוח.

התחנה הבאה הייתה בחסידות קרלין-סטולין, שם שהה תקופה ממושכת. הוא מספר שמצא שם חידוש אמיתי שהתבטא במסירות נפש בתפילה, אולם חש שהוא מחפש הוויה עכשווית ולא חזרה לעיירה היהודית. "ידעתי שאני צריך רבי 'עכשווי', כזה שיוכל לתת לי דרך טובה לעולם המורכב שהתרוצץ בי, שיוכל לתת לי הדרכה מעשית כיצד כלים אמיתיים בעבודת ה' יעזרו לי להתמודד עם כל המורכבות וההסתר של העולם הפוסט מודרני".

התחנה הבאה הייתה בחסידות ברסלב. שם, הוא מתאר, מצא אש ועומק, פשיטות ומורכבות, והכול תוך תרגום נמשך לחיי המעשה ("זו תורה שעוסקת בשאלה כיצד להתמודד עם כל הקשת של חיי הנפש והרגש של האדם. זה התאים לי ככפפה ליד").

דרך מי הכרת את ברסלב?

"אז ברסלב הייתה דבר מוסתר, ממש מעבר להרים ולמדבר. אני זוכר שהחלטתי לקנות את הספר 'ליקוטי מוהר"ן'. חיפשתי בכמה חנויות לספרי קודש ולא מצאתי. הספר פשוט לא היה בחנויות. בסוף שמעתי שיש להם בית מדרש במאה-שערים ונכנסתי לשם. הראשון שפגשתי בו היה ר' שמעון שפירא (מחשובי חסידי ברסלב היום, בנו של ר' שמואל שפירא שהיה אחד ממנהיגי החסידות בדור הקודם. א"נ). הוא בדיוק שטף את הרצפה. כזה יהודי מבוטל לה' לא ראיתי בחיים שלי. שאלתי אותו איך מתקרבים לצדיק והוא כמובן לא ענה, אבל זיהיתי משהו שלא הכרתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי קדושה. משם הכול התחיל. שהיתי שם כמה חודשים".

עבודה תובענית

לאחר תקופה בבית הכנסת של חסידי ברסלב פגש גרינברג ברב אליעזר ברלנד, כיום ראש ישיבת 'שובו בנים', שפתח אז ישיבה בירושלים לבעלי תשובה. "ניגשתי אליו, אמרתי לו שאני לא חוזר בתשובה ושאני רוצה ללמוד אצלו בישיבה. הוא שאל אם אני נשוי, וכשעניתי בחיוב שאל אם אשתי מרשה לי לצאת מביתנו בלילה. כשהשבתי שוב בחיוב הוא הזמין אותי לבוא בחצות לצומת סנהדריה ולצאת משם יחד לנבי-סמואל. באתי וסוף-סוף היה אפשר לדבר עם ה'. הכול קם ונפל על ההתבודדות. הייתה אז הרבה אש שבערה".

שנה וחצי שהה הרב נתן בישיבה של הרב ברלנד עד שראה "התחלת כיוון שלא נראתה לי", וחזר לבית המדרש במאה שערים, שם שמע בעיקר את ר' לוי יצחק בנדר, שהיה זקן החסידים. "הוא משך אותי ביישוב הדעת שלו. היה נראה ששום דבר בעולם לא יכול לבלבל אותו". הרב נתן שמע אז את זקני החסידות והיה פוגש גם את ר' ישראל בער אודסר, הלא הוא 'בעל הפתק' המפורסם (נ-נח וגו'). מאוחר יותר עבר עם משפחתו לעמנואל, שם היה בקשר עם ר' נתן ליברמנש ("הרבה עומק, שכל ישר ויישוב דעת, ביחד עם כיסופים גדולים ותמימות ופשיטות").

היום, כשאתה מסתכל שנים רבות לאחור, מה מצאת בברסלב, מה נתן לך מנוחה? היה כבר אז הטירוף שקיים בחצר הזאת?

"לא ראיתי אז בברסלב טירוף. רבות מהתופעות המוזרות הקיימות היום לא היו אז. ברסלב של היום זה בעיקר הרב ברלנד ותלמידיו, אבל ר' נחמן כולל דרכים שונות ורבות ולא הכול הוא רק אש ואינטנסיביות. יש גם דרכים של רגיעה ושמחה פשוטה. אני חש שנשמתי שייכת לרבי נחמן, אבל במשך השנים חזרתי גם לרב קוק ובעיקר ל'אורות הקודש'".

ולכור מחצבתך, ישיבת 'הר עציון', גם חזרת?

"ברור שהתרחקתי מהגוש אבל לא בשבירת כלים. היסודות ההשקפתיים והלימודיים שרכשתי שם המשיכו להיות חלק ממני, אך קיבלו גוון חדש וגם קיבלו אליהם רבדים נוספים. את רחבות ההופעה הא-לוהית בעולם שקיבלתי ב'גוש' זכיתי לפתח בעזרת התורות של ר' נחמן. תמיד האמנתי שאנו במהלך של גאולה עם כל המשתמע מכך".

תיארת עד עכשיו מהלך של חיפוש אישי כן ואינטנסיבי שהסתיים בברסלב. האם אתה רואה אותו כסלילת דרך לעולם התורה הדתי לאומי?

"שמחתי מאוד לפני שנים, כאשר תורת החסידות בכלל ותורת ברסלב בפרט התחילו לחדור לעולם של הכיפות הסרוגות. בסופו של דבר זו קבוצת הייחוס שלי, למרות שאני חלוק עליה בדברים רבים. אבל התאכזבתי. על פי רוב מה שראיתי הוא שהחסידות וברסלב הפכו להיות בעיקר עוד מקצוע של 'מחשבה'. במקום 'הכוזרי' שהדור שלי למד לומדים 'ליקוטי מוהר"ן'. התווספו גם סממנים חיצוניים כמו פאות וגם נוסעים לאומן, אבל איני מכיר מקומות שבהם יש הדרכה של עבודה רצופה ותובענית בכל תחומי החיים. לא ראיתי התקשרות לצדיק ברובד העמוק. ישיבת בת עין היא ניסיון להקים מהלך כזה. מסיבות שונות כרגע קהל היעד הוא בעלי תשובה. העובדה הזו מקִלה שהרי בעל תשובה הוא דף חלק, אבל מצד שני זה קשה כי עולם התשובה משדר משהו סגור ומצומצם ואנחנו שוחים נגד זרם גדול".

לא מפחד מהם

אתה מתאר מסע רוחני-יהודי מרשים, אבל אני חש שהמרחב היהודי אינו מספק אותך. גם אחרי שלכאורה מצאת את אשר חיפשת אתה אינך נח על המוכר והקיים וממשיך לחפש. אתה עוסק רבות ביחס לנוצרים ונפגש בצורה אינטנסיבית עם אנשי כמורה ועם נוצרים מן העולם. כיצד כל מה שאמרת והמפגש הנוקב והמאוד אישי שלך עם ר' נחמן מברסלב, שלו אתה קורא 'הצדיק', מתקשרים לקשר שלך עם הנוצרים?

"אחד הדברים המופלאים ביותר בהנהגת ה' בדור האחרון הוא השינוי הגדול שחל בחלק גדול מהעולם הנוצרי ובמיוחד בחלק הדתי שלו ביחס ליהודים. ממקום של מאות שנים של רדיפה ועוינות הבנויה על בוז גדול לעם ישראל, מתוך הבנה שמצבנו הנחות הוא מיסודות אמונתם, נוצרה אהדה והכרה בחשיבותנו ובתפקידנו בעולם. רבי נחמן מדבר על כך בתורה כ"א פסקה י"א. רבנו, שברשותו גם הכלים הנכונים לגויים, מתאר מהלך שלם שבו התמיכה הכספית שלהם בנו היא תיקון גדול. אם אני מקבל מהם כסף ומדבר איתם דיבורים של אמת אני עושה תיקון גדול בעולם. הרי גם הם בסוף יבואו לירושלים לעבוד את הקב"ה".

יאמרו עליך שאתה נאיבי. שתורה של ר' נחמן היא דבר אחד אבל התנהלות מולם היא דבר אחר, ושצריך להבין את המניעים העמוקים שלהם ולא רק להביא ציטוטים!

"אני לא נאיבי. אני מכיר היטב את תפיסתם הדתית, בצורה הרבה יותר מעמיקה מרוב הרבנים המתנגדים לקשר איתם. אכן, יש בינינו לבין הנוצרים עדיין חילוקי דעות גדולים, אבל אני איני מפחד מהם. יש לי רצון למצוא את נקודות ההסכמה, להאיר אותן, להרחיב ולחזק אותן. אני יודע שבמוקדם או במאוחר הם יבואו לאמונה יותר צרופה, יתחזקו אצלם הנקודות האמיתיות והם יעזבו את הדעות המוטעות שלהם. בינתיים יש שם אנשים טובים שבאמת רוצים לעזור לעם ישראל.

"יש רבנים שלא יכולים לעכל את זה שהמציאות התהפכה בעולם, שאנשים שרדפו אותנו כל כך הרבה זמן נהיו התומכים הגדולים שלנו. בדרך כלל אלו רבנים שקשה להם לעכל בכלל שהקב"ה מגלגל מהלכים שהם לא מבינים…

"לי אין קושיות. אני מנסה להסתכל בצורה אמיתית על המציאות ולהבין את רצון ה'. כמובן שצריך לבדוק. יש גם נוכלים שרוצים להפיל אותנו בפח ולהעביר אותנו על דתנו. אבל אפשר לברר מי זה מי. בעיניי, לא פלא שהרב שלמה אבינר מפחד מכל צל. אדם הנלחם נגד תורת הצדיק וחדירתה למה שנראה לו הקהל הביתי שלו, באמת אין לו הכוח להאיר את אור ה' גם במקומות רחוקים. אני אומר: מצוין, שיישאר קרוב לבית וינסה לעשות את מה שהוא יכול. אנחנו, אנשי הצדיק, יכולים לקבל על עצמנו משימות יותר גדולות".

לגאול את העולם

"רוב הפוסקים, דוגמת הראב"ד ובעלי התוספות, וכן הרב קוק באחת מאיגרותיו, סבורים שהנצרות היא במקרה הגרוע 'שיתוף'. ברגע שזה מותר הלכתית זו שאלה של תועלת רוחנית לעומת הפסד. אני רואה רק תועלת בזה. ברור לי שהמהלך הנכון הוא אכן להיות איתם בקשר ולהיעזר בהם, אבל חשובה לי העובדה שלא מדובר במציאות חד כיוונית של קבלה מהם אלא גם בנתינה. בעיניי לקבלה מהם יש תיקון גדול.

"התורה היא נצחית, ולכן דבר ששורשיו נמצאים בתורה ובחז"ל אפשר לעשות בו שימוש רחב יותר. דוגמה לכלל שמתייחס ומסדיר את ההתייחסות לגויים הוא 'דרכי שלום'. בחז"ל השימוש הוא נקודתי, אבל אם נסתכל למשל בליקוטי מוהר"ן נראה הגדרות רחבות מאוד לשלום, ולנחיצותו בעולם הרוחני שלנו. אני למשל רואה את שימושו בעיקר מול הנוצרים אוהבי ישראל. אין לי שום עניין להשתמש בו מול המוסלמים, שאיתם אנחנו נמצאים במלחמת חורמה. דוגמה אחרת היא 'חסיד אומות העולם', מי הוא, מה מגדיר אותו וכו'.

"בעניין הזה של ראיית הצלם הא-לוהי בכל אדם הושפעתי מאוד מדודי ומורי הרב יצחק גרינברג, שהיה דמות בולטת וקונטרוברסלית באורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית, אבל בסוף אני מנסה לראות שכל דבר אני יונק מתורת הצדיק".

הפועלים בכניסה לבת עין עדיין סיתתו את הקיר, והניחו בעדינות ראשונה אבן על אבן, כשנפרדתי מהאיש הזה. הוא חוזר לישיבה שלו, לכיתה שלפני זמן לא רב שהו בה ארבעה כמרים, וכעת הוא הולך ללמד בה את תלמידיו כיצד למצוא את דרכם בעולם התלמוד, בעולם היהודי ובעולם הזה, שבו הוא לא מפסיק לחפש את דרכו הייחודית.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ג בשבט תשע"א, 28.1.2011

 

פורסמה ב-1 בפברואר 2011, ב-גיליון משפטים תשע"א - 703 ותויגה ב-, , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. כל זאת סילוף תורתו של רבנו
    יש הבדל מהותי בן גוי סתם לבין גוי עובד עבודה זרה
    ולהביא ראיות מהרב קוק שאולי יש מקום לאמר שהנצרות איננה עבודה זרה אלה רק שיתוף
    זה דחוק מפני שלעומתו ישנם אין סוף רבנים הפוסקים אחרת
    אבל כמובן כסף כסף ואולי כדאי להפנות את תשומת הלב למקורות ברבנו המדבר על אייך הקליפות יונקות מהקדושה כל זאת מעמיד את רוח הישיבה באור שונה
    אגב בת עין התנגדה בעבר וגם עכשיו לקבלת תרומות מאותם משוקצים שניסו בחנופה רבה לתרום לטובת היישוב
    הכתבה הזו היא הפתעה גדולה פוגעת ומאכזבת הרב נתן איש חשוב ואהוב אבל……….
    אנו תושבי בת עין לא ידענו דבר מכל זאת
    בברכה תושב בת עין

  2. מעולם ועד עולם לא היה מנהג כזה לרקוד יד ביד עם החתן והכלה והמחותן. כמו שנחגגה אתמול בגני התערוכה בתל אביב, הרבי מקרלין סטולין החליט לחדש את המנהג ורקד יד ביד עם החתן הכלה והמחותן.

    את הצוואה רמס האדמו"ר מקרלין סטולין! ומעולם לא היה מנהג כזה. סבא שלו הינוקא הצדיק הקדוש ר' ישראל מסטאלין זצ"ל הזהיר בצוואה שמי שיתחבר לציונים או למזרחים וכהיום הם החרדקי"ם אסור לו להיות אדמו"ר וממשיך בשלשלת קארלין סטאלין. והאדמו"ר הזה מתחבר לציונים ומזרחים ומקרב חילים וחרדקי"ם בגאוה ר"ל. בצוואה של סבא שלו יש נוסח תמוה שהוא מדבר על "אחר מאה שנה". עוד מעט 100 שנה, אין הסבר אחר אלא שרוח הקודש נזרקה בו על האייניקל הזה עם השקפתו המוזרה שמתחבר גלוי למתנחלים-מזרחים חרדקי"ם וכו' כמו המשכילים לפני 180 שנה.

    ההיסטוריה תשפוט את המהפך שגרם לכל הקהילה הזאת בעלת האייפונים וד"ל, שרגע השיא שלה זה "ריקוד מעגלי של פריצות וניאוף" שלא שערום אבותיהם! רואים שר' אלעזר בריזל זצ"ל כבר איננו!!! במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. חבל חבל על חסידות יפה שחיפשה גימיק לא מכובד נגד הצניעות של אימותינו.

    בושה וחרפה!!! לחסידים מותר הכל??? איפה שמענו על מנהג כזה שהכלה רוקדת ככה מול כולם? ומה עם שמירת העיניים??? מטומטמים, אתם יודעים שכולם מסתכלים על הכלה איך שמבליטות הגוף שלה וד"ל ואח"כ נכשלים בהוצאת זרע ר"ל… המנהג החדש הזה אסור – חדש אסור מן התורה.

    מנהג??? פורצי גדר! בושה וחרפה, ממילא אבא עם בתו, אבל אבא עם בתו ובעלה וחותנה גם! מי שמע כזאת??? בקיצור חתונה הבאה עם שתי המחותונות ברבים, ולאחר מכן גם עם שער הבנות וכו' וכו' ונחזור למנהג הקדום המובא לרע בכל הספרים שרקדו אנשים ונשים יחד, וכמובן בלי מחיצות. שומו שמים!!!!! פורצי גדר! בושה וחרפה. לא יאמן!! אם הרבי נוהג בחוסר צניעות בציבור מה יעשו הצעירים והרחוקים!

  1. פינגבק: גוספל בבית הכנסת (נשמה קרליבך ומקהלת הכנסייה הבפטיסטית השחורה) « עמיחי חסון ; תת מודע זמני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: